בית המשפט השלום הכריע מה הוא הגבול בין אמירת לשון הרע לבין ביקורת חריפה, פרשת ברדוגו נגד לנגוצקי 2026 - סיכום עו"ד שרון דרורי איפה עובר הגבול בין ביקורת חריפה ללשון הרע? באחד מפסקי הדין החשובים שהתקבלו ביום 15 בספטמבר 2026, בית משפט השלום קבע מסמרות עם תובנות שמחזקות את ההדגשים בפערים שיש בין ביקורת חריפה שאדם או עיתונאי מפרסם, לבין מה שקורה כאשר אותו עיתונאי טוען שאיננו עיתונאי ואיך הדבר בא לידי ביטוי בפסק הדין. מה משקלו של גידוף או עלבון ואיך האדם הסביר מבין את הדברים ובאמת איפה עובר הגבול בין ביקורת חריפה שאדם מעביר על אדם לבין הרעיון המעשי של "לשון הרע". ביום 15.9.2026 נתן בית משפט השלום בתל אביב, כב' השופטת דלית ורד, פסק דין בת"א 20471-09-23 יוסי לנגוצקי נ' יעקב ברדוגו וערוץ יהודי ישראלי בע"מ. התביעה הוגשה בעקבות מונולוג ששודר בערוץ 14, לאחר ראיון שבו לנגוצקי הזהיר מפני האפשרות שהקרע הציבורי יגיע למלחמת אחים. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וקבע הבחנה חשובה מאוד בדיני לשון הרע: ביקורת קשה, עלבון ואפילו גידוף לא הופכים בכל מצב ללשון הרע, אבל ייחוס לאדם כוונה לבצע מעשה פלילי חמור, בלי בסיס לדברים שאמר, כבר נמצא במקום אחר לגמרי. שתי אמירות מרכזיות הוכרו כלשון הרע, הצגת לנגוצקי ובנו כמי שעלולים להשתמש בנשק ולפגוע בברדוגו, והצגת לנגוצקי כמי שראוי להיעצר. לעומת זאת, הכינויים "טומטום" ו"רדוד" לא הוכרו בנסיבות האלה כלשון הרע אלא כגידופים. זו נקודה חשובה לכל מי שחושב שכל קללה, עלבון או אמירה מכוערת מקימים מיד תביעת לשון הרע. המבחן הוא לא כמה הנפגע נעלב, אלא איך האדם הסביר מבין את הדברים, מה בדיוק יוחס לנפגע ובאיזה הקשר הדברים פורסמו. החלק המעניין יותר בפסק הדין נוגע להגנות של אמת בפרסום, הבעת דעה ותום לב. בית המשפט בחן את הריאיון המקורי וקבע שלנגוצקי לא תמך במלחמת אחים אלא הזהיר מפניה, ולכן לא היה בסיס עובדתי להצגתו כמי שמאיים על ברדוגו או על משפחתו. מכאן גם הלקח החשוב לגבי הטענה "זו רק דעתי". כדי שהבעת דעה תזכה להגנה, צריך שהצופה יוכל להבין מהן העובדות שעליהן הדעה מבוססת ומהי הפרשנות של המפרסם. אי אפשר לקחת חלקים מדברים שאדם אמר, לשנות את התמונה שמתקבלת מהם, ואז להציג מסקנה פוגענית כ"הבעת דעה". בית המשפט גם דחה את ניסיון ההסתמכות על "עיתונאות אחראית". ברדוגו טען בעדותו שהוא לא עיתונאי, ובית המשפט קבע שאי אפשר מצד אחד לבקש את ההגנה שניתנת מכוח חובה עיתונאית ומצד שני להתנער מהחובות שמגיעות איתה. מעבר לכך נקבע שהפרסום עצמו לא עמד ברף של עיתונאות אחראית, בין היתר משום שלא הוצגה תמונה מלאה ומדויקת, לא נעשה בירור מתאים ולא ניתנה ללנגוצקי אפשרות להגיב לפני השידור. גם הטענה של ערוץ 14 שמדובר בשידור חי לא פטרה אותו מאחריות. סעיף 15(12) לחוק איסור לשון הרע יכול להגן במצבים מסוימים על גוף תקשורת מפני דברי צד שלישי בשידור חי, אבל כאן הדברים נאמרו על ידי מגיש קבוע של הערוץ. לכן נקבע שהערוץ אחראי יחד עם ברדוגו. השורה התחתונה - בסופו של דבר נפסק ללנגוצקי פיצוי של 75,000 ש"ח, ועוד 30,000 ש"ח הוצאות ושכר טרחת עורך דין, כאשר ברדוגו והערוץ חויבו יחד ולחוד. למרות חומרת הדברים, בית המשפט לא קבע שהוכחה "כוונה של ממש לפגוע", ולכן לא פסק כפל פיצוי לפי סעיף 7א(ג) לחוק. גם כאן יש מסר חשוב לתביעות לשון הרע: פרסום בוטה ופוגעני לא מספיק לבדו כדי להוכיח כוונה לפגוע לצורך כפל פיצוי, ונדרשת תשתית נוספת שמראה שהמטרה הייתה לפגוע. פסק הדין הוא של בית משפט השלום ולכן הוא לא הלכה מחייבת, אבל הוא נותן דוגמה ברורה מאוד לאופן שבו בתי המשפט בוחנים לשון הרע בתקשורת, חופש הביטוי, ביקורת פוליטית, הבעת דעה, אמת בפרסום, תום לב, אחריות ערוץ טלוויזיה, שידור חי ופיצוי ללא הוכחת נזק. במילים פשוטות יותר, אפשר לבקר אדם בחריפות ואפשר גם לומר עליו דברים לא נעימים, אבל כשמייחסים לו איום, כוונה להרוג או התנהגות פלילית, צריך בסיס אמיתי לדברים. לעניות דעתי כמי שקורא לא מעט פסקי דין, בית המשפט שגה בחלק מהדברים, לפחות ביכולת ההבחנה של ההקשר או נסיבות האירוע, לדעתי מילים מגדפות הן עלבון ויש בהן מטרה חד משמעית לפגוע באדם. לא משנה מה הנסיבות, לא משנה מה רוח הדברים, אין מדובר בחופש ביטוי, כאשר אדם כותב על מישהו "מטומטם" או "רדוד" זו פגיעה בכל אמות מידה. וכאשר אתה מכנה אותו בשמות גנאי ומעליב אותו ברבים, הריי מה שבית המשפט החליט שומט את הקרקע מתחת לרגליי החוק ונותן חופש ייתר לאנשים לכתוב מה שבא להם ולפגוע האחד בשני ככל העולה על רוחם, זאת באצטלה של מבחנים שכאילו קיימים בחוק. בבחינת האירוע, הריי שהקביעה ש"טומטום" ו"רדוד" הם בנסיבות העניין גידופים ולא לשון הרע נמצאת בתוך מתחם הפסיקה הקיים. בית המשפט העליון כבר קבע ברע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר שלא כל קללה או גידוף הם לשון הרע, והכול תלוי בהקשר, באופן הפרסום ובמשמעות שהאדם הסביר נותן לדברים. בפסק הדין של לנגוצקי השופטת יישמה בדיוק את המבחן הזה וקבעה שהמילים האלה, כשלעצמן, לא חצו את הרף. עם זאת, לדעתי יש כאן נקודת חולשה אמיתית בפסק הדין. כמה שורות קודם לכן השופטת עצמה מדגישה שהדברים לא נאמרו תוך חילופי עלבונות או ויכוח ישיר, אלא במונולוג ששודר לקהל רחב כאשר לנגוצקי בכלל לא היה שם. דווקא הנסיבות האלה מחזקות טענה שמדובר ביותר מסתם קללה שנזרקה ברגע של כעס. כאשר המגיש אומר בשידור לאדם בן 89 שהוא "טומטום", "רדוד", "לא מבין על מה הוא מדבר", ושזקנתו מביישת את בחרותו, אפשר לטעון שמדובר כבר בהצגה מבזה של יכולתו השכלית ושל אישיותו בפני ציבור גדול. סעיף 1 לחוק בכלל לא דורש ייחוס עבירה פלילית, מספיק שהפרסום עלול להשפיל, לבזות או לעשות אדם מטרה ללעג. מכאן שלדעתי האישית בית המשפט שגה. לכן, אם השאלה היא האם קיימת טענה משפטית רצינית שהקביעה הזאת שגויה, התשובה היא כן. אפשר לטעון שבית המשפט נתן משקל גדול מדי לכך שמדובר במילות גנאי, ומשקל קטן מדי להקשר, לבמה הציבורית, להיעדר עימות הדדי ולרצף האמירות המשפילות. מצד שני, הפסיקה לא קובעת שכל כינוי כזה הוא לשון הרע, ולכן זו לא טעות משפטית מובהקת אלא נקודה בהחלט פתוחה לתקיפה בערעור. בעיניי החלק הזה של פסק הדין הוא החלק היותר פגיע שלו. שלכם, שרון דרורי, עו"ד פסק-דין-לנגוצקי-נ-ברדוגו-15-09-2026.pdf

משרד עורכי דין המתמחה בדיני עבודה, דיני משפחה, מסחרי אזרחי, צוואות, ייפוי כוח מתמשך, חדלות פירעון, לשון הרע, זכויות יוצרים שרון דרורי ושות' משרד עורכי דין שירות בוטיק ואיכות משפטית מתקדמת שרון ישראל אריק דרורי. זהו שמי המלא, ואני גאה לשאת אותו. הוסמכתי כעורך דין, ומאז אני עוסק במקצוע שבו מצאתי את הייעוד שלי. לאורך הדרך ליוויתי לקוחות במגוון רחב של תחומים, ובהם דיני עבודה, דיני חוזים, ייפוי כוח מתמשך, חדלות פירעון, זכויות יוצרים, לשון הרע והמשפט האזרחי. כל תיק מחייב חשיבה מדויקת, אחריות מלאה והבנה שמאחורי כל הליך משפטי עומד אדם. אני מאמין שידע משפטי הוא רק חלק מהדרך. הקשבה, זמינות, שקיפות ויחס אישי הם חלק בלתי נפרד מהייצוג המשפטי. לא פעם שואלים אותי מה מייחד את הדרך שבה אני עובד. התשובה שלי פשוטה. לפני שאני עורך דין, אני אדם שאוהב אנשים. לכן כל לקוח מקבל ממני יחס אישי, ליווי צמוד ומענה ישיר לאורך כל הדרך. אני פועל במסגרת משרד עורכי דין בוטיק, שבו כל תיק מנוהל באופן אישי מתחילתו ועד סופו, בשיתוף שותפיי הבכירים בתחומי העיסוק השונים. אין העברה בין מחלקות, אין טיפול אנונימי, ואין מצב שבו הלקוח אינו יודע מי מטפל בעניינו. לכל תיק מוקמת קבוצת תקשורת ייעודית, המאפשרת עדכונים שוטפים, העברת מסמכים בזמן אמת ושקיפות מלאה. מבחינתי, זמינות ותקשורת רציפה הן חלק בלתי נפרד משירות משפטי איכותי. אל עולם המשפט הגעתי לאחר יותר משלושים שנות ניסיון בניהול מערכי שירות גדולים ובהובלת אנשים. הניסיון הזה לימד אותי שמאחורי כל תיק יש אדם, משפחה או עסק, הזקוקים לא רק לידע משפטי, אלא גם לליווי, למחויבות ולמי שיילחם עבורם באמת. זו הדרך שבה פעלתי לאורך השנים, וזו הדרך שבה אני ממשיך לפעול גם היום. הקבוצה לדיני עבודה בפייסבוק תחומי ההתמחות של המשרד דיני עבודה דיני משפחה הוצל"פ וחדלות פירעון מסחרי אזרחי צוואות ודיני ירושה הגנה על זכויות יוצרים ייפוי כוח מתמשך לשון הרע הוצאת דיבה מלא/י פרטים ואנחנו נחזור אלייך שלח/י תודה שפנית אלינו, נשוב אלייך בהקדם מה לדעת לפני פניה לעו"ד מה חשוב להכין לפני שפונים לעו"ד שיבצע עבורכם בדיקת ייתכנות לתביעה נגד המעסיק בדיני עבודה. ...לקרוא עוד התפטרות בדין מפוטר, מתי? מה זו התפטרות בדין מפוטר ומתי נכון לעשות את זה או איך זה קורה, מה צריך לדעת ...לקרוא עוד פיצויי פיטורים, מתי ואיך מה הם פיצויי פיטורים, מתי ואיך כדאי למשוך אותם אם בכלל ...לקרוא עוד איך להתפטר נכון מה עליי לדעת לפני שאני מתפטר, מה הצעדים שעליי לנקוט ומה הן הזכויות שלי ...לקרוא עוד הרעת תנאים בעבודה מה הן הנסיבות המעידות על הרעת תנאים במקום העבודה וכיצד אפשר לפעול ...לקרוא עוד המעסיק מכר את העסק?! מה קורה עם תקופת ההודעה המוקדמת של העובדים?! ...לקרוא עוד פיטורים שלא כדין מה הם פיטורים שלא כדין, ומה הן ההשלכות עבור המעסיק שפיטר אותי שלא כדין ...לקרוא עוד מה הוא סעיף 14 המשמעות של סעיף 14 והחתימה עליו בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי ...לקרוא עוד לא שילמו לי פיצויים המעסיק לא שילם לי את פיצויי הפיטורים שמגיעים לי קיצצו לי בשכר הבוס שלי הוריד לי בשכר בלי ידיעתי ובלי הסכמה שלי, האם זה מותר לו המעסיק לא מפריש לפנסיה פיטרו אותי מהעבודה אחרי 3 שנים ואז גיליתי שלא הפרישו לי לפנסיה פיטורים בזמן מחלה בגלל שהייתי בחופשת מחלה ארוכה הבוס שלי פיטר אותי פיטורים בלי מכתב פיטורים מה הזכויות שלי כשמפטרים אותי מאני אני צריך לדעת לא משלמים לי נסיעות מתי חייבים לשלם לי נסיעות ומה קורה אם אני נוסע לעבודה באוטו שלי הרעת תנאים בעבודה הבוס שינה לי את התפקיד ואת השעות אבל לא שינה את השכר, האם זה הרעת תנאים פיטורים אחרי מילואים חזרתי לעבודה אחרי תקופת מילואים ממושכת ושינו לי את התפקיד ואת התנאים פיטרו אותי בלי שימוע מה הזכויות שלי אם המעסיק פיטר אותי בלי לקיים לי שימוע לא שילמו לי שעות נוספות אני עובד חודשי גלובאלי אבל יוצא לי לעשות שעות נוספות והבוס לא משלם לי הורידו לי תפקיד הייתי מנהלת מחלקה והמעסיק שלי שינה לי את התפקיד כך שהמעמד שלי נפגע פיטורים בהריון המעסיק פיטר אותי בזמן שאני בהריון ואני לא יודעת מה לעשות

עשרת פסקי הדין המכריעים בתחום תביעות לשון הרע תמצית ע"י עורך דין שרון דרורי - לשרון הרע והוצאת דיבה עשרת פסקי הדין המשפיעים ביותר בתחום תביעות לשון הרע, והחלטות מכריעות של בית המשפט העליון תחום לשון הרע בישראל עוצב במידה רבה על ידי פסיקותיו של בית המשפט העליון. במהלך השנים נקבעו הלכות יסוד שהגדירו את גבולות חופש הביטוי, ההגנה על השם הטוב, משמעותו של "פרסום", אופן פרשנות הדברים שפורסמו, היקף ההגנות הקבועות בחוק ואופן פסיקת הפיצויים. פסקי דין אלה אינם רק מכריעים בסכסוך מסוים, אלא מהווים אבני דרך המנחות את בתי המשפט בכל הערכאות ומשפיעים על כל תביעת לשון הרע המוגשת בישראל. ההלכות שנקבעו לאורך השנים עוסקות בשאלות מהותיות, ובהן כיצד יש לפרש פרסום נטען, מתי ביקורת הופכת ללשון הרע, מהי הגנת אמת בפרסום, מהי הגנת תום הלב, כיצד יש לאזן בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, האם פרסום ברשתות החברתיות מהווה לשון הרע, ומהם השיקולים בקביעת גובה הפיצוי. פסיקות אלו יצרו מסגרת משפטית ברורה, אשר מלווה כמעט כל הליך המתנהל בתחום. לפניכם עשרת פסקי הדין המשפיעים ביותר בתחום תביעות לשון הרע וההחלטות המכוננות של בית המשפט העליון. כל אחד מהם קבע הלכה משמעותית, אשר השפיעה על התפתחות המשפט הישראלי וממשיכה לשמש בסיס לפסיקות בתי המשפט גם כיום. היכרות עם פסקי הדין הללו היא כלי עבודה חיוני לכל עורך דין העוסק בתחום, לסטודנטים למשפטים ולכל מי שמבקש להבין כיצד מיושמים בפועל דיני איסור לשון הרע בישראל. 1. ע"א 723/74 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ. הלכה בעניין פרשנות הפרסום כמכלול ומבחן הקורא הסביר. פסק הדין עיצב את אחת ההלכות המרכזיות בדיני לשון הרע בישראל. הוא קבע כי משמעותו של פרסום נבחנת לפי הרושם הכולל שהוא יוצר אצל הקורא הסביר, ולא באמצעות פירוקו למילים או למשפטים בודדים. הלכה זו מנחה את בתי המשפט עד היום בבחינת משמעותו של פרסום ובהכרעה אם הוא מהווה לשון הרע. 2. ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ'. הלכה הקובעת את ארבעת שלבי הבחינה בתביעת לשון הרע, פרסום, משמעות הפרסום, ההגנות והסעדים. דעת הרוב, הנשיא אהרן ברק, השופט אליעזר ריבלין והשופט אדמונד לוי. לא הייתה דעת מיעוט. פסק הדין קבע מתווה מחייב לבחינת תביעת לשון הרע בארבעה שלבים. תחילה בוחנים אם מדובר בפרסום, לאחר מכן מפרשים את משמעות הפרסום בעיני הקורא הסביר, אחר כך בודקים אם עומדת לנתבע אחת מההגנות שבחוק, ולבסוף קובעים את הסעד. בשלב הפרשנות הודגש כי יש לקרוא את הפרסום כמכלול ובהקשרו, ולבחון את הרושם הכולל שהוא יוצר אצל הקורא הסביר, ולא לנתח מילים או ביטויים במנותק מהטקסט כולו. כאשר מדובר בסאטירה, פרודיה או ביקורת, יש להתחשב גם באופי הז'אנר ובאופן שבו הקורא הסביר יבין את הפרסום. פסק הדין ברשת שוקן נחשב לאחת ההלכות החשובות ביותר בדיני לשון הרע בישראל. הוא קבע מתודולוגיה ברורה לבחינת כל תביעת לשון הרע, והדגיש כי משמעותו של פרסום נקבעת לפי הרושם הכולל שהוא יוצר אצל הקורא הסביר ובהתחשב בהקשרו, ולא לפי מילים בודדות או כוונת המפרסם. הלכה זו משמשת עד היום את בתי המשפט בכל תביעות לשון הרע. 3. רע"א 10520/03 איתמר בן גביר נ' אמנון דנקנר. הלכה בעניין איזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב, ופרשנות ביטויים פוגעניים. דעת הרוב, השופטים אליעזר ריבלין ועדנה ארבל; דעת הרוב קבעה כי יש לאזן בכל מקרה בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב, תוך מתן משקל רב להקשר שבו נאמרו הדברים. נקבע כי גם בשיח ציבורי ופוליטי חריף אין חסינות אוטומטית לביטויים פוגעניים. כאשר הביטוי חורג מביקורת עניינית והופך לכינוי מבזה הפוגע בכבודו ובשמו של אדם, הוא עשוי להוות לשון הרע. עם זאת, בבחינת האחריות והפיצוי יש להביא בחשבון את אופיו של הוויכוח הציבורי, את זהות הצדדים, את הרקע שבו נאמרו הדברים ואת מידת הפגיעה בפועל. דעת המיעוט, השופטת איילה פרוקצ'יה; השופטת פרוקצ'יה סברה כי בנסיבות המקרה יש להעניק משקל רחב יותר לחופש הביטוי בשיח הציבורי. לשיטתה, יש לבחון את הביטויים כחלק מעימות פוליטי טעון, שבו הקהל מבין כי מדובר בהתנצחות חריפה ולא בקביעת עובדות. לכן, במקרים כאלה יש להימנע מהטלת אחריות כאשר הפגיעה בשם הטוב אינה גוברת על החשיבות שבהגנה על חופש הביטוי והדיון הציבורי. סיכום פסק הדין בן גביר נ' דנקנר הוא אחת ההלכות המרכזיות באיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. הוא קובע כי גם בשיח ציבורי ופוליטי אין היתר בלתי מוגבל להשתמש בכינויי גנאי, אך את משמעות הביטוי יש לבחון לפי ההקשר המלא שבו נאמר, אופיו של הדיון והאופן שבו האדם הסביר יבין אותו. האיזון בין הערכים נעשה בכל מקרה לפי נסיבותיו, ללא עדיפות מוחלטת לאחד מהם. 4. ע"א 1104/00 אפל נ' חסון. הלכה בעניין לשון הרע במשתמע ומבחן האדם הסביר. דעת הרוב, השופטות דורית ביניש וטובה שטרסברג כהן; דעת הרוב קבעה כי לשון הרע אינה חייבת להיאמר במפורש. גם כאשר הפרסום אינו מייחס לאדם עבירה או מעשה פסול באופן ישיר, די בכך שהאדם הסביר, הקורא או הצופה בפרסום בשלמותו, יבין ממנו משמעות פוגענית כלפי אותו אדם. לכן יש לבחון את הפרסום כמכלול, תוך התייחסות להקשר, לרצף הדברים ולאופן שבו הם נקלטים אצל הציבור, ולא לנתח כל משפט בנפרד. זהו הבסיס להלכת "לשון הרע במשתמע". דעת המיעוט, השופט אליהו מצא; השופט מצא סבר כי אין להרחיב יתר על המידה את תחום לשון הרע במשתמע. לשיטתו, אין להטיל אחריות כאשר המשמעות הפוגענית מתקבלת רק באמצעות הסקת מסקנות מרוחקות או פרשנות מורכבת. רק כאשר הפרסום מוביל באופן ברור וטבעי את האדם הסביר למסקנה הפוגעת בשמו הטוב של הנפגע, ניתן לראות בו לשון הרע. הוא ביקש לשמור על איזון רחב יותר לטובת חופש הביטוי, במיוחד בפרסומים עיתונאיים בנושאים ציבוריים. סיכום פסק הדין אפל נ' חסון ביסס את ההלכה שלפיה גם רמז, הקשר או משתמע יכולים להוות לשון הרע. המבחן הוא מבחן האדם הסביר, כיצד האדם הרגיל יבין את הפרסום בשלמותו, ולא כיצד התכוון המפרסם או כיצד מפרש אותו הנפגע. לכן, גם פרסום שאינו כולל אמירה מפורשת עלול להיחשב ללשון הרע אם המסר המשתמע ממנו פוגע בשמו הטוב של אדם. 5. רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק I.T.C. (1995) בע"מ. הלכה בעניין חשיפת זהותם של גולשים אנונימיים באינטרנט. דעת הרוב, המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, בהסכמת השופטים אליקים רובינשטיין ואיילה פרוקצ'יה; דעת הרוב קבעה כי בהיעדר הסדר חקיקתי מפורש, לבית המשפט אין סמכות כללית להורות לספק אינטרנט לחשוף את זהותו של גולש אנונימי רק כדי לאפשר הגשת תביעה אזרחית נגדו. נקבע כי מדובר בסוגיה המאזנת בין זכויות יסוד, ובהן הזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות, חופש הביטוי והאנונימיות ברשת, ולכן ההכרעה צריכה להיעשות על ידי המחוקק ולא בדרך של יצירת הסדר שיפוטי חדש. בהתאם לכך, בקשתו של רמי מור לחשוף את זהות המפרסמים האנונימיים נדחתה. דעת המיעוט, השופט אליקים רובינשטיין; השופט רובינשטיין הסכים כי יש להיזהר מחשיפת זהותם של גולשים, אך סבר שבמקרים חריגים וקיצוניים, כאשר קיימת עילת תביעה לכאורה ונראה כי בוצעה עוולה ממשית, רשאי בית המשפט להורות על חשיפת זהות הגולש גם ללא חקיקה מפורשת. לשיטתו, אין להשאיר נפגעים ללא אפשרות למצות את זכויותיהם רק משום שהמפרסם הסתתר מאחורי אנונימיות. הוא הציע להפעיל סמכות זו במשורה ותוך קביעת מבחנים מחמירים שיאזנו בין חופש הביטוי לבין ההגנה על שמו הטוב של אדם. סיכום פסק הדין רמי מור נ' ברק I.T.C. הוא אבן דרך בדיני האינטרנט בישראל. ההלכה שנקבעה היא כי ללא הסדר חקיקתי מפורש, אין לבית המשפט סמכות כללית להורות על חשיפת זהותם של גולשים אנונימיים. פסק הדין הדגיש כי האיזון בין חופש הביטוי והאנונימיות לבין הזכות לשם טוב הוא עניין למחוקק. בהמשך, בעקבות התפתחויות חקיקתיות ופסיקתיות, נוצרו מסלולים מוגבלים לחשיפת מידע במקרים מסוימים, אך הלכת רמי מור נותרה נקודת המוצא העקרונית בסוגיה. 6. ע"א 751/10 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך. הלכה בעניין הגנת אמת בפרסום, עיתונות חוקרת ואחריות עיתונאית. דעת הרוב, המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, בהסכמת השופט יצחק עמית; דעת הרוב קבעה כי ההגנה של "אמת בפרסום" אינה דורשת שכל פרט ופרט בפרסום יהיה מדויק לחלוטין. די בכך שהגרעין העובדתי המרכזי של הפרסום הוא אמת ושיש בפרסום עניין ציבורי. בנוסף נקבע כי כאשר עיתונאי פועל בתום לב, מבצע תחקיר רציני, בודק מקורות ומעניק הזדמנות הוגנת לתגובה, אין מקום להטיל עליו אחריות רק משום שהתברר בדיעבד כי חלק מהפרטים לא היו מדויקים. בית המשפט הדגיש את החשיבות הציבורית של עיתונות חוקרת ואת הצורך להגן עליה, כדי שלא תירתע מפרסום תחקירים בעלי עניין ציבורי.נבסופו של דבר התקבל ערעורה של אילנה דיין ונקבע כי עומדת לה הגנת אמת בפרסום. דעת המיעוט, השופט עוזי פוגלמן; השופט פוגלמן סבר כי במקרה זה לא מתקיימים במלואם תנאי הגנת אמת בפרסום. לשיטתו, הפרסום יצר רושם חמור יותר מן העובדות שהוכחו, והפער בין המציאות לבין האופן שבו הוצגו הדברים פגע באופן משמעותי בשמו הטוב של התובע. לדעתו, גם כאשר מדובר בתחקיר עיתונאי חשוב, אין להקל בדרישת הדיוק כאשר הפרסום מייחס לאדם מעשים חמורים. לכן סבר כי יש להותיר את אחריותם של המפרסמים על כנה. סיכום פסק הדין פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך הוא אחת ההלכות החשובות בדיני לשון הרע בישראל. ההלכה קבעה כי לצורך הגנת אמת בפרסום נבחנת התמונה הכוללת ולא כל פרט שולי בנפרד. כל עוד ליבת הפרסום נכונה, יש בו עניין ציבורי, והעיתונאי פעל במקצועיות, בהגינות ובבדיקה עיתונאית ראויה, תעמוד לו ההגנה גם אם נפלו טעויות משניות. פסק הדין חיזק את ההגנה על עיתונות חוקרת, לצד ההדגשה כי על עיתונאים מוטלת אחריות מקצועית גבוהה בבדיקת העובדות לפני הפרסום. 7. דנ"א 2121/12 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך. הלכה בעניין היקף הגנת אמת בפרסום ופרשנות סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. דעת הרוב; בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, דחה את הבקשה לדיון נוסף וקבע כי אין מקום לשנות את ההלכה שנפסקה בע"א 751/10. נקבע כי הפרשנות שניתנה לסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע היא הפרשנות הראויה, ולפיה אין חובה שכל פרט בפרסום יהיה מדויק לחלוטין. די בכך שליבת הפרסום, או "גרעין האמת", היא אמת, ושקיים עניין ציבורי בפרסום. הרוב הדגיש כי דרישה לדיוק מוחלט תפגע בעיתונות החוקרת ובחופש הביטוי, ולכן יש לבחון את מהות הפרסום בכללותו ולא כל פרט טכני בנפרד. עוד נקבע כי אין בפסק הדין הקודם חידוש המצדיק דיון נוסף, אלא יישום של עקרונות קיימים. דעת המיעוט; לא הייתה דעת מיעוט שסברה כי יש לקבל את הבקשה לדיון נוסף או לשנות את ההלכה שנקבעה בע"א 751/10. חלק מהשופטים הוסיפו הערות והדגשות באשר לאיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב, ובמיוחד לחשיבות הדיוק בפרסומים עיתונאיים ולחובת התקשורת לעדכן את הציבור כאשר מתברר כי השתנתה התמונה העובדתית. עם זאת, לא הייתה מחלוקת עקרונית על התוצאה, והבקשה לדיון נוסף נדחתה פה אחד. סיכום דנ"א 2121/12 חיזק את ההלכה שנקבעה בע"א 751/10 וקבע כי הגנת אמת בפרסום לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע נבחנת לפי מהות הפרסום וגרעין האמת שבו, ולא לפי דיוק מוחלט של כל פרט. פסק הדין מדגיש את האיזון בין ההגנה על שמו הטוב של אדם לבין חופש הביטוי וחופש העיתונות, ומבסס את העיקרון שלפיו עיתונות חוקרת הפועלת באחריות ובעניין ציבורי זכאית להגנה רחבה, כל עוד עיקרי העובדות שפורסמו נכונים. 8. ע"א 89/04 ד"ר יולי נודלמן נ' נתן שרנסקי. הלכה בעניין הבעת דעה, ביקורת ציבורית והגנת תום הלב. דעת הרוב; בית המשפט העליון דחה את ערעורו של ד"ר יולי נודלמן והותיר על כנו את פסק הדין שקבע כי הספר שפרסם על נתן שרנסקי כלל פרסומים המהווים לשון הרע. נקבע כי גם כאשר מדובר באיש ציבור, חופש הביטוי והזכות לבקר אותו אינם בלתי מוגבלים. ביקורת ציבורית נהנית מהגנה רחבה, אך כאשר היא כוללת קביעות עובדתיות חמורות, יש להוכיח את אמיתותן או לעמוד בתנאי אחת ההגנות שבחוק. הרוב קבע כי חלק מהאמירות בספר לא היו הבעת דעה אלא הצגת עובדות חמורות שלא הוכחו. לכן לא עמדה למערער הגנת אמת בפרסום, וגם הגנת תום הלב לא חלה, משום שהפרסום לא התבסס על תשתית עובדתית מספקת ולא עמד בדרישות סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. עוד הודגש כי גם ביקורת פוליטית חריפה חייבת להישען על בסיס עובדתי ראוי. דעת המיעוט בפסק הדין לא הייתה דעת מיעוט שחלקה על התוצאה העקרונית. ההכרעה ניתנה פה אחד, ולא נקבעה עמדה שלפיה יש לקבל את הערעור או להרחיב את ההגנה על הפרסום. כל השופטים הסכימו כי חופש הביטוי הוא זכות יסוד בעלת משקל רב, אך במקרה זה הוא נסוג מפני הזכות לשם טוב, מאחר שהפרסומים חרגו מגבולות ביקורת לגיטימית וכללו ייחוס עובדות פוגעניות שלא הוכחו. סיכום ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי הוא פסק דין מרכזי בהבחנה בין ביקורת ציבורית לגיטימית לבין לשון הרע. ההלכה שנקבעה היא כי הבעת דעה על איש ציבור זוכה להגנה רחבה, אך כאשר הפרסום מציג עובדות חמורות, יש להוכיח את אמיתותן או לעמוד בתנאי הגנות החוק. תום לב אינו מגן על פרסום עובדתי שאין לו בסיס ראייתי מספק. פסק הדין מדגיש את האיזון בין חופש הביטוי לבין ההגנה על שמו הטוב של אדם. 9. ע"א 7380/06 חוטר ישי נ' גילת. הלכה בעניין אופן בחינת משמעות הפרסום והאיזון בין הזכויות המתנגשות. דעת הרוב; בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי משמעותו של פרסום נבחנת לפי האופן שבו האדם הסביר מבין אותו, ולא לפי כוונת המפרסם או תחושתו הסובייקטיבית של הנפגע. הבדיקה נעשית על פי הרושם הכולל שיוצר הפרסום בעיני הקורא הסביר, תוך בחינת ההקשר המלא שבו פורסמו הדברים ולא על בסיס משפט בודד המנותק מסביבתו. השופטת מרים נאור, שכתבה את פסק הדין, קבעה כי חלק מהכתבות שפורסמו בעניינו של חוטר ישי אינן מקימות כלל עילת לשון הרע. לגבי כתבה אחת, שבה נקבע בבית המשפט המחוזי כי מדובר בלשון הרע, קבע בית המשפט העליון כי גם היא אינה חוצה את הרף הנדרש. נקבע כי יש להבחין בין עובדות לבין התרשמות שמתקבלת אצל הקורא הסביר, וכי לא כל פרסום שלילי או ביקורתי פוגע בשם הטוב במובן המשפטי. עוד הודגש כי במסגרת האיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב, אין להרחיב יתר על המידה את ההגדרה של לשון הרע באופן שעלול לצנן את השיח הציבורי והעיתונאי. דעת המיעוט; לא הייתה דעת מיעוט. פסק הדין ניתן פה אחד. השופט א' גרוניס והשופט ס' ג'ובראן הצטרפו במלואם לפסק דינה של השופטת מרים נאור והסכימו הן עם הניתוח המשפטי והן עם התוצאה. סיכום ע"א 7380/06 חוטר ישי נ' גילת הוא אחד מפסקי הדין המרכזיים בפרשנות חוק איסור לשון הרע. ההלכה שנקבעה היא שמשמעות הפרסום נבחנת לפי מבחן הקורא הסביר ובהתאם להקשר הכולל של הפרסום. אין לפרק את הפרסום למשפטים בודדים, ואין להסתפק בתחושתו האישית של הנפגע. פסק הדין מדגיש את האיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב, וקובע כי רק פרסום שהקורא הסביר יבין כפוגע בשמו הטוב של אדם ייחשב ללשון הרע. 10. רע"א 1239/19 שאול נ' ניידלי תקשורת בע"מ. הלכה הקובעת כי שיתוף ברשת חברתית עשוי להוות "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, בעוד שסימון "לייק" כשלעצמו אינו מהווה פרסום. דעת הרוב; פסק הדין נכתב על ידי השופטת דפנה ברק ארז, ובה נקבעה הלכה תקדימית שלפיה פעולת "שיתוף" של פרסום ברשת חברתית מהווה "פרסום" כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע. הסיבה לכך היא שהשיתוף מפיץ מחדש את התוכן לקהל נוסף, ולכן המשתף נושא באחריות עצמאית לפרסום, בכפוף להגנות הקבועות בחוק. לעומת זאת, נקבע כי לחיצה על כפתור "לייק" בלבד אינה מהווה "פרסום". השופטת ברק ארז הסבירה כי "לייק" מבטא בעיקר הבעת עמדה או הזדהות עם התוכן, אך אינו יוצר הפצה ממשית של הפרסום ואינו שקול לפרסום מחדש. בית המשפט הדגיש כי יש לאזן בין ההגנה על השם הטוב לבין חופש הביטוי, במיוחד ברשתות החברתיות, ולהימנע מהרחבת האחריות באופן שירתיע משתמשים מהשתתפות בשיח הציבורי. דעת המיעוט; לא הייתה דעת מיעוט. השופט מני מזוז והשופטת יעל וילנר הצטרפו לפסק דינה של השופטת דפנה ברק ארז. השופטת וילנר הוסיפה הערות משלימות בדבר הפגיעה הייחודית שעלולה להיגרם מפרסומי לשון הרע ברשתות החברתיות, בשל מהירות ההפצה, היקף החשיפה, קביעות התוכן והפגיעה האפשרית בשמו הטוב של אדם. סיכום רע"א 1239/19 שאול נ' ניידלי תקשורת בע"מ הוא פסק הדין המרכזי בנושא לשון הרע ברשתות חברתיות. ההלכה שנקבעה היא כי שיתוף של פרסום מהווה "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, ולכן עשוי להקים אחריות משפטית. לעומת זאת, סימון "לייק" בלבד אינו נחשב לפרסום ואינו מקים אחריות לפי החוק. פסק הדין מבטא איזון בין ההגנה על השם הטוב לבין חופש הביטוי בעידן הרשתות החברתיות.

חדלות פירעון, טיפול, ייצוג וטיפול בתיקי חייבים או זוכים חדלות פירעון, זה לא סוף העולם, ההיפך, זו ההזדמנות לצאת לדרך חדשה. הליך חדלות פירעון מה הייתרונות ומה החסרונות, ולמי הליך חדלות פירעון מתאים; דיני חדלות פירעון מהווים חלק מרכזי במשפט הכלכלי ונועדו להסדיר מצבים בהם אדם או תאגיד אינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח 2018, נכנס לתוקף בשנת 2019 והחליף את ההסדרים הישנים, תוך יצירת מסגרת מודרנית ומקיפה לטיפול בחובות. החוק מבוסס על שינוי תפיסתי מהותי, מעבר מגישה עונשית כלפי חייבים לגישה שיקומית, הרואה בחדלות פירעון לעיתים תוצאה של נסיבות כלכליות מורכבות ולא בהכרח התנהלות פסולה. מטרות החוק הן לאזן בין זכויות החייבים לנושים, לאפשר שיקום כלכלי אמיתי, ולהגדיל את שיעור החובות שייפרעו בפועל. לצורך כך, החוק קובע מנגנון מסודר הכולל פתיחת הליכים, הקפאת הליכים, פיקוח על החייב וגיבוש תכנית לשיקום כלכלי, ובמקרים מתאימים גם מתן הפטר מחובות, מתוך מטרה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש ולהשתלב מחדש במעגל הכלכלי. About Me חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 שפורסם ברשומות - בספר החוקים 2708, עמ' 310, מיום 15/03/2018 נועד להסדיר את התהליכים המשפטיים הנוגעים למקרים בהם אדם או חברה אינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם הפיננסיות. החוק מציע פתרונות המיועדים לשיקום או לפריסה מחדש של החובות, ומטרתו להגן על החייבים ועל הנושים כאחד. הרקע לקבלת החוק; חוק חדלות פירעון בישראל עבר שינויים משמעותיים והחליף את חוק פשיטת הרגל הישן. השינויים הוצגו מתוך הכרה בכך שהמציאות הכלכלית משתנה ושיש צורך בחוק שייתן מענה טוב יותר לאתגרים של חובות בלתי ניתנים להחזר. החוק נועד לקבוע מנגנונים שיביאו לשיקום כלכלי של החייבים, ולא להותיר אותם במצב של ייאוש. הנהנים מהחוק החייבים: החוק מספק הגנה לחייבים מפני הליכים משפטיים של נושים, ומאפשר להם לקבל סיוע בשיקום המצב הכלכלי שלהם. הנושים: החוק מסייע לנושים בכך שהוא מספק מסלול מסודר לגביית חובות, ובמיוחד כאשר מדובר על פירעון חובות בצורה מסודרת יותר. אמנם לא תמיד הם יקבלו את כל מה שמגיע להם, אולם זה מסלול שעשוי להציל חלק ממה שהחייב צריך לשלם להם. מצב זה מונע מהנושים מלהפסיד את כל מה שהחייב התחייב להם. הציבור: החוק מסייע לשמור על יציבות כלכלית ושוק עבודה בריא, על ידי מתן אפשרות לחייבים לשוב למעגל הכלכלה. כיצד החוק עוזר: החוק מספק לחייבים את האפשרות להגיש בקשה לחדלות פירעון, שמביאה להקפאת הליכים משפטיים, ומאפשרת להם לקבל ייעוץ מקצועי. ישנן אפשרויות לשיקום כלכלי, כמו הסדרי חוב או מחיקות חלקיות של חובות, דבר שמפחית את העומס הכלכלי. השפעה על נושים: כאשר חייב מגיש בקשה לחדלות פירעון, נושים מקבלים הודעה על כך. החוק מסדיר את סדרי העדיפויות בהחזר החובות, כך שנושים מסוימים עשויים לקבל את כספם קודם. חשוב להבין שהשפעת הבקשה היא לא תמיד חיובית עבור הנושים, שכן הם עשויים לא לקבל את מלוא החוב. השפעה על החייב: הגשת בקשה לחדלות פירעון יכולה להקל על החייב במובן שההתחייבויות הפיננסיות שלו מוקפאות, אך יש לכך גם השלכות. החייב עלול למצוא את עצמו תחת פיקוח משפטי, וייתכן שיתבקש להציג תוכנית לשיקום כלכלי. בנוסף, הגשת הבקשה עלולה להשפיע על דירוג האשראי של החייב ולפגוע במוניטין שלו. לסיכום חוק חדלות פירעון מציע פתרונות למי שאינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו, תוך שמירה על האינטרסים של הנושים. החוק מקדם שיקום כלכלי ומסדיר את ההליכים המשפטיים בצורה שמאפשרת לנושים ולחייבים להתמודד עם מצבים קשים בצורה מסודרת והוגנת. החוק נועד להסדיר את המצב שבו אדם או חברה אינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם הפיננסיות. החוק מציע פתרונות משפטיים כגון הליך של פירוק, שיקום או הסדר חובות, במטרה לסייע לחייבים ולנושים כאחד. הבדלים בין חוק חדלות פירעון לאיחוד תיקים היקף ההליך: חוק חדלות פירעון: כולל הליכים רחבים כמו פשיטת רגל, שיקום או פירוק של חברה, ומאפשר פתרונות מורכבים יותר לחייבים. איחוד תיקים: מתמקד באיחוד של מספר תיקים פתוחים של חייב מול נושים שונים, והוא מתבצע בבית המשפט או בלשכת ההוצאה לפועל. זהו הליך פחות מורכב שמטרתו לייעל את גביית החובות. מטרת ההליך: חוק חדלות פירעון: מטרתו לשקם את החייב או לפרק את החברה, ולאפשר תהליך של חזרה למעגל הכלכלה. איחוד תיקים: מטרתו להקל על החייב ולמנוע תהליכים שונים של גבייה נפרדת, תוך ניהול אחיד של החובות. תוצאה אפשרית: חוק חדלות פירעון: יכול להוביל להסדר חובות, מחיקות חלקיות, או פירוק מלא של החברה. איחוד תיקים: לרוב יוביל להסדר של תשלום חובות, אבל לא בהכרח יביא למחיקה או להסדר שיקומי. גופים המעורבים: חוק חדלות פירעון כולל לרוב עורך דין, כונסי נכסים ובית המשפט. איחוד תיקים מתנהל לרוב בלשכת ההוצאה לפועל, עם מעורבות פחותה של גופים אחרים. באופן כללי, חוק חדלות פירעון מציע גישה רחבה יותר ומורכבת יותר להתמודדות עם חובות, בעוד שאיחוד תיקים מתמקד בהליך פשט יותר של ניהול חובות מרובים. יצירת קשר ישירות בווטסאפ

עורך דין דיני עבודה שרון דרורי, טיפול בזכויות עובדים, הלנת שכר, פיצויים, פנסיה, שימוע כדין, ימי חופשה והודעה מוקדמת. ייעוץ וייצוג לעובדים. טיפול בזכויות עובדים "לא חשבתי שאצטרך עורך דין עד שזה קרה לי… " מכירים את המשפט הזה? הוא אמיתי... במשך שנים אדם עבד באותו מקום, אבל פתאום, הוא פוטר ללא הודעה מוקדמת, המשכורת שלו לא שולמה במלואה, הוא גילה שלא הפרישו לו לפנסיה! אחרי בירור קצר, אותו אדם הבין שהוא לא היה לבד בסיפור הזה, יש עוד המון עובדים שכירים שחווים את זה. אבל בזכות ייצוג משפטי נכון, הוא קיבל את כל מה שמגיע לו! אם אתם או מישהו שאתם מכירים נמצאים במצב דומה – אל תישארו לבד במאבק! חייגו עכשיו: 054-6730006 - שרון דרורי, עו"ד או שלחו הודעת ווטסאפ לייעוץ משפטי מקצועי! יצירת קשר ישיר בווטסאפ לא שילמו לי פיצויים המעסיק לא שילם לי את פיצויי הפיטורים שמגיעים לי קיצצו לי בשכר הבוס שלי הוריד לי בשכר בלי ידיעתי ובלי הסכמה שלי, האם זה מותר לו המעסיק לא מפריש לפנסיה פיטרו אותי מהעבודה אחרי 3 שנים ואז גיליתי שלא הפרישו לי לפנסיה פיטורים בזמן מחלה בגלל שהייתי בחופשת מחלה ארוכה הבוס שלי פיטר אותי פיטורים בלי מכתב פיטורים מה הזכויות שלי כשמפטרים אותי מאני אני צריך לדעת לא משלמים לי נסיעות מתי חייבים לשלם לי נסיעות ומה קורה אם אני נוסע לעבודה באוטו שלי הרעת תנאים בעבודה הבוס שינה לי את התפקיד ואת השעות אבל לא שינה את השכר, האם זה הרעת תנאים פיטורים אחרי מילואים חזרתי לעבודה אחרי תקופת מילואים ממושכת ושינו לי את התפקיד ואת התנאים פיטרו אותי בלי שימוע מה הזכויות שלי אם המעסיק פיטר אותי בלי לקיים לי שימוע לא שילמו לי שעות נוספות אני עובד חודשי גלובאלי אבל יוצא לי לעשות שעות נוספות והבוס לא משלם לי הורידו לי תפקיד הייתי מנהלת מחלקה והמעסיק שלי שינה לי את התפקיד כך שהמעמד שלי נפגע פיטורים בהריון המעסיק פיטר אותי בזמן שאני בהריון ואני לא יודעת מה לעשות עורך דין העוסק בדיני עבודה פועל בכפוף לכללים הכתובים בכמה חוקים ותקנות המגדירים מה הם חובותיו וזכויותיו של העובד, כמו כן, כך גם לגבי מעסיקים. מטרת סדרת חוקים אלו היא לכיוון ולהסדיר את מערכת היחסים העניינית בין עובד למעסיק. מעסיק יכול להיות אדם פרטי, חברה בינונית או גדולה, תאגיד או כל גוף אחר המעסיק עובדים בשכר. לעיתים גם אנשים העובדים כעצמאיים או מה שנקרא - פרילנסרים זכאים להגנה של חוקי העבודה. דינים אלו אף מגדירים את מערכת היחסים הענייניים בין מוסדות כגון ארגוני עובדים לבין הגורמים המעסיקים עובדים. חוקים אלו של דיני עבודה מסודרים לפי קטגוריות המגדירות את הנושאים לפי חולקה ברורה, כזו שעונה לרוב השאלות והסוגיות שעולות בין עובד למעסיק. כדי לרדת לעומקים של דברים, להלן רשימת החוקים והסברים כלליים שיסייעו לקורא/ת להבין את הבסיס העיקרי שהם מייצגים. להלן רשימה של החוקים העיקריים הקשורים לדיני עבודה בישראל: 1. חוקי יסוד: - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (זכויות בסיסיות של העובד). - חוק יסוד: חופש העיסוק . 2. חוקי זכויות עובדים: - חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 . - חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. - חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951. - חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976. - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. - חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954. - חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (פרק תעסוקה). - חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002. - חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעות חמורות), התשנ"ז-1997. - חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011. 3. חוקים הקשורים לעבודה מאורגנת: - חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957. - פקודת ארגון הפיקוח על העבודה [נוסח חדש], התשל"א-1971. - חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957. - חוק זכות ההתארגנות בארגון עובדים, התשס"ו-2006. 4. חוקים הנוגעים לבריאות ובטיחות בעבודה: - פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970. - חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954. - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (פרק תאונות עבודה). 5. חוקי הגנה סוציאלית: - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. - חוק פנסיה חובה, התשס"ח-2008 (עיגון בהסכמים קיבוציים). 6. חוקים בנוגע לסיום יחסי עבודה: - חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001. - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. 7. חוקים בתחום תשלומים וניהול כספי: - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. - חוק דמי הבראה, התשי"ז-1957. - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (בנוגע לזכויות פנסיוניות). 8. חוקים נוספים: - חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (נוגע גם לתחום העבודה). - חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959. - חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (פרק תעסוקה). - חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991. - חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967. הערה: חוקים אלו משתנים ומתעדכנים מעת לעת, וייתכן שישנן תקנות ופסיקות נוספות המשפיעות על פרשנותם ויישומם.

מה הוא ייפוי כוח מתמשך, איך הוא משפיע על ניהול מהלכיו של אדם המעניק ייפוי כוח שכזה ומה היתרונות הטמונים בו. חשיבותו של ייפוי כוח מתמשך למה כל כך חשוב לערוך ייפוי כוח מתמשך ולמה ההליך כל כך מורכב אבל משתלם לעתיד?! הכלי הייחודי הזה שנקרא ייפוי כוח מתמשך נועד לאפשר לאדם לבחור מי ינהל את עניינין במקרה שחלילה לא יוכל יותר לתפקד בכוחות עצמו, אם איבד יכולת קוגנטיבת ואם איבד יכולת הפעלה של שיקול דעת סביר. החשיבות של עריכת ייפוי כוח מתמשך הינה בראש ובראשונה עבור המיפה עצמו, אותו אגם שממנה אנשים שיפעלו בשמו כאשר הוא יהיה במצב חסר אונים חלילה. מיפה הכוח רשאי לבחור מי ינהל את ענייניו הכלכליים, הרכושיים, הרפואיים כולל אופן קבלת ההחלטות, הנחיות מקדימות ליישום והפעלת הייפוי וכלים מהירים שמונעים את הצורך בפניה לבית המשפט בכל פעם שצריכים להפעיל את הכלי הנהדר הזה שחוסך המון ריצה ופרוצדורה. מה הוא ייפוי כוח מתמשך , איך הוא משפיע על ניהול מהלכיו של אדם המעניק ייפוי כוח שכזה, ומה היתרונות הטמונים בכלי זה ומדוע הוא כל כך חשוב וחיוני לכל אדם באשר הוא. לדאוג לעתיד שלך כמעניק ייפוי כוח לאחר. באמצעות הליך משפטי וחוזי, המאפשר לכל אדם הכשיר מעל גיל 18 להחליט מי יהיו הגורמים שיטפלו בענייניו אם חלילה איבד את כושרו השכלי. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 עבר שינויים שמטרתם להקל ולייצר מצב של מינימום בירוקרטיה בהליך המקנה כוח למי שמונה כמיופה כוח של הממנה. בתיקון שבוצע בחוק בשנת 2016 קבע המחוקק כמה חלופות שמונעות את הצורך במינוי אפוטרופוס מטעם המדינה. מצב זה מאפשר גמישות גדולה יותר הקשורה לטיפול בענייניו של אדם שהפך לא כשיר. למה בכלל צריך ייפוי כוח מתמשך ומה החשיבות שלו; מינוי אפוטרופוס של המדינה הפך לנושא סבוך ומערים קשיים תחת פיקוח נוקשה של בית המשפט, פיקוח שקיים בכל הליך של מימוש פעולות עבור האדם שצריך לטפל בענייניו. ייפוי כוח מתמשך הינו מסמך קריטי, הוא מוצע כתחליף למינוי אפוטרופוס מטעם המדינה והוא משרת את מיפה הכוח עצמו. במצב שאין ייפוי כוח מתאים, ואדם איבד את כושרו, אם קוגנטיבית, רפואית, מנטלית או כל איבוד יכולת לקבל החלטות נכונות, מי שיתערב יהיה בית המשפט אשר ימנה אפוטרופוס לפי בקשה של בני המשפחה הפונים בבקשה למנות אפוטרופוס. מינוי אפוטרופוס מטעם המדינה הוא הליך יקר ומסורבל, כל פעולה תהיה תחת ביקורת נוקשה של בית המשפט. הבירוקרטיה עצמה מורכבת ומסובכת ומערימה המון קשיים. ייפוי כוח מתמשך מונע את התערבות בית המשפט כאשר העניינים מנוהלים בצורה סבירה על ידי מי שמונה כמיופה כוח על ידי הממנה, אותו אדם פרטי שצריך שידאגו לו כאשר חלילה איבד את כשירותו. כלומר; אדם ממנה מיופה כוח שידאג לצרכיו מבלי שיהיה צורך בפניה לבית המשפט עבור כל פעולה שמטרתה לדאוג לצרכיו של מעניק הייפוי. מינוי מיופה כוח על ידי האדם הממנה תמנע חיכוכים ועימותים עם קרובים אחרים של הממנה. עוד נדבך חשוב, בני זוג אינם הופכים אוטומטית למיופי כוח האחד של השניה וההיפך. לעיתים גם בן או בת הזוג עשויים להיות לא כשירים לניהול ענייניו של מי שצריך עזרה. לכן, גם בן זוג, אם לא נערך מסמך ייפוי כוח מתאים, יאלץ לפנות לבית המשפט בבקשה למנותו כאפוטרופוס של מי שצריך זאת. לעיתים אי עריכת ייפוי כוח מתאים עשויה לגרום לקשיים במצבים בהם ההורים הם זוג בנישואים שניים, אז המחלוקות יעבור עם כל כובד משקלן אל הילדים, ואלו עשויים להתעמת בסוגיה "מי יהיה האפוטרופוס של ההורה שצריך את העזרה". מי רשאי לערוך ייפוי כוח מתמשך; רק עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת אצל האפוטרופוס הכללי יהיה רשאי לערוך ולהגיש ייפוי כוח מתמשך לאפוטרופוס הכללי. עריכת ייפוי כוח מתמשך אצל עו"ד שלא הוכשר לעניין זה, לא יהיה לה תוקף. מי יכול למנות מיופה כוח ומי יכול להיות מיופה כוח; חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע מי הם הגורמים שיכולים למנות מיופה כוח או להיות מיופיי כוח. את מיופה כוח ממנה אדם שכשירותו בריאה, זאת כהכנה למקרה חלילה שהוא יאבד את כשירותו. מי הוא "בעל כשירות" למנות מיופה כוח? כל אדם שיכול להבין את המשמעות של הענקת כוח כזה לאדם אחר שיטפל בענייניו יהיה כשיר לתת ייפוי כוח שכזה. היה ומדובר באדם עם מוגבלות קיימת, מתן ייפוי כוח לאחר תהיה כפופה להתאמות הקבועות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 להלן האמור בחוק הכשרות והאפוטרופסות; סימן ב': מינוי מיופה כוח מינוי מיופה כוח 32ב. (א) אדם בגיר שהוא בעל כשירות רשאי, בייפוי כוח מתמשך שנתן לפי הוראות פרק זה (בפרק זה – ייפוי כוח מתמשך), למנות אדם אחר, אחד או יותר, שיהיה מוסמך לפעול בשמו בעניינים כאמור בסעיף קטן (ב) ולייצגו בקשר לעניינים אלה (בפרק זה – מיופה כוח), והכול כפי שיפרט הממנה בייפוי הכוח המתמשך ובהתאם להוראות לפי פרק זה. (ב) ייפוי כוח מתמשך יכול שיהיה בענייניו האישיים של הממנה, כולם או חלקם, או בענייני רכושו, כולם או חלקם, ורשאי הממנה למנות את אותו אדם למיופה כוח לעניינים אישיים ולמיופה כוח לענייני רכוש. מי רשאי להתמנות למיופה כוח 32ג. (א) רשאי להתמנות למיופה כוח, יחיד שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) מלאו לו 18 שנים; (2) לא מונה לו אפוטרופוס ולא נכנס לתוקף ייפוי כוח מתמשך בעניינו, כל עוד המינוי כאמור בתוקף; (3) לגבי מיופה כוח לענייני רכוש – בעת החתימה על ייפוי הכוח ובעת כניסתו לתוקף מתקיימים בו שני אלה: (א) הוא לא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ולא ניתן לו הפטר; (ב) הוא אינו לקוח מוגבל חמור כמשמעותו בסעיף 3 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; (4) הוא אינו נותן לממנה טיפול רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, טיפול סוציאלי, סיעודי או שיקומי, תמורת תשלום, במישרין או בעקיפין; (5) הוא אינו מספק לממנה מגורים תמורת תשלום, במישרין או בעקיפין, למעט אם הוא קרוב של הממנה; (6) הוא אינו עורך הדין או בעל המקצוע שלפניו נערך ייפוי הכוח המתמשך, לפי סעיף 32יד או 32טו. (ב) לא יהיה אדם מיופה כוח לפי פרק זה, ולא יסכים להיות מיופה כוח, של יותר משלושה אנשים, אלא אם כן הוא קרובו של הממנה. מיופה כוח במשותף 32ד. מינה אדם לפי סימן זה שני מיופי כוח או יותר שיפעלו במשותף, יחולו על מיופי הכוח הוראות סעיף 46(1) עד (4), בשינויים המחויבים, אם לא קבע הממנה אחרת בייפוי הכוח; התפנה מקומו של אחד ממיופי הכוח או שחדל לפעול, באופן זמני או לצמיתות, ימשיכו מיופי הכוח האחרים לפעול בהתאם לייפוי הכוח ולהוראות לפי פרק זה, כל עוד לא קבע הממנה אחרת בייפוי הכוח. מיופה כוח מחליף 32ה. הממנה רשאי לקבוע בייפוי הכוח מיופה כוח מחליף שיבוא במקומו של מיופה הכוח אם מינויו יפקע; פקע מינויו של מיופה הכוח, יהיה המחליף מיופה הכוח. להסבר מורחב יותר בעניין ייפוי כוח מתמשך... יצירת קשר ישירות בווטסאפ

מה היא תביעה קטנה ומתי נכון להעזר בעורך דין מה היא לשון הרע המוציא על חברו, עליו הראיה אנחנו חיים בעידן מהיר, משופע בידע וטכנולוגיה ומשופע באזרחים שחושפים עצמם ברשתות החברתיות, את פרטיותם, את דעותיהם ואת תחום עיסוקם במטרה להראות ידע, להציג שירות שהם נותנים או מכירה של מוצרים. לעיתים זה יכול להיות וולוג או בלוג או סרטון וידאו וממשיך למאמרים או פוסטים שאנשים כותבים במטרה לקדם את עצמה. המצער הוא שיש כאלו שמגיבים או מפרסמים דברים שפוגעים באחרים, מספרים שקרים ואף מציגים את חבריהם באורך שלישי שעלול לפגוע בהם, בחייהם, בפרנסתם ובכבודם האישי. ובדיוק לשם כך יש את חוק איסור לשון הרע. About Me מה היא תביעה בגין לשון הרע ומה צריך לדעת מה היא לשון הרע לפי החוק הישראלי חשוב מאד להבין הרקע הכללי הוא שחוק איסור לשון הרע בנוי כך שהתובע נושא בנטל להוכיח את עצם הפרסום ואת אופיו הפוגעני, בעוד שחלק ניכר מהמאבק המשפטי עובר לשאלת הראיות, איכותן ומשקלן. בתי המשפט חזרו והדגישו כי תביעות לשון הרע מוכרעות פחות על תחושות בטן ומילה מול מילה ומתייחסת לתיעוד, להקשר ולהוכחת הפגיעה בפועל או בכוח. החקיקה המרכזית היא חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה-19 65 אשר מגדיר בהתחלה מה נחשב לשון הרע ומה נחשב לפרסום. לפנייך הסעיפים החשובים בחוק: סעיף 1 - הגדרת לשון הרע לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;…" בחוק מוגדר שגם תאגיד הוא “אדם” למטרות החוק. כלומר; אם מה שנאמר או נכתב עלול להשפיל אדם או לפגוע בשמו הטוב, בפעילותו העסקית או במקצועו, הדבר יכול להיחשב לשון הרע לפי החוק. ראה הסבר מורחב יותר בהמשך... סעיף 2 - מהו פרסום פרסום בעל פה, בכתב, בדפוס, בצליל, בתמונה או בכל אמצעי אחר; פרסום נחשב גם אם היה מיועד לאדם אחד בלבד אבל הגיע לאדם נוסף. ([דורון בלדינגר - AVidence][2]) כלומר; העיקרון הוא שהמידע לא רק נאמר לפרט אחד בלבד אלא הגיע ליותר מאדם אחד, וכך הפך לפרסום. כן, אפילו שחבר אחד סיפר לחבר שני, זה מספיק לפי החוק. סעיף 7 - לשון הרע כעוולה אזרחית ופיצויים פרסום לשון הרע לאדם זולת הנפגע הוא עוולה אזרחית לפי הוראות החוק והוראות פקודת הנזיקין. כמו כן, ניתן לדרוש פיצוי לפי תנאי החוק. סעיף 7א - פיצוי ללא הוכחת נזק החוק מאפשר לבית המשפט לחייב בפיצוי עד סכום מסוים ללא הוכחת נזק כאשר מתקיימים התנאים של פרסום לשון הרע. אם הוכחה כוונה לפגוע, סכום הפיצוי יכול להיות גבוה יותר ולעיתים גבוה משמעותית מאד. כלומר; משמעות הסעיף היא שלא תמיד יש צורך להוכיח נזק ממשי (כספי) כדי לקבל פיצוי, מספיק שהפרסום עצמו עומד בקריטריונים של לשון הרע. אז מה הבדל בין לשון הרע לבין הוצאת דיבה המונח “הוצאת דיבה” אינו מופיע במפורש בחוק הישראלי, החוק עוסק ב”לשון הרע”. ההבדל הוא פרוצדורלי: לשון הרע הוא מושג רחב שמתייחס לכל פרסום שעלול לפגוע בשם הטוב או במוניטין של אדם או תאגיד. הוצאת דיבה היא מונח משפטי שמקוצר לעיתים בשפה היומיומית לתיאור פרסום שקרי או פוגעני, אך בפועל בישראל משתמשים בחוק לשון הרע. בפועל, כל פרסום שנחשב לשון הרע יכול להוות הוצאת דיבה בתרגום לעגה משפטית, אך מבחינה משפטית ההתייחסות וחלוקת הסעדים נעשים לפי חוק איסור לשון הרע. מי יכול לתבוע ולנסיבות הנדרשות כל אדם פרטי שנפגע בשמו הטוב או במוניטין שלו. כל תאגיד (חברה) יכול לתבוע אם הפרסום פוגע בעסקו, במקצועו או במוניטין שלו. כדי לתבוע לשון הרע צריך להוכיח את אלו פרסום, המידע הגיע לקהל של לפחות אדם נוסף מלבד הנפגע. תוכן פוגעני, שהדבר שעורר את התביעה נכנס להגדרת לשון הרע בסעיף 1 (השפלה, ביזוי, פגיעה בעסק). שיש קשר לנזק, יש נזק ממשי או לפחות פגיעה אפשרית במוניטין (במקרים רבים מספיק לפי סעיף 7א). אז איך להצליח בתביעת לשון הרע ולהגדיל את הסיכוי שתביעה תתקבל ראשית, חובה תיעוד ברור של הפרסום: צילום מסך, הודעה, צילומי וידאו, או כל טקסט שבו מופיע הפרסום הפוגעני. ביחס לתיעוד ברור של הפרסום, הדרישה הבסיסית היא להוכיח את תוכן הפרסום ואת צורתו במועד שבו פורסם. צילום מסך של פרסום אינטרנטי, הודעת ווטסאפ, פוסט ברשת חברתית, מייל, מכתב, הקלטת שיחה או סרטון וידאו, כל אלה מהווים ראיות קבילות, ובלבד שניתן לזהות בהם את תוכן הדברים, את זהות המפרסם ואת הקשרם. אולם כאשר מדובר בפרסום שנמחק, ניתן להוכיחו באמצעות עדים שנחשפו אליו, תיעוד שנשמר אצל צדדים שלישיים או רישומים טכנולוגיים, ככל שקיימים. הפסיקה קבעה כי צילום מסך יכול לשמש ראיה מספקת גם ללא חוות דעת טכנולוגית, כל עוד לא הועלתה טענה ממשית לזיוף. בית המשפט יבחן את הפרסום לפי מובנו האובייקטיבי בעיני האדם הסביר, על בסיס הטקסט עצמו והקשרו, ולא לפי כוונת המפרסם בלבד. הוכחה לפרסום לקהל: האם הגיע למספר אנשים, קבוצות, תאגידים או פורסם באינטרנט. לצלם את המסך של הפרסום. סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום מתקיים גם אם הופנה לאדם אחד בלבד, כל עוד הגיע לאדם נוסף זולת הנפגע. בפסיקה נקבע כי פרסום בקבוצת ווטסאפ, בקבוצת פייסבוק סגורה, בפורום מקצועי, ברשימת תפוצה או בפני עובדים במקום עבודה, מהווה פרסום לכל דבר ועניין. מבחינת בית המשפט, אין חשיבות לגודל הקהל אלא לעצם היציאה מגדר היחסים הדו צדדיים בין המפרסם לנפגע. כאשר מדובר באינטרנט, נקודת המוצא של בתי המשפט היא חשיפה רחבה ופוטנציאל בלתי מוגבל, גם אם בפועל מספר הצפיות אינו ידוע. די בהוכחה שהפרסום היה נגיש לאחרים ולא נשאר בגדר שיחה פרטית. הקשר לפגיעה במוניטין הסבר מדוע הפרסום פוגע בעסק, במקצוע או במוניטין של התובע. סעיף 1 לחוק מגדיר פגיעה במשלח יד, בעסק או במקצוע כאחת החלופות המובהקות ללשון הרע. אין חובה להוכיח ירידה בהכנסות או נזק כספי מדויק, אלא להראות שהפרסום עלול היה לפגוע באמון, בתדמית או בשם הטוב של התובע בעיני לקוחות, עמיתים או מעסיקים. בתי המשפט בוחנים את מעמדו של התובע, תחום עיסוקו, קהל היעד שנחשף לפרסום והאופן שבו הדברים הוצגו. בפרשות רבות נקבע כי פרסום המטיל דופי ביושרה מקצועית, באמינות או בהתנהלות עסקית, מקים חזקה של פגיעה במוניטין, גם ללא הוכחת נזק קונקרטי, במיוחד כאשר מדובר בבעלי מקצוע חופשיים או בעלי עסקים קטנים. הוכחת כוונה לפגוע אם יש ראיות שהנתבע התכוון לפגוע, זה יכול להגדיל את הפיצוי לפי סעיף 7א. ([העין השביעית][1]) סעיף 7א לחוק מאפשר הגדלת פיצוי ללא הוכחת נזק כאשר הוכחה כוונה כזו. הכוונה נלמדת מנסיבות הפרסום ולא רק מהצהרות מפורשות. בין השיקולים שבתי המשפט בוחנים, לשון בוטה או משפילה במיוחד, חזרה על הפרסום לאחר התראה, פרסום בזמנים רגישים, פרסום בפני גורמים רלוונטיים במיוחד לפגיעה, כמו לקוחות או מעסיקים, והתנהלות כללית המעידה על רצון להזיק ולא על הבעת דעה לגיטימית. התנהלות שיטתית ובלתי מידתית יכולה ללמד על כוונה לפגוע גם ללא הודאה מפורשת בכך. הוכחת כוונה אינה תנאי לעצם האחריות, אך יש לה משמעות ישירה בשאלת גובה הפיצוי. לסיכום הצלחה בתביעת לשון הרע תלויה ביכולת להציג לבית המשפט תמונה ראייתית סדורה, הכוללת פרסום מתועד וברור, הוכחה לחשיפה לצד שלישי, הסבר משכנע לפגיעה בשם הטוב או במוניטין, ונסיבות המלמדות, ככל שניתן, על כוונה לפגוע. החוק והפסיקה מעניקים כלים רחבים לתובע, אך דורשים הקפדה ראייתית מדויקת. חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה-1965 מגדיר בצורה ברורה מהו פרסום פוגע ומה נחשב לשון הרע, ומהן ההשלכות האזרחיות והפליליות. החוק מאפשר לתבוע גם ללא הוכחת נזק במקרים מסוימים לפי סעיף 7א. כדי להצליח בתביעה יש להוכיח פרסום, תוכן פוגעני וחשיפה לצד ג'. פסיקה ישראלית מגבה מקרים רבים שבהם בתי המשפט פסקו פיצויים משמעותיים בשל פרסומים פוגעניים.

משרד עורכי דין שרון דרורי דיני עבודה, מסחרי אזרחי, צוואות, ייפוי כוח מתמשך, הוצל"פ מאמרים ומידע כללי מערכת המשפט בישראל מורכבת ומרתקת והיא מהמתקדמות בעולם, לכן ריבוי הענפים והנושאים בהם נוגעת מערכת בתי המשפט הוא נרחב ביותר. מאמרים ונושאים לידיעה כללית משכורת, איך משלמים ומתי הסבר כללי על אופן תשלום השכר לפי חוק הגנת השכר, מה הם דרכי התשלום ומתי המעסיק צריך לשלם ...קרא עוד ההבדל הכספי בין פיטורים להתפטרות ההבדל הכספי בין פיטורים להתפטרות דן בזכאות לקבלת פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות. חשוב לדעת ...קרא עוד הודעה מוקדמת והחשיבות שלה הודעה מוקדמת נדרשת על פי חוק והיא מאפשרת לשני הצדדים להתארגן כראוי למעבר. ...קרא עוד מעמד עובד זר לאחר נישואין לישראלי ישנם הליכים שצריך לעבור כדי להסדיר מעמד שלעובד זר לאזרח בישראל, מה קורה לאחר הנישואין לישראלי. View More מה היא תקופת צינון בסיום העבודה מה היא תקופת צינון לאחר סיום העבודה בין אם פוטרת ובין אם התפטרת ואילו מבחנים נבחנים בעניין. ...קרא עוד טעות בניסוח הודעה מוקדמת טעות בתום לב בכתיבת הודעה מוקדמת מצד עובד, איננה סוף פסוק וניתן לתקן את ההודעה. ...קרא עוד הליך השימוע והחשיבות שבו שימוע בדרך כלל מסמן את המסלול לסיום יחסי עובד מעסיק, אך לא תמיד זה דבר רע. ...קרא עוד עריכת חוזים לעסקים סוכנות דיגיטל או חברה המשווקת קורסים, או כל עניין מסחרי אחר צורך חוזה מותאם לבית העסק ...קרא עוד

חדלות פירעון, טיפול, ייצוג וטיפול בתיקי חייבים או זוכים תביעות לשון הרע והוצאת דיבה בעידן שבו כל פרסום ברשת יכול להגיע לאלפי אנשים בתוך רגע, גם תגובה שנכתבה מתוך כעס עלולה להוביל לפגיעה בשם הטוב ולתביעה משפטית. רבים משתמשים במונחים "לשון הרע" ו"הוצאת דיבה" כאילו הם זהים, אך מבחינה משפטית יש ביניהם הבחנה שחשוב להכיר. במאמר זה אסביר בשפה פשוטה מהי תביעה בגין לשון הרע, מה ההבדל בין לשון הרע להוצאת דיבה, מתי ניתן להגיש תביעה ומה בוחן בית המשפט בעת הכרעה בתיקים מסוג זה. ההסברים מבוססים על חוק איסור לשון הרע וההלכות המרכזיות של בית המשפט העליון. עו"ד שרון דרורי תביעה בגין לשון הרע היא הליך משפטי שבו אדם שנפגע מפרסום טוען כי נאמרו או פורסמו עליו דברים שפגעו בשמו הטוב. מטרת התביעה היא לפצות את הנפגע על הפגיעה שנגרמה לו, ובמקרים המתאימים גם להרתיע מפני פרסומים דומים בעתיד. התביעה מוגשת בדרך כלל לבית משפט השלום, ובמקרים מסוימים ניתן לבקש גם סעדים נוספים, כמו צו למניעת המשך הפרסום או הסרתו. הבסיס המשפטי נמצא בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה, 1965 . סעיף 1 לחוק מגדיר לשון הרע כפרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו, או לבזותו בשל מאפיינים המפורטים בחוק. אין צורך להוכיח שהפגיעה אכן התרחשה בפועל. די בכך שהפרסום מסוגל לגרום לפגיעה כאמור. כדי שתקום עילת תביעה, יש להוכיח שלושה יסודות עיקריים. הראשון הוא קיומו של פרסום, כלומר שהדברים הגיעו לפחות לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע. השני הוא שהפרסום מתייחס לנפגע באופן שניתן לזהותו. השלישי הוא שתוכן הפרסום עונה להגדרת לשון הרע שבחוק. אם אחד מהיסודות חסר, בדרך כלל לא תקום עילת תביעה. אחת השאלות הנפוצות היא מה ההבדל בין לשון הרע לבין הוצאת דיבה. מבחינה משפטית בישראל אין מדובר בשתי עילות שונות. החוק משתמש במונח "לשון הרע", וזהו המונח הרשמי והמחייב. הביטוי "הוצאת דיבה" הוא ביטוי נפוץ בשפה היומיומית, המתאר בדרך כלל פרסום שקרי הפוגע באדם, אך הוא אינו מוגדר כמונח עצמאי בחוק. טעות נפוצה היא לחשוב שלשון הרע קיימת רק כאשר הפרסום אינו נכון. בפועל, גם פרסום אמת עלול להיחשב לשון הרע, משום שהשאלה הראשונה היא האם יש בפרסום פוטנציאל לפגוע בשמו הטוב של אדם. רק לאחר מכן בוחן בית המשפט האם עומדות למפרסם אחת ההגנות הקבועות בחוק, ובהן הגנת אמת בפרסום לפי סעיף 14 לחוק או ההגנות הקבועות בסעיף 15, העוסק בפרסומים שנעשו בתום לב בנסיבות מסוימות. גם פרסום ברשתות חברתיות, בקבוצות ווטסאפ, בפייסבוק, באינסטגרם או בכל אמצעי דיגיטלי אחר ייחשב "פרסום" לפי החוק. בית המשפט העליון קבע כי שיתוף של פרסום עשוי להוות פרסום חדש, בעוד שסימון "לייק" בלבד אינו מהווה פרסום לפי חוק איסור לשון הרע. הלכה זו נקבעה בעניין רע"א 1239/19 שאול נ' ניידלי תקשורת בע"מ. כאשר מוגשת תביעה, בית המשפט אינו מסתפק בתחושתו האישית של הנפגע. הוא בוחן כיצד אדם סביר היה מבין את משמעות הפרסום, תוך קריאת הפרסום כולו ובהתאם להקשר שבו פורסם. מבחן זה נקבע בפסיקת בית המשפט העליון והוא מהווה את אחת ההלכות המרכזיות בתחום, בין היתר בע"א 7380/06 חוטר ישי נ' גילת. בסופו של דבר, דיני לשון הרע נועדו ליצור איזון בין שתי זכויות חשובות. מצד אחד עומדת הזכות של כל אדם לשם טוב ולמוניטין, ומן הצד השני ניצבת הזכות לחופש הביטוי. בית המשפט בוחן כל מקרה לפי נסיבותיו, תוכן הפרסום, אופן פרסומו, מטרתו וההגנות הקבועות בחוק, כדי להגיע לאיזון הראוי בין הזכויות. סיכום תמציתי לעשרת פסקי הדין המשפיעים ביותר בתחום תביעות לשרון הרע

חוק שעות עבודה ומנוחה הוא מהחשובים שבדיני העבודה וחשוב לדעת איך הוא מגן עלינו כעובדים, מה המשמעות של החוק דיני עבודה וחוק שעות עבודה ומנוחה כיצד שני החוקים משפיעים ומושפעים האחד מהשני ולמה חוק שעות עבודה ומנוחה חשוב כל כך. דיני עבודה וחוק שעות עבודה ומנוחה בתמצית חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, נחקק במטרה להסדיר את מסגרת העבודה בישראל, להגן על זכויות העובדים ולשמור על איזון בין חיי העבודה לחיים האישיים. החוק מגדיר את אורכו של יום עבודה, מספר שעות העבודה השבועיות, ההפסקות המגיעות לעובד, וכן את הזכות למנוחה שבועית. בנוסף, החוק קובע את הגמול עבור עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית. החוק משפיע על עובדים בתצורות העסקה שונות כדלקמן; עובד יומי: עובד המקבל שכר על בסיס יומי. החוק מבטיח כי יום העבודה שלו לא יעלה על מספר השעות המוגדר, ובמקרה של עבודה מעבר לשעות אלו, הוא זכאי לתוספת שכר עבור שעות נוספות. עובד שעתי: עובד המקבל שכר על בסיס שעתי. החוק מגן עליו בכך שהוא מגדיר את מספר השעות המקסימלי ליום ולשבוע, ומבטיח תשלום נוסף עבור שעות נוספות, בהתאם להיקף העבודה שביצע. עובד גלובלי: עובד המקבל שכר חודשי קבוע. למרות שהשכר שלו אינו תלוי ישירות בשעות העבודה, החוק עדיין חל עליו, ומגדיר את מספר השעות המקסימלי ליום ולשבוע. במקרה של עבודה מעבר לשעות אלו, העובד זכאי לתוספת שכר עבור שעות נוספות, אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה העבודה, בהתאם להוראות החוק. הזכויות המרכזיות שהחוק מעניק לעובדים כוללות: הגבלת שעות העבודה: החוק מגדיר את מספר השעות המקסימלי ליום עבודה ולשבוע עבודה, במטרה למנוע העמסה יתרה על העובד. תשלום עבור שעות נוספות: עבודה מעבר לשעות המוגדרות מזכה את העובד בתוספת שכר, בהתאם לאחוזים הקבועים בחוק. הפסקות במהלך העבודה: החוק מחייב מתן הפסקות במהלך יום העבודה, בהתאם לאורך המשמרת, כדי להבטיח רווחת העובד. מנוחה שבועית: כל עובד זכאי למנוחה שבועית של לפחות 36 שעות רצופות, הכוללות את יום המנוחה הדתי שלו. ניהול פנקס שעות עבודה: המעסיק מחויב לנהל רישום מדויק של שעות העבודה, שעות המנוחה השבועית, שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, כדי להבטיח שקיפות ותשלום הוגן לעובד. הקפדה על הוראות החוק מבטיחה שמירה על זכויות העובדים, מונעת ניצול ומקדמת איזון בריא בין עבודה לחיים פרטיים. החוק חל על כלל העובדים, ללא קשר לאופן העסקתם, ומבטיח תנאי עבודה הוגנים לכלל המשק. חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 עורך דין שרון דרורי

הסבר כללי על חוק הגנת השכר, מטרתו ומה ההשלכות של אי תשלום שכר בזמן דמי מחלה בתקופת ההודעה המוקדמת מה קורה עם דמי המחלה בימים בהם חליתי, אם ימים אלו בתוך תקופת ההודעה המוקדמת. חוק הגנת השכר - הסבר כללי מטרת חוק הגנת השכר : חוק הגנת השכר נחקק כדי להבטיח שעובדים יקבלו את השכר שמגיע להם בזמן ובאופן ברור ושקוף. החוק מסדיר את נושא תשלום השכר ומחייב מעסיקים לשלם את שכר העובדים במועד הקבוע בחוק, שהוא לכל המאוחר עד היום התשיעי בחודש עבור החודש הקודם. אם המעסיק משלם את השכר באיחור, הדבר נחשב לעיכוב בתשלום השכר, ועובד יכול להיות זכאי לפיצוי בשל הלנת שכר. החוק גם מחייב את המעסיק למסור לעובד תלוש שכר מפורט, שמציג את כל רכיבי השכר, כמו שכר בסיס, שעות נוספות, נסיעות, ניכויים, ותשלומים סוציאליים. מטרת דרישה זו היא להבטיח שהעובד מבין את מרכיבי השכר שקיבל ושיהיה לו תיעוד מסודר במקרה של מחלוקת או צורך בבירור. מה קורה כאשר המעסיק לא עומד בתנאי החוק: במקרים שבהם המעסיק לא עומד בתנאי החוק, כגון אי-תשלום שכר בזמן או אי-מסירת תלוש שכר תקין, החוק מטיל עליו אחריות משפטית. מעסיק עשוי להידרש לשלם לעובד פיצויים משמעותיים בגין הלנת שכר, שיכולים לכלול סכום נוסף מעבר לשכר שהולן, בהתאם למשך האיחור. בנוסף, אי-מסירת תלוש שכר או מסירת תלוש שכר שאינו מפורט כראוי יכולה להוביל לקנסות ואף לתביעות מצד העובד. מטרתו של חוק הגנת השכר היא לשמור על זכויותיהם הכלכליות של העובדים ולמנוע מצב שבו הם ייפגעו כתוצאה מהתנהלות לא תקינה של המעסיק. החוק גם מחייב את המעסיקים לפעול באופן שקוף, צודק ובאחריות כלפי העובדים שלהם, ומגן על העובדים במקרה שמעסיק מפר את הכללים. מתי החוק חל; חוק הגנת השכר חל בכל מקרה שבו מתקיימים יחסי עבודה בין עובד למעסיק. החוק רלוונטי לכל סוגי העובדים, בין אם הם עובדים שעתיים, יומיים, חודשיים, או עובדים על בסיס עמלות. החוק קובע כי שכר העבודה צריך להיות משולם במלואו ובמועד שנקבע, ללא עיכובים. השכר כולל את שכר הבסיס וכל תוספות שמגיעות לעובד, כמו שעות נוספות, נסיעות, בונוסים, ותשלומים אחרים שמוסכמים בין הצדדים. החוק חל גם על תשלומים סוציאליים שנלווים לשכר, כמו הפרשות לקרן הפנסיה, קרן השתלמות (אם ישנה), ותשלומים עבור ימי מחלה, חופשה, הבראה ודמי לידה. המעסיק מחויב להפריש לקרן הפנסיה של העובד את החלק המיועד לפי החוק וההסכמים הקיבוציים או האישיים. ההפרשות נועדו להבטיח את הביטחון הכלכלי של העובד, הן בתקופת העבודה והן לאחריה, כמו במקרה של פרישה או צורך בביטוח פנסיוני. כאשר מעסיק אינו עומד בדרישות החוק ואינו משלם את השכר במועד, הדבר נחשב לעבירה של הלנת שכר. ההשלכות יכולות להיות משמעותיות, הן עבור העובד והן עבור המעסיק. עבור העובד, איחור בתשלום השכר עלול לגרום לקשיים כלכליים ולהשפיע על חייו האישיים, כמו עיכוב בתשלומי שכר דירה או התחייבויות אחרות. מצד המעסיק, החוק מאפשר לעובד לתבוע פיצויים בגין הלנת שכר, הכוללים סכום נוסף שנקבע על פי מספר הימים שבהם השכר הולן. מעבר לכך, מעסיק שלא מפריש תשלומים לקרן פנסיה או לא עומד בתנאים סוציאליים אחרים חשוף לתביעות מצד העובד וגם לסנקציות מצד הרשויות, כולל קנסות כבדים. מטרתו של חוק הגנת השכר היא להבטיח שמעסיקים ישמרו על זכויות העובדים באופן עקבי ושמערכת יחסי העבודה תהיה הוגנת. בכך החוק יוצר איזון בין הצורך של העובדים לביטחון כלכלי לבין חובות המעסיקים לנהוג באחריות ולהתנהל בצורה חוקית ושקופה.

הסבר כללי לעניין חוק פיצויי פיטורים - עו"ד שרון דרורי חוק פיצויי פיטורים הסבר כללי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 הוא אחד החוקים החשובים ביותר בדיני העבודה בישראל, והוא נועד להבטיח תשלום פיצויים לעובדים במקרה של פיטוריהם. חוק זה נחקק לראשונה בשנת 1963, ומאז עבר מספר תיקונים ושינויים במטרה להגן על זכויותיהם של העובדים ולשמור על איזון הוגן בין המעסיקים לעובדים. מטרות החוק; המטרה המרכזית של חוק פיצויי פיטורים היא לספק רשת ביטחון כלכלית לעובדים המפוטרים ממקום עבודתם. פיצויי הפיטורים נועדו לעזור לעובדים להתמודד עם תקופת המעבר בין עבודות, ולתת להם זמן למצוא תעסוקה חדשה מבלי לחשוש מהפסדים כלכליים מיידיים. תנאי זכאות לפיצויי פיטורים; על פי החוק, עובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם עבד במקום עבודה אחד במשך שנה ופוטר על ידי המעסיק. כמו כן, ישנם מקרים בהם עובד יהיה זכאי לפיצויים גם אם לא פוטר בפועל, כגון במקרה של התפטרות הנחשבת כפיטורים לעניין החוק (כמו במקרה של הרעה מוחשית בתנאי העבודה). חישוב פיצויי הפיטורים; סכום הפיצויים מחושב על פי ותק העבודה של העובד והשכר האחרון שקיבל. נוסחת החישוב הבסיסית היא: משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה. לדוגמה, אם עובד עבד במשך חמש שנים ומשכורתו האחרונה הייתה 10,000 ש"ח, הוא יהיה זכאי לפיצויים בסך של 50,000 ש"ח. יוצאים מן הכלל ותיקונים לחוק; עם השנים חלו מספר שינויים ותיקונים לחוק, שהתייחסו למקרים ספציפיים בהם עובד לא יהיה זכאי לפיצויים או שהפיצויים יהיו בסכום מופחת. לדוגמה, אם עובד פוטר בשל מעשה חמור או עבירה, המעסיק עשוי להימנע מתשלום פיצויי הפיטורים או להפחית את סכומם בהתאם לנסיבות. יישום החוק בפועל; בפועל, יישום חוק פיצויי פיטורים עשוי להיות מורכב ולעיתים כרוך במחלוקות בין המעסיקים לעובדים. במקרים של מחלוקות, עובדים יכולים לפנות לבית הדין לעבודה לקבלת סעד משפטי. בתי הדין לעבודה בוחנים את נסיבות הפיטורים ומחליטים על זכאות העובד לפיצויים בהתאם לחוק. חישוב פיצויי פיטורים; חישוב פיצויי פיטורים בישראל הוא נושא מורכב המתבסס על חקיקה, פסיקה, תקנות והסכמים קיבוציים. להלן נפרט את אופן החישוב לפי כל מקור משפטי: חקיקה על פי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, החישוב הבסיסי של פיצויי פיטורים מתבצע לפי הנוסחה הבאה: - עבור עובד שמקבל משכורת חודשית: משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה. - עבור עובד שמקבל שכר יומי או שעתי: השכר הממוצע ליום עבודה כפול במספר ימי העבודה בשנה (לדוגמה, 6 ימים בשבוע = 25 ימים לחודש עבודה). לדוגמה, אם עובד עבד חמש שנים ומשכורתו החודשית האחרונה הייתה 10,000 ש"ח, הוא יהיה זכאי לפיצויים בסך 50,000 ש"ח. פסיקה בתי הדין לעבודה נוטים לפרש את החוק בצורה שמגנה על זכויות העובדים. בפסיקה נתקבלו מספר החלטות שמשפיעות על חישוב הפיצויים, למשל: • פרשת אגרון: בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אם המעסיק משנה את תנאי ההעסקה לרעת העובד, העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים גם אם הוא מתפטר. • פסקי דין בנושא הרעה מוחשית בתנאי העבודה: בפסיקות רבות נבחנה השאלה האם חלה הרעה מוחשית בתנאי העבודה שמצדיקה התפטרות העובד וקבלת פיצויי פיטורים. תקנות תקנות פיצויי פיטורים מפרטות מקרים מיוחדים ואופן חישוב ספציפי: • תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, הוראות שונות והודעות), התשכ"ד-1964: תקנות אלו קובעות הוראות מיוחדות לחישוב פיצויים במקרים של חופשות ללא תשלום, שירות מילואים, וכן תקופות חופשה נוספות שניתנו על ידי המעסיק. • תקנות נוספות קובעות את אופן החישוב במקרה של הפסקות עבודה קצרות, עבודה במשרה חלקית, ועבודה עונתית. הסכמים קיבוציים הסכמים קיבוציים יכולים לשנות את אופן חישוב הפיצויים לטובת העובד. בהסכמים רבים נקבעים תנאים משופרים, כגון: • הגדלת סכום הפיצויים מעבר לקבוע בחוק. • קיצור התקופה הנדרשת לצבירת זכאות לפיצויים. • מתן פיצויים גם במקרים של התפטרות, מעבר לקבוע בחוק. דוגמאות לחישוב פיצויים בהתאם להסכמים קיבוציים בהסכמים קיבוציים נרחבים, כמו אלו של הסתדרות העובדים, ניתן למצוא סעיפים שמגדירים תנאים מיוחדים לזכאות לפיצויי פיטורים. לדוגמה: • עובדי מדינה זכאים לפיצויי פיטורים מוגדלים במקרה של פיטורים מסיבות כלכליות. • בהסכם הקיבוצי של עובדי בנק, נקבעו תנאים משופרים לפיצויים במקרה של פיטורים או התפטרות בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה. סיכום חישוב פיצויי פיטורים בישראל מתבצע בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, הפסיקה, התקנות וההסכמים הקיבוציים. יש לשים לב שכל אחד מהמקורות הללו יכול להשפיע על החישוב, ולעיתים קרובות יש לשלב ביניהם על מנת להגיע לחישוב הנכון. פסיקות בתי הדין לעבודה מהוות מקור חשוב לפרשנות החוק והתקנות, וההסכמים הקיבוציים יכולים להעניק זכויות משופרות לעובדים.