חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 הוא אחד החוקים החשובים ביותר בדיני העבודה בישראל, והוא נועד להבטיח תשלום פיצויים לעובדים במקרה של פיטוריהם. חוק זה נחקק לראשונה בשנת 1963, ומאז עבר מספר תיקונים ושינויים במטרה להגן על זכויותיהם של העובדים ולשמור על איזון הוגן בין המעסיקים לעובדים.

מטרות החוק;

המטרה המרכזית של חוק פיצויי פיטורים היא לספק רשת ביטחון כלכלית לעובדים המפוטרים ממקום עבודתם. פיצויי הפיטורים נועדו לעזור לעובדים להתמודד עם תקופת המעבר בין עבודות, ולתת להם זמן למצוא תעסוקה חדשה מבלי לחשוש מהפסדים כלכליים מיידיים.

תנאי זכאות לפיצויי פיטורים;
על פי החוק, עובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם עבד במקום עבודה אחד במשך שנה ופוטר על ידי המעסיק. כמו כן, ישנם מקרים בהם עובד יהיה זכאי לפיצויים גם אם לא פוטר בפועל, כגון במקרה של התפטרות הנחשבת כפיטורים לעניין החוק (כמו במקרה של הרעה מוחשית בתנאי העבודה).

חישוב פיצויי הפיטורים;

סכום הפיצויים מחושב על פי ותק העבודה של העובד והשכר האחרון שקיבל. נוסחת החישוב הבסיסית היא: משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה. לדוגמה, אם עובד עבד במשך חמש שנים ומשכורתו האחרונה הייתה 10,000 ש"ח, הוא יהיה זכאי לפיצויים בסך של 50,000 ש"ח.

יוצאים מן הכלל ותיקונים לחוק;

עם השנים חלו מספר שינויים ותיקונים לחוק, שהתייחסו למקרים ספציפיים בהם עובד לא יהיה זכאי לפיצויים או שהפיצויים יהיו בסכום מופחת. לדוגמה, אם עובד פוטר בשל מעשה חמור או עבירה, המעסיק עשוי להימנע מתשלום פיצויי הפיטורים או להפחית את סכומם בהתאם לנסיבות.

יישום החוק בפועל;
בפועל, יישום חוק פיצויי פיטורים עשוי להיות מורכב ולעיתים כרוך במחלוקות בין המעסיקים לעובדים. במקרים של מחלוקות, עובדים יכולים לפנות לבית הדין לעבודה לקבלת סעד משפטי. בתי הדין לעבודה בוחנים את נסיבות הפיטורים ומחליטים על זכאות העובד לפיצויים בהתאם לחוק.

חישוב פיצויי פיטורים;

חישוב פיצויי פיטורים בישראל הוא נושא מורכב המתבסס על חקיקה, פסיקה, תקנות והסכמים קיבוציים. להלן נפרט את אופן החישוב לפי כל מקור משפטי:
חקיקה
על פי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, החישוב הבסיסי של פיצויי פיטורים מתבצע לפי הנוסחה הבאה:
- עבור עובד שמקבל משכורת חודשית: משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה.
- עבור עובד שמקבל שכר יומי או שעתי: השכר הממוצע ליום עבודה כפול במספר ימי העבודה בשנה

  (לדוגמה, 6 ימים בשבוע = 25 ימים לחודש עבודה).
 

לדוגמה, אם עובד עבד חמש שנים ומשכורתו החודשית האחרונה הייתה 10,000 ש"ח, הוא יהיה זכאי לפיצויים בסך 50,000 ש"ח.
 

פסיקה
בתי הדין לעבודה נוטים לפרש את החוק בצורה שמגנה על זכויות העובדים. בפסיקה נתקבלו מספר החלטות שמשפיעות על חישוב הפיצויים, למשל:
•    פרשת אגרון: בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אם המעסיק משנה את תנאי ההעסקה לרעת העובד, העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים גם אם הוא מתפטר.
•    פסקי דין בנושא הרעה מוחשית בתנאי העבודה: בפסיקות רבות נבחנה השאלה האם חלה הרעה מוחשית בתנאי העבודה שמצדיקה התפטרות העובד וקבלת פיצויי פיטורים.
תקנות
תקנות פיצויי פיטורים מפרטות מקרים מיוחדים ואופן חישוב ספציפי:
•    תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, הוראות שונות והודעות), התשכ"ד-1964: תקנות אלו קובעות הוראות מיוחדות לחישוב פיצויים במקרים של חופשות ללא תשלום, שירות מילואים, וכן תקופות חופשה נוספות שניתנו על ידי המעסיק.
•    תקנות נוספות קובעות את אופן החישוב במקרה של הפסקות עבודה קצרות, עבודה במשרה חלקית, ועבודה עונתית.
הסכמים קיבוציים
הסכמים קיבוציים יכולים לשנות את אופן חישוב הפיצויים לטובת העובד. בהסכמים רבים נקבעים תנאים משופרים, כגון:
•    הגדלת סכום הפיצויים מעבר לקבוע בחוק.
•    קיצור התקופה הנדרשת לצבירת זכאות לפיצויים.
•    מתן פיצויים גם במקרים של התפטרות, מעבר לקבוע בחוק.
דוגמאות לחישוב פיצויים בהתאם להסכמים קיבוציים
בהסכמים קיבוציים נרחבים, כמו אלו של הסתדרות העובדים, ניתן למצוא סעיפים שמגדירים תנאים מיוחדים לזכאות לפיצויי פיטורים. לדוגמה:
•    עובדי מדינה זכאים לפיצויי פיטורים מוגדלים במקרה של פיטורים מסיבות כלכליות.
•    בהסכם הקיבוצי של עובדי בנק, נקבעו תנאים משופרים לפיצויים במקרה של פיטורים או התפטרות בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
סיכום
חישוב פיצויי פיטורים בישראל מתבצע בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, הפסיקה, התקנות וההסכמים הקיבוציים. יש לשים לב שכל אחד מהמקורות הללו יכול להשפיע על החישוב, ולעיתים קרובות יש לשלב ביניהם על מנת להגיע לחישוב הנכון. פסיקות בתי הדין לעבודה מהוות מקור חשוב לפרשנות החוק והתקנות, וההסכמים הקיבוציים יכולים להעניק זכויות משופרות לעובדים.