שרון דרורי ושות', משרד עורכי דין    054-6730006 

משרד עורכי דין המתמחה בדיני עבודה, דיני משפחה, מסחרי אזרחי, צוואות, ייפוי כוח מתמשך, חדלות פירעון, לשון הרע, זכויות יוצרים הסבר קצר על חדלות פירעון מה הוא הליך חדלות פירעון ולמי הוא מתאים, עורך דין שרון דרורי מסביר ב 5 דקות על הליך ייחודי זה בתוכנית "על הבוקר" של עדן הראל ועודד מנשה בערוץ 14 קראו עוד על חדלות פירעון מלא/י פרטים ואנחנו נחזור אלייך שלח/י תודה שפנית אלינו, נשוב אלייך בהקדם הקבוצה לדיני עבודה בפייסבוק שרון דרורי ושות' משרד עורכי דין שירות בוטיק ואיכות משפטית מתקדמת משרד עורכי דין בוטיק המעניק ליווי אישי וניהול ישיר של כל תיק מתחילתו ועד סופו. אצלנו אין העברה בין מחלקות ואין טיפול עקיף. כל תיק מנוהל באופן אישי על ידי ועל ידי שותפיי הבכירים. הלקוח יודע מי מטפל בו ומי מקבל את ההחלטות. לכל תיק מוקמת קבוצת תקשורת ייעודית המאפשרת שקיפות מלאה, העברת מסמכים בזמן אמת ומעורבות פעילה של הלקוח בהליך. הזמינות גבוהה, העדכונים שוטפים, והשליטה בתהליך ברורה. שירות מדויק, אישי ומחויב לעבודה מקצועית, מסורה ואישית. היתרון של משרד בוטיק הוא זמינות אמיתית, הלקוחות שלנו אינם ממתינים שבועות לתשובה, הם מעודכנים במה שקורה, וגם במה שלא קורה באופן תדיר, התקשורת היא רציפה והיא חלק בלתי נפרד מהטיפול בתיק. מעבר לעשייה המשפטית, אני מביא עמי שלושים שנות ניסיון בניהול מערכי שירות לקוחות גדולים, המשמעות היא הבנה עמוקה של תקשורת, ציפיות, ליווי ומחויבות. הלקוחות אינם עוד תיק במערכת, אלא שותפים לתהליך. תחומי ההתמחות של המשרד דיני עבודה דיני משפחה הוצל"פ וחדלות פירעון מסחרי אזרחי צוואות ודיני ירושה הגנה על זכויות יוצרים ייפוי כוח מתמשך לשון הרע הוצאת דיבה לא שילמו לי פיצויים המעסיק לא שילם לי את פיצויי הפיטורים שמגיעים לי קיצצו לי בשכר הבוס שלי הוריד לי בשכר בלי ידיעתי ובלי הסכמה שלי, האם זה מותר לו המעסיק לא מפריש לפנסיה פיטרו אותי מהעבודה אחרי 3 שנים ואז גיליתי שלא הפרישו לי לפנסיה פיטורים בזמן מחלה בגלל שהייתי בחופשת מחלה ארוכה הבוס שלי פיטר אותי פיטורים בלי מכתב פיטורים מה הזכויות שלי כשמפטרים אותי מאני אני צריך לדעת לא משלמים לי נסיעות מתי חייבים לשלם לי נסיעות ומה קורה אם אני נוסע לעבודה באוטו שלי הרעת תנאים בעבודה הבוס שינה לי את התפקיד ואת השעות אבל לא שינה את השכר, האם זה הרעת תנאים פיטורים אחרי מילואים חזרתי לעבודה אחרי תקופת מילואים ממושכת ושינו לי את התפקיד ואת התנאים פיטרו אותי בלי שימוע מה הזכויות שלי אם המעסיק פיטר אותי בלי לקיים לי שימוע לא שילמו לי שעות נוספות אני עובד חודשי גלובאלי אבל יוצא לי לעשות שעות נוספות והבוס לא משלם לי הורידו לי תפקיד הייתי מנהלת מחלקה והמעסיק שלי שינה לי את התפקיד כך שהמעמד שלי נפגע פיטורים בהריון המעסיק פיטר אותי בזמן שאני בהריון ואני לא יודעת מה לעשות מה לדעת לפני פניה לעו"ד מה חשוב להכין לפני שפונים לעו"ד שיבצע עבורכם בדיקת ייתכנות לתביעה נגד המעסיק בדיני עבודה. ...לקרוא עוד התפטרות בדין מפוטר, מתי? מה זו התפטרות בדין מפוטר ומתי נכון לעשות את זה או איך זה קורה, מה צריך לדעת ...לקרוא עוד פיצויי פיטורים, מתי ואיך מה הם פיצויי פיטורים, מתי ואיך כדאי למשוך אותם אם בכלל ...לקרוא עוד איך להתפטר נכון מה עליי לדעת לפני שאני מתפטר, מה הצעדים שעליי לנקוט ומה הן הזכויות שלי ...לקרוא עוד הרעת תנאים בעבודה מה הן הנסיבות המעידות על הרעת תנאים במקום העבודה וכיצד אפשר לפעול ...לקרוא עוד פיטורים שלא כדין מה הם פיטורים שלא כדין, ומה הן ההשלכות עבור המעסיק שפיטר אותי שלא כדין ...לקרוא עוד מה הוא סעיף 14 המשמעות של סעיף 14 והחתימה עליו בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי ...לקרוא עוד

מה קורה שחייל מילואים חוזר לעבודה ושם משנים לו את התנאים והאם ניתן לפטר אותו או שהוא יכול להתפטר בדין מפוטר פיטורים בזמן מחלה פיטורים בזמן מחלה, האם זה חוקי ומה ניתן לעשות חשיבות אישור מחלה עובד שקיבל אישור מחלה מרופא מצפה שהמעסיק יכבד את תקופת ההיעדרות ויאפשר לו להחלים ולחזור לעבודה. כאשר עובד מפוטר בשל חופשת מחלה ארוכה, מתעוררת שאלה משפטית מהותית האם מדובר בפיטורים חוקיים או בפגיעה אסורה בזכויות העובד. הדין בישראל מכיר בכך שמחלה היא חלק טבעי מיחסי עבודה, וקובע הגנות ברורות לעובדים הנעדרים מהעבודה עקב מצב רפואי. פיטורים שנעשים בשל עצם המחלה או ההיעדרות בגינה עלולים להיחשב פיטורים שלא כדין. כאשר עובד מציג אישור מחלה תקף, הוא זכאי להיעדר מהעבודה בהתאם לימי המחלה הצבורים לזכותו. בתקופה זו חל איסור על המעסיק לנכות שכר מעבר לקבוע בחוק, וכן קיים איסור לפגוע בעובד רק בשל מימוש זכותו לימי מחלה. החוק אינו קובע איסור מוחלט על פיטורים בזמן מחלה, אך הוא אוסר פיטורים שנעשים בגלל המחלה. המשמעות היא שהשאלה המרכזית אינה עצם מועד הפיטורים, אלא הסיבה האמיתית להם. אם הסיבה לפיטורים היא ההיעדרות עקב מחלה או מצבו הרפואי של העובד, מדובר בפיטורים פסולים. מה הגורם לפטורים בזמן מחלה בתי הדין לעבודה בוחנים האם קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין הפיטורים. פיטורים שמתרחשים בסמוך ליציאה לחופשת מחלה ארוכה, או תוך אמירות של המעסיק על חוסר סבלנות להיעדרות, עלולים להעיד על קשר כזה. אין צורך להוכיח כוונה רעה, די בכך שהמחלה היוותה שיקול בהחלטה. מה המעסיק עלול לטעון כאשר המעסיק טוען כי הפיטורים נעשו מסיבות אחרות, כמו תפקוד לקוי, צמצומים או שינוי ארגוני, עליו להוכיח כי מדובר בסיבות ענייניות, שאינן קשורות למחלה, וכי אותן החלטות היו מתקבלות גם אילו העובד לא היה חולה. טענות כלליות אינן מספיקות, והעיתוי של הפיטורים נבחן בקפידה. ואם המחלה ארוכה חשוב להבחין בין מחלה זמנית לבין מצב רפואי מתמשך. מחלה זמנית, גם אם היא ממושכת, אינה מצדיקה כשלעצמה פיטורים. גם במצב רפואי מתמשך, על המעסיק לבחון התאמות סבירות, שינויי תפקיד או פתרונות אחרים, לפני קבלת החלטה על סיום העסקה. אם העובד לא קיבל חוזה עבודה או הודעה לעובד, ניתן להוכיח את תנאי העבודה וההתנהלות הקודמת באמצעות תלושי שכר, תכתובות, דיווחי נוכחות ועדויות. היעדר מסמך כתוב אינו מונע הוכחת פיטורים פסולים. כאשר עובד מפוטר בזמן מחלה או בעקבותיה, חשוב לפעול באופן מסודר. יש לשמור את אישורי המחלה, לתעד שיחות והתכתבויות עם המעסיק, ולבחון האם ניתנה הודעה מוקדמת כדין. במקרים רבים, פנייה מוקדמת למעסיק בדרישה להבהרה או לתיקון ההחלטה עשויה להיות משמעותית בהמשך. אם מתברר כי הפיטורים נעשו בניגוד לדין, העובד רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. במסגרת התביעה ניתן לדרוש פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין אפליה מחמת מצב רפואי, תשלום זכויות סוציאליות ולעיתים אף השבה לעבודה, בהתאם לנסיבות. לסיכום מחלה אינה עילה לפיטורים. פיטורים שנעשים בגלל חופשת מחלה או מצב רפואי מהווים פגיעה בזכויות העובד ועשויים להיחשב פיטורים אסורים. בכל מקרה של פיטורים לאחר מחלה ממושכת, חשוב לבדוק את הסיבה האמיתית לפיטורים, את העיתוי ואת התנהלות המעסיק, ולפעול במהירות לשמירה על הזכויות.

התפטרות מרצון או התפטרות מאילוץ, איך נכון לעשות את זה. עורך דין שרון דרורי פיטורים שלא כדין מה הם פיטורים שלא כדין ומה אני כעובד יכול לעשות בעניין מה הם פיטורים שלא כדין ואיך פועלים בעניין פיטורים שלא כדין הם סיום יחסי העבודה על ידי המעסיק באופן שנוגד את הוראות החוק, ההסכם הקיבוצי או חוזה העבודה, או נעשים תוך פגיעה בזכויות יסוד של העובד. מדובר במצב שבו הפיטורין אינם עומדים בתנאים שנקבעו בחוק, והעובד עשוי להיות זכאי לפיצוי או לשיקום במצב התעסוקתי. סיבות נפוצות לפיטורים שלא כדין כוללות פיטורין על רקע אפליה, כגון מגדר, דת, גיל, מצב משפחתי, מין, לאום או מוגבלות; פיטורים בשל התלונה על הטרדה מינית או התלונה על הפרת החוק; פיטורים בזמן מחלה, חופשת לידה, מילואים או פגיעה אחרת בזכויות המוקנות בחוק; וכן פיטורים שלא ניתנה עליהם הודעה מוקדמת כנדרש בחוק. בנוסף, פיטורין ללא סיבה, פיטורין בשל הצטרפות או פעילות באגודה מקצועית, או פיטורין מתוך נקמנות או הרעה מוחשית בתנאי העבודה, נחשבים פיטורים שלא כדין. כאשר עובד סבור שפוטר שלא כדין, עליו לנקוט מספר צעדים. ראשית, יש לבדוק את חוזה העבודה, ההסכמים הקיבוציים וכל מסמך רשמי אחר הקשור ליחסי העבודה, כדי לוודא את הזכויות והחובות. מומלץ לתעד את כל האירועים הקשורים לפיטורין, לרבות מיילים, הודעות ושיחות רלוונטיות. לאחר מכן ניתן לפנות לעורך דין דיני עבודה שיבחן את המקרה, את נסיבות הפיטורין ואת זכויות העובד, ולהחליט על דרך פעולה, בין אם מדובר בהליך ייעוץ, מו״מ מול המעסיק, הגשת תביעה לבית הדין לעבודה או פנייה לגורם מוסמך אחר.

מה הן הזכויות שלי כעובד בעקבות מלחמת אירן ומבצע שאגת הארי זכויות עובדים עקב הכרזה על מצב מיוחד בעורף בגין מבצע "שאגת הארי" מלא/י פרטים ואנחנו נחזור אלייך שלח/י תודה שפנית אלינו, נשוב אלייך בהקדם משרד העבודה מפרסם שאלות ותשובות בנושא זכויות עובדים עקב הכרזה על מצב מיוחד בעורף בעקבות מצב החירום שהוכרז הבוקר בעורף, ולאחר הערכת מצב של סגן ראש הממשלה ושר העבודה יריב לוין ומנכ"ל משרד העבודה רובי שמש עם הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו"ד רבקה ורבנר, להלן מדריך השאלות והתשובות: איך אני יודע אם אני עובד חיוני או לא? על העובד לברר מול מעסיקו אם הוא נמנה על רשימת העובדים שבצו הקריאה. מקום עבודה שאושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני מחזיק באישור רלוונטי ממשרד העבודה ובאחריות המפעל לעדכן את כלל העובדים על כך שהמפעל מוגדר ככזה וכי יש לו אישור בתוקף. ניתן לבדוק האם מפעל אושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני במנוע החיפוש באתר אגף כח אדם לשעת חירום, בהזנת מספר החברה, או מספר המפעל או שם המפעל בלחיצה כאן במנוע החיפוש . יש לשים לב שמנוע החיפוש אינו כולל מפעלים של מערכת הביטחון ומפעלים שהינם עוסקים מורשים. כמו כן, ניתן לבדוק עם המעסיק האם המפעל בעל אישור כאמור והאם העובד נמצא ברשימת העובדים החיוניים המצויים בידי משרד העבודה. אני עובד חיוני. האם אני מחויב להגיע למקום העבודה? מי שהוצא לה/ו צו קריאה לשירות עבודה חייב/ת להתייצב לעבודה בין אם פיזית או עבודה מרחוק לפי בחירת המעסיק. אי הגעה לעבודה במפעל חיוני מהווה לכאורה עבירה פלילית. מי לא חייב להתייצב לשירות העבודה חיוני? חובת התייצבות לשירות העבודה לא תחול על: • שוטר; חייל – כולל המשרת שירות מילואים לפי צו על פי סעיף 8 לחוק שירות המילואים; • אישה בהיריון או שטרם חלפה שנה מיום הלידה; • אם טרם מלאו לך 16 שנים או הגעת לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד 2004 אני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 ואני מוגדרת כעובדת חיוני. האם אני מחויבת להגיע לעבודה? בקריאה לשירות עבודה של אישה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם. אני מוגדר כעובד חיוני. האם אני רשאי לעבוד מהבית? המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק. במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק נוכח נסיבות מסוימות יש ליידע את המעסיק על כך ולסכם מולו מסגרת העבודה. על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי סגור. האם אני רשאי לעבוד מהבית? המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק. במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק בשל השגחה על ילדים עד גיל 14 שבהחזקתו הבלעדית או בשל אי הגעה לעבודה לפי הוראות פיקוד העורף, יש ליידע את המעסיק על כך. המעסיק אינו יכול לחייב עבודה מהבית שכן ממילא החוק מקנה הגנה מפיטורים לעובד שזכאי להיעדר, כולל אי ביצוע עבודה. על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי סגור. האם יכולים לפטר אותי על כך שלא הגעתי לעבודה? ככל שלא ניתן לקיים פעילות במבנה או במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות אין חובת התייצבות לעבודה וקיימת הגנה מפני פיטורים. "פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה; על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי סגור. האם אני יכול לממש את ימי החופשה שלי? רשאי המעסיק לסכם עם העובד לממש ימי חופשה על חשבון ימי חופשה שנתית ככל שעומדים לרשותו. על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי סגור. האם אני זכאי לתשלום שכר? ככל שהעובדים נעדרו מהעבודה, שלא בשל אחת הסיבות המנויות בחוקי העבודה – כולל חופשה שנתית או מחלה יחול האמור להלן: עד כה לא נקבעה הזכות לשכר בשל היעדרות באזורים שהוכרז לגביהם מצב מיוחד זאת בשל ציות להוראות פיקוד העורף או בשל טיפול בילד שהמוסד הלימודי שלו נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. במערכות קודמות קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדרך כלל, לקראת סוף המערכה או בדיעבד בדרך כלל בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף. בעבר, בעקבות הסכמים קיבוצים בין ארגוני המעסיקים והעובדים שהורחבו בצו בידי שר העבודה על כלל העובדים ותקנות מס רכוש עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם )עד גיל 14 ( בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו תשלום שכרם כאילו עבדו. אנו מצויים בעת לחימה ועד לאסדרתו – אין זכאות לשכר. כאמור, נושא הפיצוי והשכר המגיע לעובדים בעת היעדרם מהעבודה מוסדר בדרך כלל בדיעבד. על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי פתוח , ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. האם אני רשאית להיעדר מהעבודה והאם אני מוגנת מפיטורים? הינך רשאי/ת להיעדר מהעבודה וחל איסור על פיטוריך בשל כך ובתנאי: • הילד נמצא בהחזקתך הבלעדית או שהינך ההורה העצמאי של הילד; • בן הזוג עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד. • אין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו סידור נאות להשגחה על הילד על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי סגור ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. האם אני יכולה לעבוד מהבית? המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק. במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק בשל השגחה על ילדים עד גיל 14 שבהחזקתו הבלעדית או בשל אי הגעה לעבודה לפי הוראות פיקוד העורף, יש ליידע את המעסיק על כך. המעסיק אינו יכול לחייב עבודה מהבית שכן ממילא החוק מקנה הגנה מפיטורים לעובד שזכאי להיעדר, כולל אי ביצוע עבודה. על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי פעיל לפי הוראות פיקוד העורף. האם אני רשאית להיעדר מהעבודה? הינך חייב/ת להתייצב לעבודה בהתאם להסכם העבודה שחל על מקום העבודה, למעט אם הינך זכאי/ת להיעדר מהעבודה בשל אחת הסיבות המנויות בחוקי העבודה, כולל היעדרות בשל מחלת עובד, מחלת בן משפחה או בשל קיום חובת אבלות ובכפוף לתנאים שנקבעו לעניין סיבת ההיעדרות . על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי סגור על פי הוראות פיקוד העורף. האם אני רשאית לעבוד מהבית? המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק. במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק נוכח נסיבות מסוימות יש ליידע את המעסיק על כך ולסכם מולו מסגרת העבודה. על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה פתוח אבל אני מפחד ללכת לעבודה. האם אני זכאי לשכר? מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה ככל שההיעדרות לא מוסדרת בחוק או בהסכם. על כן, מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, למעט אם הוראות פיקוד העורף הנחו אחרת במפורש. עם זאת, עובד ומעסיק יכולים להסכים על היעדרות בתשלום או על מימוש ימי חופשה, לדוגמה. האם חייבים להגיע למקום העבודה גם אם אין בו מרחב מוגן? יש לנהוג בכל מקום לפי הנחיות פיקוד העורף ואסור לפטר עובד בגלל ציות להוראות. לכן התשובה תלויה בהנחיות פיקוד העורף באותו זמן ובאותו מקום. יובהר כי אם אין הגבלות על המשך פעילות במקום העבודה לפי הנחיות פיקוד העורף או העובד אינו נעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 עקב סגירת מוסד חינוכי לפי הוראות פיקוד העורף, ההיעדרות על אחריות העובד. אין באמור כדי לגרוע מזכות העובד בשל היעדרות רגילה לפי חוקי העבודה, כגון חופשה, מחלה ועוד. פיקוד העורף - 104 על פי הנחיות פיקוד העורף מקום העבודה שלי יכול לפעול, אך המעסיק בחר שלא לפתוח את העסק מסיבותיו. כיצד המעסיק צריך לפעול? על המעסיק לסכם מול עובדיו את הסדר ההיעדרות, בין היתר: הוצאת העובדים לחופשה שנתית עד 7 ימי חופשה ללא הודעה מוקדמת. באשר לחופשה העולה על שבעה ימים, על המעסיק להודיע לעובד על כך שבועיים מראש. לא ניתן להכניס את העובד ליתרת חופשה שלילית ללא הסכמת העובד המפורשת. הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום בכפוף לקבלת הסכמת העובד המפורשת. מעבר לעבודה חלקית או גמישה לרבות צמצום היקף משרה ובלבד שהתקבלה הסכמת העובד. שינוי חד צדדי ללא הסכמת העובד עלול להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העסקה – יש לשים לב כי קיימות קבוצות מוגנות מכוח חוק עבודת נשים. ככל שבכל זאת המעסיק שוקל לסיים העסקת העובד, יש לקיים הליך פיטורים כדין ובשל נימוקים מוצדקים. עובד שלא הסכים לחל"ת או ליתרת חופשה שלילית, אומנם אין הוראת חוק המחייבת תשלום שכר במצב זה, אך ייתכן והעובד יהיה זכאי לשכר עבור ימי עבודה שבהן העמיד את עצמו לרשות העבודה אך המעסיק סגר את העסק, לעניין זה על העובד להגיש תביעה בבית הדין לעבודה. אני הורה לילד בן 15 ומוסד החינוכי סגור על פי הנחיות פיקוד העורף. האם אני זכאית להיעדר מעבודה ולקבל פיצוי תשלום? בעבר ניתן פיצוי להורים לילדים עד גיל 14 שנאלצו להיעדר מהעבודה. הורים לילדים בני 15 ומעלה לא זוכו בשכר על ימי היעדרותם. העובד יכול לממש כרגיל את זכאותו להיעדרות בשל מחלת ילד, בהתאם לחוק דמי מחלה. אין באמור כדי לגרוע מזכאות העובד להיעדר מהעבודה בשל מחלת ילד לפי חוק דמי מחלה. אפוטרופוס שלא יכול לעבוד כי החוסה שוהה בבית. המסגרת היומית שלו סגורה בגלל המצב. האם המעסיק אמור לשלם לו משכורת על הימים האלה ? חוק הגנה על עובדים בשעת חירום מעניק הגנה מפיטורים לגבי הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 בשל סגירת המוסד החינוכי לפי הוראות פיקוד העורף. האמור אינו חל על אפוטרופוס שאינו ההורה של הילד. בהסכמים קיבוציים שהסדירו את חובת תשלום שכר בשל היעדרות מהעבודה עקב מצבי חירום קודמים, לא קבעו חובת תשלום שכר לאפוטרופוס שאינו ההורה של הילד. האם עובד שעתי שעובד ארבעה חודשים בלבד שנאמר לו לא להגיע לעבודה עקב הוראות פיקוד העורף ולא פוטר = זכאי לקבל משכורת? על מנת שעובד יהיה זכאי לשכר נדרש מקור חוקי או הסכמי. כך לדוגמה תשלום שכר בעד היעדרויות שאנחנו מכירים כגון חופשה או מחלה. עד כה לא נקבעה הזכות לשכר בשל היעדרות במסגרת המערכה זאת בשל ציות להוראות פיקוד העורף או בשל טיפול בילד שהמוסד הלימודי שלו נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. במערכות קודמות קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדרך כלל, לקראת סוף המערכה או בדיעבד בדרך כלל בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף. בעבר, בעקבות הסכמים קיבוצים בין ארגוני המעסיקים והעובדים שהורחבו בצו בידי שר העבודה על כלל העובדים ותקנות מס רכוש עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם (עד גיל 14) בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו תשלום שכרם כאילו עבדו. אנו מצויים בעת לחימה ועד לאסדרתו, אין זכאות לשכר. כאמור נושא הפיצוי והשכר המגיע לעובדים בעת היעדרם מהעבודה מוסדר בדרך כלל בדיעבד. חשוב להדגיש כי בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, חל איסור על מעסיק לפטר עובד שנשאר להשגיח על ילד עד גיל 14 או על ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 , מפאת סגירת מסגרת חינוכית, בשל הוראה שניתנה עקב מצב מיוחד בעורף, וזאת בכפוף לאחד מאלה: ההורה הוא הורה עצמאי או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית. שיש לו בן זוג אשר נבצר ממנו להשגיח על הילד. במקרה שמקום העבודה של העובד או בן זוגו סיפקו סידור נאות להשגחה על הילד, העובד לא יוכל להעדר מהעבודה ולא תקום לו ההגנה מפני פיטורים. ככל שעובד פוטר בניגוד לחוק, המעסיק חשוף לענישה פלילית והעובד אף רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בשל פיטורים שלא כדין ועל המעסיק יהיה הנטל להוכיח כי הפיטורים היו כדין. העובד לא נקרא לעבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום. האם ניתן להעדר מהעבודה כשהעובד מטפל יחיד בהורה סיעודי? חוק הגנה על עובדים מעניק הגנה מפיטורים בשל ציות להוראות פיקוד העורף המגבילות פעילות במקום העבודה או לצורך השגחה על ילדים עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 בשל סגירת המוסד החינוכי לפי הוראות פיקוד העורף. העובד רשאי לבדוק זכאותו להיעדר מכוח חוק דמי מחלה )היעדרות בשל מחלת הורה. מקום העבודה שלי פועל כרגיל, אך בשל מוגבלות אני לא יכול להגיע לעבודה. האם מותר לפטר אותי? אם העובד לא יכול להגיע לעבודה בשל הוראות פיקוד העורף, חל איסור לפטר אותו. במקרה שהוראות פיקוד העורף. מאפשרות לו להגיע לעבודה, אך הוא לא יכול בשל מוגבלותו, פיטורין יכולים להיחשב לאפליה פסולה. להורדת ההנחיות של משרד העבודה Document.pdf שאל עורך דין לדיני עבודה בפייסבוק לחץ כאן

מהי התעמרות בעבודה ומה הם הדרישות המקימות עילת תביעה בגינה מהי התעמרות בעבודה ואיך היא באה לידי ביטוי בחוק ובפסיקה? התעמרות בעבודה היא אחת התופעות המורכבות והמתפתחות ביותר בדיני העבודה בישראל. אף שאין כיום חוק ייעודי האוסר במפורש התעמרות בעבודה, בתי הדין לעבודה הכירו בכך שמעסיק מחויב לספק לעובד סביבת עבודה מכבדת, הוגנת ובטוחה. כאשר סביבת העבודה הופכת לזירה של השפלות, פחד, נידוי או פגיעה שיטתית בכבודו של העובד, עשויה לקום לעובד עילת תביעה המזכה בפיצוי כספי. התעמרות בעבודה מוגדרת בפסיקה כהתנהגות פוגענית, משפילה, מבזה או עוינת כלפי עובד, החוזרת על עצמה או מורכבת ממספר אירועים מצטברים, ויוצרת סביבת עבודה פוגענית. בתי הדין לעבודה קבעו כי אין מדובר באירוע חד פעמי רגיל או במחלוקת נקודתית במקום העבודה, אלא בדפוס התנהגות מתמשך שנבחן כמכלול. לכן, גם כאשר כל אירוע בפני עצמו נראה שולי יחסית, הצטברותם של אירועים רבים עשויה ללמד על קיומה של התעמרות. הקושי המרכזי בתחום נעוץ בהבחנה בין ניהול לגיטימי לבין התנהלות פוגענית. למעסיק קיימת הזכות לנהל את מקום העבודה, להציב דרישות מקצועיות, לפקח על העובדים ואף להעיר הערות מקצועיות כאשר הדבר נדרש. עם זאת, כאשר ביקורת מקצועית הופכת להשפלה אישית, כאשר מופעל לחץ בלתי סביר או כאשר עובד מסוים הופך למטרה קבועה להתנהלות פוגענית, עשויה להיווצר עילה משפטית בגין התעמרות. בין הדוגמאות הנפוצות שנדונו בפסיקה ניתן למצוא צעקות והשפלות חוזרות, נידוי חברתי, השפלה בפני עובדים אחרים, שלילת סמכויות ללא סיבה עניינית, הטלת משימות משפילות, איומים, מעקב חריג אחר עובד, הדרה מישיבות מקצועיות, פגיעה מכוונת במעמדו המקצועי ויצירת אווירת פחד מתמשכת. מנגד, בתי הדין הדגישו כי לא כל חוסר נעימות, ויכוח מקצועי, ביקורת ניהולית או מערכת יחסים עכורה מהווים התעמרות. מאחר שאין בישראל חוק ספציפי למניעת התעמרות בעבודה, ההגנה המשפטית מבוססת בעיקר על חובת תום הלב, חובת ההגינות, הזכות לכבוד האדם וחובתו של המעסיק לספק סביבת עבודה מכבדת. במסגרת זו פיתחה הפסיקה שורה של עקרונות המאפשרים לבתי הדין לפסוק פיצויים במקרים המתאימים גם בהיעדר הוראת חוק מפורשת. אחד מפסקי הדין המרכזיים בתחום הוא ע"ע 12069-06-20 מדינת ישראל נ' מזרחי . בפסק דין זה ערך בית הדין הארצי לעבודה סקירה מקיפה של התופעה וקבע כי יש לבחון את כלל האירועים כמכלול אחד ולא לבודד כל אירוע בנפרד. עוד הודגש כי אין די בתחושה סובייקטיבית של העובד, אלא נדרש שההתנהגות תיחשב פוגענית גם במבחן אובייקטיבי של אדם סביר. בית הדין הכיר בכך שהתעמרות בעבודה היא תופעה ממשית המחייבת מענה משפטי גם בהיעדר חקיקה ייעודית. פסיקה נוספת מלמדת כי בתי הדין אינם מהססים לפסוק פיצויים משמעותיים כאשר מוכח דפוס מתמשך של התנהלות פוגענית. באחד המקרים שנדונו נפסק פיצוי בסך 300,000 ש"ח בגין התעמרות בעבודה, לאחר שנקבע כי העובד היה נתון למסכת ממושכת של פגיעות והשפלות. פסקי דין נוספים הכירו בפיצויים במקרים של נידוי, יחס מבזה, פגיעה במעמד המקצועי וניסיונות לדחוק עובדים לעזוב את מקום עבודתם. מן העבר השני, קיימים גם מקרים רבים שבהם תביעות נדחו. בתי הדין חזרו והבהירו כי סביבת עבודה איננה מקום סטרילי, וכי מתחים, חילוקי דעות וביקורת מקצועית הם חלק טבעי ממערכת יחסי העבודה. לפיכך, לא כל התנהלות שאינה נעימה לעובד תיחשב להתעמרות. השאלה המרכזית היא האם מדובר בהתנהלות חריגה, בלתי סבירה ומתמשכת הפוגעת בכבודו של העובד מעבר לגבולות הניהול התקין. הפסיקה מלמדת גם על חשיבות הראיות. תיעוד מסודר של הודעות, תכתובות, הקלטות, מסמכים ועדויות עובדים אחרים משפיע באופן משמעותי על היכולת להוכיח את הטענות. במקרים רבים ההכרעה אינה נובעת מהשאלה האם העובד נפגע, אלא האם הצליח להוכיח את דפוס ההתנהגות הפוגעני ברמה הנדרשת במשפט אזרחי. המגמה העולה מן הפסיקה היא הרחבת ההגנה על כבודו של העובד ועל זכותו לסביבת עבודה ראויה. בתי הדין מכירים בכך שנזק נפשי הנגרם כתוצאה מהשפלות, נידוי או יחס פוגעני עלול להיות חמור לא פחות מנזק כלכלי. יחד עם זאת, נשמר האיזון בין זכויות העובד לבין זכותו של המעסיק לנהל את עסקו ולקבל החלטות מקצועיות וארגוניות. המסקנה היא שהתעמרות בעבודה אינה נבחנת לפי תחושתו האישית של העובד בלבד, אלא לפי מכלול הנסיבות ובהתאם למבחן אובייקטיבי. כאשר מוכח דפוס חוזר של השפלה, פגיעה בכבוד, נידוי או יחס עוין שאינו מוצדק מקצועית, בתי הדין לעבודה מכירים בזכותו של העובד לקבל סעד ופיצוי.

זכויות עובדים, דרכי התמודדות עם פיטורין, זכויות סוציאליות, זכויות העובד והתמודדות עם מעסיק שמערים קשיים טיפול בזכויות עובדים כעובד שכיר או עובדת שכירה, מגיעות לכם זכויות רבות המגנות עליכם מפני החלטות לא נכונות של המעסיקים שלכם. אדם או חברה המעסיקים עובדים שכירים כפופים לחוקים ותקנות שמטרתם להכווין ולהסדיר את מערכת היחסים שבין המעסיק לבין המועסק, מה שנקרא "יחסי עובד מעביד" חוקים ותקנות אלו מאוגדים תחת תחום הקרוי "דיני עבודה". כללים אלו יסייעו לעובד לממש את זכויותיו עד למקסימום יכולת המיצוי שלהן. בפיטורים או התפטרות; כדי להצליח בתביעה על זכויותיך כעובד, חשוב לפנות לעורך דין העוסק בדיני עבודה, אדם המתמחה בדיני עבודה ויודע כיצד להעביר את המסרים, הן למעסיק והן לבית הדין לעבודה. כאמור, ישנם כללים מפורשים כיצד ניתן להתפטר ממקום העבודה, מה הן הפעולות שעליך לנקוט לפני ההתפטרות, לתת הודעה מוקדמת או הכנה מראש למעסיק לפני הפיטורין. מבט מהיר על דיני העבודה, מה הם בעצם? החוקים המחזיקים את עולם דיני העבודה, כמו כן התקנות המתלוות אליהם עוסקים בזכויות העובד בהן; זכויות סוציאליות, זכויות להגנה בפני אפליה, זכויות לפיצויים, אם זה פיצויי פיטורין או פיצויי התפטרות, התנהלות בסכסוכי עבודה בין מעסיקים לעובדים, התנהלות בענייני שכר, אם של עובד אינדיבידואל או אם שכר תחת הסכמים קיבוציים, זכויות העובד מול ביטוח לאומי וביטוחים פרטיים, מקרים של תאונות במהלך שעות העבודה, אם זה במקום העבודה ואם זה בדרך אליו או ממנו, הגנה על זכויות הקשורות לשעות העבודה והשכר בהתאם לכך, זכויות פנסיוניות המגיעות לעובד בעת פרישתו לגמלאות, ואף תלונות הנוגעות להתנהגות בלתי הולמת של עובדים אחרים במקום העבודה כלפי המלין, או תלונות הנוגעות לעבירות מין בהן הטרדה מינית ופגיעה באוטונומיה של העובד. כדי לממש את זכויות אלו, חשוב שיהיה עורך דין מקצועי בתמונה, שייצג את העובד וידאג למצות את כל זכויותיו בכפוף לדיני עבודה, חוקים, תקנות ופסקי דין מהותיים של בית הדין הארצי לעבודה. החשיבות של ייצוג ע"י עורך דין עבודה עורך דין העוסק בתחום דיני העבודה מקבל עדכוני חקיקה, עדכונים לגבי צו שעה או צווי חירום, שינויים בתקנות ומיידעים רבים על פסיקות הן של בית הדין הארצי לעבודה והן של בג"ץ במקרים חריגים. אדם שאיננו עורך דין, לא יודע תמיד לגשת למיידעים אלו ואיננו מעודכן בהם בדרך של שגרה, לכן חשוב ביותר שמי שיטפל בתיק שלו יהיה עו"ד מנוסה בתחום דיני העבודה. לכל אירוע משפטי הכרוך בדיני עבודה, כאשר ישנה תביעה מול מעסיק או מול עובד, ההשלכות הכלכליות עשויות להיות קשות עבוד כל אחד מהצדדים, לכן המשמעות של עורך דין לענייני עבודה הוא קריטי. בסט החוקים הנוגעים ביחסי עובד מעביד, קיימים כללים משמעותיים המשפיעים על כל עובד ברמה האינדיבידואלית, בהם; זכויות נשים בהריון, כן, גם גברים זכאים לחופשת לידה למשל. עורך דין ידע מה קורה כאשר המעביד לא משלם שכר בזמן, הלנת שכר, או התעמרות במקום העבודה על ידי המעסיק או אדם בכיר אחר. מתי מכתב פיטורין הוא תקין, מתי מגיע לך תשלום דמי מחלה עבור ימים שלא הייתה במקום העבודה, מה היא הודעה מוקדמת ואיך עליית שכר המינימום משפיע על השכר שלך. כל אלו הם מנת חלקו של עורך הדין שתפקידו לייצג את התובע, אם זה העובד ואם זה המעסיק בתחום דיני העבודה. פיצויי פיטורין, מה מגיע לי להלן רשימת הזכויות המגיעות לך כעובד שכיר שפוטר או התפטר בדין מפוטר: 1. זכויות כספיות פיצויי פיטורים לפי חוק עובד שפוטר זכאי לפיצויים בגובה משכורת אחת לכל שנת עבודה מלאה. אם עבדת חלק משנה, הפיצוי יחושב באופן יחסי. מי זכאי לפיצויי פיטורים; - עובד שהשלים שנת עבודה מלאה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה זכאי לפיצויי פיטורים. - חישוב פיצויי פיטורים: שכר אחרון ברוטו × מספר שנות העבודה. - אם קיים סעיף 14, הזכאות משתנה בהתאם להפרשות שבוצעו. תשלום בגין ימי הודעה מוקדמת אם לא ניתנה לך הודעה מוקדמת, את/ה זכאי/ת לפיצוי בגובה שכר עבור אותה תקופה. - אם המעסיק לא דרש מהעובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, עליו לשלם עבור תקופה זו. - משך ההודעה המוקדמת נקבע לפי הוותק: יום לכל חודש עבודה בשנה הראשונה, ולאחר מכן חודש עבודה שלם. פדיון ימי חופשה כל ימי החופשה הצבורים חייבים להיות משולמים עם סיום העבודה. - תשלום עבור יתרת ימי החופשה שלא נוצלו, בהתאם לחוק חופשה שנתית. פדיון ימי הבראה שלא שולמו אם לא שולמו במהלך השנה, יש לשלם עם גמר החשבון. - תשלום בעבור ימי הבראה שמגיעים לעובד בהתאם לוותק ושטרם שולמו. יתרת שכר עבודה - תשלום שכר עבור הימים האחרונים שבהם עבד העובד לפני הפיטורים. פדיון ימי מחלה (במקרים חריגים): לא תמיד ניתנת לפדיון, אך במקרים מסוימים, עשוי להיות פיצוי בגין ניצול חלקי. - תשלום עבור ימי מחלה שלא נוצלו אם נקבע בהסכם קיבוצי או אישי. 2. זכויות פנסיוניות השלמת הפרשות לפנסיה - המעסיק מחויב להשלים את ההפרשות לקרן הפנסיה של העובד עד למועד הפיטורים, הפרשות אלו כוללות הפרשות לפיצויים, תגמולים וחיסכון. שמירה על רצף ביטוחי - העובד רשאי להמשיך את הביטוח הפנסיוני או הביטוח המנהלי באופן עצמאי. 3. זכויות תעסוקתיות - המעסיק מחויב למסור לעובד טופס 161, המהווה אישור על הפסקת עבודה לצורך שחרור פיצויים וחישוב זכויות פנסיוניות. תעודת עבודה - לפי חוק הודעה מוקדמת, העובד זכאי לקבל מסמך בכתב המתאר את תקופת העסקתו ותנאי העבודה. זכות לערער על הפיטורים - אם העובד חושב שהפיטורים לא חוקיים (למשל, פיטורים ללא שימוע או אפליה), הוא רשאי להגיש תביעה בבית הדין לעבודה. 4. זכויות מיוחדות לפי נסיבות הפיטורים עובדת בהריון - במקרה של עובדת בהיריון פיטורים דורשים אישור ממשרד הכלכלה, במידה שהעובדת עבדה לפחות שישה חודשים. עובד בתקופת מילואים - חל איסור לפטר עובד הנמצא בתקופת מילואים או 30 ימים לאחר סיומה. עובד בתהליך טיפולי פוריות - פיטורים דורשים אישור ממשרד הכלכלה. עובד עם מוגבלות או עובד החוזר מתקופת מחלה ממושכת - ישנם כללים מיוחדים הנוגעים לפיטורים של עובדים במצבים אלה. 5. זכויות בביטוח לאומי דמי אבטלה - במידה שהעובד פוטר ונמצא ללא עבודה, הוא זכאי לדמי אבטלה אם צבר תקופת אכשרה (12 חודשים מתוך 18 חודשים שקדמו לפיטורים). - נדרש להירשם בלשכת התעסוקה. שמירה על זכויות סוציאליות - בעת הפסקת עבודה, זכויות כגון דמי לידה או קצבאות אחרות עשויות להיות מושפעות ויש לוודא עמידה בדרישות הביטוח הלאומי. 6. זכויות בהליך הפיטורים שימוע לפני פיטורים - חובה לקיים לעובד שימוע הוגן ומסודר לפני קבלת החלטת הפיטורים. - השימוע חייב לכלול מתן הזדמנות לעובד להשמיע את טיעוניו. נימוקים לפיטורים - על המעסיק להסביר לעובד את הסיבות לפיטורים ולמסור הודעה מסודרת על כך. 7. זכויות על פי הסכם אישי או קיבוצי תשלומים נוספים - ייתכן שהעובד זכאי לתשלומים נוספים, כגון בונוסים, מענקי סיום עבודה, או הטבות אחרות שנקבעו בהסכם אישי או קיבוצי. קרנות השתלמות - אם העובד היה זכאי להפרשות לקרן השתלמות, המעסיק מחויב להשלים אותן עד ליום הפסקת העבודה. לסיכום כל עובד שפוטר זכאי לזכויות בסיסיות הקבועות בחוק. עם זאת, חשוב לבדוק אם יש זכויות נוספות הנובעות מהסכמים אישיים או קיבוציים. מומלץ לעבור על תלושי השכר ולוודא שכל ההפרשות בוצעו כנדרש. במקרה של ספק, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי אצל עורך דין לענייני עבודה. להורדת המדריך - רשימת המסמכים שצריך לשם בדיקת התכנות התביעה / ההגנה בתיק העבודה שלך Document.pdf עורך דין העוסק בדיני עבודה פועל בכפוף לכללים הכתובים בכמה חוקים ותקנות המגדירים מה הם חובותיו וזכויותיו של העובד, כמו כן, כך גם לגבי מעסיקים. מטרת סדרת חוקים אלו היא לכיוון ולהסדיר את מערכת היחסים העניינית בין עובד למעסיק. מעסיק יכול להיות אדם פרטי, חברה בינונית או גדולה, תאגיד או כל גוף אחר המעסיק עובדים בשכר. לעיתים גם אנשים העובדים כעצמאיים או מה שנקרא - פרילנסרים זכאים להגנה של חוקי העבודה. דינים אלו אף מגדירים את מערכת היחסים הענייניים בין מוסדות כגון ארגוני עובדים לבין הגורמים המעסיקים עובדים. חוקים אלו של דיני עבודה מסודרים לפי קטגוריות המגדירות את הנושאים לפי חולקה ברורה, כזו שעונה לרוב השאלות והסוגיות שעולות בין עובד למעסיק. כדי לרדת לעומקים של דברים, להלן רשימת החוקים והסברים כלליים שיסייעו לקורא/ת להבין את הבסיס העיקרי שהם מייצגים. להלן רשימה של החוקים העיקריים הקשורים לדיני עבודה בישראל: 1. חוקי יסוד: - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (זכויות בסיסיות של העובד). - חוק יסוד: חופש העיסוק . 2. חוקי זכויות עובדים: - חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 . - חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. - חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951. - חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976. - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. - חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954. - חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (פרק תעסוקה). - חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002. - חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעות חמורות), התשנ"ז-1997. - חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011. 3. חוקים הקשורים לעבודה מאורגנת: - חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957. - פקודת ארגון הפיקוח על העבודה [נוסח חדש], התשל"א-1971. - חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957. - חוק זכות ההתארגנות בארגון עובדים, התשס"ו-2006. 4. חוקים הנוגעים לבריאות ובטיחות בעבודה: - פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970. - חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954. - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (פרק תאונות עבודה). 5. חוקי הגנה סוציאלית: - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. - חוק פנסיה חובה, התשס"ח-2008 (עיגון בהסכמים קיבוציים). 6. חוקים בנוגע לסיום יחסי עבודה: - חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001. - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. 7. חוקים בתחום תשלומים וניהול כספי: - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. - חוק דמי הבראה, התשי"ז-1957. - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (בנוגע לזכויות פנסיוניות). 8. חוקים נוספים: - חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (נוגע גם לתחום העבודה). - חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959. - חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (פרק תעסוקה). - חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991. - חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967. הערה: חוקים אלו משתנים ומתעדכנים מעת לעת, וייתכן שישנן תקנות ופסיקות נוספות המשפיעות על פרשנותם ויישומם.

עבדת שנים בבית עסק שפתאום פשט רגל, מגיעות לך זכויות, שכר ופיצויי פיטורים תביעות חוב ביטוח לאומי לכל עובד קיימות זכויות כאשר חברה נמצאת בהליך חדלות פירעון ופירוק התאגיד. עבדת במקום עבודה מסודר והכל היה נהדר, אולם יום בהיר אחד, החברה שעבדת בה נכנסה לקשיים כלכליים והבעלים או גורמים רשמיים אחרים החליטו על קיום הליך חדלות פירעון, מה שמוכר לכולם - הליך פשיטת רגל. זכויות עובדים עובדות גם במקרים אלו, כאשר המעסיק קיבל צו פשיטת רגל (חדלות פירעון) או צו פירוק לחברה, בכלל, צו לפתיחת הליכים. במקרים אלו זכויות העובד כפי שהן מופיעות בפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. פרק זה בחוק דן בנושא ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון של חברה - תאגיד. לפי פרק זה, לעובד מגיעה גמלה הכוללת תשלום חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים. היה ולא הופרשו כספים לקופות הגמל של העובד, החוק מבטיח תשלום החוב לקופת הגמל של העובד בגין כספים שהמעסיק היה חייב להפקיד עבורו. נברר מה הם תנאי הזכאות של העובד לקבלת גמלה; מי שעשוי להיות זכאי לגמלה יהיה עובד שכיר או חבר במושב שיתופי או קיבוץ שהיה חבר בו במשך 7 שנים לפחות. כמו כן, כך גם חבר באגודה שיתופית כגון קיבוץ מתחדש, זאת בתנאי שעבד מטעם האגודה או כעובד במפעל האגודה. גם עובדים זרים עשויים להיות זכאים, אם הם ממדינה זרה או אף אם הם עובדי הרשות הפלסטינית או יהודה ושומרון. שארים של העובד אשר נפטר ונמצא זכאי לקבלת גמלה, ואף קופות גמל. ביטוח לאומי בא להגן על זכויות אלו והגוף מאפשר לעובד שכיר לתבוע מביטוח לאומי את החוב בגין שכר עבודה ופיצויי פיטורים. יש לוודא שלתשלום זה מוסיפים את כל הפרשי ההצמדה החלים מיום הגשת התביעה ועד היום בו ביטוח לאומי מעביר את הכספים לזכאי. קופת הגמל של הזכאי רשאית לתבוע מביטוח לאומי את חוב המעסיק שנוצר כלפי הקופה, כך גם את הניכויים שהמעסיק חייב היה להעביר לקופת הגמל, זאת ללא רכיב פיצויי פיטורים. מה הם התשלומים שמגיעים לעובד שבית העסק בו עבד פשט רגל; במסגרת תביעת חוב ביטוח לאומי בו נגיש תביעה עבור חוב שכר עבודה, ניתן יהיה לתבוע תשלום גם עבור הרכיבים המוכרים; הודעה מוקדמת, הוותק של העובד ואופן העסקתו אם לפי חודשי או לפי שעתי, עשויים להקנות לו זכות לקבלת פיצויי הודעה מוקדמת. דמי הבראה שלא שולמו או חלק שלא שולם מתוכם עבור שנת העבודה האחרונה בבית העסק פושט הרגל. הפרשי שכר, במצב בו העובד עבד עד לרגע סגירת העסק אך לא שולם לו השכר המגיע לו לתקופה זו, זכאי לתבוע את ההפרש המגיע לו. ימי חג, בכפוף לצו ההרחבה שמקום העבודה כפוף אליו ניתן לתבוע ימי חג שלא שולמו בגין השנה האחרונה במקום העבודה. שכר י"ג המוכר בשם משכורת י"ג, בכפוף לצו ההרחבה שמקום העבודה כפוף אליו, כאמור עבור השנה האחרונה בה עבד. הפרשות לקופת גמל, היה והמעסיק לא פתח עבורך קופת גמל, ניתן יהיה לתבוע את הכספים שהמעסיק היה צריך לשלם לקופת הגמל. במקרים של קרנות השתלמות, הזכאות כפופה לאמור בצו ההרחבה אשר חל על המעסיק. יש לשים לב שלא כל צווי ההרחבה חלים על כל בתי העסק. גם כאן, התשלום יהיה בחישוב עבור השנה האחרונה בה עבד העובד בבית העסק. תשלום חוב לקופת הגמל, זו תהיה רשאית לתבוע את חובו של המעסיק לקופת הגמל ישירות מביטוח לאומי, כך גם את הניכויים שהמעסיק היה מחויב להעביר לקופה אך לא העבירם. זאת ללא רכיב פיצויי פיטורים. פיצויי פיטורים המוקנים לפי הקבוע בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 התשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר בצו על ידי שר העבודה ובמידה שאושר. אנחנו נבדוק עבורך את כל הזכויות שניתן לממש עבורך ונגיש את התביעה לביטוח לאומי בצורה כזו שתהיה מסודרת ומאורגנת כדי שכל מה שניתן יאושר כדין. יצירת קשר ישירות בווטסאפ

הסבר כללי לעניין חוק פיצויי פיטורים - עו"ד שרון דרורי חוק פיצויי פיטורים הסבר כללי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 הוא אחד החוקים החשובים ביותר בדיני העבודה בישראל, והוא נועד להבטיח תשלום פיצויים לעובדים במקרה של פיטוריהם. חוק זה נחקק לראשונה בשנת 1963, ומאז עבר מספר תיקונים ושינויים במטרה להגן על זכויותיהם של העובדים ולשמור על איזון הוגן בין המעסיקים לעובדים. מטרות החוק; המטרה המרכזית של חוק פיצויי פיטורים היא לספק רשת ביטחון כלכלית לעובדים המפוטרים ממקום עבודתם. פיצויי הפיטורים נועדו לעזור לעובדים להתמודד עם תקופת המעבר בין עבודות, ולתת להם זמן למצוא תעסוקה חדשה מבלי לחשוש מהפסדים כלכליים מיידיים. תנאי זכאות לפיצויי פיטורים; על פי החוק, עובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם עבד במקום עבודה אחד במשך שנה ופוטר על ידי המעסיק. כמו כן, ישנם מקרים בהם עובד יהיה זכאי לפיצויים גם אם לא פוטר בפועל, כגון במקרה של התפטרות הנחשבת כפיטורים לעניין החוק (כמו במקרה של הרעה מוחשית בתנאי העבודה). חישוב פיצויי הפיטורים; סכום הפיצויים מחושב על פי ותק העבודה של העובד והשכר האחרון שקיבל. נוסחת החישוב הבסיסית היא: משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה. לדוגמה, אם עובד עבד במשך חמש שנים ומשכורתו האחרונה הייתה 10,000 ש"ח, הוא יהיה זכאי לפיצויים בסך של 50,000 ש"ח. יוצאים מן הכלל ותיקונים לחוק; עם השנים חלו מספר שינויים ותיקונים לחוק, שהתייחסו למקרים ספציפיים בהם עובד לא יהיה זכאי לפיצויים או שהפיצויים יהיו בסכום מופחת. לדוגמה, אם עובד פוטר בשל מעשה חמור או עבירה, המעסיק עשוי להימנע מתשלום פיצויי הפיטורים או להפחית את סכומם בהתאם לנסיבות. יישום החוק בפועל; בפועל, יישום חוק פיצויי פיטורים עשוי להיות מורכב ולעיתים כרוך במחלוקות בין המעסיקים לעובדים. במקרים של מחלוקות, עובדים יכולים לפנות לבית הדין לעבודה לקבלת סעד משפטי. בתי הדין לעבודה בוחנים את נסיבות הפיטורים ומחליטים על זכאות העובד לפיצויים בהתאם לחוק. חישוב פיצויי פיטורים; חישוב פיצויי פיטורים בישראל הוא נושא מורכב המתבסס על חקיקה, פסיקה, תקנות והסכמים קיבוציים. להלן נפרט את אופן החישוב לפי כל מקור משפטי: חקיקה על פי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, החישוב הבסיסי של פיצויי פיטורים מתבצע לפי הנוסחה הבאה: - עבור עובד שמקבל משכורת חודשית: משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה. - עבור עובד שמקבל שכר יומי או שעתי: השכר הממוצע ליום עבודה כפול במספר ימי העבודה בשנה (לדוגמה, 6 ימים בשבוע = 25 ימים לחודש עבודה). לדוגמה, אם עובד עבד חמש שנים ומשכורתו החודשית האחרונה הייתה 10,000 ש"ח, הוא יהיה זכאי לפיצויים בסך 50,000 ש"ח. פסיקה בתי הדין לעבודה נוטים לפרש את החוק בצורה שמגנה על זכויות העובדים. בפסיקה נתקבלו מספר החלטות שמשפיעות על חישוב הפיצויים, למשל: • פרשת אגרון: בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אם המעסיק משנה את תנאי ההעסקה לרעת העובד, העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים גם אם הוא מתפטר. • פסקי דין בנושא הרעה מוחשית בתנאי העבודה: בפסיקות רבות נבחנה השאלה האם חלה הרעה מוחשית בתנאי העבודה שמצדיקה התפטרות העובד וקבלת פיצויי פיטורים. תקנות תקנות פיצויי פיטורים מפרטות מקרים מיוחדים ואופן חישוב ספציפי: • תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, הוראות שונות והודעות), התשכ"ד-1964: תקנות אלו קובעות הוראות מיוחדות לחישוב פיצויים במקרים של חופשות ללא תשלום, שירות מילואים, וכן תקופות חופשה נוספות שניתנו על ידי המעסיק. • תקנות נוספות קובעות את אופן החישוב במקרה של הפסקות עבודה קצרות, עבודה במשרה חלקית, ועבודה עונתית. הסכמים קיבוציים הסכמים קיבוציים יכולים לשנות את אופן חישוב הפיצויים לטובת העובד. בהסכמים רבים נקבעים תנאים משופרים, כגון: • הגדלת סכום הפיצויים מעבר לקבוע בחוק. • קיצור התקופה הנדרשת לצבירת זכאות לפיצויים. • מתן פיצויים גם במקרים של התפטרות, מעבר לקבוע בחוק. דוגמאות לחישוב פיצויים בהתאם להסכמים קיבוציים בהסכמים קיבוציים נרחבים, כמו אלו של הסתדרות העובדים, ניתן למצוא סעיפים שמגדירים תנאים מיוחדים לזכאות לפיצויי פיטורים. לדוגמה: • עובדי מדינה זכאים לפיצויי פיטורים מוגדלים במקרה של פיטורים מסיבות כלכליות. • בהסכם הקיבוצי של עובדי בנק, נקבעו תנאים משופרים לפיצויים במקרה של פיטורים או התפטרות בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה. סיכום חישוב פיצויי פיטורים בישראל מתבצע בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, הפסיקה, התקנות וההסכמים הקיבוציים. יש לשים לב שכל אחד מהמקורות הללו יכול להשפיע על החישוב, ולעיתים קרובות יש לשלב ביניהם על מנת להגיע לחישוב הנכון. פסיקות בתי הדין לעבודה מהוות מקור חשוב לפרשנות החוק והתקנות, וההסכמים הקיבוציים יכולים להעניק זכויות משופרות לעובדים.

הגשתם תביעה קטנה ואתם חוששים מההופעה בבית המשפט, קבלו הצצה לאיך מתנהל ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות הליך הדיון בבית משפט לתביעות קטנות לא כולנו משפטנים שרגילים לעמוד מול שופט בדרך כלל, לעיתים הלחץ הנפשי הופך גבוה מדי ואנחנו חוששים להתמודד עם המעמד המוזר הזה עבורנו. זה די טבעי להיות בלחץ לפני דיון, אבל באמת שאין מה להיות לחוצים, במיוחד כאשר מדובר בתביעה קטנה. תביעה קטנה איננה מבחן ולא חקירה פלילית מפחידה, מדובר בדיון אזרחי פשוט, והשופט רגיל לאנשים שהם לא משפטנים, לכן לרוב הוא גם יותר מתחשב בצדדים ומאפשר להם לדבר בחופשיות יחסית, אבל תוך שמירה על כבוד המעמד. אז איך זה בדרך כלל נראה בפועל; נכנסים לאולם, השופט קורא לתיק. הוא מבקש שכל אחד יציג את עצמו. התובע יספר בקצרה מה קרה מנקודת המבט שלו. הנתבע יגיב בתורו. אם הנתבע שלח הודעת צד ג, הוא או נציגו ידברו גם כן. השופט ישאל שאלות, לפעמים יקטע, לפעמים יחזור אחורה. זה רגיל לגמרי. ייתכן שהוא יציע פשרה כבר בדיון עצמו, אולם ייתכן שיקבע מועד להמשך או ייתן החלטה בהמשך בכתב. איך לדבר תכלס; לא צריך נאומים ארוכים ומייגעים. דברו לאט, במשפטים קצרים, ותענו רק על מה שנשאלתם. אם שואלים על רטיבות למשל, לא צריך להיכנס פתאום לנושאים של חשמל או לשכנים. פשוט לענות ספציפית על מה שנשאלתם. צריך להצמד לעובדות כגון; מתי התחיל הסיפור, כמה זמן נמשך, מה אמרתם לנתבע, מה נעשה או לא נעשה, ואיך זה השפיע עלייך ביומיום. מותר להגיד “אני לא זוכר תאריך מדויק” או “אין לי תשובה לזה”. עדיף כנות על ניחוש. כמה טיפים שמורידים לחץ. תכינו מראש רשימה קצרה של נקודות עיקריות על דף. מתי התחיל הסיפור, כמה זמן נמשך, מה היו הפגיעות ברכוש ו/או בבריאות, ואיזה ניסיונות תיקון היו אם בכלל. כשאתם מדברים, יש לפנות בצורה מכובדת לשופט ולא לצד השני. אל תתווכחו עם הנתבע או עם צד ג', השופט מנהל את הדיון. אם קוטעים אתכם, זה לא סימן רע, פשוט תעצרו ותמשיכו כשיתנו לכם. ואם אתם מרגישים שהלחץ עולה, מותר לבקש רגע מים או נשימה. הדבר הכי חשוב. אתם לא צריכים לשכנע בכוח, אלא להסביר את המצב, השופט מספיק נבון לראות את המצב. זכרו, השופט כבר שמע עשרות אם לא מאות מקרים כמו שלכם. תנו לו להגיע אליכם בצורה מסודרת ושקטה. חזרה לתביעות קטנות

מה הוא הסכם חיים משותפים, למי הוא מתאים ומה היה החשיבות שלו הסכם חיים משותפים מה הוא הסכם חיים משותפים, מרכיביו, החשיבות שבו ולמי הוא טוב. הסכם חיים משותפי הוא מסמך משפטי הנערך בין בני זוג שבחרו שלא להינשא אך כן לחיות יחד. בני זוג אלו עשויים להיות מוכרים כידועים בציבור, ויש לכך השלכות מהותיות. ההסכם בא במטרה להסדיר את מערכת היחסים בין בני הזוג בהם העניינים הרכושיים, הכלכליים והאישיים. ההסכם נועד במטרה למנוע מחלוקות עתידיות ולהגדיר באופן ברור את הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים. מרכיבי ההסכם: יש לציין כי הסכם חיים משותפים יכול לכלול מגוון סעיפים, בהתאם לצרכים ולרצונות של בני הזוג ובין הנושאים השכיחים ביותר נמצאים אלו; ראשית, הצהרת כוונות - הכרה ברצון המשותף של בני הזוג לחיות יחד ולקיים מערכת יחסים זוגית. חלוקת הרכוש - בהסכם בני הזוג מגדירים בצורה ברורה את הבעלות על נכסיהם הקיימים ואלו שהם עתידים לצבור, ובתוך כך קובעים מנגנון של חלוקת הרכוש במקרה של פרידה חלילה. הסדרים כספיים - אחד הנושאים החשובים ביותר הוא ניהול התחום הכלכלי, בני הזוג מסדירים בהסכם את עניין חשבונות הבנק, איזה מהחשבונות יהיו נפרדים ואילו יהיו משותפים, קובעים את מנגנון הניהול של החשבונות המשותפים, מה הן ההוצאות המשותפות, ואיך תקבענה חלוקת חובות, הלוואות וכו'. משמורת ילדים - לבני זוג שיש ילדים משותפים, אם ביולוגיים ואם מאומצים, בהסכם בני הזוג קובעים את המנגנון של הסדרי המשמורת ו/או הראיה, כיצד תומכים כלכלית בילדים, ואיך דואגים לכך שהילדים לא יפגעו במצב של פרידה. זכויות ירושה - ישנה חשיבות רבה להסדרת זכויות הירושה במיוחד במידה ואין צוואה, כמובן שצוואה היא חשובה ביותר, אך חשוב גם לערוך הסדר בהסכם שמדבר על ענייני ירושה. אז מדוע הסכם חיים משותפים הוא קריטי, ומה הפסיקה קבעה בעניין; הפסיקה מתייחסת ברוב המקרים לזוג לא נשוי כידועים בציבור, זאת בכפוף לכמה וכמה כללים, בהם ניהול משק בית משותף, ניהול כלכלי משותף ועוד מבחנים שנקבעו בפסיקה. ו כאשר ישנו הסכם חיים משותפים, לעיתים בתי המשפט רואים בזוג כידועים בציבור, לכן בתי המשפט ייטו להתייחסים לעניינם בהתאם. לדוגמא; בפסק דין תמ"ש (ראשון לציון) 16785-09-12 ס.ר.(קטין) נ' ד.ר, נדונה סוגיית חלוקת רכוש בין בני זוג ידועים בציבור. בית המשפט קבע כי בהיעדר הסכם חיים משותפים, חלה חזקת השיתוף, המחייבת חלוקה שווה של הנכסים שנצברו במהלך הקשר. למעשה, לו היה הסכם חיים משותפים, כנראה שבית המשפט היה מחליט אחרת. (פורסם בנבו). עוד דוגמא; בפסק דין עמ"ש 50603-01-14, נדונה שאלת המזונות בין בני זוג ידועים בציבור. בית המשפט המחוזי פסק כי בהיעדר הסכם המסדיר את נושא המזונות, ייתכן חיוב במזונות משקמים, בהתאם לנסיבות המקרה. גם כאן, לו היה הסכם חיים משותפים שכתוב נכון ומסודר, כנראה בשית המשפט היה מחליט אחרת. (פורסם בנבו). במקרים של בני זוג שלא חתמו על הסכם חיים משותפים, ובמקרה של פרידה ומחלוקות, בית המשפט יחיל את הלכת השיתוף, הלכה המוכרת יותר כחזקת השיתוף. חזקה זו היא הלכה משפטית שהתפתחה בפסיקת בתי המשפט בישראל, והיא מסדירה את עניין חלוקת הרכוש בין בני זוג שכן נישאו לפני חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, וכן גם בין ידועים בציבור, כולל בני זוג מאותו המין. העיקרון המרכזי בהלכת השיתוף קובע כי כאשר בני זוג מנהלים אורח חיים משותף ותקין, ומתנהלים במאמץ כלכלי משותף, קמה חזקה שכלל הנכסים והרכוש שצברו במהלך חייהם המשותפים, ייחשבו כנכסים בבעלות משותפת. כלומר, החלוקה תהיה 50% מהרכוש לכל צד. עם זאת, חזקת השיתוף ניתנת לסתירה אם אחד מבני הזוג הוכיח כי הייתה כוונה להפרדה רכושית, בין אם באמצעות הסכם מפורש, או בהתנהלות המצביעה על כוונה זו. המצב כזה ניתן לסתור את החזקה. למשל; אם בני הזוג חתמו על הסכם המורה על הפרדה רכושית או אם התנהלותם הכלכלית הייתה נפרדת באופן מובהק, בית המשפט עשוי לקבוע שאין שיתוף בנכסים. כלומר, אם בני הזוג חתמו על הסכם חיים משותפים וקבעו בתוכו את גבולות הגזרה, הדבר יבוא לידי ביטוי בהחלטת בית המשפט. לדוגמא; בפסק דין תלה"מ 501-59-04-18 ח.ל. נגד פ.ל. (פורסם ביום 1.1.2025) בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דן בתביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג שנישאו בשנת 1960, ולכן חלה עליהם הלכת השיתוף. התובע ביקש לפרק את השיתוף בנכסי הצדדים, כולל המקרקעין, מיטלטלין וחשבונות בנק. אולם אחת המחלוקות המרכזיות הייתה האם נכסים שהנתבעת קבלה הירושה מאמה המנוחה, מהווים נכסים ברי איזון. בית המשפט קבע כי נטל ההוכחה לסתירת חזקת השיתוף מוטל על הטוען להפרדה רכושית, ובמקרה זה לא הוכחה כוונה כזו. גם כאן, לו היו בני הזוג חותמים על הסכם חיים משותפים, ככל הנראה בית המשפט היה רואה בכך את הראיה המתאימה. עוד דוגמא; בפסק דין בע"מ 1983/23 פלוני נגד פלונית (פורסם 10.8.2023) בית המשפט העליון דן בשאלה האם רכוש משותף של בני זוג, לפי הלכת השיתוף, ניתן לחלוקה בחלקים שאינם שווים. במקרה זה בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי יש לחלק את הרכוש המשותף באופן לא שוויוני, בשל נסיבות מיוחדות. בית המשפט העליון אישרר את פסק הדין, והדגיש כי במקרים חריגים, ובהתאם לנסיבות, ניתן לסטות מחלוקה שוויונית של הרכוש המשותף. ם כאן, לו היו בני הזוג חותמים על הסכם חיים משותפים, ככל הנראה בית המשפט היה כנראה מקבל החלטה אחרת בהתאם לכוונות הזוג שלו היו נכתבים בהסכם חיים משותפים, הכל היה נראה אחרת. כל האמור לעיל בה כדי שיהיה מובן שהלכת השיתוף חלה גם על ידועים בציבור, זאת בתנאי שיוכח כי בני הזוג ניהלו כמובן אורח חיים משותף ומאמץ כלכלי משותף. כלומר; במצב של פרידה, אם לא נחתם הסכם חיים משותפים, תחול על בני הזוג הלכת השיתוף. כדי להמנע מאי נעימות, חשוב ביותר לערוך הסכם חיים משותפים. המלצות: כדי לערוך הסכם איכותי, כזה שיהיה נכון לשני הצדדים, חשוב מאד לערוך את ההסכם אצל עורך דין שעוסק בתחום הסכמי חיים משותפים והסכמי ממון. אישור ההסכם; למרות שהסכם חיים משותפים איננו מחייב אישור בית משפט, חשוב בכל זאת לעשות זאת, אישור כזה מעניק להסכם תוקף ראייתי משמעותי ומחזק. ניתן להגיש את ההסכם לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה. עדכון ההסכם במהלך השנים; הריי ברור שעם השנים חלים שינויים בחיינו, שינויים במערכת היחסים או בנסיבות החיים. לכן חשוב לעדכן את ההסכם בהתאם, כדי שיישאר רלוונטי ומשקף את רצונות הצדדים. לסיכום; הסכם חיים משותפים בין בני זוג, גם אם הם בני אותו המין, ושאינם נשואים, מקבל תוקף משפטי עם חתימתו. אמנם אין חובה להגישו לבית המשפט לענייני משפחה או אצל נוטריון לאישורו, אך מומלץ מאד וחשוב מאד כן להגיש אותו לבית המשפט שיקבל תוקף של פס"ד. ההסכם נערך בהתאם לדיני החוזים ולא בהתאם לחוק יחסי ממון, והוא נכנס לתוקף מיד עם חתימתו אלא אם נקבע אחרת בהסכם עצמו. בברכה, שרון דרורי, עו"ד ייצירת קשר ישיר בווטסאפ

נשים שהחלו טיפולי פוריות מוגנות בחוק מפני פיטורים ו/או שינויים בתנאיי העסקתן ובהיקף המשרה שלהן. קראו עוד פיטורים בזמן טיפולי פוריות את בהליך טיפולי פוריות והבוס החליט לפטר אותך בתקופת הטיפולים, הנה כמה דברים שחשוב לדעת מה חשוב לדעת כאשר הבוס מחליט לפטר עובדת בזמן טיפולי פוריות נשים העובדות בישראל והנמצאות בטיפולי פוריות מוגנות בחוק מפני פיטורים על רקע טיפולים אלה. חוק עבודת נשים, סעיף 9(ה), קובע שאסור למעסיק לפטר עובדת במהלך טיפולי פוריות או עד 150 יום לאחר סיום ההיעדרות בשל הטיפולים, אלא אם קיבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים. ההגנה חלה גם על נשים שעבדו אצל אותו מעסיק לפחות שישה חודשים, ובתנאי שהעובדת הודיעה למעסיק על הטיפולים ומסרה אישור רפואי כנדרש. פיטורים במהלך תקופה זו ללא היתר מהממונה נחשבים בלתי חוקיים. המעסיק יכול לטעון לפיטורים רק במקרים חריגים ומוגבלים, לאחר קבלת היתר רשמי. העובדת המופלית בדרך זו יכולה להגיש תביעה לבית הדין לעבודה או לקבל פיצוי כספי, הכולל שכר שלא שולם ופיצוי נוסף בהתאם להיקף הפגיעה. מעסיק אינו רשאי להפלות או לפגוע בהיקף משרה, בשכר או בתנאי העבודה של עובדת בשל טיפולי פוריות. כל שינוי בתנאי העבודה חייב להיות חוקי ושקוף, ואסור להשתמש בהיעדרות לצורך טיפולים כעילה לפיטורים או להחמרת התנאים. כדי להגן על הזכויות, חשוב לשמור תיעוד של כל ההודעות למעסיק, אישורים רפואיים, תכתובות ודוחות עבודה. במקרה של פיטורים או פגיעה אחרת, ניתן להיעזר בעורך דין דיני עבודה ולהגיש תביעה לבית הדין לעבודה. מטרת ההגנה היא להבטיח שלא תיווצר אפליה כלפי נשים בשל טיפולי פוריות ולא יפגעו בזכותן לעבוד בצורה הוגנת ובטוחה. כך שאם פוטרת או זומנת לשימוע בזמן שאת בטיפולי פוריות, ההליך עשוי להיות לא תקין. כמו כן, היה והייתה פניה לממונה על חוק עבודת נשים, והתוצאה לא הייתה משביעת רצון, ניתן לערער על כך ויש דרכים לטפל בזה. אם פיטרו אותך בזמן טיפולי פוריות, שלחי הודעה ונדבר

העסקת עובדים, דרכי התמודדות עם פיטורין, זכויות סוציאליות, זכויות המעסיק והתמודדות עם תביעות של עובדים טיפול בזכויות מעסיקים איסור אפליה, כמעסיק, ברגע שתבין את האסורים הקיימים בחוק, ותפעל בהתאם לדרישות החוק, כך תהיה מוגן יותר. אדם או חברה המעסיקים עובדים הוא בעל אחריות מיוחדת כלפי עובדיו, יש לו זכויות לצד חובות הקבועות בחוקים השונים הקשורים לדיני העבודה, חוקי עבודה. עליו לייחס חשיבות עליונה לאמור בחוק, הן טרם התחלת העסקת העובד, הן במהלך העסקתו והן במקרה של פיטורים חלילה. על מעסיק לשמור על זכויות העובדים, לרבות מועמדים להתקבל למקום עבודה ואסור לו להפלות לרעה אדם הנמצא בהליך קבלתו לעבודה. למעסיק אסור בתכלית האיסור להפלות עובד על רקע של; ענייני מין, העדפות מיניות אינן מהוות עילה לאי קבלת אדם לעבודה. מעמד אישי, אין להפלות אדם המועמד למקום עבודה על כך שהוא נשוי או גרוש, רווק או פרוד, אלמן או חי בנפרד מבת זוגו. אלו כשלעצמם אינם מהווים עילה לאי קבלת אדם לעבודה. אין להפלות אישה המועמדת להתקבל למקום עבודה או שכבר עובדת במקום עבודה בשל הריונה, אף אם עברה טיפולים כדי להכנס להריון כגון הפריה חוץ גופית או טיפולי פוריות כאלו ואחרים. אין להפלות אדם בשל גזעו, גילו, אמונתו - כלומר השקפותיו הדתיות או אורך חייו הדתיים. אין להפלות אדם בשל ארץ מוצאו, השקפת עולמו הפוליטית, אף אם תמך במפלגה שהמעסיק לא תומך בה. בשום אופן אין להפלות אדם בשל כך שהינו משרת במילואים. אפליה של עובד היא עבירה פלילית ובמקרה בו התגלתה אפליה, המעסיק עלול לקבל קנס לא נעים בכלל. דברים נוספים שחשוב לך כמעסיק לדעת; אסור למעסיק למנוע קבלת עובד השומר שבת וחגים שאינו מסכים לעבוד במועדים אלו. אסור להגביל אדם עם מוגבלות פיזית כל עוד הוא כשיר לבצע את העבודה אליה הוא מועמד ו/או פנה כדי להיות מועמד. ישנן עוד זכויות רבות של עובדים שמשפיעות על זכויות המעסיק, כדי להימנע מאי נעימות, חשוב שיהיה לך עו"ד שמכיר אותך ואת העסק ממש מקרוב. להורדת המדריך - רשימת המסמכים שצריך לשם בדיקת התכנות התביעה / ההגנה בתיק העבודה שלך Document.pdf