משרד עורכי דין המתמחה בדיני עבודה, דיני משפחה, מסחרי אזרחי, צוואות, ייפו י כוח מתמשך, חדלות פירעון, לשון הרע, זכויות יוצרים
האם למעסיק יש 9 ימי חסד לתשלום השכר? מה באמת קובע חוק הגנת השכר?
מה באמת קורה עם איחור בתשלום המשכורת, מה החוק והפסיקה קובעים בעניין?!
הוויכוח הנצחי הזה של מעסיקים ועובדים בעניין המועד הנכון לתשלום השכר לא מרפה.
לפניכם הסבר המבהיר את העניין;
חוק הגנת השכר יוצר הבחנה ברורה בין מועד תשלום השכר לבין המועד שבו השכר הופך ל"שכר מולן". מדובר בשני מועדים שונים, עם משמעות משפטית שונה, והרבה עובדים וגם מעסיקים נוטים לבלבל ביניהם.
סעיף 9 לחוק הגנת השכר קובע כי שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי ישולם "עם תום החודש בעדו הוא משתלם". המשמעות המעשית היא ששכר חודש מאי צריך להיות משולם ב־1 ביוני. זהו המועד החוקי לתשלום השכר. מעסיק שמשלם את השכר ב־2 לחודש, ב־5 לחודש או ב־8 לחודש אינו משלם את השכר במועד שנקבע בחוק. מדובר באיחור בתשלום השכר ובהפרה של סעיף 9 לחוק.
יחד עם זאת, החוק קובע מנגנון נוסף הנוגע לפיצויי הלנת שכר. סעיף 1 לחוק מגדיר את "היום הקובע" כיום התשיעי שלאחר המועד החוקי לתשלום השכר. לכן, כל עוד השכר שולם עד היום התשיעי, השכר אינו נחשב "שכר מולן". רק אם השכר לא שולם עד היום התשיעי, קמה לעובד הזכות לטעון להלנת שכר ולדרוש פיצויי הלנת שכר לפי החוק. במילים פשוטות, שכר ששולם ב־7 לחודש שולם באיחור, אך אינו שכר מולן. שכר ששולם לאחר היום התשיעי הופך לשכר מולן.
המשמעות המשפטית של תשלום שכר בין ה־1 לחודש לבין ה־9 לחודש היא כפולה. מצד אחד, המעסיק לא עמד במועד התשלום הקבוע בסעיף 9 לחוק. מצד שני, העובד בדרך כלל לא יהיה זכאי לפיצויי הלנת שכר, משום שהשכר שולם לפני היום הקובע. לכן בתי הדין לעבודה מבחינים בין עצם האיחור בתשלום לבין הזכות לפיצויי הלנה. לא כל איחור הוא הלנת שכר, אך כל תשלום לאחר ה־1 לחודש הוא תשלום שלא בוצע במועד שנקבע בחוק.
בנפרד לחלוטין ממועד תשלום השכר, קיימת החובה למסור תלוש שכר. סעיף 24 לחוק הגנת השכר קובע כי המעסיק חייב למסור לעובד תלוש שכר לא יאוחר מהיום הקובע. לכן תלוש השכר חייב להימסר עד היום התשיעי לחודש שלאחר תקופת העבודה. בניגוד לשכר עצמו, החוק אינו מחייב למסור את התלוש כבר ב־1 לחודש. החובה החוקית היא למסור אותו עד היום התשיעי. מסירת תלוש לאחר מועד זה מהווה הפרה נפרדת של החוק, ובמקרים מסוימים ניתן לפסוק בגינה פיצוי לדוגמה ללא הוכחת נזק.
בפועל, כאשר מקום עבודה משלם משכורות באופן קבוע ב־5 לחודש, ב־7 לחודש או ב־9 לחודש, הוא פועל בניגוד למועד התשלום הקבוע בסעיף 9 לחוק. עם זאת, כל עוד התשלום מבוצע לפני היום הקובע, בדרך כלל לא מדובר בהלנת שכר המזכה בפיצויי הלנה. זו הסיבה שמקומות עבודה רבים משלמים את השכר מספר ימים לאחר תחילת החודש, אף שהמועד החוקי לתשלום הוא כבר ביום הראשון של החודש.
הכלל המשפטי הבסיסי
שכר ששולם ב-9 לחודש אינו מזכה בפיצויי הלנת שכר, שכן זהו בדיוק המועד הקובע שקבע החוק. רק תשלום לאחר ה-9 לחודש נחשב להלנת שכר.
בעניין גיל ריבר נגד יינות ביתן, התובע טען לפיצויי הלנה בטענה ששכרו שולם ב-10 לחודש ואילך. אולם בחקירה נגדית התברר שהמשכורת הוכנסה ב-9 לחודש ואף ב-7 לחודש. התביעה לפיצויי הלנת שכר נדחתה בהעדר הוכחות מספקות.
סעש (תל אביב) 49336-01-16- גיל ריבר נגד יינות ביתן בעמ
שמות השופטים: גיל אלוני כרמית פלד
"התובע עתר לפיצוי בגין הלנת שכר עבודה בסך של 7,992 שכן לטענתו בסעיף 23 לתצהירו שכרו שולם לו בקביעות ביום העשירי לכל חודש ואף מאוחר יותר, בניגוד לדין המחייב שהתשלום יבוצע לכל המאוחר עד התשעה לחודש העוקב." העובד טען להלנת שכר מכיוון שהשכר שולם ב - 10 לחודש. בית הדין כאמור לא קיבל את הטענה. מהעדויות עלה כי טענתו הלקונית של התובע לפיה קיבל לכאורה את שכרו ביום העשירי לכל חודש עוקב לא נתמכה בכל מסמך (אותו יכול היה התובע להמציא בנקל). בחקירתו הנגדית עומת התובע עם מסמך, אשר לטענת הנתבעת לא תומך בטענת התובע בדבר מועד הפקדת המשכורות. התובע לא סיפק כל הסבר מניח את הדעת לאחר שהוצג בפניו המסמך. הצהרת הנתבעת לפיה משכורות התובע שולמו עד היום בתשיעי לחודש העוקב לא הופרכה וגולדין לא נשאלה דבר בהקשר זה.
180. הנתבעת הכחישה את טענות התובע וגולדין הצהירה בסעיף 39 לתצהירה כי שכרו של התובע, בדומה לשכר שאר עובדי הנתבעת, משולם כדין ביום התשיעי לחודש העוקב. גולדין לא נחקרה על הצהרתה האמורה ומשכך דבריה לא נסתרו.
181. מהעדויות עלה כי טענתו הלקונית של התובע לפיה קיבל לכאורה את שכרו ביום העשירי לכל חודש עוקב לא נתמכה בכל מסמך (אותו יכול היה התובע להמציא בנקל). בחקירתו הנגדית עומת התובע עם מסמך, אשר לטענת הנתבעת לא תומך בטענת התובע בדבר מועד הפקדת המשכורות. התובע לא סיפק כל הסבר מניח את הדעת לאחר שהוצג בפניו המסמך. הצהרת הנתבעת לפיה משכורות התובע שולמו עד היום בתשיעי לחודש העוקב לא הופרכה וגולדין לא נשאלה דבר בהקשר זה.
182. מטעמים אלה לא מצאנו מקום לקבל את התביעה גם ברכיב זה.
מכאן אנו מגיעים לשאלת הנוהג, מה קורה כאשר הנוהג המקובל הוא תשלום ב-10 לחודש.
הפסיקה גם מכירה במצבים שבהם נוצר נוהג קבוע של תשלום ב-10 לחודש:
כאשר הצדדים אימצו נוהג של תשלום שכר בתאריך אחר, ולא חולף יותר מחודש ימים בין המועדים, מדובר בנסיבות אשר מצדיקות שלא לחייב בפיצויי הלנה בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק הגנת השכר. בעניין ברק מדמון נגד ש.ח.ק. קפואים, נקבע כי אם שילמה החברה תמיד ב-10 לחודש, אין באיחור כזה איחור משמעותי המצדיק פיצויי הלנה. מאידך, איחור של יומיים-שלושה נוספים על ה-10 לחודש הוא איחור שמהווה הלנת שכר.
דמ (תל אביב) 30267-11-19- muhkhtar ali abdelkhrem hass נגד סולל בונה- צמנטכל מקבוצת שיכון ובינוי בעמ
6 לפי חוק הגנת השכר, על המעסיק לשלם את שכר העובד בתום החודש שבו מדובר (קרי, ב-1 לחודש שלאחר חודש העבודה). אם לא ישולם תוך 9 ימים מן המועד הקובע זכאי העובד לפיצויי הלנת שכר (סעיף 17 לחוק). אול " אולם, כאשר הצדדים אימצו נוהג של תשלום שכר בתאריך אחר, ולא חולף יותר מחודש ימים בין המועדים, מדובר בנסיבות אשר מצדיקות שלא לחייב בפיצויי הלנה בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק הגנת השכר.
שורה תחתונה, כל עוד השכר משולם עד ה - 9 לחודש, זה אמנם לא לפי החוק, אולם בתי הדין לא יכירו בזה הלנת שכר לצורך פיצויים.
ואם ישנו נוהג בחברה שהשכר ישולם ב - 10 לחודש, גם זה לא יעודד את בית הדין להעניק פיצויים בגין הלנת שכר.