לא כולנו משפטנים שרגילים לעמוד מול שופט בדרך כלל, לעיתים הלחץ הנפשי הופך גבוה מדי ואנחנו חוששים להתמודד עם המעמד המוזר הזה עבורנו. זה די טבעי להיות בלחץ לפני דיון, אבל באמת שאין מה להיות לחוצים, במיוחד כאשר מדובר בתביעה קטנה.

 
תביעה קטנה איננה מבחן ולא חקירה פלילית מפחידה, מדובר בדיון אזרחי פשוט, והשופט רגיל לאנשים שהם לא משפטנים, לכן לרוב הוא גם יותר מתחשב בצדדים ומאפשר להם לדבר בחופשיות יחסית, אבל תוך שמירה על כבוד המעמד.

​

אז איך זה בדרך כלל נראה בפועל; 
נכנסים לאולם, השופט קורא לתיק. 
הוא מבקש שכל אחד יציג את עצמו. 
התובע יספר בקצרה מה קרה מנקודת המבט שלו. 
הנתבע יגיב בתורו. 
אם הנתבע שלח הודעת צד ג, הוא או נציגו ידברו גם כן. 

השופט ישאל שאלות, לפעמים יקטע, לפעמים יחזור אחורה. זה רגיל לגמרי. 
ייתכן שהוא יציע פשרה כבר בדיון עצמו, אולם ייתכן שיקבע מועד להמשך או ייתן החלטה בהמשך בכתב.

​

איך לדבר תכלס;
לא צריך נאומים ארוכים ומייגעים.
דברו לאט, במשפטים קצרים, ותענו רק על מה שנשאלתם. 
אם שואלים על רטיבות למשל, לא צריך להיכנס פתאום לנושאים של חשמל או לשכנים. פשוט לענות ספציפית על מה שנשאלתם.

צריך להצמד לעובדות כגון; מתי התחיל הסיפור, כמה זמן נמשך, מה אמרתם לנתבע, מה נעשה או לא נעשה, ואיך זה השפיע עלייך ביומיום. מותר להגיד “אני לא זוכר תאריך מדויק” או “אין לי תשובה לזה”. עדיף כנות על ניחוש.

​

כמה טיפים שמורידים לחץ. 
תכינו מראש רשימה קצרה של נקודות עיקריות על דף. 
מתי התחיל הסיפור, כמה זמן נמשך, מה היו הפגיעות ברכוש ו/או בבריאות, ואיזה ניסיונות תיקון היו אם בכלל. 
 

כשאתם מדברים, יש לפנות בצורה מכובדת לשופט ולא לצד השני. 

אל תתווכחו עם הנתבע או עם צד ג', השופט מנהל את הדיון. 
אם קוטעים אתכם, זה לא סימן רע, פשוט תעצרו ותמשיכו כשיתנו לכם.

ואם אתם מרגישים שהלחץ עולה, מותר לבקש רגע מים או נשימה.

 

הדבר הכי חשוב. אתם לא צריכים לשכנע בכוח, אלא להסביר את המצב, השופט מספיק נבון לראות את המצב. 
זכרו, השופט כבר שמע עשרות אם לא מאות מקרים כמו שלכם. תנו לו להגיע אליכם בצורה מסודרת ושקטה.

​