פיטורים שלא כדין הם סיום יחסי העבודה על ידי המעסיק באופן שנוגד את הוראות החוק, ההסכם הקיבוצי או חוזה העבודה, או נעשים תוך פגיעה בזכויות יסוד של העובד. מדובר במצב שבו הפיטורין אינם עומדים בתנאים שנקבעו בחוק, והעובד עשוי להיות זכאי לפיצוי או לשיקום במצב התעסוקתי.

​

סיבות נפוצות לפיטורים שלא כדין כוללות פיטורין על רקע אפליה, כגון מגדר, דת, גיל, מצב משפחתי, מין, לאום או מוגבלות; פיטורים בשל התלונה על הטרדה מינית או התלונה על הפרת החוק; פיטורים בזמן מחלה, חופשת לידה, מילואים או פגיעה אחרת בזכויות המוקנות בחוק; וכן פיטורים שלא ניתנה עליהם הודעה מוקדמת כנדרש בחוק. בנוסף, פיטורין ללא סיבה, פיטורין בשל הצטרפות או פעילות באגודה מקצועית, או פיטורין מתוך נקמנות או הרעה מוחשית בתנאי העבודה, נחשבים פיטורים שלא כדין.

​

כאשר עובד סבור שפוטר שלא כדין, עליו לנקוט מספר צעדים. ראשית, יש לבדוק את חוזה העבודה, ההסכמים הקיבוציים וכל מסמך רשמי אחר הקשור ליחסי העבודה, כדי לוודא את הזכויות והחובות. מומלץ לתעד את כל האירועים הקשורים לפיטורין, לרבות מיילים, הודעות ושיחות רלוונטיות.

 

לאחר מכן ניתן לפנות לעורך דין דיני עבודה שיבחן את המקרה, את נסיבות הפיטורין ואת זכויות העובד, ולהחליט על דרך פעולה, בין אם מדובר בהליך ייעוץ, מו״מ מול המעסיק, הגשת תביעה לבית הדין לעבודה או פנייה לגורם מוסמך אחר.