נשים העובדות בישראל והנמצאות בטיפולי פוריות מוגנות בחוק מפני פיטורים על רקע טיפולים אלה. חוק עבודת נשים, סעיף 9(ה), קובע שאסור למעסיק לפטר עובדת במהלך טיפולי פוריות או עד 150 יום לאחר סיום ההיעדרות בשל הטיפולים, אלא אם קיבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים.

 

ההגנה חלה גם על נשים שעבדו אצל אותו מעסיק לפחות שישה חודשים, ובתנאי שהעובדת הודיעה למעסיק על הטיפולים ומסרה אישור רפואי כנדרש. פיטורים במהלך תקופה זו ללא היתר מהממונה נחשבים בלתי חוקיים. המעסיק יכול לטעון לפיטורים רק במקרים חריגים ומוגבלים, לאחר קבלת היתר רשמי.

 

העובדת המופלית בדרך זו יכולה להגיש תביעה לבית הדין לעבודה או לקבל פיצוי כספי, הכולל שכר שלא שולם ופיצוי נוסף בהתאם להיקף הפגיעה. מעסיק אינו רשאי להפלות או לפגוע בהיקף משרה, בשכר או בתנאי העבודה של עובדת בשל טיפולי פוריות. כל שינוי בתנאי העבודה חייב להיות חוקי ושקוף, ואסור להשתמש בהיעדרות לצורך טיפולים כעילה לפיטורים או להחמרת התנאים.

​

כדי להגן על הזכויות, חשוב לשמור תיעוד של כל ההודעות למעסיק, אישורים רפואיים, תכתובות ודוחות עבודה. במקרה של פיטורים או פגיעה אחרת, ניתן להיעזר בעורך דין דיני עבודה ולהגיש תביעה לבית הדין לעבודה. מטרת ההגנה היא להבטיח שלא תיווצר אפליה כלפי נשים בשל טיפולי פוריות ולא יפגעו בזכותן לעבוד בצורה הוגנת ובטוחה.

​

כך שאם פוטרת או זומנת לשימוע בזמן שאת בטיפולי פוריות, ההליך עשוי להיות לא תקין.

כמו כן, היה והייתה פניה לממונה על חוק עבודת נשים, והתוצאה לא הייתה משביעת רצון, ניתן לערער על כך ויש דרכים לטפל בזה.

​