הורידו לי תפקיד, פגיעה במעמד בלי פגיעה בשכר, מה חשוב לדעת

הורידו לי תפקיד, במה מדובר ומה משמעות הדבר מבחינה משפטית
כאשר המעסיק משנה לעובד את תפקידו, מפחית סמכויות, אחריות או מעמד, גם אם השכר לא נפגע, השינוי עשוי להיחשב הרעה בתנאי העבודה. בדיני העבודה בישראל לא קיים מנגנון “הרעת תנאים” מפורט בחוק אחד, אך הפסיקה והפרשנות המשפטית מיישמות את הוראות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. סעיף זה קובע שבעבודתו של עובד, כאשר תנאי העבודה הורעו באופן מוחשי או ביחסי עבודה אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו, התפטרותו תיחשב כפיטורים לצורך זכאות לפיצויי פיטורין, כלומר התפטרות בדין מפוטר.

​

מהי הרעת תנאים בעבודה
הרעת תנאים אינה מוגדרת בחוק במונחים מדויקים, אבל הפסיקה והפרשנות המקצועית מספקות תמונה ברורה יותר. הרעת תנאים היא מצב שבו העובד סובל שינוי מהותי בתנאי העבודה שלו בהשוואה למה שהיה מקובל קודם לכן. 
 

לדברי בתי הדין לעבודה, זהו שינוי שלא ניתן להמשיך לעבוד תחתיו באופן סביר ותקין, וגורם לעובד לסבול פגיעה ממשית בזכויותיו או במעמדו. דוגמאות שניתנות בדרך-כלל בפסיקה ובפרשנות כוללות בין היתר:
הפחתת שכר ללא הסכמה.
קיצוץ משמעותי בשעות העבודה.
שינוי חד צדדי בשעות, המשמרות או מקום העבודה.
העברה לתפקיד עם פחות סמכויות או אחריות, ללא הסכמה.
פגיעה במעמד המקצועי או בכבוד העובד.
ביטול הטבות מהותיות כמו רכב צמוד או הטבות אחרות.
שינוי משמעותי בתנאי העבודה שלא מאפשר לעובד להמשיך בקו העבודה כמו בעבר.

הכוונה היא שאלה אינם שינויים שוליים או זמניים, אלא שינויים שפוגעים למעשה ביכולת העובד לבצע את תפקידו כפי שהוסכם בתחילת ההעסקה.

הורדת תפקיד, מתי זה נחשב להרעה מוחשית
הורדת תפקיד ופגיעה במעמד, גם אם השכר נשאר זהה, יכולים להיחשב כחלק מהרעת תנאים אם השינוי בא לידי ביטוי באופן ממשי בתפקיד, בסמכויות או במעמד. הפסיקה וכלי פרשנות אחרים מציינים שמדובר בשינוי מהותי כאשר העובד מאבד סמכויות מקצועיות או ניהוליות שהיו חלק בלתי נפרד מתפקידו המקורי, מתבצע הורדה בדרג הארגוני או שהעובד מועבר לתפקיד היוצר אצלו פגיעה בהערכה העצמית ו/או המקצועית שלא ניתן להתעלם ממנה.

​

ההבחנה בין מה שנחשב שינוי לגיטימי במסגרת “פררוגטיבה ניהולית” לבין שינוי שהיה לו אפקט מהותי על מקצועיות ומעמד, היא עניין של בחינה מצטברת של מכלול הנסיבות, לא רק השוואת תואר התפקיד.

​

מה המבחן החוקי להכרה בהתפטרות בדין מפוטר
הבסיס החוקי הוא סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, אשר קובע כי התפטרות של עובד מחמת הרעת תנאים בעבודה באופן מוחשי תיחשב כפיטורים לצורכי חוק זה. הפסיקה עוסקת בכך שבניגוד לכלל ש”עובד שהתפטר אינו זכאי לפיצויי פיטורין”, כאשר ההרעה מתבטאת בשינוי תנאי עבודה משמעותי, ההתפטרות יכולה “להיקלט” כפטור זכות.
 

כדי שזה יוכר, העובד נדרש בדרך-כלל להוכיח שלושה מרכיבים:

המרכיב הראשון, התרחשה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, לא רק תחושת אי-נוחות אלא שינוי ממשי שמפחית את ערך ההעסקה.
המרכיב השני, העובד התריע בפני המעסיק על השינוי ופנה אליו בבקשה לתקן – כלומר נתן למעסיק הזדמנות לתקן את ההפרה/השינוי.
המרכיב השלישי, המעסיק לא תיקן את ההרעה למרות ההתרעה והאפשרות לתיקון, נותר המצב הקיים.

חשוב להדגיש כי סמיכות הזמן בין מועד ההרעה לבין המועד שבו העובד התפטר חשובה אף היא. מרחק גדול מדי בין השניים עלול לפגוע בטענה שההתפטרות נגרמה מההשפעה הרעה.

איך פגיעה במעמד שונה מפגיעה בשכר
שכר הוא רכיב כמותי שקל למדוד אותו. הפסיקה מתייחסת גם ל”פגיעה איכותית” כמו הורדת תפקיד או פגיעה במעמד, בכך שהיא משנה את אופיו של התפקיד בצורה שמביאה לפגיעה רוחבית בפרנסה, בכבוד או ביחס המוסדי של העובד. למשל, אם עובד יועץ בכיר מאבד סמכויות מפתח, מועבר לתפקיד תמיכה חד משמעי ובו הוא מרגיש “מזלזל”, גם אם המשכורת זהה, מצב כזה עלול להיחשב כהרעה מוחשית.

​

האם מספיק שינוי חד צדדי של המשרה כדי להוכיח הרעת תנאים
לא כל שינוי מוחשי יחייב הכרה בהרעת תנאים. השפעת השינוי על העובד צריכה להיות כזו שמציתה שינוי מהותי בתפקיד ובהתנהלות המקצועית של העובד. עובד שסובל שינוי נקודתי וחד זמני או שינוי לגיטימי האופייני לניהול עסק, לרוב לא ייחשב שהוראה חד צדדית בלבד היא הרעה מוחשית.
 

הפסיקה בוחנת גם את נסיבות השינוי, הקונטקסט שבו הוא התקבל והסבריו של המעסיק, כדי להחליט האם שינוי מהותו גדול מספיק כדי להצדיק זכאות לפיצויי פיטורין.

מה העובד צריך לעשות כדי לבסס טענה להרעת תנאים
עובד שחש כי הורדת התפקיד פגעה בו באופן מהותי צריך לפעול כך:
לתעד בכתב את שינוי התפקיד, כולל תארים, סמכויות, ואחריות.
לפנות למעסיק בהתרעה בכתב על ההשפעה של השינוי ועל כך שהוא שוקל להפסיק את עבודתו עקב כך.
לתת למעסיק זמן סביר לתקן את המצב.
אם אין תיקון, להתפטר תוך ציון מפורש בסיבת ההתפטרות כי ההחלטה נובעת מהרעת תנאים.

יש לציין שאין זה מספיק להמשיך בעבודה ללא פנייה נאותה למעסיק, הפסיקה קובעת שלא יכירו בהתפטרות בדין מפוטר של עובד שלא נתן למעסיק הזדמנות לתקן את ההרעה.

​

לסיכום
הורדת תפקיד ופגיעה במעמד, גם ללא פגיעה בשכר, יכולה להיחשב כחלק מהרעת תנאי עבודה אם היא משנה מהותית את תוכן עבודתו של העובד, את סמכויותיו או את מעמדו באופן שהעובד לא יכול להמשיך בעבודה באופן סביר. לעניין זה יש לבחון את מכלול הנסיבות, כולל האם העובד התריע על כך למעסיק והאם ניתן תיקון סביר. כאשר שינוי כזה מזמין התפטרות בדין מפוטר, העובד עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורין כאילו פוטר, וזאת בהתאם לפרשנות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.