שרון דרורי, עורך דין    054-6730006 

האם מותר למעסיק לכפות על העובדים פעולות אסורות והאם הוא רשאי לקזז בשכר למי שלא מסכים כפיית מעסיק לביצוע פעולות אסורות האם מותר למעסיקה לחייב את העובדות שלה לצלם לקוחות לפני ואחרי? הקוסמטיקאית והמעסיקה, הרומן האסור... אני קוסמטיקאית ועובדת כשכירה במכון יופי, השכר שלי בנוי מבסיס בתוספת אחוזים על כל טיפול שאני עושה. בעלת העסק מנסה לכפות על כל העובדות לצלם את הלקוחות המטופלים לפני ואחרי טיפולים. הנושא חדש ולא מופיע בחוזה העבודה שלי, היא רשמה את הדרישה בצ'ט העבודה בווטסאפ. בעלת העסק הכריזה שבמידה ואחד מהטיפולים לא יצולם, לא ישלמו לי אחוזים על כל הטיפולים שעשיתי במשך חודש. האם זה חוקי? ושאלה נוספת, האם חוקי לצלם מטופלים בטיפולי קוסמטיקה? הטיפולים יכולים להיות גם אינטימיים וזה לא נשמע לי הוגן לצלם אותם. אז מה מותר לקוסמטיקאית המעסיקה עובדות ומנסה לחייב אותן לעשות משהו לא תקין? יחסי עבודה בישראל כפופים לחוקי מגן שאינם ניתנים להתניה לרעת העובד. למעשה, מעסיק אינו רשאי לשנות באופן חד צדדי תנאי שכר או להציב תנאים חדשים שפוגעים בזכות לשכר עבור עבודה שכבר בוצעה. צילום מטופלים במסגרת טיפולים קוסמטיים נוגע ישירות לדיני הגנת הפרטיות ודורש הסכמה מפורשת וברורה, במיוחד כאשר מדובר בטיפולים אינטימיים. לעניין שלילת האחוזים את מקבלת אחוזים כתמורה ישירה לעבודה שביצעת בפועל. שלילת אחוזים עבור טיפולים שבוצעו מהווה פגיעה בשכר עבודה. מעסיק אינו רשאי להתנות תשלום שכר או חלק ממנו בדרישה חדשה שלא הופיעה בחוזה העבודה, ובוודאי שלא לשלול תשלום עבור חודש שלם בגלל אי עמידה בדרישה מנהלית כמו צילום. הודעה בקבוצת ווטסאפ אינה מחליפה הסכם עבודה ואינה מקנה זכות לקיזוז שכר. פעולה כזו נחשבת הלנת שכר או ניכוי אסור, גם אם בעלת העסק מכנה זאת סנקציה משמעתית. לעניין צילום המטופלים צילום מטופלים לפני ואחרי טיפול קוסמטי הוא פגיעה בפרטיות לפי החוק, במיוחד כאשר ניתן לזהות את המטופל או כאשר מדובר באזורים אינטימיים. צילום כזה מותר רק אם ניתנה הסכמה מדעת, מפורשת וספציפית, בכתב, לאחר שהוסבר למטופל מה מצולם, לאיזו מטרה, היכן יישמר החומר והאם ייעשה בו שימוש פרסומי. גם הסכמה כללית או בעל פה אינה מספיקה במקרים רגישים. כפיית צילום על עובדת כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה בפרטיות המטופלים חושפת את העסק, ולעיתים גם את העובדת, לטענות לפי חוק הגנת הפרטיות. לעובדת אין חובה לבצע פעולה בלתי חוקית או פעולה שיש בה חשש לפגיעה בזכויות צד שלישי. בכל מצב, לתעד את הבקשות האלו של המעסיקה, לצלם, לשמור הודעות, מיילים וכו'. שרון דרורי, עו"ד

חתמתי חוזה לדירה וגיליתי ליקויים שהמשכיר לא מוכן לתקן, מה עושים המשכיר לא מוכן לתקן ליקויים בדירה מה קורה כאשר הבעלים של הדירה לא מוכן לתקן ליקויים שבאחריותו סקירה על מצב שוק השכירות בישראל ביחס לתלונות נגד בעלי נכסים שלא מטפלים בליקויים שבתחום אחריותם. בשנים האחרונות שוק השכירות בישראל ממשיך להתמודד עם לחץ ביקוש גבוה ועלויות שכר דירה גבוהות. שוכרים רבים מדווחים על מצבים שבהם דירות מושכרות בלי שהן מתוחזקות כראוי, ומתקשים לקבל מענה מבעלי הנכס על ליקויים שמשפיעים על איכות החיים בדירה. במקרים רבים הצדדים מתקשרים בחוזי שכירות ארוכים יחסית, אך עדיין קיימת תחושת חוסר איזון בין זכויות השוכר לבין ההתחייבויות של המשכיר לתקן ליקויים בדירה. חקיקה חדשה שמקדמת הכנסת בתחום שכירות הוגנת, קבעה הוראות ברורות יותר לגבי מה נחשב דירה ראויה למגורים, וכן מסגרות זמן לתיקון ליקויים שעל החוזה לכבד. עם זאת, בשטח עדיין ישנן מחלוקות רבות סביב המימוש של זכויות אלה, ובעיקר סביב היענות המשכיר לתקן ליקויים שבתחום אחריותו. קריאות השוכרים לפתרונות מערכתיים, לרבות מנגנוני אכיפה יעילים יותר, עדיין מהדהדות בשוק, מה שמעיד על כך שהתמודדות עם בעיית ליקויים שאינם מטופלים היא בהחלט חלק מהמציאות היומיומית של דיירים רבים בישראל. למעשה, שוק השכירות בישראל מאופיין בצפיפות ומחירים גבוהים, והצורך בהבהרת זכויות וחובות לצד מי שמתקן ליקויים בדירה הפך אחת המחלוקות המרכזיות בשטחו של הנדל״ן המגורים בשנים האחרונות. מהם הליקויים שבאחריות מלאה של המשכיר, ומתי האחריות היא של השוכר האחריות של המשכיר לדיני השכירות בישראל נקבע כי המשכיר אחראי לתקן ליקויים בדירה שהפריעו לשימוש סביר בדירה, ושאינם נגרמו על ידי שימוש בלתי סביר של השוכר עצמו. החוק מתייחס לקטגוריה זו תחת ההגדרה של “חובה לתקן פגמים המפריעים לשימוש הרגיל בדירה” כולל מערכות מים, חשמל, ניקוז, תשתיות אחרות וכן ליקויים שנוכחים כבר בעת מסירת הדירה. סעיפי החוק מתייחסים לכך שהמשכיר חייב להשלים תיקון תוך 30 ימים מרגע קבלת הודעה בכתב מצד השוכר, או ב-3 ימים במקרה של ליקוי דחוף שמשפיע מהותית על יכולת המגורים בדירה. גם אם החוזה כולל סעיף שמנסה להעביר עלויות תיקון כאלה לשוכר, סעיף כזה לרוב לא יחול אם המשכיר ידע או צריך היה לדעת על הליקוי בעת מסירת הדירה ולא דיווח עליו לשוכר. חובת המשכיר לתיקון ליקויים בדירה המסגרת החוקית המשכיר חייב‏,‏ תוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה לכך מאת השוכר‏,‏ לתקן במושכר‏,‏ או בנכס שלו המשמש את המושכר‏,‏ כל דבר הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל במושכר או לשימוש בו על פי המוסכם בינו ובין השוכר ‏(‏להלן - פגם‏)‏‏,‏ בין שהפגם היה בזמן מסירת המושכר לשוכר ובין שהתהווה לאחר מכן ‏(‏סעיף 7‏(‏א‏)‏ לחוק השכירות והשאילה‏)‏‏.‏ בנוסף‏,‏ המשכיר יתקן על חשבונו כל ליקוי או פגם אחר בדירה המושכרת שאינו כאמור בסעיף קטן ‏(‏א‏)‏ ואינו קל ערך‏,‏ בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-30 ימים מיום שקיבל דרישה לכך מאת השוכר ‏(‏סעיף 25ח‏(‏ב‏)‏ לחוק השכירות והשאילה‏)‏‏.‏ סעדים זמינים לשוכר כאשר המשכיר מסרב לתקן ליקויים‏,‏ עומדים לשוכר מספר סעדים‏:‏ 1‏.‏ תיקון עצמי והחזר הוצאות רשאי השוכר לתקן את הפגם או את אי–ההתאמה ולדרוש מהמשכיר החזרת הוצאותיו הסבירות ‏(‏סעיף 9‏(‏א‏)‏‏(‏1‏)‏ לחוק השכירות והשאילה‏)‏‏.‏ ‏ 2‏.‏ הפחתת דמי שכירות להפחית את דמי השכירות‏,‏ כל עוד לא תוקן הפגם או אי–ההתאמה‏,‏ לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם או אי–ההתאמה לעומת שוויה לפי החוזה ‏(‏סעיף 9‏(‏א‏)‏‏(‏2‏)‏ לחוק השכירות והשאילה‏)‏‏.‏ ‏ מה הפסיקה קובעת בתי המשפט מיישמים את הכללים הללו בקפדנות‏.‏ בית המשפט קבע כי השוכרים הוכיחו את קיומם של פגמים בדירה‏,‏ כגון רטיבות והתפשטות עובש‏,‏ אשר החמירו במהלך השכירות‏.‏ המשכירה לא תיקנה את הפגמים באופן יסודי‏.‏ לפיכך‏,‏ השוכרים זכאים להפחתה בדמי השכירות בשיעור של 50% למשך 7 חודשים‏.‏ תק (נתניה) 36109-05-18 - ימית הימלפרב נגד אושרי סעדיה ‏ חריגים וגבולות החובה לתיקון אינה מוחלטת‏.‏ השוכר אחראי על כל ליקוי בדירה המושכרת‏,‏ לרבות פגם‏,‏ שנגרם עקב שימוש בלתי סביר בדירה המושכרת‏.‏ השוכר יתקן על חשבונו ליקוי כאמור בפסקה ‏(‏1‏)‏‏,‏ אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת‏.‏ ‏ מקרים מעשיים - מקרה של רטיבות ועובש בית המשפט קבע כי המשכיר לא עמד בחובתו לתקן את הליקויים בדירה בהתאם לחוק השכירות והשאילה‏,‏ למרות דרישות חוזרות של השוכרת‏.‏ לכן‏,‏ השוכרת זכאית להפחתה בדמי השכירות בשל אובדן ההנאה מהדירה‏.‏ תק (נתניה) 36109-05-18 - ימית הימלפרב נגד אושרי סעדיה מקרה של ליקויים מבניים בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח את טענותיו‏.‏ לגבי הליקויים בדירה‏,‏ בית המשפט העדיף את גרסת הנתבע לפיה מדובר בליקויים מבניים שחובת התיקון חלה על התובע‏.‏ ‏תאמ (חיפה) 40005-12-14 - אריאל ויצמן, נגד אוהד זיוון הליך מעשי מומלץ 1‏.‏ הודעה בכתב - שלח למשכיר הודעה מפורטת על הליקויים 2‏.‏ מתן זמן סביר - אפשר למשכיר 30 יום לתיקון ‏(‏או 3 ימים לפגם דחוף‏)‏ 3‏.‏ תיעוד - צלם את הליקויים וכל התכתבות 4‏.‏ בחירת סעד - החלט בין תיקון עצמי‏,‏ הפחתת שכירות או פנייה לבית משפט שיקולים נוספים לא עומדת לשוכר הזכות לחדול מתשלום דמי השכירות במלואם‏,‏ ובה בעת להמשיך ולהחזיק בנכס‏.‏ אפשרות זו קיימת אך באותם מצבים חריגים בהם נמצא שהפגם שלל כל יכולת ליהנות מהנכס‏.‏ תא (תל אביב) 25473-01-19- ביצור בינוי פיתוח ועבודות עפר בע"מ נגד ' אליס ענבר בע"מ האחריות של השוכר השוכר נושא באחריות לתקן ליקויים שנגרמו משימוש בלתי סביר או רשלני שלו בדירה, כלומר נזקים שנבעו מהתעללות, הזנחה או פעולות לא תקינות של השוכר או של מי שהוזמן על ידו לדירה. ליקויים כאלה אינם חלים על המשכיר לתקן, משום שהם אינם פגמים “מבניים” או ליקויים מערכיים אלא נזקים שנגרמו על ידי השוכר. במקרה כזה החוזה הישראלי מקבל את העובדה שהשוכר אחראי לתיקון ולשאת בהוצאותיו, אלא אם נקבע אחרת בהסכם בין הצדדים. למעשה, בדיקה פרקטית של החוק מראה כי ליקויים המביאים לפגיעה בשימוש התקין בדירה (כגון צנרת, מערכות חיוניות או ליקויים מבניים) הם באחריות המשכיר לתקן, בעוד שנזקים שנגרמו משימוש בלתי סביר של השוכר הם באחריות השוכר. מתי השוכר אמור להשתתף בהוצאות לתיקון ליקויים בדירה שהוא שוכר. תיקון ליקויים שבאחריות המשכיר שלא תוקנו אם המשכיר לא מתקן ליקוי שנמצא תחילה באחריותו לפי החוק ונדרש לו תיקון, השוכר רשאי ליזום את התיקון בעצמו ולהשתמש בזכותו לנכות את עלות התיקון מדמי השכירות או לדרוש החזר הוצאות. החוק מתיר זאת במצבים שבהם המשכיר לא הגיב בתוך המסגרת הסבירה שנקבעה בחוק (30 ימים לרוב, או 3 ימים במקרה של ליקוי דחוף). זאת בתנאי שהשוכר הודיע למשכיר בכתב, אפשר לו להיערך לתיקון, והפנה אליו שעתוק עלות סבירה לפי מחיר שוק לתיקון שבוצע. השתתפות בשכר הוצאות תיקון על ידי השוכר ישנם מצבים שבהם החוזה עשוי לכלול הוראות שמותאמות למצב שבו השוכר לוקח על עצמו חלק מההוצאות במסגרת “שימוש סביר” יומיומי בדירה למשל אחזקה שוטפת או תיקון ליקויים זניחים שאינם מהותיים, בתנאי שהדין אינו מונע זאת. עם זאת, ככל שמדובר בהוצאות משמעותיות על ליקויים מהותיים, הדין הישראלי נותן עדיפות לאמור בחוק ולקביעה שהאחריות היא של המשכיר, ודורש שהמשכיר יבצע את התיקון או ישלם עליו. כלומר; במקרה שהמשכיר מסרב לתקן ליקוי שהוא אחראי עליו, לשוכר מותר להזמין איש מקצוע בעצמו ולבקש החזר או לנכות את העלות מדמי השכירות הבאים בהתקיימות תנאי הודעה מראש ומסגרת זמן סבירה שהמשכיר לא עמד בה. סיכום תמציתי בישראל חוק השכירות והשאילה לגבי דירות מגורים קובע כי המשכיר חייב לתקן ליקויים מהותיים בדירה המיועדת תהשכרה, תוך פרקי זמן סבירים, ואילו השוכר אחראי רק לנזקים שנגרמים בשל שימוש בלתי סביר שלו בדירה. אם המשכיר לא מתקן את הליקויים בזמן, השוכר רשאי לבצע את התיקון בעצמו ולדרוש החזר הוצאות או לנכות את עלות התיקון מדמי השכירות. סעיפים בחוזים שמנסים להעביר עלויות משמעותיות אלה למעמד השוכר, במיוחד כשמדובר בליקויים שבבסיסם הם באחריות המשכיר לפי הדין, אינם חלים או שאינם ברי אכיפה.

זכויות עובדים, דרכי התמודדות עם פיטורין, זכויות סוציאליות, זכויות העובד והתמודדות עם מעסיק שמערים קשיים טיפול בזכויות עובדים "לא חשבתי שאצטרך עורך דין עד שזה קרה לי… " מכירים את המשפט הזה? הוא אמיתי... במשך שנים אדם עבד באותו מקום, אבל פתאום, הוא פוטר ללא הודעה מוקדמת, המשכורת שלו לא שולמה במלואה, הוא גילה שלא הפרישו לו לפנסיה! אחרי בירור קצר, אותו אדם הבין שהוא לא היה לבד בסיפור הזה, יש עוד המון עובדים שכירים שחווים את זה. אבל בזכות ייצוג משפטי נכון, הוא קיבל את כל מה שמגיע לו! אם אתם או מישהו שאתם מכירים נמצאים במצב דומה – אל תישארו לבד במאבק! חייגו עכשיו: 054-6730006 - שרון דרורי, עו"ד או שלחו הודעת ווטסאפ לייעוץ משפטי מקצועי! יצירת קשר ישיר בווטסאפ לא שילמו לי פיצויים המעסיק לא שילם לי את פיצויי הפיטורים שמגיעים לי קיצצו לי בשכר הבוס שלי הוריד לי בשכר בלי ידיעתי ובלי הסכמה שלי, האם זה מותר לו המעסיק לא מפריש לפנסיה פיטרו אותי מהעבודה אחרי 3 שנים ואז גיליתי שלא הפרישו לי לפנסיה פיטורים בזמן מחלה בגלל שהייתי בחופשת מחלה ארוכה הבוס שלי פיטר אותי פיטורים בלי מכתב פיטורים מה הזכויות שלי כשמפטרים אותי מאני אני צריך לדעת לא משלמים לי נסיעות מתי חייבים לשלם לי נסיעות ומה קורה אם אני נוסע לעבודה באוטו שלי הרעת תנאים בעבודה הבוס שינה לי את התפקיד ואת השעות אבל לא שינה את השכר, האם זה הרעת תנאים פיטורים אחרי מילואים חזרתי לעבודה אחרי תקופת מילואים ממושכת ושינו לי את התפקיד ואת התנאים פיטרו אותי בלי שימוע מה הזכויות שלי אם המעסיק פיטר אותי בלי לקיים לי שימוע לא שילמו לי שעות נוספות אני עובד חודשי גלובאלי אבל יוצא לי לעשות שעות נוספות והבוס לא משלם לי הורידו לי תפקיד הייתי מנהלת מחלקה והמעסיק שלי שינה לי את התפקיד כך שהמעמד שלי נפגע פיטורים בהריון המעסיק פיטר אותי בזמן שאני בהריון ואני לא יודעת מה לעשות עורך דין העוסק בדיני עבודה פועל בכפוף לכללים הכתובים בכמה חוקים ותקנות המגדירים מה הם חובותיו וזכויותיו של העובד, כמו כן, כך גם לגבי מעסיקים. מטרת סדרת חוקים אלו היא לכיוון ולהסדיר את מערכת היחסים העניינית בין עובד למעסיק. מעסיק יכול להיות אדם פרטי, חברה בינונית או גדולה, תאגיד או כל גוף אחר המעסיק עובדים בשכר. לעיתים גם אנשים העובדים כעצמאיים או מה שנקרא - פרילנסרים זכאים להגנה של חוקי העבודה. דינים אלו אף מגדירים את מערכת היחסים הענייניים בין מוסדות כגון ארגוני עובדים לבין הגורמים המעסיקים עובדים. חוקים אלו של דיני עבודה מסודרים לפי קטגוריות המגדירות את הנושאים לפי חולקה ברורה, כזו שעונה לרוב השאלות והסוגיות שעולות בין עובד למעסיק. כדי לרדת לעומקים של דברים, להלן רשימת החוקים והסברים כלליים שיסייעו לקורא/ת להבין את הבסיס העיקרי שהם מייצגים. להלן רשימה של החוקים העיקריים הקשורים לדיני עבודה בישראל: 1. חוקי יסוד: - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (זכויות בסיסיות של העובד). - חוק יסוד: חופש העיסוק . 2. חוקי זכויות עובדים: - חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 . - חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. - חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951. - חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976. - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. - חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954. - חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (פרק תעסוקה). - חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002. - חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעות חמורות), התשנ"ז-1997. - חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011. 3. חוקים הקשורים לעבודה מאורגנת: - חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957. - פקודת ארגון הפיקוח על העבודה [נוסח חדש], התשל"א-1971. - חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957. - חוק זכות ההתארגנות בארגון עובדים, התשס"ו-2006. 4. חוקים הנוגעים לבריאות ובטיחות בעבודה: - פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970. - חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954. - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (פרק תאונות עבודה). 5. חוקי הגנה סוציאלית: - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. - חוק פנסיה חובה, התשס"ח-2008 (עיגון בהסכמים קיבוציים). 6. חוקים בנוגע לסיום יחסי עבודה: - חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001. - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. 7. חוקים בתחום תשלומים וניהול כספי: - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. - חוק דמי הבראה, התשי"ז-1957. - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (בנוגע לזכויות פנסיוניות). 8. חוקים נוספים: - חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (נוגע גם לתחום העבודה). - חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959. - חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (פרק תעסוקה). - חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991. - חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967. הערה: חוקים אלו משתנים ומתעדכנים מעת לעת, וייתכן שישנן תקנות ופסיקות נוספות המשפיעות על פרשנותם ויישומם.

מה קורה שחייל מילואים חוזר לעבודה ושם משנים לו את התנאים והאם ניתן לפטר אותו או שהוא יכול להתפטר בדין מפוטר פיטורים בזמן מחלה פיטורים בזמן מחלה, האם זה חוקי ומה ניתן לעשות חשיבות אישור מחלה עובד שקיבל אישור מחלה מרופא מצפה שהמעסיק יכבד את תקופת ההיעדרות ויאפשר לו להחלים ולחזור לעבודה. כאשר עובד מפוטר בשל חופשת מחלה ארוכה, מתעוררת שאלה משפטית מהותית האם מדובר בפיטורים חוקיים או בפגיעה אסורה בזכויות העובד. הדין בישראל מכיר בכך שמחלה היא חלק טבעי מיחסי עבודה, וקובע הגנות ברורות לעובדים הנעדרים מהעבודה עקב מצב רפואי. פיטורים שנעשים בשל עצם המחלה או ההיעדרות בגינה עלולים להיחשב פיטורים שלא כדין. כאשר עובד מציג אישור מחלה תקף, הוא זכאי להיעדר מהעבודה בהתאם לימי המחלה הצבורים לזכותו. בתקופה זו חל איסור על המעסיק לנכות שכר מעבר לקבוע בחוק, וכן קיים איסור לפגוע בעובד רק בשל מימוש זכותו לימי מחלה. החוק אינו קובע איסור מוחלט על פיטורים בזמן מחלה, אך הוא אוסר פיטורים שנעשים בגלל המחלה. המשמעות היא שהשאלה המרכזית אינה עצם מועד הפיטורים, אלא הסיבה האמיתית להם. אם הסיבה לפיטורים היא ההיעדרות עקב מחלה או מצבו הרפואי של העובד, מדובר בפיטורים פסולים. מה הגורם לפטורים בזמן מחלה בתי הדין לעבודה בוחנים האם קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין הפיטורים. פיטורים שמתרחשים בסמוך ליציאה לחופשת מחלה ארוכה, או תוך אמירות של המעסיק על חוסר סבלנות להיעדרות, עלולים להעיד על קשר כזה. אין צורך להוכיח כוונה רעה, די בכך שהמחלה היוותה שיקול בהחלטה. מה המעסיק עלול לטעון כאשר המעסיק טוען כי הפיטורים נעשו מסיבות אחרות, כמו תפקוד לקוי, צמצומים או שינוי ארגוני, עליו להוכיח כי מדובר בסיבות ענייניות, שאינן קשורות למחלה, וכי אותן החלטות היו מתקבלות גם אילו העובד לא היה חולה. טענות כלליות אינן מספיקות, והעיתוי של הפיטורים נבחן בקפידה. ואם המחלה ארוכה חשוב להבחין בין מחלה זמנית לבין מצב רפואי מתמשך. מחלה זמנית, גם אם היא ממושכת, אינה מצדיקה כשלעצמה פיטורים. גם במצב רפואי מתמשך, על המעסיק לבחון התאמות סבירות, שינויי תפקיד או פתרונות אחרים, לפני קבלת החלטה על סיום העסקה. אם העובד לא קיבל חוזה עבודה או הודעה לעובד, ניתן להוכיח את תנאי העבודה וההתנהלות הקודמת באמצעות תלושי שכר, תכתובות, דיווחי נוכחות ועדויות. היעדר מסמך כתוב אינו מונע הוכחת פיטורים פסולים. כאשר עובד מפוטר בזמן מחלה או בעקבותיה, חשוב לפעול באופן מסודר. יש לשמור את אישורי המחלה, לתעד שיחות והתכתבויות עם המעסיק, ולבחון האם ניתנה הודעה מוקדמת כדין. במקרים רבים, פנייה מוקדמת למעסיק בדרישה להבהרה או לתיקון ההחלטה עשויה להיות משמעותית בהמשך. אם מתברר כי הפיטורים נעשו בניגוד לדין, העובד רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. במסגרת התביעה ניתן לדרוש פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין אפליה מחמת מצב רפואי, תשלום זכויות סוציאליות ולעיתים אף השבה לעבודה, בהתאם לנסיבות. לסיכום מחלה אינה עילה לפיטורים. פיטורים שנעשים בגלל חופשת מחלה או מצב רפואי מהווים פגיעה בזכויות העובד ועשויים להיחשב פיטורים אסורים. בכל מקרה של פיטורים לאחר מחלה ממושכת, חשוב לבדוק את הסיבה האמיתית לפיטורים, את העיתוי ואת התנהלות המעסיק, ולפעול במהירות לשמירה על הזכויות.

שרון דרורי, עורך דין דיני עבודה, עו"ד שכירות, חוזים מסחרי אזרחי, צוואות, ייפוי כוח מתמשך, הוצל"פ "הזכויות שלכם חשובות, ואנחנו כאן לעזור לכם לממש אותן" אתם לא לבד המאבק שלכם בעמידה על זכויותיכם הוא הדבר הנכון והצודק לעשות. לעולם אל תוותרו על עצמכם ועל מה שמגיע לכם. משרדנו עומד לשירותכם בתחומים אזרחיים בהם, דיני עבודה , ייפוי כוח מתמשך , דיני משפחה, צוואות, הסכמי ממון, הסכם חיים משותפים, תביעות חוב ביטוח לאומי, ואף בענייני צרכנות כגון תביעות קטנות. www.עורך-דין.co.il מלא/י פרטים ואנחנו נחזור אלייך שלח/י תודה שפנית אלינו, נשוב אלייך בהקדם לא שילמו לי פיצויים המעסיק לא שילם לי את פיצויי הפיטורים שמגיעים לי קיצצו לי בשכר הבוס שלי הוריד לי בשכר בלי ידיעתי ובלי הסכמה שלי, האם זה מותר לו המעסיק לא מפריש לפנסיה פיטרו אותי מהעבודה אחרי 3 שנים ואז גיליתי שלא הפרישו לי לפנסיה פיטורים בזמן מחלה בגלל שהייתי בחופשת מחלה ארוכה הבוס שלי פיטר אותי פיטורים בלי מכתב פיטורים מה הזכויות שלי כשמפטרים אותי מאני אני צריך לדעת לא משלמים לי נסיעות מתי חייבים לשלם לי נסיעות ומה קורה אם אני נוסע לעבודה באוטו שלי הרעת תנאים בעבודה הבוס שינה לי את התפקיד ואת השעות אבל לא שינה את השכר, האם זה הרעת תנאים פיטורים אחרי מילואים חזרתי לעבודה אחרי תקופת מילואים ממושכת ושינו לי את התפקיד ואת התנאים פיטרו אותי בלי שימוע מה הזכויות שלי אם המעסיק פיטר אותי בלי לקיים לי שימוע לא שילמו לי שעות נוספות אני עובד חודשי גלובאלי אבל יוצא לי לעשות שעות נוספות והבוס לא משלם לי הורידו לי תפקיד הייתי מנהלת מחלקה והמעסיק שלי שינה לי את התפקיד כך שהמעמד שלי נפגע פיטורים בהריון המעסיק פיטר אותי בזמן שאני בהריון ואני לא יודעת מה לעשות עורך דין לדיני עבודה למה בכלל צריך עורך דין דיני עבודה ? עולם העבודה בישראל מורכב, משתנה ומלא באתגרים משפטיים. עובדים ומעסיקים רבים אינם מכירים את חוקי העבודה, את הזכויות ואת החובות שלהם, ולעיתים עושים טעויות שמובילות לנזקים כלכליים משמעותיים. כאן נכנס לתמונה עורך דין לדיני עבודה שמלווה, מגן ומייצג את הלקוחות שלו מול מעסיקים או את המעסיקים מול העובדים ובתי הדין לעבודה. עורך דין זכויות עובדים ושמירה על זכויות עובדים, למה זה קריטי? רוב העובדים אינם יודעים שהם זכאים להגנות ולתשלומים שונים כמו; פיצויי פיטורין, הלנת שכר, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, פיטורים שלא כדין, התעמרות במקום העבודה, התפטרות בדין מפוטר ועוד נושאים רבים שעלולים לעלות כאשר עובד מפוטר או כאשר הוא מעוניין להתפטר מרצון. עו״ד דיני עבודה יודע לבדוק מסמכים, תלושי שכר, חוזי עבודה ומהלך העסקה, ולוודא שאף זכות לא נפגעה. במקרים רבים, הפנייה המוקדמת לעורך דין יכולה להוביל לקבלת פיצויים גבוהים יותר או למנוע עוגמת נפש מיותרת. י יעוץ מקצועי למעסיקים, איך להימנע מתביעות? לא רק עובדים צריכים ייעוץ. גם מעסיקים מתמודדים עם אתגרים כגון; חיוב בהסכמים, כתיבת חוזי עבודה, שימוע לפני פיטורים, הליכים משמעתיים ועוד. עורך דין לדיני עבודה מסייע למעסיקים לנהוג על פי החוק, לנהל תהליכים בצורה תקינה ולהפחית את הסיכון לתביעות עתידיות. ייצוג בבית הדין לעבודה, מקצוענות שעושה את ההבדל במקרים של מחלוקת בין עובד למעסיק, ההליך מגיע לבית הדין האזורי לעבודה. ייצוג מקצועי של עו״ד הוא קריטי הוא יודע לבנות אסטרטגיה משפטית, להכין מסמכים וראיות, לנהל חקירות נגדיות, להגיע להסכמי פשרה משתלמים, ולהגיע להסכמות נכונות מול עובד שהמעסיק מבקש לפטר, איך עושים זאת נכון, מה עושים עם נשים בהריון או בטיפולי פוריות, מהן הזכויות של המעסיק מול העובד וכו'. לרוב, מי שמיוצג זוכה לתוצאות טובות בהרבה ממי שמנסה להתמודד לבד. עולם עבודה משתנה, חוקים שמתעדכנים כל הזמן, החוקים בישראל משתנים לעיתים קרובות, נוצרים תחומים חדשים בהם; עבודה מהבית, חוזים גמישים, הסכמי פרילנס, תקנות שימוע מיוחדות ועוד... עו״ד מלווה יודע להתאים את הייעוץ לסיטואציה העכשווית, לפי פסיקות חדשות ומגמות עדכניות. אז עו"ד עבודה יידע לתת ייעוץ דיני עבודה, זכויות עובדים, פיצויי פיטורין, פיטורים שלא כדין, הלנת שכר, ייצוג בבית הדין לעבודה ועוד... למה משתלם לפנות לעו"ד? פנייה לעורך דין לדיני עבודה לא רק מגנה עליך, היא גם משתלמת כלכלית, בין אם אתה עובד שנפגע, מעסיק שצריך ליווי, או אדם שנמצא לפני שינוי תעסוקתי, ליווי משפטי נכון יכול למנוע הפסדים, להבטיח תוצאות טובות יותר ולשמור על הזכויות שלך. מה לדעת לפני פניה לעו"ד מה חשוב להכין לפני שפונים לעו"ד שיבצע עבורכם בדיקת ייתכנות לתביעה נגד המעסיק בדיני עבודה. ...לקרוא עוד התפטרות בדין מפוטר, מתי? מה זו התפטרות בדין מפוטר ומתי נכון לעשות את זה או איך זה קורה, מה צריך לדעת ...לקרוא עוד פיצויי פיטורים, מתי ואיך מה הם פיצויי פיטורים, מתי ואיך כדאי למשוך אותם אם בכלל ...לקרוא עוד איך להתפטר נכון מה עליי לדעת לפני שאני מתפטר, מה הצעדים שעליי לנקוט ומה הן הזכויות שלי ...לקרוא עוד הרעת תנאים בעבודה מה הן הנסיבות המעידות על הרעת תנאים במקום העבודה וכיצד אפשר לפעול ...לקרוא עוד פיטורים שלא כדין מה הם פיטורים שלא כדין, ומה הן ההשלכות עבור המעסיק שפיטר אותי שלא כדין ...לקרוא עוד מה הוא סעיף 14 המשמעות של סעיף 14 והחתימה עליו בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי ...לקרוא עוד תחומי עיסוק המשרד דיני משפחה גירושין, הסכם ממון, הסכם חיים משותפים, צוואות, ירושה, זמני שהות עם ילדים, מזונות מסגרות נורמטיביות ...לקרוא עוד הוצאה לפועל - חדלות פירעון חוק חדלות פירעון ותוכניות שיקום כלכלי תוך ניהול משא ומתן מול נושים ועזרה ביציאה לחיים חדשים ...לקרוא עוד הוצאה לפועל - ייצוג זוכים ייצוג וטיפול בזכויות זוכים בהוצאה לפועל, ליטיגציה, הכנת כתבי טענות, ניהול משא ומתן וטיפול משפטי בחייב ...לקרוא עוד הוצאה לפועל - ייצוג חייבים טיפול בהסדרת החובות, ניהול תיק חדלות פירעון, משא ומתן מול נושים, הסדרים ופשרות המסייעים לחייב להתחיל חיים חדשים ...לקרוא עוד דיני עבודה - זכויות עובדים כעובד שכיר או עובדת שכירה, מגיעות לכם זכויות רבות המגנות עליכם מפני החלטות לא נכונות של המעסיקים שלכם ...לקרוא עוד דיני עבודה - זכויות מעסיקים גירושין, הסכם ממון, הסכם חיים משותפים, צוואות, ירושה, זמני שהות עם ילדים, מזונות מסגרות נורמטיביות ...לקרוא עוד תביעות חוב ביטוח לאומי הגשת תביעות חוב לביטוח לאומי כאשר בית עסק חדל פירעון או פשט רגל, יש לכם כעובדים זכויות רבות שצריך לממש ...לקרוא עוד ליטיגציה - ייצוג בבתי משפט ייצוג בבתי משפט בנושאים אזרחיים נרחבים, מדיני עבודה, דיני משפחה ועד לדיני צרכנות, שכירויות ועסקים ...לקרוא עוד ייפוי כוח מתמשך ייפוי כוח הניתן לאנשים אותם בוחר אדם שיטפלו בענייניו כאשר חלילה איבד את כושרו המנטלי והקוגנטיבי לפעול עצמאית ...לקרוא עוד צוואות וירושות עריכת צוואות וטיפול בהגשתן לרשם הצוואות, אימות יכולות המצווה, עזרה והכוונה לפי חוק הצוואות ...לקרוא עוד דיני משפחה גירושין, הסכם ממון, הסכם חיים משותפים, צוואות, ירושה, זמני שהות עם ילדים, מזונות מסגרות נורמטיביות ...לקרוא עוד צרכנות - תביעות צרכנים דיני החוזים, חוק הגנת הצרכן, טיפול בתביעות מול עסקים, טיפול ופשרות מול תובעים, ייצוג בבתי משפט בתביעות גדולות מתביעות קטנות ...לקרוא עוד ...לקרוא עוד

שרון דרורי, עו"ד - חשיבותה של הודעה מוקדמת ומה ההשלכות שלה אם לא נשלחה הודעה מוקדמת והחשיבות שלה הסבר כללי מכתב הודעה מוקדמת הוא מסמך חשוב שנשלח למעסיק כאשר עובד מתפטר או מפוטר, ומטרתו להודיע מראש על כוונת העובד לעזוב את העבודה או על כוונת המעסיק לסיים את ההעסקה. מכתב זה נדרש על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, והוא מאפשר לשני הצדדים להתארגן כראוי למעבר. החשיבות של מכתב הודעה מוקדמת: היערכות המעסיק: למעסיק ניתנת האפשרות למצוא עובד חלופי, לחלק את המשימות הקיימות, או להיערך לשינויים ארגוניים אחרים. אם מדובר בעובד חיוני, מכתב ההודעה מאפשר תקופת מעבר חלקה המבטיחה שהעבודה לא תיפגע בצורה פתאומית. שמירה על יחסי עבודה תקינים: שליחת הודעה מוקדמת מכבדת את המעסיק ומראה על מקצועיות ועל רצון לסיים את העבודה בצורה מסודרת. יחס זה יכול להשפיע על ההמלצות בעתיד ועל שמירת קשרים חיוביים עם המעסיק גם לאחר סיום ההעסקה. זכויות כספיות: מכתב ההודעה המוקדמת מבטיח שהעובד יקבל את זכויותיו על פי חוק, כמו תשלום על תקופת ההודעה המוקדמת אם המעסיק מבקש שהעובד לא יעבוד בתקופה זו. במקרה של פיטורים, המעסיק חייב לתת לעובד תשלום על ימי ההודעה המוקדמת גם אם בחר שלא להעסיקו במהלך התקופה. הגנה משפטית: המכתב מהווה תיעוד רשמי של הודעת העובד למעסיק או המעסיק לעובד. הוא מגן על שני הצדדים במקרה של מחלוקות משפטיות עתידיות לגבי מועד סיום העבודה או זכויות אחרות הקשורות לתהליך העזיבה. ההשלכות של אי שליחת מכתב הודעה מוקדמת: פגיעה בזכויות כספיות: אם עובד מתפטר ולא נותן הודעה מוקדמת כנדרש, המעסיק רשאי לנכות משכרו סכום השווה לתקופת ההודעה המוקדמת שהעובד היה אמור לתת. כלומר, אם העובד עזב ללא הודעה, הוא עלול להפסיד את שכרו על אותם ימים. במקרה של פיטורים, אי מתן הודעה מוקדמת מצד המעסיק עלול לגרום לחובה לשלם לעובד את משכורתו עבור התקופה שבה היה אמור לעבוד אם ניתנה הודעה. פגיעה ביחסי עבודה: אי מתן הודעה מוקדמת יכול לפגוע בקשרי העבודה בעתיד. עזיבה פתאומית עלולה ליצור תחושת אי שביעות רצון אצל המעסיק, מה שיכול להשליך על המלצות עתידיות או על שמירת דלתות פתוחות במקומות עבודה אחרים. קנסות או תביעות: אם המעסיק לא נותן הודעה מוקדמת בזמן פיטורים, העובד רשאי לתבוע אותו בגין הפסד שכר על הימים שבהם לא ניתנה ההודעה. אם העובד לא נותן הודעה מוקדמת בזמן התפטרות, המעסיק יכול לדרוש פיצוי כספי על הנזק שנגרם לו מהיעדרותו הפתאומית של העובד. הודעה מוקדמת מצד העובד: כאשר עובד מתפטר מבלי לתת הודעה מוקדמת כנדרש, המעסיק רשאי לקזז את השכר המגיע לעובד בעבור התקופה שבה הוא היה מחויב לעבוד. החוק קובע שהעובד צריך לתת הודעה מוקדמת בהתאם לוותק שלו: למשל, עבור עובד עם ותק של עד שנה יש לתת הודעה של יום אחד על כל חודש עבודה. לאחר שנה, עליו לתת הודעה של 14 ימים לפחות. דוגמה מהפסיקה: במקרה שנידון בבית הדין לעבודה (דמ (י-ם) 6700/04), לוי ומזור נגד כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, עובד שלא נתן הודעה מוקדמת להתפטרות בזמן הקבוע בהסכם, ולכן נפסק כי המעסיק רשאי לקזז מהשכר האחרון של העובד את הסכום שהיה משתלם לו עבור ימי ההודעה המוקדמת שלא ניתנו בזמן. מה היא מטרת ההודעה המוקדמת: הרעיון הוא לאפשר לכל צד זמן הערכות לבאות, אם עובד מתפטר, הוא חייב לתת למעסיק זמן למצוא לו חלופה או למצוא חלופה אחרת כלשהי, וכך גם להיפך, מעסיק שהחליט לפטר עובד, על המעסיק לאפשר לעובד זמן סביר מינימלי למציאת עבודה או חלופה אחרת להכנסתו. הודעה מוקדמת מצד המעסיק: כאשר המעסיק פיטר עובד אך לא נתן לו הודעה מוקדמת, המעסיק יהיה חייב לשלם לעובד פיצויי בגין מה שסוכם בין הצדדים ו/או עבור חודש עבודה מלא בתוספת ריבית והצמדה. דוגמה מהפסיקה: ס"ע (אזורי נצ') 41129-05-11 מיכאל ויינברג - נעה הובלות רמסע בע"מ (נבו 4.2.2014) התובע טען על שתי תקופות בהם פוטר, בתקופה אחת פוטר שלא כדין ללא כל הודעה מוקדמת, בית הדין האזורי לעבודה קבע כך; לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין, נטלי ההוכחה ותצהירי הצדדים, חלוף הזמן מאז ועד הלום, ולבסוף את האמור בסיכומי טענותיהם, מוצאת אני לנכון לקבוע כי על הנתבעת (המעסיקה) לשלם לתובע (העובד) בפשרה בכל הנוגע לנסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים בתקופה הראשונה סך של 10,000 ₪ . צורתה של הודעה מוקדמת: סעיף 2(ג) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2011 קובע כי הודעה מוקדמת חייבת להיות בכתב, ויש לציין את מועד כניסתם לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות. להלן האמור בחוק: חובה ליתן הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות - (תיקון מס' 1) תשע"ד-2014 מה הן לוחות הזמנים למתן הודעה מוקדמת לפי החוק: סעיפים 3 + 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 מגדיר את התקופות התקופות למתן הודעה מוקדמת נקבעת בכפוף למשך תקופת העבודה ושיטת השכר עליה סוכם, שעתי או חודשי. להלן האמור בחוק: הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד במשכורת 3. עובד במשכורת זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן: (1) במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים – של יום אחד בשל כל חודש עבודה; (2) במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה – של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה; (3) לאחר שנת עבודתו הראשונה – של חודש ימים. הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד בשכר 4. עובד בשכר זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן: (1)במהלך שנת עבודתו הראשונה – של יום אחד בשל כל חודש עבודה; (2)במהלך שנת עבודתו השניה – של 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה; (3)במהלך שנת עבודתו השלישית – של 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה; (4)לאחר שנת עבודתו השלישית – של חודש ימים. הודעה מוקדמת להתפטרות 5.הוראות סעיפים 3 ו-4 יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על הודעה מוקדמת להתפטרות. סיכום: מכתב הודעה מוקדמת חיוני לשמירת זכויות שני הצדדים ולהתארגנות מסודרת במעבר מעבודה אחת לאחרת. הימנעות מהגשת מכתב כזה יכולה לגרום להשלכות כלכליות ומשפטיות, ולפגוע ביחסים בין העובד למעסיק.

מה היא תביעה קטנה ומתי נכון להעזר בעורך דין מה היא תביעה קטנה ומתי נכון להעזר בעו"ד אז מהי תביעה קטנה? בישראל קיימות כמות אדירה של מחלוקות בין ספקים ללקוחות פרטיים, אם אלו חנויות שלא מספקות סחורה, קבלני שיפוצים שלא מסיימים עבודות ולא עומדים בהסכמים, או מתקינים של מוצרים שונים שגרמו נזק או לא התקינו נכון את המוצר. כמות המחלוקות היא כזו שהובילה להקמת בית משפט מיוחד שעוסק בסוגיות אלו, כאשר הן לא עוברות סכום מסויים המוגדר בחוק בתי המשפט משנת 1984. תביעה קטנה היא הליך אזרחי פשוט ויעיל שנועד לטיפול בסכסוכים כלכליים קטנים בין אנשים פרטיים. סמכותה נקבעת בסעיף 60 לחוק בתי המשפט לפי סעיף זה, בית המשפט לתביעות קטנות ידון רק בתביעה שהגיש יחיד, ולפיצוי כספי או צו להחלפת או תיקון מוצר עד סכום עיקרי קבוע בחוק. סכום התביעות הקטן המותר נקבע כיום על ידי צו השופטים והוא עומד על 38,900 ש"ח (נכון לינואר 2025). משמעות הדבר היא שכל אדם, כולל תושב זר או נותן שירות, יכול להגיש תביעה כלכלית עד סכום זה לבית משפט לתביעות קטנות חשוב להדגיש שרק אנשים פרטיים רשאים לתבוע בתביעה קטנה ואילו תאגידים וחברות לא יכולים להגיש תביעה קטנה. הליך התביעה הקטנה מתאפיין במתן האפשרות לאזרח ולצרכן להגיש תביעה בעלות נמוכה יחסית, הוא נגיש לכולם, האגרות נמוכות בד"כ בערך של 1% מגובע התביעה. אין צורך בייצוג פיזי של עו"ד (אך חשוב להבין שעו"ד כן עוזר בכתיבת מכתבי ההתראה וכתב התביעה למי שבוחר בכך), והוצאות התביעה נפסקות בדרך כלל בסכומים נמוכים יותר מאשר בתביעות רגילות. כמו כן, בדיון עצמו אין בדרך כלל נוכחות של עורכי דין, כדי שעורך דין ייצג בתביעה קטנה, זה יכול לקרות רק ברשות בית המשפט ובנסיבות חריגות. למה ומתי כדאי לשכור את שירותיו של עורך דין לתביעה קטנה? כאשר התביעה מגיעה לסכומים גדולים מ - 10,000 ש"ח, אלו תביעות שצריך לברר טוב טוב את הסיכויים שלהן בבית המשפט. אם ישנן ראיות טובות וניתן לרכז את כל החומר, עורך דין יידע לנסח מכתב התראה שעשוי להביא לביטול הצורך בתביעה. יחד עם זאת, אם הצד הנתבע לא שש למכתבו של עורך הדין, אז ינסח עורך הדין כתב תביעה כזה ששופט או רשם בית המשפט יוכלו להבינו יותר בקלות. אציין שלא משנה גודל התביעה, תמיד חשוב לבדוק טוב טוב את הדברים, אבל הכדאיות הכלכלית משתנה כאשר סכום התביעה גדל והמטרה היא להגיע למקסימום הצלחה בסיכויי התביעה. כמו כן, שירותיו של עורך דין מקלים על התובע בהליך התביעה, מקלים עליו בניסוח, מקלים בהבנת המהות ובד"כ מגדילים את הסיכויים להצליח כמה שיותר בתביעה עצמה. כמה עולה מכתב התראה ו/או כתב תביעה, ומה זה כולל? לרוב מכתבי התראה נעים בין 500 ש"ח לסכום תביעה של עד 10,000 ש"ח, ותביעה מעל לסכום זה עלות מכתב תחל מ - 1500 ש"ח, תלוי בגובה התביעה ומורכבותה, ישנם מקרים שהמחיר עשוי להיות גבוה יותר. כתיבת כתב התביעה כולל את ריכוז החומר, סידורו והכנתו כך שיהיה נהיר ובהיר לבית המשפט, אם אלו נספחים וראיות, ואם זה נוסח כתב התביעה עצמו. העלות איננה כוללת את ההגשה והאגרות, שכן אלו הפעולות שעושה התובע עצמו. תביעה קטנה: תביעה קטנה מוגבלת בסכום עד 38,900 ש"ח והיא מיועדת ליחידים בלבד, כלומר אדם מול אדם או אדם מול עסק, היא מהירה ופשוטה, ומאפשרת לספר את הטענה ללא רשמיות מכבידה וללא עורך דין מייצג בפועל. למעשה, ההליך מתאים לסכסוכים קטנים כגון לקוח מול ספק, נזקים לרכב, הפרת חוזה שכירות, אי אספקת מוצר או שירות וכדומה. חסרונותיה העיקריים של תביעה קטנה הם מגבלת הסכום והיעדר ייצוג עו"ד (מלבד רשות מיוחדת), מה שעשוי להקשות על מי שמעוניין בליווי משפטי מקצועי. לכן, כדי שסיכויי התביעה יעלו חשוב שעו"ד כן יכתוב את מכתב ההתראה ואת כתב התביעה, כדי להקל על התובע בהעברת המסר בצורה נכונה יותר כי הוא עצמאי יותר בעניין. הכנות של התובע לפני הגשת התביעה; על התובע להיות מוכן ולהצטייד בכל הראיות והמסמכים התומכים בתביעתו: תיעוד כללי: חשבוניות וקבלות לתשלום, חוזים בכתב או תכתובות (דוא"ל, וואטסאפ) המעידים על ההסכמה או על חוב קיומי, תמונות, סרטונים וכל חומר חזותי או שמע שעשוי לתמוך בטענתו. שילוב והתאמת הראיות במסמכים: בהתאם לתקנה 3(ב) לתקנות השיפוט בתביעות קטנות, יש לצרף לכתב התביעה את כל המסמכים שברצון התובע להסתמך עליהם אם הם בהישג ידו של התובע. בית המשפט רשאי לאשר להגיש מסמכים נוספים רק מסיבות מיוחדות. רישום תכתובות: חשוב לשמור ולהדפיס כל הודעת דוא"ל, הודעת טקסט או כתבה פיננסית שיש לה קשר למקרה. כל דו שיח הקשור לחוב ייתכן ויהפוך לראיה משמעותית. עדים: אם ישנם עדים שראו את האירוע או את האירועים שהובילו לתביעה, יש לרשום את פרטיהם (שם, טלפון ויחס לנושא). תיאור עובדות: רצוי לנסח בקצרה את העובדות, מי נגד מי, מה היה מעשה הנתבע, מתי נעשה, כמה תובע שילם ומהו הסכום שהוא דורש. מכתב התראה לפני הגשת התביעה והיתרונות של כתיבתו ע"י עו"ד; למרות שאינו חובה פורמלית במסגרת ההליך הקטן, מומלץ מאוד לשלוח מכתב התראה מבעוד מועד. מכתב התראה מנוסח היטב (בדרך כלל על ידי עורך דין) מדגיש לנתבע את חובו המשפטי ומעניק הזדמנות לתקן את המצב מחוץ לכותלי בית המשפט. היתרונות בכתיבת מכתב התראה באות לידי ביטוי בכך שבית המשפט רואה שהתובע עשה מאמץ למנוע את התביעה, ולרוב זה משחק לטובתו. רצינות וביסוס טענות: שליחת מכתב התראה מקצועי מצביעה על רצינות התובע. המכתב יכלול את העובדות החוקיות (בסיס לטענה לפי סעיף בחוק החוזים או דיני נזיקין) ומועד אחרון לתשלום או לפיצוי. עיגון ראייתי: בהליך עצמו בית המשפט יבחן האם נערך ניסיון פשרה, מכתב ההתראה יכול לשמש ראיה לכך שהתובע פעל ביושר וביוזמה לסיום הסכסוך. תקנות וחקיקה מיוחדת: בחלק מהמקרים (כגון תביעות לשון הרע, חוזי מכר דירה וכדומה) נדרשת פנייה מוקדמת לצד האחר כשלב מקדים. תפקידו של עורך הדין בהכנת כתב התביעה; גם אם ההופעה בדיון תהיה בלא עורך דין, יש חשיבות רבה לכך שעורך דין יסייע בניסוח כתב התביעה. עורך דין מנוסה ידאג לנסח את בקשת התובע באופן מדויק ובהתאם לכללי הניסוח התקניים, כולל: בחירת עילות התביעה (למשל, הפרת חוזה לפי חוק החוזים או עוולת רשלנות וחבות לפי דיני נזיקין). ניסוח סעדי התביעה (פירוט דרישות הפיצוי כספי, צו להחלפת מוצר וכו׳) באופן המקורב להוראות החוק ולנוסחים המוכרים. התאמת המסמכים והראיות: לוודא שכתב התביעה כולל את כל הראיות והמסמכים הדרושים (כפי שנדרש בתקנות) ולהצביע בכתב הטענות על חשיבותם. אסטרטגיה וייעוץ: המלצות לגבי סכום התביעה האופטימלי, מה לטעון ומה להשמיט, והסבר על היתרונות והחסרונות של כל עילה. גם אם בית המשפט אינו מאפשר ייצוג מלא, הכנת כתב תביעה מקצועי משפר מאוד את סיכויי ההצלחה. טיפים לעבודה נכונה עם עורך דין כשפונים לעו"ד להכנת כתב תביעה קטנה, כדאי להגיע מוכנים: כל המסמכים במעטפה מסודרת: הביאו לעו"ד העתק של כל החשבוניות, התכתבויות, תמונות וכל מסמך רלוונטי. רישום סדר האירועים: כתבו לפני הפגישה סיכום כרונולוגי של התרחישים ופרטי כל צד, זה יחסוך לתובע ולעורך הדין זמן יקר ויגרום להבנה מהירה יותר של התיק. תהיו גלויים וכנים: ספקו לעורך הדין את כל המידע, כולל נקודות חלשות אם קיימות, כך שיוכל לבחון את התיק באופן אובייקטיבי ולהעריך סיכונים. המטרה היא למזער לכם את הנזק. הגדרת ציפיות: דברו מראש על מהות הטענה והסכום המבוקש, שאלו על לוח הזמנים המשוער וטווח הוצאות שכר הטרחה והאגרות. כאן בעמוד הזה כתובים הסכומים באופן כללי. עו"ד לא יכול לנקוב במחירים ספציפיים ו/או לתת הצעת מחיר בפרסום. מעקב ועדכונים: לאחר הגשת התביעה, התמקדו במעקב, ודאו שהעו"ד הגיש לבית המשפט את כל המסמכים, ושמרו על ערוץ תקשורת פתוח למתן תשובות מהירות לשאלות.

מה על המשכיר לדעת כדי להימנע מבעיות עם שוכרים ומה חשוב שיהיה בחוזה - עורך דין שרון דרורי חוזה שכירות, מה חשוב לדעת הסבר כללי על חוזה שכירות ומה צריך לדעת הן מצד השוכר והן מצד המשכיר השכרת דירה יכולה להיות מקור הכנסה יציב, אך כדי להימנע מבעיות עתידיות, חשוב להיות מודעים לכללים, להגן על האינטרסים שלכם ולהיערך למקרים של קשיים מול שוכרים שעשויים להיות בעייתיים. כמו כן, כך גם ההיפך, החוזה צריך להיות מאוזן ולהגן על זכויותיהם של השוכרים. השכרת דירה היא תהליך פשוט לכאורה, אך הוא הדורש תשומת לב לפרטים רבים כדי להבטיח שהנכס שלכם מוגן ושזכויותיכם כבעליו נשמרות, וגם לא להיות נוקשים מדי ולאפשר את קיומן של זכויות השוכרים. במדריך זה אפרט את הצעדים שיש לנקוט בעת השכרת נכס, כולל ערבויות, דרכים להתמודד עם הפרת חוזה ודיירים בעייתיים, ואיך לבדוק את השוכר לפני החתימה, מה על שני הצדדים לדעת ולהכיר. 1. מה עלייך לדעת כמשכיר דירה כדי להמנע מבעיות עתידיות עם השוכר; כדי להבין מה הן חובות המשכיר והשוכר, זכויות השוכר (דייר), וההגבלות על פינוי השוכר במקרה הצורך, חשוב שתהיה לך היכרות עם כמה חוקים בהם חוק השכירות והשאילה וחוק שכירות הוגנת בפרט. כמו כן, שתהיה הכרה עם חוקים המוסיפים ערך לחוזה השכירות בהם; חוק החוזים, חוק הגנת הדייר, חוק המקרקעין, חוק הגנת הצרכן ותקנות הגנת הצרכן. היכרות עם חוקים אלו יסייע לך להבין את חובותייך וזכויותייך כמשכיר דירה. חשוב לוודא שהחוזה עליו תחתימו את השוכר יעמוד בדרישות החוקים המוזכרים לעיל. הערה: לא די בהורדת חוזה כללי מהאינטרנט, הוא עשוי להיות סביר, אך לרוב לא יכיל את כל הפריטים החשובים כולם. לעיתים ישנן דרישות שונות או נוספת וחשוב לייחס להן את החשיבות הראויה. 2. הכנת הדירה למגורים ראויים; חשוב לוודא שהדירה במצב תקין וראויה למגורים, כולל תקינות מערכות הבית בהן המים, הגז והחשמל, תקינות החלונות והדלתות, שאין נזילות מים ו/או יובש בקירות, שארונות המטבח תקינים וכו'. 3. בחירת שוכרים מתאימים, בדיקתם ואימות זהותם; חשוב לבצע סינון קפדני של מועמדים, כולל בדיקת רקע כלכלי ואפילו המלצות של משכירים קודמים. יש לבקש תעודת זהות, שיהיה צילום שלה אצלכם, בדקו תלושי שכר של השוכר שלושה חודשים אחרונים לפחות, או דו"ח שנתי אם זה עצמאי. כמו כן, שיהיו לך פרטי חשבון הבנק של השוכר. חשוב ביותר, יש לבדוק שהשוכר אינו מצוי בהליכי פשיטת רגל או מוגבל באמצעים, ניתן לבצע בדיקה כזו במאגרים משפטיים כגון נט המשפט. 4. מה הן הערבויות שיש לדרוש מהשוכר; ערבות בנקאית; זהו סכום כסף שהבנק מתחייב לשלם למשכיר במקרה של הפרת חוזה מצד השוכר. היתרון של הערבות הבנקאית הוא בכך שהיא נזילה ומספקת ביטחון מעולה. שטר חוב; מסמך משפטי בו השוכר מתחייב לשלם סכום מסויים במקרה של הפרת חוזה. ניתן לממש את שטר החוב דרך הוצאה לפועל במקרה הצורך. ערבים; זו הערבות הנפוצה ביותר, היא בד"כ קשה יותר ליישום בעת הצורך, אך עדיין מהווה כלי סביר. ערבים הם אנשים נוספים המתחייבים לשלם במקרה שהשוכר אינו עומד בהתחייבויותיו. חשוב לבדוק את יכולתם הכלכלית. צ'קים לביטחון; זה לא נתון למשא ומתן, יש לקחת צ'קים פתוחים המשמשים כערובה לתשלומים כגון; חשמל, מים, גז, ארנונה, הוצאות בגין נזקים שהותיר אחריו השוכר. את הצ'קים נותנים כאשר על כל צ'ק רשום שמו של המותב - חברת חשמל, חברת הגז, חברת המים וכו', אך ללא ציון הסכום. 5. הגדרת החוזה ותנאיו; יש לציין שחשוב מאד לעשות חוזה עם עו"ד. חוזה שכירות חייב לקחת בחשבון תרחישים אפשריים העלולים לקרות בעתיד, לציין אותם ולטפל בהם, הדוגמה השכיחה ביותר היא; מה קורה כאשר השוכר מחליט או צריך לעזוב את הנכס לפני שתקופת החוזה נגמרת, האם הוא חייב למצוא שוכרים חדשים במקומו? באיזה פרק זמן, או למשל ההיפך, מה קורה כאשר המשכיר פתאום צריך את הנכס לאחת הילדים שלו והוא רוצה שהשוכר ייצא מהנכס בדחיפות. מה קורה בתום תקופת השכירות, כאשר השוכר עוזב את הדירה, צריך להגדיר מה עליו לעשות כדי להשיב את הדירה למצבה כפי שקיבל אותה, ואם יש תיקונים נדרשים שאינם בלאי סביר, האם הוא מתקן על חשבונו או משלך למשכיר עבור התיקונים. יש לציין הגנות מאוזנות גם עבור השוכר, כגון; מה קורה עם האופציה להארכת החוזה מבלי שהמשכיר יעלה את דמי השכירות, או מה קורה בנסיבות בהן השוכר צריך לעזוב את הדירה בדחיפות וכו'. החוזים המופצים ברשת הם סבירים אך לא תמיד מתאימים לכל דירה ולכל סיטואציה, יש חוזים מורכבים יותר, ככל שהנכס יותר יקר ומכיל יותר אמצעים או חפצים, החוזה משתנה בהתאם. לעיתים ישנו נכס מחולק שצריך לקחת בחשבון את חלוקת החשבונות בין דייר אחד לשכנו שחיים על אותן התשתיות, או שיש נכס בו קיימים מוצרים יקרי ערך שבעל הנכס בוחר להשאיר לשוכר וכו'. 6. אילו פרטים חשוב שיהיו בחוזה בכל מקרה; פרטי הצדדים; שמות מלאים של כל הצדדים בחוזה, אם יש בן/בת זוג שהם צד לחוזה, חובה לציין אותם, ביחד ולחוד. כמובן גם את פרטיו של המשכיר עצמו. תיאור הנכס (דירה); כתובת מלאה, גוש, חלקה, גודל הנכס, מיקומו בבניין (קומה, דירה), מצבו הפיזי, חפצים ו/או רהיטים שנשארים בו וכו'. כל אלו חשובים שיהיו כתובים בחוזה. תקופת השכירות; תאריך התחלה וסיום, האם יש אופציה להארכה ועד כמה, האם האופציה שומרת על השוכר מפני העלאת דמי השכירות וכו'. מה הם התשלומים הנלווים, וועד בית, תחזוקה שבאחריות המשכיר ותחזוקה באחריות השוכר, מועדי התשלום ודרך התשלום, האם בהמחאות או בהוראת קבע וכו' פינוי הדירה במקרה של אי תשלום; חשוב ביותר לכתוב בחוזה מה קורה במידה והשוכר לא עומד בתשלומים, יש לציין במדויק את התנאים במקרה כזה. תחזוקה ותיקונים; מה היא חלוקת האחריות הנכונה בין המשכיר לשוכר. 7. איך למנוע מדייר שלא משלם להשאר בדירה; בהירות החוזה; יש לוודא שהחוזה כולל סעיף המאפשר פינוי מיידי במקרה של הפרתו מצד השוכר או המשכיר. אכיפת החוזה; במקרה בו השוכר לא משלם את שכר הדירה במועדים שנקבעו או בכלל, יש לשלוח לו התראה משפטית בכתב מיד לאחר אי התשלום הראשון, לא להתמהמה, יש לוודא שהתראה זו כוללת דרישה לפינוי מיידי של הדירה. פתיחת הליך משפטי; אם השוכר מסרב להתפנות, ניתן להגיש בקשה ל"פינוי מושכר" בבית המשפט. מדובר בהליך מהיר יחסית שמתמקד בפינוי בלבד. שימוש בערבויות; נצלו את הערבויות לכיסוי הנזקים שנגרמו, זאת בכפוף למה שסיכמתם בחוזה.

מה היא תביעה קטנה ומתי נכון להעזר בעורך דין מה היא תביעה בגין לשון הרע ומה צריך לדעת מה היא לשון הרע לפי החוק הישראלי חשוב מאד להבין הרקע הכללי הוא שחוק איסור לשון הרע בנוי כך שהתובע נושא בנטל להוכיח את עצם הפרסום ואת אופיו הפוגעני, בעוד שחלק ניכר מהמאבק המשפטי עובר לשאלת הראיות, איכותן ומשקלן. בתי המשפט חזרו והדגישו כי תביעות לשון הרע מוכרעות פחות על תחושות בטן ומילה מול מילה ומתייחסת לתיעוד, להקשר ולהוכחת הפגיעה בפועל או בכוח. החקיקה המרכזית היא חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה-19 65 אשר מגדיר בהתחלה מה נחשב לשון הרע ומה נחשב לפרסום. לפנייך הסעיפים החשובים בחוק: סעיף 1 - הגדרת לשון הרע לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;…" בחוק מוגדר שגם תאגיד הוא “אדם” למטרות החוק. כלומר; אם מה שנאמר או נכתב עלול להשפיל אדם או לפגוע בשמו הטוב, בפעילותו העסקית או במקצועו, הדבר יכול להיחשב לשון הרע לפי החוק. ראה הסבר מורחב יותר בהמשך... סעיף 2 - מהו פרסום פרסום בעל פה, בכתב, בדפוס, בצליל, בתמונה או בכל אמצעי אחר; פרסום נחשב גם אם היה מיועד לאדם אחד בלבד אבל הגיע לאדם נוסף. ([דורון בלדינגר - AVidence][2]) כלומר; העיקרון הוא שהמידע לא רק נאמר לפרט אחד בלבד אלא הגיע ליותר מאדם אחד, וכך הפך לפרסום. כן, אפילו שחבר אחד סיפר לחבר שני, זה מספיק לפי החוק. סעיף 7 - לשון הרע כעוולה אזרחית ופיצויים פרסום לשון הרע לאדם זולת הנפגע הוא עוולה אזרחית לפי הוראות החוק והוראות פקודת הנזיקין. כמו כן, ניתן לדרוש פיצוי לפי תנאי החוק. סעיף 7א - פיצוי ללא הוכחת נזק החוק מאפשר לבית המשפט לחייב בפיצוי עד סכום מסוים ללא הוכחת נזק כאשר מתקיימים התנאים של פרסום לשון הרע. אם הוכחה כוונה לפגוע, סכום הפיצוי יכול להיות גבוה יותר ולעיתים גבוה משמעותית מאד. כלומר; משמעות הסעיף היא שלא תמיד יש צורך להוכיח נזק ממשי (כספי) כדי לקבל פיצוי, מספיק שהפרסום עצמו עומד בקריטריונים של לשון הרע. אז מה הבדל בין לשון הרע לבין הוצאת דיבה המונח “הוצאת דיבה” אינו מופיע במפורש בחוק הישראלי, החוק עוסק ב”לשון הרע”. ההבדל הוא פרוצדורלי: לשון הרע הוא מושג רחב שמתייחס לכל פרסום שעלול לפגוע בשם הטוב או במוניטין של אדם או תאגיד. הוצאת דיבה היא מונח משפטי שמקוצר לעיתים בשפה היומיומית לתיאור פרסום שקרי או פוגעני, אך בפועל בישראל משתמשים בחוק לשון הרע. בפועל, כל פרסום שנחשב לשון הרע יכול להוות הוצאת דיבה בתרגום לעגה משפטית, אך מבחינה משפטית ההתייחסות וחלוקת הסעדים נעשים לפי חוק איסור לשון הרע. מי יכול לתבוע ולנסיבות הנדרשות כל אדם פרטי שנפגע בשמו הטוב או במוניטין שלו. כל תאגיד (חברה) יכול לתבוע אם הפרסום פוגע בעסקו, במקצועו או במוניטין שלו. כדי לתבוע לשון הרע צריך להוכיח את אלו פרסום, המידע הגיע לקהל של לפחות אדם נוסף מלבד הנפגע. תוכן פוגעני, שהדבר שעורר את התביעה נכנס להגדרת לשון הרע בסעיף 1 (השפלה, ביזוי, פגיעה בעסק). שיש קשר לנזק, יש נזק ממשי או לפחות פגיעה אפשרית במוניטין (במקרים רבים מספיק לפי סעיף 7א). אז איך להצליח בתביעת לשון הרע ולהגדיל את הסיכוי שתביעה תתקבל ראשית, חובה תיעוד ברור של הפרסום: צילום מסך, הודעה, צילומי וידאו, או כל טקסט שבו מופיע הפרסום הפוגעני. ביחס לתיעוד ברור של הפרסום, הדרישה הבסיסית היא להוכיח את תוכן הפרסום ואת צורתו במועד שבו פורסם. צילום מסך של פרסום אינטרנטי, הודעת ווטסאפ, פוסט ברשת חברתית, מייל, מכתב, הקלטת שיחה או סרטון וידאו, כל אלה מהווים ראיות קבילות, ובלבד שניתן לזהות בהם את תוכן הדברים, את זהות המפרסם ואת הקשרם. אולם כאשר מדובר בפרסום שנמחק, ניתן להוכיחו באמצעות עדים שנחשפו אליו, תיעוד שנשמר אצל צדדים שלישיים או רישומים טכנולוגיים, ככל שקיימים. הפסיקה קבעה כי צילום מסך יכול לשמש ראיה מספקת גם ללא חוות דעת טכנולוגית, כל עוד לא הועלתה טענה ממשית לזיוף. בית המשפט יבחן את הפרסום לפי מובנו האובייקטיבי בעיני האדם הסביר, על בסיס הטקסט עצמו והקשרו, ולא לפי כוונת המפרסם בלבד. הוכחה לפרסום לקהל: האם הגיע למספר אנשים, קבוצות, תאגידים או פורסם באינטרנט. לצלם את המסך של הפרסום. סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום מתקיים גם אם הופנה לאדם אחד בלבד, כל עוד הגיע לאדם נוסף זולת הנפגע. בפסיקה נקבע כי פרסום בקבוצת ווטסאפ, בקבוצת פייסבוק סגורה, בפורום מקצועי, ברשימת תפוצה או בפני עובדים במקום עבודה, מהווה פרסום לכל דבר ועניין. מבחינת בית המשפט, אין חשיבות לגודל הקהל אלא לעצם היציאה מגדר היחסים הדו צדדיים בין המפרסם לנפגע. כאשר מדובר באינטרנט, נקודת המוצא של בתי המשפט היא חשיפה רחבה ופוטנציאל בלתי מוגבל, גם אם בפועל מספר הצפיות אינו ידוע. די בהוכחה שהפרסום היה נגיש לאחרים ולא נשאר בגדר שיחה פרטית. הקשר לפגיעה במוניטין הסבר מדוע הפרסום פוגע בעסק, במקצוע או במוניטין של התובע. סעיף 1 לחוק מגדיר פגיעה במשלח יד, בעסק או במקצוע כאחת החלופות המובהקות ללשון הרע. אין חובה להוכיח ירידה בהכנסות או נזק כספי מדויק, אלא להראות שהפרסום עלול היה לפגוע באמון, בתדמית או בשם הטוב של התובע בעיני לקוחות, עמיתים או מעסיקים. בתי המשפט בוחנים את מעמדו של התובע, תחום עיסוקו, קהל היעד שנחשף לפרסום והאופן שבו הדברים הוצגו. בפרשות רבות נקבע כי פרסום המטיל דופי ביושרה מקצועית, באמינות או בהתנהלות עסקית, מקים חזקה של פגיעה במוניטין, גם ללא הוכחת נזק קונקרטי, במיוחד כאשר מדובר בבעלי מקצוע חופשיים או בעלי עסקים קטנים. הוכחת כוונה לפגוע אם יש ראיות שהנתבע התכוון לפגוע, זה יכול להגדיל את הפיצוי לפי סעיף 7א. ([העין השביעית][1]) סעיף 7א לחוק מאפשר הגדלת פיצוי ללא הוכחת נזק כאשר הוכחה כוונה כזו. הכוונה נלמדת מנסיבות הפרסום ולא רק מהצהרות מפורשות. בין השיקולים שבתי המשפט בוחנים, לשון בוטה או משפילה במיוחד, חזרה על הפרסום לאחר התראה, פרסום בזמנים רגישים, פרסום בפני גורמים רלוונטיים במיוחד לפגיעה, כמו לקוחות או מעסיקים, והתנהלות כללית המעידה על רצון להזיק ולא על הבעת דעה לגיטימית. התנהלות שיטתית ובלתי מידתית יכולה ללמד על כוונה לפגוע גם ללא הודאה מפורשת בכך. הוכחת כוונה אינה תנאי לעצם האחריות, אך יש לה משמעות ישירה בשאלת גובה הפיצוי. לסיכום הצלחה בתביעת לשון הרע תלויה ביכולת להציג לבית המשפט תמונה ראייתית סדורה, הכוללת פרסום מתועד וברור, הוכחה לחשיפה לצד שלישי, הסבר משכנע לפגיעה בשם הטוב או במוניטין, ונסיבות המלמדות, ככל שניתן, על כוונה לפגוע. החוק והפסיקה מעניקים כלים רחבים לתובע, אך דורשים הקפדה ראייתית מדויקת. חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה-1965 מגדיר בצורה ברורה מהו פרסום פוגע ומה נחשב לשון הרע, ומהן ההשלכות האזרחיות והפליליות. החוק מאפשר לתבוע גם ללא הוכחת נזק במקרים מסוימים לפי סעיף 7א. כדי להצליח בתביעה יש להוכיח פרסום, תוכן פוגעני וחשיפה לצד ג'. פסיקה ישראלית מגבה מקרים רבים שבהם בתי המשפט פסקו פיצויים משמעותיים בשל פרסומים פוגעניים.

זכויות עובדים, דרכי התמודדות עם פיטורין, זכויות סוציאליות, זכויות העובד והתמודדות עם מעסיק שמערים קשיים טיפול בזכויות עובדים כעובד שכיר או עובדת שכירה, מגיעות לכם זכויות רבות המגנות עליכם מפני החלטות לא נכונות של המעסיקים שלכם. אדם או חברה המעסיקים עובדים שכירים כפופים לחוקים ותקנות שמטרתם להכווין ולהסדיר את מערכת היחסים שבין המעסיק לבין המועסק, מה שנקרא "יחסי עובד מעביד" חוקים ותקנות אלו מאוגדים תחת תחום הקרוי "דיני עבודה". כללים אלו יסייעו לעובד לממש את זכויותיו עד למקסימום יכולת המיצוי שלהן. בפיטורים או התפטרות; כדי להצליח בתביעה על זכויותיך כעובד, חשוב לפנות לעורך דין העוסק בדיני עבודה, אדם המתמחה בדיני עבודה ויודע כיצד להעביר את המסרים, הן למעסיק והן לבית הדין לעבודה. כאמור, ישנם כללים מפורשים כיצד ניתן להתפטר ממקום העבודה, מה הן הפעולות שעליך לנקוט לפני ההתפטרות, לתת הודעה מוקדמת או הכנה מראש למעסיק לפני הפיטורין. מבט מהיר על דיני העבודה, מה הם בעצם? החוקים המחזיקים את עולם דיני העבודה, כמו כן התקנות המתלוות אליהם עוסקים בזכויות העובד בהן; זכויות סוציאליות, זכויות להגנה בפני אפליה, זכויות לפיצויים, אם זה פיצויי פיטורין או פיצויי התפטרות, התנהלות בסכסוכי עבודה בין מעסיקים לעובדים, התנהלות בענייני שכר, אם של עובד אינדיבידואל או אם שכר תחת הסכמים קיבוציים, זכויות העובד מול ביטוח לאומי וביטוחים פרטיים, מקרים של תאונות במהלך שעות העבודה, אם זה במקום העבודה ואם זה בדרך אליו או ממנו, הגנה על זכויות הקשורות לשעות העבודה והשכר בהתאם לכך, זכויות פנסיוניות המגיעות לעובד בעת פרישתו לגמלאות, ואף תלונות הנוגעות להתנהגות בלתי הולמת של עובדים אחרים במקום העבודה כלפי המלין, או תלונות הנוגעות לעבירות מין בהן הטרדה מינית ופגיעה באוטונומיה של העובד. כדי לממש את זכויות אלו, חשוב שיהיה עורך דין מקצועי בתמונה, שייצג את העובד וידאג למצות את כל זכויותיו בכפוף לדיני עבודה, חוקים, תקנות ופסקי דין מהותיים של בית הדין הארצי לעבודה. החשיבות של ייצוג ע"י עורך דין עבודה עורך דין העוסק בתחום דיני העבודה מקבל עדכוני חקיקה, עדכונים לגבי צו שעה או צווי חירום, שינויים בתקנות ומיידעים רבים על פסיקות הן של בית הדין הארצי לעבודה והן של בג"ץ במקרים חריגים. אדם שאיננו עורך דין, לא יודע תמיד לגשת למיידעים אלו ואיננו מעודכן בהם בדרך של שגרה, לכן חשוב ביותר שמי שיטפל בתיק שלו יהיה עו"ד מנוסה בתחום דיני העבודה. לכל אירוע משפטי הכרוך בדיני עבודה, כאשר ישנה תביעה מול מעסיק או מול עובד, ההשלכות הכלכליות עשויות להיות קשות עבוד כל אחד מהצדדים, לכן המשמעות של עורך דין לענייני עבודה הוא קריטי. בסט החוקים הנוגעים ביחסי עובד מעביד, קיימים כללים משמעותיים המשפיעים על כל עובד ברמה האינדיבידואלית, בהם; זכויות נשים בהריון, כן, גם גברים זכאים לחופשת לידה למשל. עורך דין ידע מה קורה כאשר המעביד לא משלם שכר בזמן, הלנת שכר, או התעמרות במקום העבודה על ידי המעסיק או אדם בכיר אחר. מתי מכתב פיטורין הוא תקין, מתי מגיע לך תשלום דמי מחלה עבור ימים שלא הייתה במקום העבודה, מה היא הודעה מוקדמת ואיך עליית שכר המינימום משפיע על השכר שלך. כל אלו הם מנת חלקו של עורך הדין שתפקידו לייצג את התובע, אם זה העובד ואם זה המעסיק בתחום דיני העבודה. פיצויי פיטורין, מה מגיע לי להלן רשימת הזכויות המגיעות לך כעובד שכיר שפוטר או התפטר בדין מפוטר: 1. זכויות כספיות פיצויי פיטורים לפי חוק עובד שפוטר זכאי לפיצויים בגובה משכורת אחת לכל שנת עבודה מלאה. אם עבדת חלק משנה, הפיצוי יחושב באופן יחסי. מי זכאי לפיצויי פיטורים; - עובד שהשלים שנת עבודה מלאה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה זכאי לפיצויי פיטורים. - חישוב פיצויי פיטורים: שכר אחרון ברוטו × מספר שנות העבודה. - אם קיים סעיף 14, הזכאות משתנה בהתאם להפרשות שבוצעו. תשלום בגין ימי הודעה מוקדמת אם לא ניתנה לך הודעה מוקדמת, את/ה זכאי/ת לפיצוי בגובה שכר עבור אותה תקופה. - אם המעסיק לא דרש מהעובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, עליו לשלם עבור תקופה זו. - משך ההודעה המוקדמת נקבע לפי הוותק: יום לכל חודש עבודה בשנה הראשונה, ולאחר מכן חודש עבודה שלם. פדיון ימי חופשה כל ימי החופשה הצבורים חייבים להיות משולמים עם סיום העבודה. - תשלום עבור יתרת ימי החופשה שלא נוצלו, בהתאם לחוק חופשה שנתית. פדיון ימי הבראה שלא שולמו אם לא שולמו במהלך השנה, יש לשלם עם גמר החשבון. - תשלום בעבור ימי הבראה שמגיעים לעובד בהתאם לוותק ושטרם שולמו. יתרת שכר עבודה - תשלום שכר עבור הימים האחרונים שבהם עבד העובד לפני הפיטורים. פדיון ימי מחלה (במקרים חריגים): לא תמיד ניתנת לפדיון, אך במקרים מסוימים, עשוי להיות פיצוי בגין ניצול חלקי. - תשלום עבור ימי מחלה שלא נוצלו אם נקבע בהסכם קיבוצי או אישי. 2. זכויות פנסיוניות השלמת הפרשות לפנסיה - המעסיק מחויב להשלים את ההפרשות לקרן הפנסיה של העובד עד למועד הפיטורים, הפרשות אלו כוללות הפרשות לפיצויים, תגמולים וחיסכון. שמירה על רצף ביטוחי - העובד רשאי להמשיך את הביטוח הפנסיוני או הביטוח המנהלי באופן עצמאי. 3. זכויות תעסוקתיות - המעסיק מחויב למסור לעובד טופס 161, המהווה אישור על הפסקת עבודה לצורך שחרור פיצויים וחישוב זכויות פנסיוניות. תעודת עבודה - לפי חוק הודעה מוקדמת, העובד זכאי לקבל מסמך בכתב המתאר את תקופת העסקתו ותנאי העבודה. זכות לערער על הפיטורים - אם העובד חושב שהפיטורים לא חוקיים (למשל, פיטורים ללא שימוע או אפליה), הוא רשאי להגיש תביעה בבית הדין לעבודה. 4. זכויות מיוחדות לפי נסיבות הפיטורים עובדת בהריון - במקרה של עובדת בהיריון פיטורים דורשים אישור ממשרד הכלכלה, במידה שהעובדת עבדה לפחות שישה חודשים. עובד בתקופת מילואים - חל איסור לפטר עובד הנמצא בתקופת מילואים או 30 ימים לאחר סיומה. עובד בתהליך טיפולי פוריות - פיטורים דורשים אישור ממשרד הכלכלה. עובד עם מוגבלות או עובד החוזר מתקופת מחלה ממושכת - ישנם כללים מיוחדים הנוגעים לפיטורים של עובדים במצבים אלה. 5. זכויות בביטוח לאומי דמי אבטלה - במידה שהעובד פוטר ונמצא ללא עבודה, הוא זכאי לדמי אבטלה אם צבר תקופת אכשרה (12 חודשים מתוך 18 חודשים שקדמו לפיטורים). - נדרש להירשם בלשכת התעסוקה. שמירה על זכויות סוציאליות - בעת הפסקת עבודה, זכויות כגון דמי לידה או קצבאות אחרות עשויות להיות מושפעות ויש לוודא עמידה בדרישות הביטוח הלאומי. 6. זכויות בהליך הפיטורים שימוע לפני פיטורים - חובה לקיים לעובד שימוע הוגן ומסודר לפני קבלת החלטת הפיטורים. - השימוע חייב לכלול מתן הזדמנות לעובד להשמיע את טיעוניו. נימוקים לפיטורים - על המעסיק להסביר לעובד את הסיבות לפיטורים ולמסור הודעה מסודרת על כך. 7. זכויות על פי הסכם אישי או קיבוצי תשלומים נוספים - ייתכן שהעובד זכאי לתשלומים נוספים, כגון בונוסים, מענקי סיום עבודה, או הטבות אחרות שנקבעו בהסכם אישי או קיבוצי. קרנות השתלמות - אם העובד היה זכאי להפרשות לקרן השתלמות, המעסיק מחויב להשלים אותן עד ליום הפסקת העבודה. לסיכום כל עובד שפוטר זכאי לזכויות בסיסיות הקבועות בחוק. עם זאת, חשוב לבדוק אם יש זכויות נוספות הנובעות מהסכמים אישיים או קיבוציים. מומלץ לעבור על תלושי השכר ולוודא שכל ההפרשות בוצעו כנדרש. במקרה של ספק, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי אצל עורך דין לענייני עבודה. להורדת המדריך - רשימת המסמכים שצריך לשם בדיקת התכנות התביעה / ההגנה בתיק העבודה שלך Document.pdf עורך דין העוסק בדיני עבודה פועל בכפוף לכללים הכתובים בכמה חוקים ותקנות המגדירים מה הם חובותיו וזכויותיו של העובד, כמו כן, כך גם לגבי מעסיקים. מטרת סדרת חוקים אלו היא לכיוון ולהסדיר את מערכת היחסים העניינית בין עובד למעסיק. מעסיק יכול להיות אדם פרטי, חברה בינונית או גדולה, תאגיד או כל גוף אחר המעסיק עובדים בשכר. לעיתים גם אנשים העובדים כעצמאיים או מה שנקרא - פרילנסרים זכאים להגנה של חוקי העבודה. דינים אלו אף מגדירים את מערכת היחסים הענייניים בין מוסדות כגון ארגוני עובדים לבין הגורמים המעסיקים עובדים. חוקים אלו של דיני עבודה מסודרים לפי קטגוריות המגדירות את הנושאים לפי חולקה ברורה, כזו שעונה לרוב השאלות והסוגיות שעולות בין עובד למעסיק. כדי לרדת לעומקים של דברים, להלן רשימת החוקים והסברים כלליים שיסייעו לקורא/ת להבין את הבסיס העיקרי שהם מייצגים. להלן רשימה של החוקים העיקריים הקשורים לדיני עבודה בישראל: 1. חוקי יסוד: - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (זכויות בסיסיות של העובד). - חוק יסוד: חופש העיסוק . 2. חוקי זכויות עובדים: - חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 . - חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. - חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951. - חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976. - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. - חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954. - חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (פרק תעסוקה). - חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002. - חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעות חמורות), התשנ"ז-1997. - חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011. 3. חוקים הקשורים לעבודה מאורגנת: - חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957. - פקודת ארגון הפיקוח על העבודה [נוסח חדש], התשל"א-1971. - חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957. - חוק זכות ההתארגנות בארגון עובדים, התשס"ו-2006. 4. חוקים הנוגעים לבריאות ובטיחות בעבודה: - פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970. - חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954. - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (פרק תאונות עבודה). 5. חוקי הגנה סוציאלית: - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. - חוק פנסיה חובה, התשס"ח-2008 (עיגון בהסכמים קיבוציים). 6. חוקים בנוגע לסיום יחסי עבודה: - חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001. - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. 7. חוקים בתחום תשלומים וניהול כספי: - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. - חוק דמי הבראה, התשי"ז-1957. - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (בנוגע לזכויות פנסיוניות). 8. חוקים נוספים: - חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (נוגע גם לתחום העבודה). - חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959. - חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (פרק תעסוקה). - חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991. - חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967. הערה: חוקים אלו משתנים ומתעדכנים מעת לעת, וייתכן שישנן תקנות ופסיקות נוספות המשפיעות על פרשנותם ויישומם.

מה הן שעות נוספות קבועת המופיעות בתלוש השכר ואיך יש להתייחס ולבדוק את העניין שעות נוספות קבועות בתלוש בתלוש המשכורת מופיעה שורה של שעות נוספות קבועות, מה זה אומר ואיך יש להתייחס לזה?! מה הן שעות נוספות קבועות בתלוש השכר וכיצד יש להתייחס אליהן שורת "שעות נוספות קבועות" בתלוש המשכורת יכולה להתייחס להסכם עבודה או הסדר שבו מעסיק מחליט לשלם לעובד שעות נוספות על בסיס קבוע, בלי קשר לשעות עבודה נוספות בפועל בכל חודש. זה יכול להיות חלק מחוזה שמבטיח לעובד תוספת קבועה לשכר, ובמקרים מסוימים משמש כתחליף לרישום מדויק של שעות נוספות. לעיתים, כדאי לבדוק בהסכם העבודה או לשאול את מחלקת השכר כדי להבין אם מדובר בשעות נוספות על בסיס קבוע בהסכם שלך או אם מדובר בטעות. ראשית נגדיר מה היא שעת עבודה ומה הן שעות נוספות כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 ; "שעות עבודה" פירושו – הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר. יום עבודה לא יעלה על 8 שעות עבודה. אולם בעבודה בלילה וביום שלפני המנוחה השבועית ויום לפני חג שהעובד אינו עובד בו, לא יעלה יום עבודה על 7 שעות. "שעות נוספות" פירושו – שעות העבודה העודפות – השעות שהעובד עובד מעבר לשעות המוזכרות לעיל. האם המעסיק צריך להפריש לפנסיה בגין שעות נוספות קבועות? המעסיק מחויב להפריש לפנסיה בגין שעות נוספות קבועות, שכן הן נחשבות חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב ההפרשות לפנסיה. לפי החוק בישראל, ההפרשות לפנסיה מבוצעות על בסיס ה"שכר המבוטח," הכולל בדרך כלל את השכר הבסיסי וכל תוספת קבועה או מתמשכת כמו שעות נוספות קבועות. אם יש לך שעות נוספות שמשולמות באופן קבוע כחלק מהשכר, הן צריכות להיכלל בחישוב הסכום שממנו נגזרות ההפרשות לפנסיה. אם לא מתבצעות הפרשות בגין שעות נוספות אלו, ייתכן שיש מקום לבדוק זאת מול המעסיק או מחלקת השכר. איך בודקים אם המעסיק אכן מפשיר לפנסיה בגין שעות נוספות? כדי לבדוק אם המעסיק מפריש לפנסיה גם בגין שעות נוספות קבועות, אפשר לפעול לפי השלבים הבאים: בודקים את תלוש המשכורת; מסתכלים בתלוש המשכורת ומחפשים את סעיפי השכר הקובע לפנסיה. יש לחפש סעיף כמו "שכר מבוטח" או "שכר לפנסיה". בודקים אם השכר המבוטח כולל גם את הסכום שמופיע תחת "שעות נוספות קבועות". השוואה בין שכר לפנסיה לשכר הכולל; אם בתלוש המשכורת קיים פער בין השכר הכולל לבין השכר המבוטח לפנסיה, ייתכן שיש בעיה. השכר המבוטח אמור לכלול את כל המרכיבים הקבועים בשכר, כולל שעות נוספות קבועות. עיון בהסכם העבודה; יש לקרוא את הסכם העבודה כולו ולבדוק אם כתוב שם כיצד מחושבות ההפרשות לפנסיה ומה כלול בשכר הקובע לפנסיה. יש לוודא שהשעות הנוספות הקבועות מופיעות כחלק מהשכר המבוטח. פניה למחלקת שכר או משאבי אנוש; לבירור נוסף ניתן לפנות למחלקת השכר או משאבי אנוש ולבקש הסבר על אופן חישוב ההפרשות לפנסיה. ניתן לשאול אותם באופן ישיר אם ההפרשות כוללות גם את השעות הנוספות הקבועות בתלוש המשכורת, חשוב שיבהירו כך שיהיה ברור ופשוט. בדיקת דו"חות קרן הפנסיה; יש לבדוק את דוחות קרן הפנסיה של העובד ולהשוות בין השכר המבוטח בדוח לבין המופיע בתלוש השכר. השכר המבוטח בדו"ח אמור לכלול את שעות הנוספות הקבועות אם הן כלולות בחישוב הפנסיה. התייעץ עם יועץ פנסיוני; אם לאחר הבדיקה מתעוררות ספקות או שאלות, ניתן לפנות ליועץ פנסיוני כדי לקבל ייעוץ מקצועי ולוודא שהכול תקין מבחינת ההפרשות לפנסיה של העובד. במידה ויימצא שלא בוצעו הפרשות כחוק, יש לעובד זכות לדרוש מהמעסיק לבצע את ההשלמה בהתאם לחוק. תרחיש לדוגמא: שכר היסוד עומד על 7,500 שקלים, שעות נוספות קבועות עומד על 1,000 שקלים ואילו השכר המובטח עומד על 9,235 שקלים. האם השעות הנוספות נכנסו בשכר המובטח? במקרה זה, שכר היסוד הוא 7,500 שקלים, ושעות נוספות קבועות עומדות על 1,000 שקלים. השכר המבוטח עומד על 9,235 שקלים. אז כדי לבדוק אם השעות הנוספות הקבועות נכנסו לשכר המבוטח עושים חישוב פשוט: סך השכר הכולל (שכר יסוד + שעות נוספות קבועות) צריך להיות 8,500 שקלים. אך השכר המבוטח בדוגמא הוא 9,235 שקלים, שזה גבוה יותר מ-8,500 שקלים. הפרש בין השכר הכולל לשכר המבוטח; אם השכר המבוטח גבוה מהשכר הכולל (בדוגמא לעיל הוא גבוה ב-735 שקלים), ייתכן שהשכר המבוטח כולל רכיבים נוספים (כגון תוספות שונות שאינן שעות נוספות) ולא רק את השעות הנוספות הקבועות. מכאן נראה שהשעות הנוספות הקבועות בהחלט נכללות בשכר המבוטח שבדוגמא, שכן השכר המבוטח גבוה מסכום השכר הכולל. כדאי לבדוק גם מהם הרכיבים הנוספים המובילים להפרש הזה (735 שקלים נוספים). ייתכן שישנם רכיבים נוספים שמוגדרים כמרכיבים מבוטחים לפנסיה, כמו החזרי הוצאות או תוספות אחרות. כמובן שתרחיש זה נדיר ולרוב ההפרש הוא לרעה ולא לטובה. במידה וההפרש הוא לרעה, יש לפנות למעסיק לתיקון הטעות. אז מדוע מעסיק בוחר לעשות את עניין השעות הנוספות, במה זה מועיל? הוספת "שעות נוספות קבועות" בתלוש השכר יכולה לשמש את המעסיק והעובד בכמה דרכים, ולכל אחת יש סיבות שונות מבחינת תכנון שכר, מיסוי, ותמריצים: שליטה בהוצאות המעסיק; במקום לשלם לעובד שעות נוספות לפי כמות השעות שהוא בפועל עבד מדי חודש, המעסיק יכול לשלם תוספת קבועה מראש. כך הוא שומר על יציבות בהוצאות השכר ולא נחשף לתנודתיות בשעות נוספות בפועל. תמריץ לעובד; העובד נהנה מתוספת שכר קבועה, גם אם לא עבד שעות נוספות באותו חודש. זה נותן לעובד תחושת יציבות כלכלית ומשפר את תזרים המזומנים החודשי שלו. שיקולי מיסוי; בחלק מהמקרים, "שעות נוספות" יכולות להיחשב כמיסוי שונה מאשר רכיבי שכר אחרים. ייתכן שמבחינת מס, יש יתרון בהפרדת שעות נוספות מהשכר הבסיסי. חוזה עבודה גמיש; בחלק מהמקרים, שעות נוספות קבועות מציינות שהעובד מסכים לבצע עבודה שמוגדרת מראש ככוללת שעות נוספות באופן קבוע (למשל, תפקידים עם מחויבות שעות עבודה רבות). זה מאפשר להגדיר את ציפיות העבודה בצורה גמישה יותר עבור העובד והמעביד. הפרדה בין שכר בסיס לתוספות; מבחינת חישוב שכר ובונוסים, יש פעמים שבהם שכר הבסיס לא כולל תוספות כמו שעות נוספות. כך השכר הבסיסי נשאר קבוע, בעוד התוספות עוזרות לתגמל את העובד על עבודה מאומצת יותר או מחויבות נוספת. שמירה על זכויות פנסיה והפרשות סוציאליות: אם שעות נוספות קבועות מוגדרות כחלק מהשכר המבוטח, העובד מרוויח בכך שהן נכללות בחישוב זכויות הפנסיה, הפיצויים וההפרשות הסוציאליות, בעוד שבמקרה של שעות נוספות בפועל זה לא תמיד קורה. לכן חשוב לבדוק את העניין מול המעסיק. לסיכום, הסידור הזה מועיל הן למעסיק שמחפש יציבות בהוצאות השכר והן לעובד, שמרוויח תוספת שכר קבועה ומנצל את זה לזכויות סוציאליות מוגדלות. הסיכום עם המעסיק היה על שכר של 8,500 שקלים נטו, הוא החליט לפרק את השכר לשתי קטגוריות, שכר בסיס 7,500 שקלים ושעות נוספות קבועות 1,000 שקלים. איך זה משפיע על העובד? ההחלטה של המעסיק לפרק את השכר לשתי קטגוריות — שכר בסיס של 7,500 שקלים ושעות נוספות קבועות של 1,000 שקלים — יכולה להשפיע עליך בכמה אופנים: חישוב זכויות סוציאליות; פנסיה; אם השעות הנוספות הקבועות נכללות בשכר המבוטח לפנסיה, לא אמורה להיות השפעה לרעה על ההפרשות לפנסיה של העובד. אם הן לא נכללות, ההפרשות יבוצעו רק על שכר הבסיס (7,500 שקלים), וזה עלול לפגוע בזכויותיו העתידיות של העובד. פיצויי פיטורין; פיצויים מחושבים על פי השכר האחרון של העובד, ובמידה והשעות הנוספות הקבועות לא נכללות בשכר הקובע, זה עלול להקטין את סכום הפיצויים שיקבל העובד בעתיד. זכויות נלוות; הטבות כמו ימי חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה ותשלום על שעות נוספות רגילות מחושבים בדרך כלל על בסיס שכר היסוד. פירוק השכר עלול להקטין את השכר שעליו מבוצעים החישובים הללו אם שעות נוספות קבועות לא ייחשבו. גמישות בשעות נוספות בפועל; מאחר שהוסיפו לעובד שעות נוספות קבועות, תשלום זה לא משתנה לפי השעות הנוספות בפועל שהוא עבד כל חודש. המשמעות היא שאם יעבוד פחות שעות נוספות, העובד ימשיך לקבל את הסכום הקבוע. אולם, אם יעבוד יותר שעות נוספות, ייתכן שיתוגמל רק בחלק מהמקרים, כי המעסיק יכול לטעון ששעות נוספות מסוימות כבר משולמות מראש. השפעה על הנטו; ההסכמה של העובד שבדוגמא היא על שכר נטו של 8,500 שקלים, כך שבמקרה הזה ייתכן שהשינוי לא ישפיע על השכר בפועל שהעובד מקבל ביד. עם זאת, יש לבדוק איך המעסיק מחלק את השכר לצורך תשלום מיסים והפרשות. מיסוי; שעות נוספות קבועות יכולות להיות מחויבות במס בצורה שונה משכר בסיס. במקרים מסוימים זה עשוי להשפיע על ניכויי המס, אבל מכיוון שהשכר נטו מוסכם, ההשפעה כאן תהיה לרוב מינימלית. כדאי לוודא שהשעות הנוספות הקבועות אכן נכללות בחישוב הזכויות הסוציאליות ושלא נפגעת כתוצאה מהשינוי. איך ניתן לבדוק את זה שהשעות הנוספות הקבועות אכן נכללות בחישוב הזכויות הסוציאליות ושלא נפגעת כתוצאה מהשינוי? כדי לבדוק שהשעות הנוספות הקבועות נכללות בחישוב הזכויות הסוציאליות שלך, ולהבטיח שהשינוי בשכר לא פוגע בזכויותיך, אפשר לפעול לפי השלבים הבאים: בדיקת תלוש השכר - שכר מבוטח לפנסיה: יש לחפש בתלוש השכר את הסעיף של "שכר מבוטח לפנסיה" או "שכר קובע לפנסיה". הכללת שעות נוספות קבועות; יש להשוות בין השכר המבוטח לבין סך השכר של העובד (שכר בסיס + שעות נוספות קבועות). אם הסכום של השכר המבוטח תואם או גבוה מ-8,500 שקלים (כולל את השעות הנוספות), אז הן כלולות בחישוב הזכויות הסוציאליות. שיעור הפרשות; יש לבדוק את ההפרשות לפנסיה, לקרן השתלמות (אם יש), ופיצויים, ולוודא שהן מחושבות מהשכר הכולל של העובד (שכולל שעות נוספות קבועות) ולא רק מהשכר הבסיסי. עיון בהסכם העבודה; יש לקרוא את הסכם העבודה או את כל שינויי השכר שבוצעו, ולוודא שיש סעיף שמתייחס להכללת השעות הנוספות הקבועות בחישוב הזכויות הסוציאליות. חשוב לוודא שהשעות הנוספות מוגדרות כקבועות ולא כ"שעות נוספות רגילות" שאינן נכללות בשכר המבוטח לפנסיה או לפיצויים. בדיקה מול מחלקת שכר/משאבי אנוש; יש לפנות למחלקת השכר או משאבי האנוש ולשאול אותם ישירות האם השעות הנוספות הקבועות נכללות בשכר המבוטח לפנסיה, פיצויים ושאר זכויות סוציאליות. יש לבקש מהם הסבר על איך ההפרשות מתבצעות והאם השכר של העובד, כולל השעות הנוספות, משמש כבסיס לחישוב ההפרשות. השוואת דוחות פנסיה; יש לקבל את הדו"חות מקרן הפנסיה של העובד ולהשוות בין השכר המבוטח המופיע שם לבין התלוש של העובד. בדו"ח קרן הפנסיה, אמור להופיע סכום השכר שעליו מבוצעות ההפרשות. אם הסכום זהה לשכר הכולל של העובד (כולל שעות נוספות קבועות), השעות הללו נכללות בזכויות הסוציאליות שלו. ייעוץ פנסיוני; אם יש ספקות לאחר הבדיקות הללו, אפשר לפנות ליועץ פנסיוני עצמאי כדי שיבדוק את התלוש ודוחות הפנסיה ויוודא שאין הפרות בזכויותיך הסוציאליות. בדיקת זכויות נוספות; יש לבדוק אם הטבות כמו חופשה, הבראה, ודמי מחלה מחושבות לפי השכר הבסיסי בלבד או לפי השכר הכולל (כולל שעות נוספות קבועות). ניתן לבדוק את זה בתלוש או לשאול ישירות את מחלקת השכר. ביצוע בדיקות אלה ייתן לעובד ולמעסיק תמונה ברורה אם השעות הנוספות הקבועות אכן נכללות בחישוב הזכויות הסוציאליות של העובד, כך שניתן יהיה לוודא שלא נפגעו זכויותיו כתוצאה מהשינוי. בכל מצב, מומלץ ונכון יותר להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה .

מה קורה עם המשכורת שלי בתקופת מבצע עם כלביא פיטורים בלי מכתב פיטורים פוטרתי והמעסיק לא נותן לי מכתב פיטורים פיטורים בלי מכתב פיטורים, מה חשוב מאד לדעת כאשר עובד בישראל מפוטר, החוק קובע כי הוא זכאי לקבל מכתב פיטורים רשמי מהמעסיק. המכתב הזה הוא המסמך המרכזי שמוכיח את סיום ההעסקה, מציין את מועד הפיטורים המדויק, ומהווה בסיס לחישוב כל הזכויות הסוציאליות של העובד. אי קבלת מכתב פיטורים עלולה להקשות על חישוב פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפקדות פנסיוניות ודמי אבטלה, ולכן חשוב לדעת מה הזכויות ואיך לפעול אם המעסיק מסרב לתת אותו. למה מכתב פיטורים חשוב? המכתב קובע מועד רשמי לסיום העבודה, וזה קריטי לחישוב פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. ביטוח לאומי דורש את מועד סיום העבודה כדי לחשב את זכאות העובד לדמי אבטלה. ללא מכתב רשמי, יתכן שהזכאות תתעכב. קופות הגמל והפנסיה דורשות את המכתב לצורך חישוב פיצויים והפקדות מסודרות. ללא מכתב כזה, יתכן שהזכויות הפנסיוניות שלך לא ינוצלו במלואן. מה לעשות אם המעסיק מסרב לתת מכתב פיטורים חשוב ביותר לבקש את המכתב בכתב, לשלוח במהירות מייל או מכתב רשום למעסיק ולבקש את המכתב לצורך זכויותיך הסוציאליות. תיעוד הוא כלי קריטי, יש לשמור עותק מכל פניה למעסיק ומכל מענה שהוא מעביר אלייך, זה יכול לשמש כראיה במקרה של סכסוך. פנייה לעורך דין שיכתוב למעסיק מכתב רשמי יותר, לרוב זה עוזר מהר יותר. במידת הצורך, אם המעסיק ממשיך לסרב, ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כדי לאכוף את הזכות לקבלת מכתב פיטורים. עקרונית, ניתן להגיש את התביעה עצמאית, אולם כתיבה מקצועית, תוך ביצוע מחקר מעמיק ותחקור העובד בצורה נכונה הם כלים משמעותיים לבניית האסטרטגיה בטיפול מול המעסיק, לכן מומלץ מאד לפנות לעורך דין דיני עבודה ושהוא יכתוב את המכתבים ואת כתב התביעה בעת הצורך. לסיכום; מכתב פיטורים הוא כלי חיוני ומשמעותי מאד לשמירה על זכויותייך כעובד שזה עתה פוטר או שהתפטרת בדין מפוטר. המכתב מאפשר חישוב נכון של פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי אבטלה והפקדות פנסיוניות. אם אם עברת אירוע של פיטורים בלי מכתב פיטורים, התייעץ עם עורך דין שעוסק בזכויות עובדים. הכי חשוב שמכתב הפיטורים יגיע מהר לשם מימוש הזכות לקבלת דמי אבטלה ופיצויי פיטורים.