שרון דרורי, עו"ד

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 שפורסם ברשומות - בספר החוקים 2708, עמ' 310, מיום 15/03/2018 נועד להסדיר את התהליכים המשפטיים הנוגעים למקרים בהם אדם או חברה אינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם הפיננסיות.  החוק מציע פתרונות המיועדים לשיקום או לפריסה מחדש של החובות, ומטרתו להגן על החייבים ועל הנושים כאחד.

​

​

הרקע לקבלת החוק;

חוק חדלות פירעון בישראל עבר שינויים משמעותיים והחליף את חוק פשיטת הרגל הישן. השינויים הוצגו מתוך הכרה בכך שהמציאות הכלכלית משתנה ושיש צורך בחוק שייתן מענה טוב יותר לאתגרים של חובות בלתי ניתנים להחזר. החוק נועד לקבוע מנגנונים שיביאו לשיקום כלכלי של החייבים, ולא להותיר אותם במצב של ייאוש.

​

הנהנים מהחוק

החייבים:

החוק מספק הגנה לחייבים מפני הליכים משפטיים של נושים, ומאפשר להם לקבל סיוע בשיקום המצב הכלכלי שלהם.

 

הנושים:

החוק מסייע לנושים בכך שהוא מספק מסלול מסודר לגביית חובות, ובמיוחד כאשר מדובר על פירעון חובות בצורה מסודרת יותר. אמנם לא תמיד הם יקבלו את כל מה שמגיע להם, אולם זה מסלול שעשוי להציל חלק ממה שהחייב צריך לשלם להם.

מצב זה מונע מהנושים מלהפסיד את כל מה שהחייב התחייב להם.

​

הציבור:

החוק מסייע לשמור על יציבות כלכלית ושוק עבודה בריא, על ידי מתן אפשרות לחייבים לשוב למעגל הכלכלה.

 

כיצד החוק עוזר:

החוק מספק לחייבים את האפשרות להגיש בקשה לחדלות פירעון, שמביאה להקפאת הליכים משפטיים, ומאפשרת להם לקבל ייעוץ מקצועי. ישנן אפשרויות לשיקום כלכלי, כמו הסדרי חוב או מחיקות חלקיות של חובות, דבר שמפחית את העומס הכלכלי.

 

השפעה על נושים:

כאשר חייב מגיש בקשה לחדלות פירעון, נושים מקבלים הודעה על כך. החוק מסדיר את סדרי העדיפויות בהחזר החובות, כך שנושים מסוימים עשויים לקבל את כספם קודם. חשוב להבין שהשפעת הבקשה היא לא תמיד חיובית עבור הנושים, שכן הם עשויים לא לקבל את מלוא החוב.

​

השפעה על החייב:

הגשת בקשה לחדלות פירעון יכולה להקל על החייב במובן שההתחייבויות הפיננסיות שלו מוקפאות, אך יש לכך גם השלכות. החייב עלול למצוא את עצמו תחת פיקוח משפטי, וייתכן שיתבקש להציג תוכנית לשיקום כלכלי. בנוסף, הגשת הבקשה עלולה להשפיע על דירוג האשראי של החייב ולפגוע במוניטין שלו.

​

לסיכום

חוק חדלות פירעון מציע פתרונות למי שאינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו, תוך שמירה על האינטרסים של הנושים. החוק מקדם שיקום כלכלי ומסדיר את ההליכים המשפטיים בצורה שמאפשרת לנושים ולחייבים להתמודד עם מצבים קשים בצורה מסודרת והוגנת.

חוק חדלות פירעון הוא חוק שנועד להסדיר את המצב שבו אדם או חברה אינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם הפיננסיות. החוק מציע פתרונות משפטיים כגון הליך של פירוק, שיקום או הסדר חובות, במטרה לסייע לחייבים ולנושים כאחד.

הבדלים בין חוק חדלות פירעון לאיחוד תיקים

 

היקף ההליך:

חוק חדלות פירעון: כולל הליכים רחבים כמו פשיטת רגל, שיקום או פירוק של חברה, ומאפשר פתרונות מורכבים יותר לחייבים.

איחוד תיקים: מתמקד באיחוד של מספר תיקים פתוחים של חייב מול נושים שונים, והוא מתבצע בבית המשפט או בלשכת ההוצאה לפועל. זהו הליך פחות מורכב שמטרתו לייעל את גביית החובות.

​

מטרת ההליך:

חוק חדלות פירעון: מטרתו לשקם את החייב או לפרק את החברה, ולאפשר תהליך של חזרה למעגל הכלכלה.

איחוד תיקים: מטרתו להקל על החייב ולמנוע תהליכים שונים של גבייה נפרדת, תוך ניהול אחיד של החובות.

​

תוצאה אפשרית:

חוק חדלות פירעון: יכול להוביל להסדר חובות, מחיקות חלקיות, או פירוק מלא של החברה.

איחוד תיקים: לרוב יוביל להסדר של תשלום חובות, אבל לא בהכרח יביא למחיקה או להסדר שיקומי.

​

גופים המעורבים:

חוק חדלות פירעון כולל לרוב עורך דין, כונסי נכסים ובית המשפט.

​

איחוד תיקים מתנהל לרוב בלשכת ההוצאה לפועל, עם מעורבות פחותה של גופים אחרים.

באופן כללי, חוק חדלות פירעון מציע גישה רחבה יותר ומורכבת יותר להתמודדות עם חובות, בעוד שאיחוד תיקים מתמקד בהליך פשט יותר של ניהול חובות מרובים.

​