כאשר ישראלי נישא לעובדת זרה, מעמדה החוקי של בת הזוג אינו משתנה באופן אוטומטי עם הנישואין, וישנם הליכים שצריך לעבור כדי להסדיר את מעמדה בישראל. (הדבר נוגע לעובד ולעובדת זרים).
 

מה קורה לאחר הנישואין עם עובד/ת זר/ה?
 

סטטוס כעובדת זרה:
העובדה שנישאת לה לא מסירה באופן אוטומטי את הסטטוס שלה כ"עובדת זרה". כדי לשנות את המעמד שלה בישראל, תצטרכו לפנות למשרד הפנים ולהתחיל תהליך רשמי להסדרת המעמד.

תהליך הסדרת מעמד עבור בני זוג זרים:
על פי הנהלים של משרד הפנים, בני זוג זרים של אזרחים ישראלים יכולים להגיש בקשה להסדרת מעמד כחוק בישראל. התהליך כולל מספר שלבים ומתחיל בהגשת בקשה ל"שינוי מעמד" דרך רשות האוכלוסין וההגירה. הבקשה כוללת דרישה להמצאת מסמכים שונים, כולל הוכחות לכך שמערכת היחסים אמיתית (כגון תמונות משותפות, תצהירים, חוזים משותפים), ותעודת נישואין.

קבלת אשרה זמנית (ב/1):
לאחר הגשת הבקשה, בת הזוג תקבל לרוב אשרת ב/1 המאפשרת לה לעבוד ולשהות בארץ באופן חוקי. עם הזמן, אם התהליך מתקדם בצורה תקינה, המעמד שלה ישודרג לתושבות ארעית (א/5), המעניקה לה זכויות נרחבות יותר, כולל זכויות ביטוח לאומי ושירותי בריאות.

קבלת אזרחות:
רק לאחר כמה שנים בתהליך הזה, ולאחר תקופת מעקב של משרד הפנים, תוכל בת הזוג להגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית. במקרים בהם מתקיימת מערכת יחסים אמיתית לאורך זמן וההליך מתקדם כמתוכנן, היא תוכל לקבל אזרחות ישראלית.

 

האם היא עדיין נחשבת "עובדת זרה"?
כל עוד לא הסתיים תהליך הסדרת המעמד שלה במשרד הפנים, היא תמשיך להיחשב כ"עובדת זרה" עם כל ההגבלות והזכויות של מעמד זה. לאחר תחילת התהליך והענקת אשרה חדשה, היא כבר לא תיחשב כעובדת זרה מבחינת החוק, אך המעמד הסופי שלה (תושבת ארעית או אזרחית) ייקבע בהמשך התהליך.
 

סיכום מעמד עובד/ת זר/ה הנישא/ת לישראלי/ת
נישואין לא מבטלים אוטומטית את הסטטוס של בת הזוג כעובדת זרה. יש צורך בתהליך מוסדר דרך משרד הפנים כדי להסדיר את מעמדה החוקי, שבתחילתו היא תקבל אשרה זמנית ולאחר מכן תוכל להגיש בקשה לתושבות ארעית, ולאחר מכן אזרחות.​

​

מה קורה עם מעמדם של ילדים זרים במקרה זה?

​

כאשר עובד זר מתחתן עם אזרח ישראלי, תהליך הסדרת מעמדו אינו כולל אוטומטית את עליית ילדיו לישראל. לצורך העלאת ילדים של בן/בת הזוג שאינם אזרחי ישראל, יש צורך בתהליך נפרד של איחוד משפחות. הליך זה כפוף לחוקים ולנהלים ספציפיים, ונעשה דרך משרד הפנים.

 

שלבים להעלאת ילדים של עובדת זרה לישראל:

 

בקשה לאיחוד משפחות עבור הילדים:

לאחר שבני הזוג (האזרח הישראלי ובת הזוג הזרה) מסדירים את מעמדה של בת הזוג, ניתן להגיש בקשה נפרדת לאיחוד משפחות עבור הילדים דרך משרד הפנים.

 

הבקשה מבוססת על סעיף 7 לחוק האזרחות, תש"ּּי-1952, אשר מאפשר הענקת אזרחות או מעמד חוקי לקרובי משפחה של אזרח ישראלי. במקביל, הבקשה צריכה להציג מסמכים המוכיחים את הקשר המשפחתי, כמו תעודות לידה, הוכחות על מעמד הילד במדינת המוצא, וכן הוכחות על הקשר האמיתי והכנה בין בני הזוג.

אשרת שהייה זמנית לילדים:

אם הבקשה מאושרת, משרד הפנים ינפיק לילדים אשרת שהייה זמנית מסוג ב/2 (המתייחסת לאשרה לתיירים או לשהייה זמנית). אשרה זו תאפשר לילדים לשהות בישראל ולהשתלב במערכת החינוך.

 

יש לציין שאשרה מסוג זה אינה מקנה זכויות סוציאליות מלאות, כגון ביטוח לאומי, אלא רק זכות שהייה והשתתפות במוסדות חינוך.
 

מעמד הילדים והגבלות:

התהליך אינו מיידי, ויכול להימשך מספר חודשים עד שנים, שכן משרד הפנים בוחן כל מקרה לגופו. גם גיל הילדים מהווה שיקול

משמעותי; ככל שהילד מבוגר יותר (בעיקר מעל גיל 18), כך קשה יותר לקבל אישור להעלאתו לישראל. הסמכות להעניק מעמד

לילדים תלויה ביכולת ההוכחה שמדובר במשפחה אמיתית ושההסדר המשפחתי נכון ולגיטימי.
 

משרד הפנים מפעיל שיקול דעת לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, שהוא הבסיס המשפטי לטיפול באיחוד משפחות ולמתן

מעמד חוקי לזרים בישראל.

 

ההליך לאחר קבלת אישור:

לאחר שהילדים מקבלים אשרה ראשונית, תיערך בדיקה תקופתית על ידי משרד הפנים כדי להבטיח שהמשפחה עדיין עומד בקריטריונים. עם הזמן, הילדים יוכלו להגיש בקשה למעמד קבוע יותר (כגון תושבות ארעית או קבע), בהתאם לנהלי משרד הפנים.
 

סיכום:
נישואין עם אזרח ישראלי אינם מקנים באופן אוטומטי לילדיה של בת הזוג הזרה מעמד בישראל. יש להגיש בקשה נפרדת לאיחוד משפחות, המבוססת על חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, וחוק האזרחות, תש"ּי-1952. תהליך זה נבדק בקפידה ויכול להימשך זמן רב, תוך שיקולים כמו גיל הילדים והקשר המשפחתי.