top of page

הסכם חיים משותפים

מה הוא הסכם חיים משותפים, מרכיביו, החשיבות שבו ולמי הוא טוב.

הסכם חיים משותפי הוא מסמך משפטי הנערך בין בני זוג שבחרו שלא להינשא אך כן לחיות יחד. בני זוג אלו עשויים להיות מוכרים כידועים בציבור, ויש לכך השלכות מהותיות. ההסכם בא במטרה להסדיר את מערכת היחסים בין בני הזוג בהם העניינים הרכושיים, הכלכליים והאישיים. ההסכם נועד במטרה למנוע מחלוקות עתידיות ולהגדיר באופן ברור את הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים.

מרכיבי ההסכם:
יש לציין כי הסכם חיים משותפים יכול לכלול מגוון סעיפים, בהתאם לצרכים ולרצונות של בני הזוג ובין הנושאים השכיחים ביותר נמצאים אלו;

ראשית, הצהרת כוונות - הכרה ברצון המשותף של בני הזוג לחיות יחד ולקיים מערכת יחסים זוגית.

חלוקת הרכוש - בהסכם בני הזוג מגדירים בצורה ברורה את הבעלות על נכסיהם הקיימים ואלו שהם עתידים לצבור, ובתוך כך קובעים מנגנון של חלוקת הרכוש במקרה של פרידה חלילה.

הסדרים כספיים - אחד הנושאים החשובים ביותר הוא ניהול התחום הכלכלי, בני הזוג מסדירים בהסכם את עניין חשבונות הבנק, איזה מהחשבונות יהיו נפרדים ואילו יהיו משותפים, קובעים את מנגנון הניהול של החשבונות המשותפים, מה הן ההוצאות המשותפות, ואיך תקבענה חלוקת חובות, הלוואות וכו'.

משמורת ילדים - לבני זוג שיש ילדים משותפים, אם ביולוגיים ואם מאומצים, בהסכם בני הזוג קובעים את המנגנון של הסדרי המשמורת ו/או הראיה, כיצד תומכים כלכלית בילדים, ואיך דואגים לכך שהילדים לא יפגעו במצב של פרידה.

זכויות ירושה - ישנה חשיבות רבה להסדרת זכויות הירושה במיוחד במידה ואין צוואה, כמובן שצוואה היא חשובה ביותר, אך חשוב גם לערוך הסדר בהסכם שמדבר על ענייני ירושה.

אז מדוע הסכם חיים משותפים הוא קריטי, ומה הפסיקה קבעה בעניין;

הפסיקה מתייחסת ברוב המקרים לזוג לא נשוי כידועים בציבור, זאת בכפוף לכמה וכמה כללים, בהם ניהול משק בית משותף, ניהול כלכלי משותף ועוד מבחנים שנקבעו בפסיקה. וכאשר ישנו הסכם חיים משותפים, לעיתים בתי המשפט רואים בזוג כידועים בציבור, לכן בתי המשפט ייטו להתייחסים לעניינם בהתאם.

לדוגמא;

בפסק דין תמ"ש (ראשון לציון) 16785-09-12 ס.ר.(קטין) נ' ד.ר, נדונה סוגיית חלוקת רכוש בין בני זוג ידועים בציבור. בית המשפט קבע כי בהיעדר הסכם חיים משותפים, חלה חזקת השיתוף, המחייבת חלוקה שווה של הנכסים שנצברו במהלך הקשר.

למעשה, לו היה הסכם חיים משותפים, כנראה שבית המשפט היה מחליט אחרת.  (פורסם בנבו).

עוד דוגמא;

בפסק דין עמ"ש 50603-01-14, נדונה שאלת המזונות בין בני זוג ידועים בציבור. בית המשפט המחוזי פסק כי בהיעדר הסכם המסדיר את נושא המזונות, ייתכן חיוב במזונות משקמים, בהתאם לנסיבות המקרה.

גם כאן, לו היה הסכם חיים משותפים שכתוב נכון ומסודר, כנראה בשית המשפט היה מחליט אחרת. (פורסם בנבו).

במקרים של בני זוג שלא חתמו על הסכם חיים משותפים, ובמקרה של פרידה ומחלוקות, בית המשפט יחיל את הלכת השיתוף, הלכה המוכרת יותר כחזקת השיתוף.​ חזקה זו היא הלכה משפטית שהתפתחה בפסיקת בתי המשפט בישראל, והיא מסדירה את עניין חלוקת הרכוש בין בני זוג שכן נישאו לפני חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, וכן גם בין ידועים בציבור, כולל בני זוג מאותו המין.

העיקרון המרכזי בהלכת השיתוף קובע כי כאשר בני זוג מנהלים אורח חיים משותף ותקין, ומתנהלים במאמץ כלכלי משותף, קמה חזקה שכלל הנכסים והרכוש שצברו במהלך חייהם המשותפים, ייחשבו כנכסים בבעלות משותפת. כלומר, החלוקה תהיה 50% מהרכוש לכל צד.

 עם זאת, חזקת השיתוף ניתנת לסתירה אם אחד מבני הזוג הוכיח כי הייתה כוונה להפרדה רכושית, בין אם באמצעות הסכם מפורש, או בהתנהלות המצביעה על כוונה זו. המצב כזה ניתן לסתור את החזקה. למשל; אם בני הזוג חתמו על הסכם המורה על הפרדה רכושית או אם התנהלותם הכלכלית הייתה נפרדת באופן מובהק, בית המשפט עשוי לקבוע שאין שיתוף בנכסים. כלומר, אם בני הזוג חתמו על הסכם חיים משותפים וקבעו בתוכו את גבולות הגזרה, הדבר יבוא לידי ביטוי בהחלטת בית המשפט.

לדוגמא;

בפסק דין תלה"מ 501-59-04-18 ח.ל. נגד פ.ל. (פורסם ביום 1.1.2025) בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דן בתביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג שנישאו בשנת 1960, ולכן חלה עליהם הלכת השיתוף. התובע ביקש לפרק את השיתוף בנכסי הצדדים, כולל המקרקעין, מיטלטלין וחשבונות בנק. אולם אחת המחלוקות המרכזיות הייתה האם נכסים שהנתבעת קבלה הירושה מאמה המנוחה, מהווים נכסים ברי איזון. בית המשפט קבע כי נטל ההוכחה לסתירת חזקת השיתוף מוטל על הטוען להפרדה רכושית, ובמקרה זה לא הוכחה כוונה כזו.

גם כאן, לו היו בני הזוג חותמים על הסכם חיים משותפים, ככל הנראה בית המשפט היה רואה בכך את הראיה המתאימה.

עוד דוגמא;

בפסק דין בע"מ 1983/23 פלוני נגד פלונית (פורסם 10.8.2023) בית המשפט העליון דן בשאלה האם רכוש משותף של בני זוג, לפי הלכת השיתוף, ניתן לחלוקה בחלקים שאינם שווים. במקרה זה בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי יש לחלק את הרכוש המשותף באופן לא שוויוני, בשל נסיבות מיוחדות. בית המשפט העליון אישרר את פסק הדין, והדגיש כי במקרים חריגים, ובהתאם לנסיבות, ניתן לסטות מחלוקה שוויונית של הרכוש המשותף. ם כאן, לו היו בני הזוג חותמים על הסכם חיים משותפים, ככל הנראה בית המשפט היה כנראה מקבל החלטה אחרת בהתאם לכוונות הזוג שלו היו נכתבים בהסכם חיים משותפים, הכל היה נראה אחרת.

כל האמור לעיל בה כדי שיהיה מובן שהלכת השיתוף חלה גם על ידועים בציבור, זאת בתנאי שיוכח כי בני הזוג ניהלו כמובן אורח חיים משותף ומאמץ כלכלי משותף. כלומר; במצב של פרידה, אם לא נחתם הסכם חיים משותפים, תחול על בני הזוג הלכת השיתוף.

כדי להמנע מאי נעימות, חשוב ביותר לערוך הסכם חיים משותפים.

המלצות:
כדי לערוך הסכם איכותי, כזה שיהיה נכון לשני הצדדים, חשוב מאד לערוך את ההסכם אצל עורך דין שעוסק בתחום הסכמי חיים משותפים והסכמי ממון.

אישור ההסכם;

למרות שהסכם חיים משותפים איננו מחייב אישור בית משפט, חשוב בכל זאת לעשות זאת, אישור כזה מעניק להסכם תוקף ראייתי משמעותי ומחזק. ניתן להגיש את ההסכם לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה.

עדכון ההסכם במהלך השנים;

הריי ברור שעם השנים חלים שינויים בחיינו, שינויים במערכת היחסים או בנסיבות החיים. לכן חשוב לעדכן את ההסכם בהתאם, כדי שיישאר רלוונטי ומשקף את רצונות הצדדים.

לסיכום;

הסכם חיים משותפים בין בני זוג, גם אם הם בני אותו המין, ושאינם נשואים, מקבל תוקף משפטי עם חתימתו. אמנם אין חובה להגישו לבית המשפט לענייני משפחה או אצל נוטריון לאישורו, אך מהלך זה מומלץ מאד וחשוב מאד. ההסכם נערך בהתאם לדיני החוזים ולא בהתאם לחוק יחסי ממון, והוא נכנס לתוקף מיד עם חתימתו אלא אם נקבע אחרת בהסכם עצמו.

בברכה,
שרון דרורי, עו"ד

פניה בעניין ייצוג בבית משפט עורכי דין סגל, דרורי ושות
bottom of page