הסבר כללי

מה הן ההשלכות בעניין אי הפקדה לפנסיה כשההפקדות רשומות בתלוש השכר עבור העובד אך בפועל לא בוצעו לקרן הפנסיה:

כאשר מעסיק מציין בתלוש השכר כי בוצעו הפרשות לקרן הפנסיה של העובד אך בפועל לא העביר את הכספים לקרן, מדובר בהפרה חמורה של חוק הגנת השכר ושל חוקי העבודה והביטוח הפנסיוני. זהו מצב מטעה שבו העובד עשוי להאמין שזכויותיו נשמרות, אך בפועל הוא נפגע כלכלית.

​

המשמעות המרכזית עבור העובד היא פגיעה בביטחון הכלכלי שלו. קרן הפנסיה משמשת כבסיס לחסכון לפנסיה, לכיסוי מקרים של נכות או מוות, ולפיצוי על אובדן כושר עבודה. אי-העברת הכספים עלולה להותיר את העובד ללא כיסוי ביטוחי, ולהפחית את הסכומים שהוא יקבל בעת פרישתו. בנוסף, במידה שיתעורר צורך לממש זכויות בקרן הפנסיה, העובד עלול לגלות שהזכויות לא קיימות בפועל בשל חוסר העברת הכספים.

​

מבחינת המעסיק, אי-הפרשת כספים לקרן פנסיה למרות שהם מצוינים בתלוש השכר נחשבת לעבירה חמורה שיכולה לגרור סנקציות משפטיות. במקרים כאלה, העובד רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק, ולעיתים קרובות פוסקים בתי הדין לעבודה לטובת העובד, כולל החזר ההפרשות החסרות בתוספת ריבית וקנסות. מעבר לכך, רשויות האכיפה, כגון משרד העבודה והרווחה, עשויות לפתוח בבדיקות ואף להטיל קנסות מנהליים על המעסיק.

​

מצב זה גם פוגע באמון בין העובד למעסיק ומעיד על התנהלות לא תקינה מצד המעסיק. החוק קובע שכל מעסיק מחויב להעביר את כספי ההפרשות לקרן הפנסיה במועד קבוע, שהוא עד ה-15 בחודש שלאחר התשלום. אי-העברת הכספים במועד יכולה לגרור תשלום ריביות ופיצויים על ידי המעסיק.

​

כדי להתמודד עם מצב כזה, העובד יכול לפנות לקרן הפנסיה כדי לבדוק את סטטוס ההפרשות ולוודא אם אכן בוצעו. אם מתברר שלא, מומלץ לפנות למעסיק בכתב ולדרוש את הסדרת הנושא. במקרים שבהם המעסיק אינו פועל לתיקון ההפרה, ניתן לפנות לייעוץ משפטי, להגיש תביעה לבית הדין לעבודה או לדווח על המעסיק לרשויות האכיפה הרלוונטיות.

כאשר המעסיק אינו מפקיד בפועל כספים לפנסיה אך בתלוש השכר מופיעות הפרשות, העובד עלול להינזק בכמה דרכים:

פגיעה בזכויות הפנסיוניות:

העובד מאבד את הרווחים והזכויות הנצברות בפנסיה לאורך השנים, כולל הרווחים מריבית והשפעות נוספות על כספי הפיצויים.

אובדן כיסוי ביטוחי:

אם אין הפקדות שוטפות, העובד אינו נהנה מכיסויים ביטוחיים בקרן הפנסיה, כגון ביטוח נכות או שאירים.

קושי במיצוי הזכויות:

ללא הוכחה להפקדות בפועל, יתכן שהעובד יתקשה לדרוש את זכויותיו בעתיד.

ההשלכות על המעסיק:

עבירה על החוק:

אי הפקדת כספים לקרן פנסיה, תוך ניכוי סכומים משכר העובד, מהווה עבירה פלילית של מעילה באמון.

חבות כספית מוגברת:

המעסיק עשוי להיתבע על ידי העובד בבית הדין לעבודה ולשלם את מלוא הסכומים שהיו אמורים להיות מופקדים, בתוספת ריבית והצמדה.

קנסות מנהליים:

רשות שוק ההון יכולה להטיל קנסות על המעסיק בגין אי-עמידה בדרישות החוק.

חשיפה לתביעות פליליות:

מעסיק שמנכה ולא מעביר כספים עשוי לעמוד לדין פלילי.

החוק והפסיקה - צו ההרחבה לפנסיה חובה:

כל עובד מעל גיל 21 (נשים מגיל 20) זכאי להפקדות לקרן פנסיה החל משישה חודשי עבודה, או מהיום הראשון לעובדים עם ביטוח פנסיוני קודם.

להלן האמור בצו ההרחבה:
סעיף 4.א.(1) מי שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו, על פי הסכם קיבוצי ו/או הסדר קיבוצי ו/או הסכם אישי ו/או מנהג ו/או נוהג ו/או צו הרחבה, קיים או עתידי, ו/או דין (להלן – הסכם לביטוח פנסיוני), כך ששיעור ההפרשות בגינו לקופת גמל, לרבות לקרן הפנסיה, עומד לכל הפחות על 17.5% משכר העובד

עקרונות כלליים מחוק הגנת השכר:

סעיף 25א.(א) לחוק הגנת השכר מחייב שהניכויים משכר העובד יועברו לגופים הרלוונטיים תוך 30 ימים.

להלן האמור בחוק:

העברת סכומים שנוכו (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014

25א.   (א)  סכום שנוכה בהתאם לסעיף 25, יעבירו המעסיק למי שלו מיועד הסכום בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, זולת אם נקבעה בחיקוק דרך אחרת.

​​

פסיקה:

בתי הדין לעבודה פסקו פעמים רבות שעל המעסיק להשיב לעובד את ההפרשות שלא בוצעו בפועל. במקרים בהם הוכח שהמעסיק לא העביר כספים למרות ניכויים בתלוש, נפסק כי עליו לשלם את הסכום במלואו כולל פיצויים נוספים.

​​

מה העובד צריך לעשות;

בדיקת מצב הקרן:

לוודא מול קרן הפנסיה את ההפקדות בפועל.

פניה למעסיק:

לדרוש הבהרות והשלמת התשלומים.

דיווח לרשות שוק ההון:

ניתן להגיש תלונה ל"קו הצדק הפנסיוני".

פניה לעורך דין לדיני עבודה:

לבדיקת עילת תביעה והכנת מכתב התראה, ניתן גם לתבוע בבית הדין לעבודה להשבת הכספים ופיצוי על הנזק שנגרם.

​