שרון דרורי ושות', משרד עורכי דין    054-6730006 

שרון דרורי עו"ד - שלחתי הודעה מוקדמת להתפטרות ובטעות ציינתי תאריכים כאילו אני עבדתי בשכר חודשי (בפועל אני שעתי, בטחון) האם ניתן לתקן את זה או שהמעסיק יכול לשחק על זה? טעות בניסוח מכתב הודעה מוקדמת הסבר כללי אם שלחת מכתב התפטרות שבו ציינת בטעות תאריכים כאילו עבדת בשכר חודשי, בעוד בפועל עבדת בשכר שעתי, ניתן לתקן את הטעות. המעסיק לא אמור לפגוע בך על כך כדי לשנות את התנאים של הודעה מוקדמת או את זכויותיך, משום שזכויותיך כעובד על פי חוק מתבססות על מעמדך בפועל (שעתי או חודשי) ולא על טעות טכנית במכתב. מה ניתן לעשות: שליחת מכתב תיקון: כדאי לשלוח למעסיק מכתב מתוקן שבו תבהיר את הטעות, ותציין את המעמד האמיתי שלך כעובד בשכר שעתי. במכתב זה תוכל גם לציין את ההודעה המוקדמת המתאימה לפי החישוב הנכון. הודעה מוקדמת לעובד שעתי: על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, עובד שעתי צריך לתת הודעה מוקדמת על פי מספר ימי העבודה בפועל שהוא השלים במקום העבודה, ולא על פי חודשי עבודה כמו עובד חודשי. חשוב לוודא שאת נותנת את מספר הימים הנדרש לפי החוק. אם עבדת פחות משנה: מספר ימי ההודעה המוקדמת תלוי במספר הימים שעבדת. אם עבדת מעל שנה: נדרשת לתת הודעה מוקדמת של 30 יום. חשיבות הטעות: טעות כזו במכתב אינה משפיעה על המעמד החוקי שלך או על זכויותיך. מה שחשוב הוא מה שקבוע בחוק בהתאם לסוג עבודתך (שעתי), ולא מה שנכתב בטעות במכתב ההודעה המוקדמת. אם תבהירי את הטעות ותסדירי אותה מול המעסיק, לא אמורה להיות בעיה משפטית. סיכום: ניתן לתקן את הטעות על ידי שליחת מכתב מתוקן. המעסיק לא יכול להשתמש בטעות זו כדי לשנות את זכויותייך, שכן הן מתבססות על מעמדך בפועל כעובדת בשכר שעתי ולא על טעות במכתב.

הצהרת נגישות לאתר לפי חוק הנגישות עם פרטי האחראי על האתר והחברה שנותנת את השירותים הצהרת נגישות אתר זה התחיל תהליך הנגשה, ועתיד לסיים אותו בקרוב. לכל שאלה ניתן ליצור קשר עם חברת עושים שוויון בטלפון ובמייל מבוא בימינו, כשהאינטרנט משמש לדברים רבים בחיי היום יום, אצל רוב בני האדם, חלה חובה להנגיש כל אתר ואתר על מנת לאפשר חווית גלישה נוחה. ישנם אנשים אשר שימוש באתרים נעשה עבורם קשה עד בלתי אפשרי, עקב מוגבלויות שונות. בעקבות כך, אנו עושים כל מאמץ אפשרי על מנת לקדם ולהנגיש את האתרים לכולם. החזון שלנו הוא שכל אדם באשר הוא יוכל לבחור מהי הדרך הקלה ביותר עבורו לגלוש באינטרנט, ואנו נוכל לסייע בידו. הדרך שלנו היא לזכור, לכול אדם מגיע שוויון. ואנו נעשה הכול על מנת להגיע לכך. כיצד עובדת ההנגשה באתר? באתר הוטמע מערכת הנגשה של חברת עושים שוויון. על מנת לאפשר למשתמש לבחור באפשרויות צפייה וגלישה נוחות יותר. בעת לחיצה על סמן התוסף ייפתח תפריט הנגישות. לניווט קל ומהיר באתר בעזרת המקלדת, יש להפעיל את לחצן "ניווט מקלדת" בתפריט, ולהיעזר במקשים הבאים: לניווט בין כפתורים יש ללחוץ על מקש B במקלדת. לניווט בין טפסים יש ללחוץ על מקש F במקלדת. לניווט בין כותרות יש ללחוץ על מקש H במקלדת. לניווט בין תפריטים יש ללחוץ על מקש M במקלדת. לניווט בין תמונות יש ללחוץ על מקש G במקלדת. קורא מסך - לחווית גלישה מיטבית יש להוריד למחשב תוכנת NVDA להקראת טקסטים באתר נתקלתם בבעיה? במידה ולא מצאתם את התוכן שחיפשתם באתר או שהנכם מעוניינים בעזרה מנציג שירות, תוכלו להקיש f4 ותיפתח חלונית להשארת פרטים. השאירו שם וטלפון ונציג מטעמינו ייצור איתכם קשר. בנוסף, ניתן ללחוץ על "כפתור מצוקה" בתוסף ( נמצא בתחתית התוסף) על מנת לחייג או לשלוח הודעה מהירה. בעת שימוש במחשב יש ללחוץ על הכפתור האדום כדי להוריד התחברות מרחוק. מה בתפריט הנגישות? ● ניווט מהיר בין הדפים המרכזים באתר. ● התאמת גודל הגופן באתר. ● שינויי רווח התווים באתר. ● שינויי רווח בין השורות באתר. ● הגדלת תצוגת האתר. ● התאמת מיקום הטקסטים באתר (ימין/שמאל/מרכז). ● שינוי צבעי הכותרות/ הרקעים/ הטקסטים באתר. ● צבע סמן עכבר - שינוי סמן העכבר ל: גדול ושחור/ גדול ולבן. ● גופן קריא- שינוי הפונט לפונט קריא יותר. ● הדגשת כותרות - הדגשת כול הכותרות באתר. ● הדגשת קישורים - הדגשת כל הקישורים באתר. ● הגדלת טקסטים - הצגת הטקסטים באתר בחלונית צפה בעת מעבר. ● תומך קריאה - הוספת סמן וירטואלי על מנת לעקוב אחרי מיקום המשתמש באתר. ● תומך מיקוד - הדגשת אזור מסוים באתר בעת מעבר. ● ניגודיות כהה - שינויי צבעי האתר לבהיר על גבי רקע כהה. ● ניגודיות בהירה - שינוי צבעי האתר לכהים על גבי רקע בהיר. ● ניגודיות גבוהה - שינוי צבעי האתר לצבעים מנוגדים. ● רוויה גבוהה - הגברת עוצמת הצבעים באתר. ● רוויה נמוכה - הפחתת עוצמת הצבעים באתר. ● מונוכרום - שינוי צבעי האתר לשחר לבן. ● השתק צלילים - השתקה מיידית לכול הוידאו או האודיו באתר. ● הסתר תמונות - הסתרת כול התמונות באתר. ● עצירת אנימציות - השבתת הבהובים ואלמנטים נעים על המסך. ● הדגשת רחף - הדגשת אלמנט ספציפי בעת מעבר. ● הדגשת לחיצה - הדגשת אלמנט ספציפי בעת לחיצה. ● מצב קריאה - תצוגת האתר ללא עיצוב וללא תמונות. ●ניווט מקלדת - ניווט בעזרת מקשי המקלדת בין הקישורים/ הכותרות/ הכפתורים/ הטפסים/ התפריטים/ התמונות באתר. ● קורא מסך - הקראת טקסטים באתר על ידי לחיצה על הטקסט המבוקש. ● מיקרופון - ביצוע פקודות קוליות. פרטי האחראי על נגישות האתר שם: תבור אברהמי טלפון : 1-700-015-107 דוא"ל: info@equality.co.il פרטי רכז הנגישות בבית העסק שֵׁם: שרון טֵלֵפוֹן: 054-6730006 דוא”ל: sharon.drory@gmail.com הגעה למקום בתיאום מראש בלבד. אין נגישות במקום - בכל צורך בנגישות ניתן לתאם פגישה במיקום נגיש. כְּתֹבֶת: ליטאני 1, לוד תאריך עדכון אחרון: 20.01.2025

מה היא צוואה, למה היא חשובה ולמה היא חשובה לקיום סדר בין היורשים הפוטנציאליים צוואות וירושות - דיני ירושה מה היא צוואה ומה מטרתה, ואיך היא משרתת אדם לאחר לכתו מן העולם לדאוג לעתיד של צאצאייך תוך שמירה על איזון והזכות שלך לבחור למי להוריש ומה להוריש. באמצעות עריכת צוואה , ניתן יהיה לחלק את הרכוש של המנוח לחלקים, זאת לאחר שהמוריש הגדיר בצוואתו מי יקבל איזה חלק מן הירושה. למעשה, הצוואה מסדירה את ניהול העיזבון והיא יכולה להכיל אלמנטים רבים, מנגנוני הסדרה אשר יצמצמו למקסימום את החיכוכים שעלולים להתרחש בעת פטירתו של המוריש. חוק הירושה, תשכ"ה-1965 מגדיר בתוכו מי יכולים להיות יורשים, מי הם היורשים הטבעיים (ירושה על פי דין ) גם אם אין צוואה, ושלל חריגים ותנאים העושים סדר בדיני הירושה. עורך דין ירושה יודע למצוא את הכשלים, לשאול את השאלות ולחבר את הקצוות כך שבעת עריכת צוואה לא ישארו יותר מדי קצוות רופפים. למה בכלל צריך צוואה; כאשר אין צוואה, הירושה עשויה להתחלק בין אנשים שעשויים להיחשב יורשים טבעיים לפי החוק (יורשים ע"פ דין ), אולם היה והמוריש לא רצה להוריש למי מיורשיו חלק מסויים, או לא רצה להוריש לו בכלל, מה שיכול להסדיר את עניין חלוקת הרכוש היא צוואה אותה כתב המצווה. מה הוא הרעיון בכתיבת צוואה והפקדתה אצל רשם הירושות; הצוואה נועדה למנוע מלחמות מיותרות בין היורשים הרשומים בה, לבין אלו שאולי נחשבים יורשים טבעיים, אך אינם נכללים בצוואתו של המנוח. המסמך החשוב הזה מגדיר בדיוק רב את רצון המנוח ומחייב את כיבודו. מי יכול לבקש לערוך צוואה; צוואה היא בעצם סוג של חוזה, מסמך בו אדם המצווה קובע מי יירש את רכושו ונכשיו לאחר שילך לעולמו. כל אדם יכול להחליט האם לערוך צוואה לפי השקפת עולמו ורצונו האישי. חוק הירושה בישראל מאפשר לכל אדם לערוך את צוואתו בעצמו תוך חיסכון בתשלום שכ"ט עו"ד, אך כאשר אדם איננו בקי בדיני הירושה, בפסיקה ובמה שקורה בפועל, חשוב ואף קריטי כי עורך דין צוואות יערוך עבורו את הצוואה. עו"ד יודע לעלות על המוקשים שעלולים לצוץ בדרך לאחר לכתו של המוריש, הוא יסייע בעדו לערוך צוואה נכונה יותר, מדויקת יותר ואמינה יותר. החוק קובע ארבע דרכים עיקריות לעריכת צוואה; האפשרות לערוך צוואה כתובה בכתב יד. בד"כ צוואה קבילה כאשר ניתן להוכיח שהמצווה הוא שכתב אותה. האפשרות לגייס לפחות שני עדים שאינם יורשים וחלק מהנהנים מהצוואה. האפשרות לערוך צוואה בפני רשות - שופט, חבר בית דין רבני, רשם של בית המשפט, הרשם לענייני ירושה או נוטריון. מסמך זה יוגש לגורם המשפטי או שתיערך על ידו. צוואה כזו כרוכה בתשלום אגרה. האפשרות לצוואה בעל פה, אדם העומד לעזוב את עולמנו, רשאי לומר את צוואתו בפני שני עדים לפחות. על אותם עדים לרשום מדויק ככל הניתן לדבריו של המוריש, כמו כן, עליהם לחתום על מסמך הנקרא "זיכרון דברים" שיחשב הצוואה עצמה, ולאחר מכן להפקיד את זיכרון הדברים אצל הרשם לענייני ירושה . הדרך המומלצת ביותר היא עריכת צוואה אצל עורך דין ירושה או עורך דין צוואות כדי שישמור על זכויות המוריש. אותו עו"ד יפקיד את הצוואה אצל רשם לענייני ירושה ומכאן היא תיכנס לתוקף לאחר לכתו של המצווה. מי כשר לרשת אדם; לפי סעיף 2 לחוק הירושה, היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; והירושה עצמה היא על פי דין אלה אם קיימת צוואה שהמוריש השאיר אחריו. הכשרות לרשת אדם נתונה לכל מי שהיה בחיים כאשר המוריש הלך לעולמו והוא קשור לאותו מוריש. אדם שנולד תוך 300 ימים לאחר מות המוריש, דינו כשין מי שהיה בחיים בזמן לכתו של המוריש, אלה אם שהורותו הייתה אחרי כן. כמו כן, אין חשיבות אם בשעת הלידה של היורש, היו הוריו נשואים או לא. הוא בכל מקרה יהיה יורש על פי דין. יצירת קשר ישירות בווטסאפ

מה הם דיני משפחה, גירושין, נישואין, מזונות ונקודות מרכזיות דיני משפחה דיני המשפחה בישראל מהווים תחום משפטי מורכב, המשקף את המגוון הדתי, התרבותי והחברתי במדינה. הם עוסקים בנושאים כמו נישואין, גירושין, משמורת ילדים, מזונות, אימוץ וירושה. להלן סקירה של הנושאים המרכזיים בתחום דיני המשפחה; נישואין וגירושין; נישואין: בישראל, נישואין נערכים בהתאם לדין הדתי של בני הזוג. יהודים נישאים לפי ההלכה היהודית בבתי הדין הרבניים. אין אפשרות לנישואין אזרחיים בתוך המדינה, אך נישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל מוכרים לצרכים מסוימים. גירושין: כמו בנישואין, גם הגירושין מתבצעים לפי הדין הדתי. בני זוג יהודים חייבים להתגרש בבית הדין הרבני, וההליך כולל מתן גט. בתי הדין הרבניים מחזיקים בסמכות ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, זה תכף גם בגירושין בין בני זוג שנישאו נישואין אזרחיים. בישראל, הסמכות הבלעדית לדון בגירושין בין בני זוג יהודים, כולל אלו שנישאו בנישואין אזרחיים, נתונה לבתי הדין הרבניים. זאת בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, הקובע כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, שהם אזרחי המדינה או תושביה, יידונו בפני בית הדין הרבני. גם כאשר בני זוג יהודים נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל, עליהם לפנות לבית הדין הרבני לצורך התרת הנישואין. עם זאת, אם המדינה שבה נערכו הנישואין מאפשרת גירושין אזרחיים, בני הזוג יכולים להתגרש שם, ולאחר מכן לרשום את הגירושין בישראל. חשוב לציין כי לפני הגשת תביעת גירושין, יש לפנות להליך של בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים. אם הסכסוך לא נפתר בהליך זה, ניתן להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. בנוסף, בתי המשפט לענייני משפחה מוסמכים לדון בנושאים הנלווים לגירושין, כגון משמורת ילדים, מזונות וחלוקת רכוש, בהתאם לנסיבות המקרה. משמורת ילדים; במקרה של פרידת הורים, נושא המשמורת נדון בבית המשפט לענייני משפחה. ההחלטות מתקבלות בהתאם לעקרון "טובת הילד", תוך התחשבות בגורמים כמו הקשר עם כל הורה, היכולת ההורית, ורצון הילד, כלומר; לאחר פרידת הורים, יש לקבוע את הסדרי המשמורת על הילדים, המגדירים את האחריות המשפטית והמעשית לגידולם. בישראל, קיימים שני סוגי משמורת עיקריים: משמורת מלאה: הילדים מתגוררים עם הורה אחד, בעוד להורה השני נקבעים זמני שהות (הסדרי ראייה) לפגישות עם הילדים. משמורת משותפת: שני ההורים חולקים באופן שווה או כמעט שווה את זמני השהות והאחריות על הילדים. בעת קביעת המשמורת, העיקרון המנחה הוא טובת הילד. בנוסף, קיימת "חזקת הגיל הרך", הקובעת כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם, אלא אם כן ישנן סיבות המצדיקות הסדר אחר, משמע, במקרים מסויימים בהם המשמורת עשויה לעבור לאב. ההורים יכולים להגיע להסכמה ביניהם לגבי הסדרי המשמורת, ובמקרה של מחלוקת, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יקבעו את ההסדר המתאים. מזונות ילדים; החוק מחייב הורים לספק מזונות לילדיהם עד גיל 18, ולעיתים גם לאחר מכן. הסכום נקבע בהתאם לצרכי הילד ויכולתם הכלכלית של ההורים. מזונות ילדים הם תשלומים חודשיים שהורה אחד משלם להורה השני לאחר פרידה, כדי לספק את צורכי הילדים המשותפים. בישראל, שני ההורים מחויבים לדאוג לצורכי ילדיהם הקטינים. במקרים שבהם ההורים חיים בנפרד, סכום המזונות נקבע בהסכמה ביניהם או על ידי בית המשפט לענייני משפחה, זאת בהתאם לצרכי הילדים ויכולות ההורים. החובה לתשלום מזונות חלה גם כאשר ההורים לא היו נשואים. מזונות אישה: מזונות אישה הם תשלומים חודשיים שהבעל מחויב לשלם לאשתו כל עוד הם נשואים, כדי לשמור על רמת החיים לה הורגלה במהלך הנישואין. החובה לתשלום מזונות אישה נובעת מהדין הדתי וההלכתי, ומטרתה להבטיח את צרכיה הבסיסיים של האישה, כגון מזון, ביגוד ודיור. זכאות למזונות אישה מתקיימת כל עוד הנישואין בתוקף, ועד למתן הגט או פסק דין לגירושין המחייב את האישה להתגרש והיא מסרבת. עם זאת, התנהגויות מסוימות של האישה, כמו עזיבת הבית ללא סיבה מוצדקת או בגידה, עשויות לשלול את זכאותה למזונות. הסכם ממון; הסכם ממון הוא חוזה בין בני זוג המסדיר את חלוקת הרכוש והנכסים במקרה של פרידה או גירושין. מטרתו למנוע מחלוקות עתידיות ולהבטיח וודאות כלכלית לשני הצדדים. ההסכם יכול להיערך לפני הנישואין או במהלכם, וכן בין ידועים בציבור. במקרים של נישואין, החוק בישראל קובע כי יש לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין דתי, בעוד שלפני הנישואין ניתן לאשרו גם בפני נוטריון. הסכם ממון נפוץ במיוחד בזוגיות פרק ב', כאשר לבני הזוג יש נכסים קודמים או ילדים מנישואין קודמים, אך הוא רלוונטי לכל זוג המעוניין להסדיר את העניינים הכלכליים ביניהם באופן ברור ומוסכם. הסכם חיים משותפים; הסכם חיים משותפים הוא מסמך משפטי המוסדר בין בני זוג החיים יחד ללא נישואין פורמליים, במטרה להסדיר את היחסים הכלכליים, האישיים והמשפחתיים ביניהם. ההסכם מספק לבני הזוג וודאות וביטחון משפטי, במיוחד במקרים של פרידה או גירושין. הוא יכול לכלול נושאים כמו חלוקת רכוש, מזונות, זכויות ירושה, הסדרי ראייה לילדים ועוד. הסכם כזה חשוב במיוחד כאשר לבני הזוג יש נכסים אישיים, ילדים מנישואין קודמים או כאשר הם מעוניינים להבהיר את זכויותיהם וחובותיהם כלפי זה. הסכם חיים משותפים נבדל מהסכם ממון בכך שהוא מתייחס גם לנושאים אישיים ומשפחתיים, בעוד שהסכם ממון מתמקד בעיקר בהיבטים רכושיים. לכן, זוגות החיים יחד ללא נישואין מומלץ לערוך הסכם חיים משותפים כדי להסדיר את ענייניהם המשפטיים בצורה ברורה ומוסכמת. אימוץ אימוץ ילדים בישראל הוא תהליך שבו ילד מתנתק ממשפחתו הביולוגית והופך לחלק ממשפחה מאמצת, המקבלת את כל הזכויות והחובות כהורים. התהליך מתבצע באמצעות השירות למען הילד, הגוף המוסמך על פי חוק לטפל באימוצים. החוק המרכזי המסדיר את נושא האימוץ הוא חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981. החוק קובע כי הפרש הגילים בין המאמץ לילד המאומץ צריך להיות לפחות 18 שנים ולא יותר מ-43 שנים. במקרים חריגים, בית המשפט רשאי לאשר אימוץ גם כאשר הפרש הגילים חורג מטווח זה, אם הדבר מוצדק בנסיבות המקרה. החוק מתמקד בטובת הילד, ומטרתו להבטיח שהאימוץ יספק לילד בית חם ויציב הממלא את צרכיו הפיזיים והנפשיים. ההליך כולל בדיקות רקע, הערכות פסיכולוגיות, ואישור בית משפט. האימוץ מתבצע לטובת הילד, תוך שמירה על זכויות ההורים הביולוגיים. ירושה וצוואות חוק הירושה, התשכ"ה-1965, מסדיר את אופן חלוקת הרכוש לאחר פטירת אדם. במקרה שאין צוואה, הרכוש מחולק לפי סדר היורשים הקבוע בחוק. במקרה של צוואה, הרכוש יחולק בהתאם לרצון הנפטר, בכפוף למגבלות החוק. הגנה מפני אלימות במשפחה חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, מאפשר לבית המשפט להוציא צווי הגנה למניעת אלימות בתוך המשפחה, כולל הרחקת הפוגע מהבית ואיסור יצירת קשר עם הקורבן. זוגיות ללא נישואין – ידועים בציבור ידועים בציבור הם בני זוג החיים יחד ומנהלים משק בית משותף ללא נישואין רשמיים. מעמד זה מתייחס לזוגות הבוחרים שלא להינשא מסיבות אישיות, אידיאולוגיות או בשל מגבלות חוקיות, כגון בני זוג מאותו מין או בני דתות שונות. ההכרה כידועים בציבור מתבססת על קיום מערכת יחסים יציבה, מגורים משותפים וניהול חיים משותפים לאורך זמן. למרות היעדר נישואין פורמליים, ידועים בציבור זכאים לחלק מהזכויות והחובות של זוגות נשואים, כמו זכויות ירושה, זכויות סוציאליות והכרה במוסדות שונים. פונדקאות והורות חוק הסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו-1996, מסדיר את נושא הפונדקאות בישראל. החוק מתיר פונדקאות בתנאים מסוימים, כולל אישור ועדה מיוחדת והסכמים מפורטים בין הצדדים. הליכים משפטיים בית המשפט לענייני משפחה, שהוקם מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, מוסמך לדון במגוון נושאים משפחתיים. הדיונים מתנהלים בדלתיים סגורות, במטרה לשמור על פרטיות הצדדים. שינויים בחוק דיני המשפחה בישראל מתפתחים עם הזמן, בהתאם לשינויים חברתיים ותרבותיים. לדוגמה, בשנים האחרונות ניכרת מגמה להכרה בזכויות זוגות מאותו המין, הן בתחום הנישואין והן בתחום ההורות. בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בדיני המשפחה בישראל, המשפיעים על היבטים שונים של חיי המשפחה והליכי הגירושין. להלן הבולטים שבהם: חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (גישור חובה): החל משנת 2016, בני זוג המבקשים לפתוח בהליך משפטי נדרשים תחילה להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולנסות לפתור את המחלוקות באמצעות גישור, במטרה להפחית את העומס על בתי המשפט ולעודד פתרון סכסוכים בדרכי שלום. שינויים בדיני מזונות ילדים: בשנים האחרונות, חלו שינויים בפסיקה הנוגעת למזונות ילדים, במיוחד במשפחות עם משמורת משותפת. בתי המשפט מתחשבים יותר ביכולות הכלכליות של שני ההורים ובחלוקת זמני השהות, מה שעשוי להפחית את סכום המזונות המוטל על האב במקרים מסוימים. הכרה בזכויות ידועים בציבור: ההכרה המשפטית בזוגות החיים יחד ללא נישואין רשמיים התרחבה, במיוחד בנושאים כמו ירושה ומזונות. בתי המשפט מכירים בזכויותיהם של ידועים בציבור, בהתבסס על משך הקשר ואופיו. החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו: חוק זה מסדיר את חלוקת הזכויות הפנסיוניות שנצברו במהלך הנישואין בין בני הזוג במקרה של פרידה, במטרה להבטיח חלוקה צודקת ושוויונית של הנכסים הפנסיוניים. ייפוי כוח מתמשך: החלת האפשרות לערוך ייפוי כוח מתמשך מאפשרת לכל אדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים במקרה שיאבד את יכולתו לקבל החלטות בעתיד, ובכך להבטיח שמירה על רצונו גם במצבים של חוסר כשירות. שינויים אלה משקפים את ההתאמות שעברה החברה הישראלית בעשור האחרון, במטרה להתאים את דיני המשפחה למציאות המשתנה ולצרכים העדכניים של המשפחות בישראל. דיני המשפחה בישראל כוללים מגוון חוקים המסדירים את היחסים המשפטיים בין בני משפחה. להלן רשימה של חוקים מרכזיים בתחום: חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953: קובע כי נישואין וגירושין של יהודים בישראל ייערכו על פי דין תורה ובסמכות בתי הדין הרבניים. חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995: מקים את בתי המשפט לענייני משפחה ומגדיר את סמכויותיהם לדון בענייני משפחה מגוונים. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959: מסדיר את חובת תשלום המזונות בין בני משפחה, כולל מזונות ילדים ובני זוג. חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973: מסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג במקרה של גירושין או פטירה. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972: נועד להבטיח את תשלום המזונות שנפסקו על ידי בית המשפט באמצעות המוסד לביטוח לאומי. חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991: מאפשר קבלת צווי הגנה למניעת אלימות בתוך המשפחה. חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981: מסדיר את הליכי האימוץ בישראל. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962: מגדיר את הכשרות המשפטית של אדם ואת הסדרי האפוטרופסות. חוק הירושה, תשכ"ה-1965: מסדיר את אופן העברת הרכוש לאחר פטירת אדם. ייצירת קשר ישיר בווטסאפ

איך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מתקשר לחוקי העבודה בישראל דיני עבודה וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כיצד שני החוקים משפיעים ומושפעים האחד מהשני ולמה חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כל כך חשוב בדיני העבודה דיני עבודה וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו בתמצית מנצחת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא אחד מהחוקים הבסיסיים במדינת ישראל, שנועד להבטיח את זכויות היסוד של הפרט, לרבות הגנה על חייו, גופו, כבודו, חירותו וקניינו. החוק קובע שהמדינה מחויבת לשמור על זכויות אלו ואסור לפגוע בהן אלא בחוק המתחשב בערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית, לתכלית ראויה ובמידה שאינה מעבר לנדרש. בהקשר לדיני העבודה בישראל, החוק מהווה מסגרת ערכית ומשפטית המבטיחה כיבוד זכויות עובדים. כבוד האדם מתבטא בזכות לתנאי עבודה הוגנים, הגנה מפני פיטורים בלתי חוקיים, זכות לשכר מינימום, איסור אפליה בעבודה והגנה מפני הטרדה. כמו כן, חירות האדם מתבטאת בזכות של העובד לבחור את מקום עבודתו ולהתאגד למען שיפור תנאי העבודה. החוק משמש בסיס לפרשנות דיני העבודה ומחזק את ההכרה בזכויות יסוד של עובדים. הוא מגביל פגיעה בזכויותיהם מתוך הבנה שיחסי העבודה הם חלק מהותי בחיי אדם ומהחברה. בתי הדין לעבודה נשענים על עקרונות החוק בקביעת הלכות ובהכרעות במקרים של התנגשות בין זכויות עובדים לזכויות המעסיקים. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ודיני העבודה משפיעים ומושפעים זה מזה, שכן שניהם נוגעים לזכויות יסודיות של הפרט ולשמירה על כבודו במערכת היחסים שבין עובד למעסיק. החוק מספק את הבסיס הערכי והמשפטי שמכוחו נגזרים ומפורשים דיני העבודה. כבוד האדם, כפי שהוא מוגדר בחוק היסוד, מחייב שמירה על תנאי עבודה הוגנים, הגנה מפני אפליה, שמירה על פרטיות העובד וזכותו להתפרנס בכבוד. ערכים אלה מנחים את המחוקק, בתי המשפט ובתי הדין לעבודה בקביעת חוקים, תקנות ופסקי דין שמטרתם להגן על העובדים, במיוחד לנוכח אי השוויון הטבעי ביחסי הכוחות בין מעסיקים לעובדים. מנגד, דיני העבודה משפיעים על יישומו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בכך שהם נותנים לו תוקף מעשי. הם יוצרים מנגנונים להגנה על זכויות עובדים ומספקים כלים לפיקוח על יישום הזכויות הנגזרות מהחוק, כגון הזכות לשכר מינימום, איסור פיטורים בלתי הוגנים והזכות להתאגד. חשיבותו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בדיני העבודה טמונה בכך שהוא מבסס את ההכרה בכבוד האדם כחובה משפטית ולא רק מוסרית. הוא משמש מגן לעובדים, במיוחד במצבים שבהם החוק הכתוב אינו נותן מענה מלא או ברור, ומאפשר לבתי הדין לפרש את דיני העבודה באופן שמשרת את טובת הפרט והחברה. בכך, החוק מחזק את האיזון בין זכויות העובדים לבין צרכי המעסיקים ואת המחויבות של המדינה לשמירה על צדק חברתי. עורך דין שרון דרורי

הסבר כללי על ההבדל הכספי בין פיטורים להתפטרות איך ההבדל משפיע על זכויות העובד ומתי מה ההבדל הכספי בין פיטורים להתפטרות הסבר כללי ההבדל הכספי בין פיטורים להתפטרות מתרכז בעיקר בזכאות לקבלת פיצויי פיטורים, וזכויות סוציאליות נוספות, אך ישנם כמה רכיבים שיכולים להשפיע על הסכום הכולל: 1. פיצויי פיטורים: בפיטורים: עובד שעבד לפחות שנה במקום עבודה ופוטר, זכאי לקבל פיצויי פיטורים על פי החוק. הסכום המינימלי הוא שכר חודש אחד עבור כל שנת עבודה (חישוב לפי השכר האחרון). בהתפטרות: במצב רגיל, עובד שמתפטר מיוזמתו אינו זכאי לפיצויי פיטורים. עם זאת, ישנם מצבים מיוחדים בהם התפטרות מזכה בפיצויים, כמו הרעה מוחשית בתנאי העבודה, התפטרות עקב מעבר למקום מרוחק, מצב בריאותי ועוד. 2. הפקדות לפיצויים בקרן הפנסיה (סעיף 14): אם המעסיק מפקיד כספים לרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, העובד יהיה זכאי לכספי הפיצויים שנצברו בקרן, בין אם התפטר ובין אם פוטר. הפקדות אלו מוחזקות בקרן הפנסיה והעובד זכאי להן בכל מקרה. במצב כזה, סכום הפיצויים ששולם על ידי המעסיק במהלך השנים נשאר אצל העובד, אך אם יש פער בין הפקדות המעסיק (כ-8.33% מהשכר) לבין פיצויי הפיטורים שמגיעים לפי החוק, הפער הזה לא ישולם במקרה של התפטרות רגילה. 3. מס על הפיצויים: בפיטורים: פיצויי הפיטורים עד התקרה הפטורה ממס (13,750 ש"ח לשנת עבודה נכון ל-2024) אינם חייבים במס. אם יש פיצויים מעל התקרה, הם ייכללו בשכר החייב במס. בהתפטרות: במקרה שבו מדובר בהפקדות לפיצויים לפי סעיף 14, לא תחול חבות מס על הפיצויים שהופקדו כל חודש, אלא אם כן קיימת חריגה מהתקרה. ייתכן שבמקרה של התפטרות מסוימת שאינה מזכה בפיצויים מלאים, סכום מסוים עשוי להיות ממוסה אם יש פערים בפיצויים. זכויות נוספות: דמי אבטלה: במקרה של פיטורים, העובד זכאי לדמי אבטלה מיידית אם הוא עומד בתנאים של ביטוח לאומי. לעומת זאת, במקרה של התפטרות, העובד ייאלץ להמתין 90 ימים לפני זכאות לדמי אבטלה. הודעה מוקדמת: במקרה של פיטורים, המעסיק מחויב במתן הודעה מוקדמת (או בתשלום חלף הודעה מוקדמת), בעוד שבהתפטרות העובד מחויב בהודעה מוקדמת למעסיק. סיכום כספי: פיטורים: העובד זכאי לפיצויי פיטורים מלאים ולזכויות נוספות כגון דמי אבטלה מהיום הראשון, ולפעמים גם לתשלום עבור הודעה מוקדמת. התפטרות: אם לא חלים תנאים מיוחדים (כגון סעיף 14), העובד לא זכאי לפיצויי פיטורים, אלא רק לכספים שהופקדו בקרן הפנסיה. יש להמתין 90 יום לדמי אבטלה. המשמעות הכלכלית העיקרית היא האם העובד יקבל פיצויי פיטורים מלאים מעבר להפקדות לקרן הפנסיה, וכן הזמן עד קבלת דמי אבטלה. אם המעסיק הפריש עבור העובד 6% לרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה לאורך כל תקופת עבודתו, ולא 8.33% (הסכום שמבטא פיצויי פיטורים מלאים), יש לכך השלכות מבחינת הכסף שהעובד יהיה זכאי לקבל במקרה של פיטורים או התפטרות. מה זה אומר: הפרשות של 6% בלבד (בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים): כאשר המעסיק מפריש 6% מהשכר לטובת רכיב הפיצויים, הוא ממלא את חובתו על פי חוק סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. סעיף זה מאפשר למעסיק להפריש סכום קבוע לקרן הפנסיה של העובד, זאת במקום לשלם פיצויי פיטורים מלאים בסיום העבודה. עם הפרשות של 6%, המעסיק למעשה אינו נדרש להשלים את פיצויי הפיטורים אם העובד יעזוב את העבודה, בין אם התפטר או פוטר, אלא אם נקבע אחרת בהסכם בין הצדדים. פיטורים או התפטרות: בפיטורים: אם העובד פוטר, כספי הפיצויים שהופקדו עבורו (6%) יישארו שלו, אך מבחינת החוק, העובד זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור של שכר חודש אחד עבור כל שנת עבודה. מכיוון שהמעסיק הפריש רק 6%, הוא יצטרך להשלים את ההפרש בין הסכום שהופרש לבין 8.33% (שזהו הסכום המלא לפיצויים). בהתפטרות: במקרה של התפטרות, כל הכספים שהופקדו (6%) יהיו של העובד, אך המעסיק לא יהיה חייב לשלם מעבר לכך, כלומר הוא לא יהיה חייב להשלים ל-8.33%. איך זה משפיע על ההפרש הכספי: אם פוטר: העובד אמור לקבל את מלוא הפיצויים (8.33% משכרו החודשי עבור כל שנה). מכיוון שהופרשו רק 6%, המעסיק יידרש להשלים את ההפרש של 2.33% לכל שנה. אם התפטר: העובד זכאי לכספים שהופרשו לקרן (6%) בלבד, והמעסיק לא יצטרך לשלם לעובד את יתרת הפיצויים (ה-2.33%). דוגמה מספרית: נניח שהשכר החודשי שלך הוא 10,000 ש"ח: פיצויי פיטורים מלאים: 8.33% מ-10,000 ש"ח = 833 ש"ח לכל חודש עבודה. הפקדות המעסיק (6%): 6% מ-10,000 ש"ח = 600 ש"ח לכל חודש עבודה. אם עבדת שנתיים: סכום הפיצויים המלא: 833 ש"ח * 24 חודשים = 19,992 ש"ח. סכום שהופרש (6%): 600 ש"ח * 24 חודשים = 14,400 ש"ח. במקרה של פיטורים, המעסיק יצטרך להשלים לך את ההפרש: ההפרש: 19,992 ש"ח - 14,400 ש"ח = 5,592 ש"ח. במקרה של התפטרות, את תהיי זכאית רק ל-14,400 ש"ח שכבר הופקדו בקרן, ולא להפרש. לסיכום: פיטורים: המעסיק יצטרך לשלם לך את ההשלמה ל-8.33%. התפטרות: תישארי עם 6% בלבד, ולא תקבלי את ההשלמה של 2.33%.

שרון דרורי, עורך דין דיני עבודה, עו"ד שכירות, חוזים מסחרי אזרחי, צוואות, ייפוי כוח מתמשך, הוצל"פ עורך דין לדיני עבודה למה צריך עורך דין דיני עבודה ? עולם העבודה בישראל מורכב, משתנה ומלא באתגרים משפטיים. עובדים ומעסיקים רבים אינם מכירים את חוקי העבודה, את הזכויות ואת החובות שלהם, ולעיתים עושים טעויות שמובילות לנזקים כלכליים משמעותיים. כאן נכנס לתמונה עורך דין לדיני עבודה שמלווה, מגן ומייצג את הלקוחות שלו מול מעסיקים או את המעסיקים מול העובדים ובתי הדין לעבודה. עורך דין לזכויות עובדים ושמירה על זכויות עובדים, למה זה קריטי? רוב העובדים אינם יודעים שהם זכאים להגנות ולתשלומים שונים כמו; פיצויי פיטורין, הלנת שכר, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, פיטורים שלא כדין, התעמרות במקום העבודה, התפטרות בדין מפוטר ועוד נושאים רבים שעלולים לעלות כאשר עובד מפוטר או כאשר הוא מעוניין להתפטר מרצון. עו״ד דיני עבודה יודע לבדוק מסמכים, תלושי שכר, חוזי עבודה ומהלך העסקה, ולוודא שאף זכות לא נפגעה. במקרים רבים, הפנייה המוקדמת לעורך דין יכולה להוביל לקבלת פיצויים גבוהים יותר או למנוע עוגמת נפש מיותרת. י יעוץ מקצועי למעסיקים, איך להימנע מתביעות? לא רק עובדים צריכים ייעוץ. גם מעסיקים מתמודדים עם אתגרים כגון; חיוב בהסכמים, כתיבת חוזי עבודה, שימוע לפני פיטורים, הליכים משמעתיים ועוד. עורך דין לדיני עבודה מסייע למעסיקים לנהוג על פי החוק, לנהל תהליכים בצורה תקינה ולהפחית את הסיכון לתביעות עתידיות. ייצוג בבית הדין לעבודה, מקצוענות שעושה את ההבדל במקרים של מחלוקת בין עובד למעסיק, ההליך מגיע לבית הדין האזורי לעבודה. ייצוג מקצועי של עו״ד הוא קריטי הוא יודע לבנות אסטרטגיה משפטית, להכין מסמכים וראיות, לנהל חקירות נגדיות, להגיע להסכמי פשרה משתלמים, ולהגיע להסכמות נכונות מול עובד שהמעסיק מבקש לפטר, איך עושים זאת נכון, מה עושים עם נשים בהריון או בטיפולי פוריות, מהן הזכויות של המעסיק מול העובד וכו'. לרוב, מי שמיוצג זוכה לתוצאות טובות בהרבה ממי שמנסה להתמודד לבד. עולם עבודה משתנה, חוקים שמתעדכנים כל הזמן, החוקים בישראל משתנים לעיתים קרובות, נוצרים תחומים חדשים בהם; עבודה מהבית, חוזים גמישים, הסכמי פרילנס, תקנות שימוע מיוחדות ועוד... עו״ד מלווה יודע להתאים את הייעוץ לסיטואציה העכשווית, לפי פסיקות חדשות ומגמות עדכניות. אז עו"ד עבודה יידע לתת ייעוץ דיני עבודה, זכויות עובדים, פיצויי פיטורין, פיטורים שלא כדין, הלנת שכר, ייצוג בבית הדין לעבודה ועוד... למה משתלם לפנות לעו"ד? פנייה לעורך דין לדיני עבודה לא רק מגנה עליך, היא גם משתלמת כלכלית, בין אם אתה עובד שנפגע, מעסיק שצריך ליווי, או אדם שנמצא לפני שינוי תעסוקתי, ליווי משפטי נכון יכול למנוע הפסדים, להבטיח תוצאות טובות יותר ולשמור על הזכויות שלך. שאל עורך דין לדיני עבודה בפייסבוק לחץ כאן לא שילמו לי פיצויים המעסיק לא שילם לי את פיצויי הפיטורים שמגיעים לי קיצצו לי בשכר הבוס שלי הוריד לי בשכר בלי ידיעתי ובלי הסכמה שלי, האם זה מותר לו המעסיק לא מפריש לפנסיה פיטרו אותי מהעבודה אחרי 3 שנים ואז גיליתי שלא הפרישו לי לפנסיה פיטורים בזמן מחלה בגלל שהייתי בחופשת מחלה ארוכה הבוס שלי פיטר אותי פיטורים בלי מכתב פיטורים מה הזכויות שלי כשמפטרים אותי מאני אני צריך לדעת לא משלמים לי נסיעות מתי חייבים לשלם לי נסיעות ומה קורה אם אני נוסע לעבודה באוטו שלי הרעת תנאים בעבודה הבוס שינה לי את התפקיד ואת השעות אבל לא שינה את השכר, האם זה הרעת תנאים פיטורים אחרי מילואים חזרתי לעבודה אחרי תקופת מילואים ממושכת ושינו לי את התפקיד ואת התנאים פיטרו אותי בלי שימוע מה הזכויות שלי אם המעסיק פיטר אותי בלי לקיים לי שימוע לא שילמו לי שעות נוספות אני עובד חודשי גלובאלי אבל יוצא לי לעשות שעות נוספות והבוס לא משלם לי הורידו לי תפקיד הייתי מנהלת מחלקה והמעסיק שלי שינה לי את התפקיד כך שהמעמד שלי נפגע פיטורים בהריון המעסיק פיטר אותי בזמן שאני בהריון ואני לא יודעת מה לעשות

שרון דרורי, עו"ד - חשיבותה של הודעה מוקדמת ומה ההשלכות שלה אם לא נשלחה הודעה מוקדמת והחשיבות שלה הסבר כללי מכתב הודעה מוקדמת הוא מסמך חשוב שנשלח למעסיק כאשר עובד מתפטר או מפוטר, ומטרתו להודיע מראש על כוונת העובד לעזוב את העבודה או על כוונת המעסיק לסיים את ההעסקה. מכתב זה נדרש על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, והוא מאפשר לשני הצדדים להתארגן כראוי למעבר. החשיבות של מכתב הודעה מוקדמת: היערכות המעסיק: למעסיק ניתנת האפשרות למצוא עובד חלופי, לחלק את המשימות הקיימות, או להיערך לשינויים ארגוניים אחרים. אם מדובר בעובד חיוני, מכתב ההודעה מאפשר תקופת מעבר חלקה המבטיחה שהעבודה לא תיפגע בצורה פתאומית. שמירה על יחסי עבודה תקינים: שליחת הודעה מוקדמת מכבדת את המעסיק ומראה על מקצועיות ועל רצון לסיים את העבודה בצורה מסודרת. יחס זה יכול להשפיע על ההמלצות בעתיד ועל שמירת קשרים חיוביים עם המעסיק גם לאחר סיום ההעסקה. זכויות כספיות: מכתב ההודעה המוקדמת מבטיח שהעובד יקבל את זכויותיו על פי חוק, כמו תשלום על תקופת ההודעה המוקדמת אם המעסיק מבקש שהעובד לא יעבוד בתקופה זו. במקרה של פיטורים, המעסיק חייב לתת לעובד תשלום על ימי ההודעה המוקדמת גם אם בחר שלא להעסיקו במהלך התקופה. הגנה משפטית: המכתב מהווה תיעוד רשמי של הודעת העובד למעסיק או המעסיק לעובד. הוא מגן על שני הצדדים במקרה של מחלוקות משפטיות עתידיות לגבי מועד סיום העבודה או זכויות אחרות הקשורות לתהליך העזיבה. ההשלכות של אי שליחת מכתב הודעה מוקדמת: פגיעה בזכויות כספיות: אם עובד מתפטר ולא נותן הודעה מוקדמת כנדרש, המעסיק רשאי לנכות משכרו סכום השווה לתקופת ההודעה המוקדמת שהעובד היה אמור לתת. כלומר, אם העובד עזב ללא הודעה, הוא עלול להפסיד את שכרו על אותם ימים. במקרה של פיטורים, אי מתן הודעה מוקדמת מצד המעסיק עלול לגרום לחובה לשלם לעובד את משכורתו עבור התקופה שבה היה אמור לעבוד אם ניתנה הודעה. פגיעה ביחסי עבודה: אי מתן הודעה מוקדמת יכול לפגוע בקשרי העבודה בעתיד. עזיבה פתאומית עלולה ליצור תחושת אי שביעות רצון אצל המעסיק, מה שיכול להשליך על המלצות עתידיות או על שמירת דלתות פתוחות במקומות עבודה אחרים. קנסות או תביעות: אם המעסיק לא נותן הודעה מוקדמת בזמן פיטורים, העובד רשאי לתבוע אותו בגין הפסד שכר על הימים שבהם לא ניתנה ההודעה. אם העובד לא נותן הודעה מוקדמת בזמן התפטרות, המעסיק יכול לדרוש פיצוי כספי על הנזק שנגרם לו מהיעדרותו הפתאומית של העובד. הודעה מוקדמת מצד העובד: כאשר עובד מתפטר מבלי לתת הודעה מוקדמת כנדרש, המעסיק רשאי לקזז את השכר המגיע לעובד בעבור התקופה שבה הוא היה מחויב לעבוד. החוק קובע שהעובד צריך לתת הודעה מוקדמת בהתאם לוותק שלו: למשל, עבור עובד עם ותק של עד שנה יש לתת הודעה של יום אחד על כל חודש עבודה. לאחר שנה, עליו לתת הודעה של 14 ימים לפחות. דוגמה מהפסיקה: במקרה שנידון בבית הדין לעבודה (דמ (י-ם) 6700/04), לוי ומזור נגד כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, עובד שלא נתן הודעה מוקדמת להתפטרות בזמן הקבוע בהסכם, ולכן נפסק כי המעסיק רשאי לקזז מהשכר האחרון של העובד את הסכום שהיה משתלם לו עבור ימי ההודעה המוקדמת שלא ניתנו בזמן. מה היא מטרת ההודעה המוקדמת: הרעיון הוא לאפשר לכל צד זמן הערכות לבאות, אם עובד מתפטר, הוא חייב לתת למעסיק זמן למצוא לו חלופה או למצוא חלופה אחרת כלשהי, וכך גם להיפך, מעסיק שהחליט לפטר עובד, על המעסיק לאפשר לעובד זמן סביר מינימלי למציאת עבודה או חלופה אחרת להכנסתו. הודעה מוקדמת מצד המעסיק: כאשר המעסיק פיטר עובד אך לא נתן לו הודעה מוקדמת, המעסיק יהיה חייב לשלם לעובד פיצויי בגין מה שסוכם בין הצדדים ו/או עבור חודש עבודה מלא בתוספת ריבית והצמדה. דוגמה מהפסיקה: ס"ע (אזורי נצ') 41129-05-11 מיכאל ויינברג - נעה הובלות רמסע בע"מ (נבו 4.2.2014) התובע טען על שתי תקופות בהם פוטר, בתקופה אחת פוטר שלא כדין ללא כל הודעה מוקדמת, בית הדין האזורי לעבודה קבע כך; לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין, נטלי ההוכחה ותצהירי הצדדים, חלוף הזמן מאז ועד הלום, ולבסוף את האמור בסיכומי טענותיהם, מוצאת אני לנכון לקבוע כי על הנתבעת (המעסיקה) לשלם לתובע (העובד) בפשרה בכל הנוגע לנסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים בתקופה הראשונה סך של 10,000 ₪ . צורתה של הודעה מוקדמת: סעיף 2(ג) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2011 קובע כי הודעה מוקדמת חייבת להיות בכתב, ויש לציין את מועד כניסתם לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות. להלן האמור בחוק: חובה ליתן הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות - (תיקון מס' 1) תשע"ד-2014 מה הן לוחות הזמנים למתן הודעה מוקדמת לפי החוק: סעיפים 3 + 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 מגדיר את התקופות התקופות למתן הודעה מוקדמת נקבעת בכפוף למשך תקופת העבודה ושיטת השכר עליה סוכם, שעתי או חודשי. להלן האמור בחוק: הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד במשכורת 3. עובד במשכורת זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן: (1) במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים – של יום אחד בשל כל חודש עבודה; (2) במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה – של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה; (3) לאחר שנת עבודתו הראשונה – של חודש ימים. הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד בשכר 4. עובד בשכר זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן: (1)במהלך שנת עבודתו הראשונה – של יום אחד בשל כל חודש עבודה; (2)במהלך שנת עבודתו השניה – של 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה; (3)במהלך שנת עבודתו השלישית – של 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה; (4)לאחר שנת עבודתו השלישית – של חודש ימים. הודעה מוקדמת להתפטרות 5.הוראות סעיפים 3 ו-4 יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על הודעה מוקדמת להתפטרות. סיכום: מכתב הודעה מוקדמת חיוני לשמירת זכויות שני הצדדים ולהתארגנות מסודרת במעבר מעבודה אחת לאחרת. הימנעות מהגשת מכתב כזה יכולה לגרום להשלכות כלכליות ומשפטיות, ולפגוע ביחסים בין העובד למעסיק.

מה היא התעמרות במקום העבודה, כיצד מזהים אותה ואיך מטפלים בה התעמרות בעבודה מה היא התעמרות במקום העבודה, מה ניתן לעשות ומה ההגדרה המלאה של התופעה. התעמרות בעבודה, מה היא ואיך מתמודדים איתה התעמרות במקום העבודה היא תופעה מדאיגה המשפיעה על רווחת העובדים ועל תפקוד הארגונים. במאמר זה נסקור את ההגדרה של התעמרות בעבודה, נביא דוגמאות לפסקי דין רלוונטיים, נדון בדרכי ההתמודדות עם התופעה, ונסביר כיצד עורך דין יכול לסייע במקרים כאלה. התעמרות במקום העבודה (או בריונות תעסוקתית) מתייחסת להתנהגות פוגענית שחוזרת על עצמה, הגורמת לעובד תחושת השפלה, דיכוי, פחד או עוינות. ההתנהגות יכולה להיות מצד מנהל, קולגות או אפילו ממי שמקבל שירות מהעובד. התעמרות איננה מקרה חד-פעמי, אלא דפוס של התנהגות שפוגעת בכבוד העובד, ברווחתו הנפשית והפיזית, או באפשרות שלו לבצע את עבודתו בצורה נאותה. דוגמאות נפוצות להתעמרות: יחס משפיל או מזלזל: העלבת העובד באופן קבוע. צעקות, השפלות או הערות פוגעניות. התעלמות מכוונת: ניתוק העובד משיחות עבודה חשובות. התעלמות מבקשות מקצועיות או חוסר שיתוף במידע חיוני. העמסת עבודה לא פרופורציונלית או בלתי אפשרית: הטלת משימות מרובות, לא הגיוניות, או כאלו שלא ניתנות לביצוע. מניעת כלים או משאבים נדרשים לביצוע העבודה. אפליה ממוקדת: יחס שונה ופוגעני כלפי עובד מסיבות שאינן מקצועיות. בידוד חברתי בתוך הצוות. איומים או הפחדות: איום בפיטורים ללא סיבה מוצדקת. יצירת אווירה מאיימת. פגיעה בשמם הטוב של עובדים: הפצת שמועות שקריות או פגיעה במוניטין המקצועי. השפעות אפשריות: התעמרות במקום העבודה יכולה לגרום לעובד לתחושות של מתח, חרדה, פגיעה בביטחון העצמי, דיכאון ואף בעיות בריאות פיזיות כמו כאבי ראש, בעיות שינה או חולשה כללית. הגדרת התעמרות בעבודה התעמרות בעבודה מוגדרת כהתנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה. התנהגות זו יכולה לכלול עלבונות, השפלות, צעקות, הפצת שמועות, בידוד חברתי, העמסת עבודה בלתי סבירה, התעלמות מכוונת, איומים, ופגיעה בשמו הטוב של העובד. מטרת ההתעמרות היא לפגוע בכבודו של העובד, ברווחתו הנפשית והפיזית, או ביכולתו לבצע את עבודתו כראוי. פסקי דין רלוונטיים למרות שאין חוק ספציפי האוסר על התעמרות בעבודה בישראל, הפסיקה הכירה במקרים של התעמרות ופסקה פיצויים לעובדים שנפגעו. להלן מספר פסקי דין בולטים: מנחם (מני) נפתלי נגד מדינת ישראל ובנימין נתניהו: בפסק דין זה, בית הדין האזורי לעבודה בירושלים הכיר בהתעמרות שחווה התובע במהלך עבודתו כאב בית במעון ראש הממשלה, ופסק לו פיצויים. פיצויים בסך 300,000 ש"ח בשל התעמרות בעבודה: במקרה זה, בית הדין פסק פיצויים משמעותיים לעובד בשל התעמרות חמורה שחווה במקום עבודתו. פיצויים לעובד בגין התעמרות בעבודה מצד מזמין העבודה: בפסק דין נוסף, נפסקו פיצויים לעובד שהתפטר בשל התעמרות מצד מזמין העבודה, וההתעמרות הוכרה כ"הרעה מוחשית" בתנאי העבודה המזכה בפיצויי פיטורים. דרכי התמודדות עם התעמרות בעבודה אם אתם חווים התעמרות בעבודה, הנה מספר צעדים מומלצים: תיעוד: תעדו כל מקרה של התעמרות, כולל תאריכים, שעות, מה נאמר או נעשה, ומי היה נוכח. פנייה לממונה או למחלקת משאבי אנוש: דווחו על המקרים לגורמים המתאימים בארגון ובקשו סיוע. קבלת ייעוץ משפטי: פנו לעורך דין המתמחה בדיני עבודה לקבלת ייעוץ והכוונה. תמיכה מקצועית: שקלו לפנות לפסיכולוג או יועץ מקצועי להתמודדות עם ההשלכות הנפשיות. תפקידו של עורך דין עורך דין המתמחה בדיני עבודה יכול לסייע בדרכים הבאות: הערכת המקרה: בחינת נסיבות ההתעמרות והערכת סיכויי הצלחה בתביעה. הגשת תביעה: סיוע בהגשת תביעה לבית הדין לעבודה, כולל איסוף ראיות וניסוח כתבי טענות. משא ומתן: ניהול משא ומתן עם המעסיק או נציגיו להשגת פיצוי או פתרון הולם. ייצוג משפטי: ייצוג העובד בהליכים משפטיים, כולל הופעה בבית הדין. חשוב לזכור שהתעמרות בעבודה היא תופעה חמורה שיש להתמודד עמה במלוא הרצינות. פנייה לעורך דין מקצועי יכולה לסייע בהגנה על זכויותיכם ובהשגת צדק.

מה ההבדל בין הסכם ממון להסכם חיים משותפים ומה חשוב לדעת ההבדל בין הסכם חיים משותפים להסכם ממון מה ההבדל בין הסכם ממון להסכם חיים משותפים?! בין הסכם ממון להסכם חיים משותפים קיימים הבדלים מהותיים שחשוב להכיר. למעשה, כל הסכם מיועד לסוג אחר של מערכת יחסים. הסכם ממון מיועד לזוגות נשואים או זוגות שמתכוונים להינשא. לעומת זאת, הסכם חיים משותפים מיועד דווקא לזוגות לא נשואים או שלא מתכננים להינשא, כלומר; זוג שאיננו מוכרז כרשמי, אך כן חיים יחד. מה כל הסכם כזה מסדיר, ולמי הוא מקנה הגנה; הסכם ממון עוסק בעיקר בהיבטים כלכליים ורכושיים, הוא קובע איך יחולק רכוש במקרה של גירושין או חלילה מוות, מה נחשב ברשות כל אחד, ומה משותף. לכן כאשר עורכים הסכם ממון, חשוב גם לערוך צוואה בהתאם. הסכם חיים משותפים, בנוסף לחלוקה כלכלית ורכושית, יכול לכלול גם היבטים של ניהול חיי שותפות: מי משלם מה, איך לחלוק את הוצאות משק הבית, מה ההסדר במקרה של פרידה, לעיתים גם הסדרים לגבי ילדים, מגורים, חובות וכד׳. מה נדרש כדי להקנות להסכמים אלו סטטוס חוקי חזק; הסכם ממון לרוב צריך להיות מאושר על ידי בית משפט או נוטריון כדי שיהיה בעל תוקף מלא, אולם הדבר הנכון ביותר הוא לתת לו תוקף של בית משפט. זה יותר חזק משפטית, יותר נכון ויותר קביל. זהירות מונעת אי נעימות... כאשר עו"ד אומר לכם שמספיק חתימת הצדדים אצל נוטריון, הוא מטעה אתכם, גם הסכמים שנחתמו אצל נוטריונים נפסלו כאשר הגיע רגע האמת. כך גם עם הסכם חיים משותפים, לא תמיד יש חובה באישור. עם זאת, ברוב המקרים הדבר הנכון ביותר יהיה לאשר אותו בבית משפט לענייני משפחה, כדי לחזק את התוקף המשפטי שלו. ייצירת קשר ישיר בווטסאפ

מה היא פנסיה חובה ומה זה צו הרחבה לפנסיה חובה, הסבר כללי וקליל. פנסיה חובה - צו הרחבה מה הוא צו הרחבה לפנסיה חובה ומה המשמעות עבור מעסיקים ועבור עובדים. צו ההרחבה בעניין הפרשות לפנסיה כחובת המעסיק הסבר כללי על מה הוא צו ההרחבה לפנסיה חובה, הסבר של ההשלכות למעסיק ולעובד, ומה כדאי לעשות במצבים שבהם הזכויות לא מתממשות. מהו צו ההרחבה לפנסיה חובה ולמה נוצר צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק נוצר כדי להסדיר חובה ממשית של מעסיקים לספק לעובדיהם ביטוח פנסיוני שמכסה גיל פרישה, נכות ושאירים, כולל רכיב פיצויי פיטורים, גם במקומות עבודה שאין בהם הסדר פנסיוני מראש (“הסדר מיטיב”). הצו הונפק לפי חוק הסכמים קיבוציים, ומטרתו הייתה להבטיח שמרבית העובדים בשוק העבודה אשר אינם מוגנים על-ידי הסדר פרטי או קיבוצי, יזכו לביטחון סוציאלי פנסיוני בסיסי. הצו קובע תנאי מינימום לחובות המעסיק והעובד: מתי מתחילים ההפרשות, מהו השכר שממנו מחשבים אותם (“שכר מבוטח”), שיעור ההפרשות (תגמולים, פיצויים וחלק העובד) ועוד. השלכות על המעסיק ועל העובד מצד המעסיק: חובתו של המעסיק להפריש לפנסיה חובה לעובדיו לפי הדרישות בצו: אם אין הסדר פנסיוני מיטיב, עליו להתחיל לבצע הפרשות בהתאם ללוח הזמנים והשיעורים הקבועים. למעשה, עליו לפרוע את “השכר המבוטח”: שכר בסיס + תוספות קבועות, עד לתקרה של השכר הממוצע במשק (או השכר של העובד, לפי המצב), לפי הוראות הצו. עליו להעביר את ההפרשות לקרן הפנסיה או לגוף המתאים במועד שנקבע בתקנות/בצו, למשל בחודש העוקב למשכורת או בתוך פרק זמן קצוב לאחר תום החודש. איחור בהעברה יכול לגרור חיובים כמו ריביות, הצמדות, ואף תביעות לאכיפה והלנת שכר, כן, אי תשלום לקרן הפנסיה ע"י המעסיק היא הלנת שכר לכל דבר ועניין. מצד העובד: העובד זכאי לבחור את הגוף הפנסיוני שאליו יופרשו כספו (קרן פנסיה/קופת גמל וכו’), והבחירה צריכה להיות נאמנה בתוך פרק זמן קבוע. במידה ואין לו הסדר פנסיוני קודם, עליו לעבור תקופת המתנה (– לדוגמה 6 חודשים) לפני שההפרשות מתחילות. אם היה מבוטח קודם לכן וההפרשות נמשכו, יש חובה על המעביד להתחיל מהיום הראשון או מהר ככל שניתן, עם ביצוע רטרואקטיבי. מה קורה אם המעסיק לא מפריש לפי הצו המעסיק מפר החובה החוקית, זו גם עבירה פלילית במקרים מסויימים, המעסיק עלול להיתבע על ידי העובד בבית הדין לעבודה. העובד יכול לדרוש את ההפרשות החסרות, עם הצמדה וריבית, ולעיתים אף פיצויי הלנת שכר. באופן כללי, על אי הפקדה, מעסיק עשוי לקבל קנסות על ידי יחידות אכיפה במשרד הכלכלה/עבודה. זאת במידה והעובד פנה אליהם לפני שהגיש תביעה בעניין. בכל מקרה, למעסיק עשויי לספוג הפסדים אם יתעורר מקרה של עובד שמתפטר/מפוטר ויבקש לראות את מלוא הזכויות שלו, וימצא כי לא הופרשו כספים. המעסיק עלול להדרש להשלים גם רכיבים שלא הופיעו בתלושי השכר או הופקעו וניכו ללא הסדר, ואף להיות חייב בפיצויים. מה קורה לעובד שמגלה אי-הפרשה העובד רשאי לבדוק את קרן הפנסיה/קופת הגמל אליו מועברים הכספים ולוודא שההפרשות שמופיעות בתלושי השכר הועברו בפועל. אם לא, יש לו זכות לתבוע את המעסיק למימוש הזכויות, כולל כספים שלא הופרשו, ריבית והצמדות. אם העובד מתפטר או מפוטר ואם מתגלה שבתלוש מופיעות הפרשות אך הקרן לא קיבלה אותן, העובד יכול להגיש תביעה לאכיפה או פיצוי בבית הדין לעבודה. כשהעובד אינו יודע מראש שהוא זכאי לכך, הדבר לא פוטר את המעסיק מהחובה החוקית, והעובד יכול להפעיל זכויותיו מהרגע שמגלה את ההפרה. אין דרישה מראש שהעובד ידע, החוק מגן גם על עובדים שלא יודעים מה הזכויות שלהם. עובד חדש שאין לו קרן פנסיה פעילה אם עובד חדש מתחיל עבודה ואין לו הסדר פנסיוני פעיל קודם, המעסיק מחויב לפתוח קרן/הסדר חדש ולבצע הפרשות החל לאחר תקופת המתנה של שישה חודשים מהמועד שהתחיל העבודה. הערה: בתקופת המתנה של 6 חודשים המעסיק לא חייב לבצע הפרשות לפנסיה על ששת החודשים הללו. ההפרשות מתחילות רק לאחר שהעובד סיים את ששת החודשים. עובד חדש שיש לו קרן פנסיה פעילה אם יש לעובד הסדר פנסיוני פעיל מלפני כן, המעסיק צריך להתחיל הפרשות מהר יותר, למעשה כבר מהיום הראשון או לפחות לאחר 3 חודשי עבודה או עד תום שנת המס (המוקדם מביניהם), ולהפוך את ההפרשות לרטרואקטיביות מיום תחילת העבודה. מה קורה אם עובד רוצה למשוך כספים לפני גיל פרישה המשיכה לפני “ארוע מזכה” (גיל פרישה, נכות, מוות): בדרך כלל אסורה, או אם מותרת אז בכפוף להסכמת המעסיק ובכפוף לתנאי הקרן/פוליסה. במקרה כזה יחול על העובד מס. כאשר ישנם רכיבי פיצויים רכיבי הפיצויים שנצברו ניתנים למשיכה במקרים מסוימים גם לפני גיל פרישה, אם המעסיק הסכים מראש לכך. אם אין הסכמה, הכסף נשמר בקרן עד לגיל פרישה או אירוע מזכה. מיסוי משיכה של כספי פנסיה (במיוחד תגמולים) לפני גיל פרישה יכולה לגרור חבות מס, לעיתים מס גבוה יותר, שכן קרן הפנסיה נהנית מפטור ממס או הטבות מס במקרים רגילים. שימוש מוקדם בכספים עלול לבטל החזרי מס או להוביל לתשלום מס הכנסה. דרכי פעולה למעסיק ולעובד כדי למנוע פירצות או לטפל בהן המעסיק לוודא שמערכת השכר מתוכננת כך שההפרשות כפופות לצו ההרחבה מחושבות נכון: לבדוק מהם רכיבי השכר הקבועים, האם יש הסדר פנסיוני קודם, האם העובד בגיל פרישת חובה וכו’. לשמור תיעוד ברור של תלושי השכר, רשומות הפרשות, דוחות הפקדה לקרן הפנסיה, העתקים של בחירות עובדים לרשום קרן פנסיה ועוד. להעביר הפרשות במועדים הקבועים לפי תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים וצו ההרחבה, כדי לא להיחשב לעיכוב או הפרה. אם העובד הוא חדש, לבדוק האם יש לו קרן פעילה ואם כן להתחיל הפרשות מהר ככל האפשר, לרוב תוך 3 חודשים או מהר יותר, ולבצע רטרואקטיבית במידת הצורך. העובד לבדוק מדי פעם בדו״חות הקרן אם הכספים שהופרשו אכן הועברו בפועל. אם לא, לבקש מהמעסיק הבהרות. אם מתגלה הפרה, לגשת לייעוץ ולהעלות תביעה בבית הדין לעבודה. ניתן לדרוש הצמדה, ריבית, השלמות, וזכויות פיצויים. לשמור תלושי שכר, חוזה עבודה, תיעוד של המעסיק לגבי בחירת קרן/הסדר, ותקופת העסקה. לסיכום צו ההרחבה לפנסיה חובה בשוק העבודה בישראל הוא כלי מרכזי לחיזוק זכויות העובד מבחינת ביטחון כלכלי עתידי. הוא מטיל חובה על המעסיקים, ויוצר זכויות גם לעובדים שלא שמעו על כך מראש. הפרה של החובה החוקית פוגעת הן במעסיק (מבחינה משפטית וכלכלית) והן בעובד. במצבים של גילוי אי הפרשה או הפרשה חלקית, ישנם צעדים משפטיים ברורים לעובד, וישנה חשיבות להבנה מראש של התנאים והזכויות. לעיון בצו הרחבה לפנסיה חובה לחצו כאן - קובץ PDF בברכה, שרון דרורי, עו"ד

מה על המשכיר לדעת כדי להימנע מבעיות עם שוכרים ומה חשוב שיהיה בחוזה - עורך דין שרון דרורי חוזה שכירות, מה חשוב לדעת הסבר כללי על חוזה שכירות ומה צריך לדעת הן מצד השוכר והן מצד המשכיר השכרת דירה יכולה להיות מקור הכנסה יציב, אך כדי להימנע מבעיות עתידיות, חשוב להיות מודעים לכללים, להגן על האינטרסים שלכם ולהיערך למקרים של קשיים מול שוכרים שעשויים להיות בעייתיים. כמו כן, כך גם ההיפך, החוזה צריך להיות מאוזן ולהגן על זכויותיהם של השוכרים. השכרת דירה היא תהליך פשוט לכאורה, אך הוא הדורש תשומת לב לפרטים רבים כדי להבטיח שהנכס שלכם מוגן ושזכויותיכם כבעליו נשמרות, וגם לא להיות נוקשים מדי ולאפשר את קיומן של זכויות השוכרים. במדריך זה אפרט את הצעדים שיש לנקוט בעת השכרת נכס, כולל ערבויות, דרכים להתמודד עם הפרת חוזה ודיירים בעייתיים, ואיך לבדוק את השוכר לפני החתימה, מה על שני הצדדים לדעת ולהכיר. 1. מה עלייך לדעת כמשכיר דירה כדי להמנע מבעיות עתידיות עם השוכר; כדי להבין מה הן חובות המשכיר והשוכר, זכויות השוכר (דייר), וההגבלות על פינוי השוכר במקרה הצורך, חשוב שתהיה לך היכרות עם כמה חוקים בהם חוק השכירות והשאילה וחוק שכירות הוגנת בפרט. כמו כן, שתהיה הכרה עם חוקים המוסיפים ערך לחוזה השכירות בהם; חוק החוזים, חוק הגנת הדייר, חוק המקרקעין, חוק הגנת הצרכן ותקנות הגנת הצרכן. היכרות עם חוקים אלו יסייע לך להבין את חובותייך וזכויותייך כמשכיר דירה. חשוב לוודא שהחוזה עליו תחתימו את השוכר יעמוד בדרישות החוקים המוזכרים לעיל. הערה: לא די בהורדת חוזה כללי מהאינטרנט, הוא עשוי להיות סביר, אך לרוב לא יכיל את כל הפריטים החשובים כולם. לעיתים ישנן דרישות שונות או נוספת וחשוב לייחס להן את החשיבות הראויה. 2. הכנת הדירה למגורים ראויים; חשוב לוודא שהדירה במצב תקין וראויה למגורים, כולל תקינות מערכות הבית בהן המים, הגז והחשמל, תקינות החלונות והדלתות, שאין נזילות מים ו/או יובש בקירות, שארונות המטבח תקינים וכו'. 3. בחירת שוכרים מתאימים, בדיקתם ואימות זהותם; חשוב לבצע סינון קפדני של מועמדים, כולל בדיקת רקע כלכלי ואפילו המלצות של משכירים קודמים. יש לבקש תעודת זהות, שיהיה צילום שלה אצלכם, בדקו תלושי שכר של השוכר שלושה חודשים אחרונים לפחות, או דו"ח שנתי אם זה עצמאי. כמו כן, שיהיו לך פרטי חשבון הבנק של השוכר. חשוב ביותר, יש לבדוק שהשוכר אינו מצוי בהליכי פשיטת רגל או מוגבל באמצעים, ניתן לבצע בדיקה כזו במאגרים משפטיים כגון נט המשפט. 4. מה הן הערבויות שיש לדרוש מהשוכר; ערבות בנקאית; זהו סכום כסף שהבנק מתחייב לשלם למשכיר במקרה של הפרת חוזה מצד השוכר. היתרון של הערבות הבנקאית הוא בכך שהיא נזילה ומספקת ביטחון מעולה. שטר חוב; מסמך משפטי בו השוכר מתחייב לשלם סכום מסויים במקרה של הפרת חוזה. ניתן לממש את שטר החוב דרך הוצאה לפועל במקרה הצורך. ערבים; זו הערבות הנפוצה ביותר, היא בד"כ קשה יותר ליישום בעת הצורך, אך עדיין מהווה כלי סביר. ערבים הם אנשים נוספים המתחייבים לשלם במקרה שהשוכר אינו עומד בהתחייבויותיו. חשוב לבדוק את יכולתם הכלכלית. צ'קים לביטחון; זה לא נתון למשא ומתן, יש לקחת צ'קים פתוחים המשמשים כערובה לתשלומים כגון; חשמל, מים, גז, ארנונה, הוצאות בגין נזקים שהותיר אחריו השוכר. את הצ'קים נותנים כאשר על כל צ'ק רשום שמו של המותב - חברת חשמל, חברת הגז, חברת המים וכו', אך ללא ציון הסכום. 5. הגדרת החוזה ותנאיו; יש לציין שחשוב מאד לעשות חוזה עם עו"ד. חוזה שכירות חייב לקחת בחשבון תרחישים אפשריים העלולים לקרות בעתיד, לציין אותם ולטפל בהם, הדוגמה השכיחה ביותר היא; מה קורה כאשר השוכר מחליט או צריך לעזוב את הנכס לפני שתקופת החוזה נגמרת, האם הוא חייב למצוא שוכרים חדשים במקומו? באיזה פרק זמן, או למשל ההיפך, מה קורה כאשר המשכיר פתאום צריך את הנכס לאחת הילדים שלו והוא רוצה שהשוכר ייצא מהנכס בדחיפות. מה קורה בתום תקופת השכירות, כאשר השוכר עוזב את הדירה, צריך להגדיר מה עליו לעשות כדי להשיב את הדירה למצבה כפי שקיבל אותה, ואם יש תיקונים נדרשים שאינם בלאי סביר, האם הוא מתקן על חשבונו או משלך למשכיר עבור התיקונים. יש לציין הגנות מאוזנות גם עבור השוכר, כגון; מה קורה עם האופציה להארכת החוזה מבלי שהמשכיר יעלה את דמי השכירות, או מה קורה בנסיבות בהן השוכר צריך לעזוב את הדירה בדחיפות וכו'. החוזים המופצים ברשת הם סבירים אך לא תמיד מתאימים לכל דירה ולכל סיטואציה, יש חוזים מורכבים יותר, ככל שהנכס יותר יקר ומכיל יותר אמצעים או חפצים, החוזה משתנה בהתאם. לעיתים ישנו נכס מחולק שצריך לקחת בחשבון את חלוקת החשבונות בין דייר אחד לשכנו שחיים על אותן התשתיות, או שיש נכס בו קיימים מוצרים יקרי ערך שבעל הנכס בוחר להשאיר לשוכר וכו'. 6. אילו פרטים חשוב שיהיו בחוזה בכל מקרה; פרטי הצדדים; שמות מלאים של כל הצדדים בחוזה, אם יש בן/בת זוג שהם צד לחוזה, חובה לציין אותם, ביחד ולחוד. כמובן גם את פרטיו של המשכיר עצמו. תיאור הנכס (דירה); כתובת מלאה, גוש, חלקה, גודל הנכס, מיקומו בבניין (קומה, דירה), מצבו הפיזי, חפצים ו/או רהיטים שנשארים בו וכו'. כל אלו חשובים שיהיו כתובים בחוזה. תקופת השכירות; תאריך התחלה וסיום, האם יש אופציה להארכה ועד כמה, האם האופציה שומרת על השוכר מפני העלאת דמי השכירות וכו'. מה הם התשלומים הנלווים, וועד בית, תחזוקה שבאחריות המשכיר ותחזוקה באחריות השוכר, מועדי התשלום ודרך התשלום, האם בהמחאות או בהוראת קבע וכו' פינוי הדירה במקרה של אי תשלום; חשוב ביותר לכתוב בחוזה מה קורה במידה והשוכר לא עומד בתשלומים, יש לציין במדויק את התנאים במקרה כזה. תחזוקה ותיקונים; מה היא חלוקת האחריות הנכונה בין המשכיר לשוכר. 7. איך למנוע מדייר שלא משלם להשאר בדירה; בהירות החוזה; יש לוודא שהחוזה כולל סעיף המאפשר פינוי מיידי במקרה של הפרתו מצד השוכר או המשכיר. אכיפת החוזה; במקרה בו השוכר לא משלם את שכר הדירה במועדים שנקבעו או בכלל, יש לשלוח לו התראה משפטית בכתב מיד לאחר אי התשלום הראשון, לא להתמהמה, יש לוודא שהתראה זו כוללת דרישה לפינוי מיידי של הדירה. פתיחת הליך משפטי; אם השוכר מסרב להתפנות, ניתן להגיש בקשה ל"פינוי מושכר" בבית המשפט. מדובר בהליך מהיר יחסית שמתמקד בפינוי בלבד. שימוש בערבויות; נצלו את הערבויות לכיסוי הנזקים שנגרמו, זאת בכפוף למה שסיכמתם בחוזה.