שרון דרורי ושות', משרד עורכי דין    054-6730006 

מה קורה עם המשכורת שלי בתקופת מבצע עם כלביא מבצע עם כלביא, מה קורה עם השכר? מה קורה עם המשכורת בימי מבצע "עם כלביא" היו כמה ימים בהם לא הלכנו לעבודה בגין הנחיות של פיקוד העורף, מצב מלחמה - "עם כלביא"... כעת, לאחר שעברו הימים האלו, המעסיק שלח לנו מכתב בוא מי שרוצה יוכל לצאת לחל"ת רטקואקטיבית או להתפטר בדין מפוטר. מה נכון במקרים כאלו? מה ניתן לעשות כדי לא לחתום על חל"ת? האם אני חייב לתת ימי חופש שלי לכיסוי הימים האלו אם אני לא חותם על חל"ת? מה ההנחיות של המדינה בעניין? להלן המסקנות הקצרות והמדויקות: בישראל, אין כיום חוק שמחייב את המעסיק לשלם לעובד על ימי היעדרות עקב הנחיות פיקוד העורף (סגירת מקומות עבודה או צורך בטיפול בילדים), אלא אם הוסכם אחרת. למעשה, הנושאים מוסדרים בדיעבד, ואם יהיה הסדר – ישולם בשלב מאוחר יותר. לכן, אם המעביד שלח מכתב שמציע חל"ת רטרואקטיבית או התפטרות “בדין מפוטר”, יש לשקול: חל"ת: מדובר בהשעיית יחסי עבודה ללא שכר. המדינה מאפשרת גמישות והחלה מתווה חירום (מבצע עם כלביא) שמעניק זכאות לדמי אבטלה לאחר 11 ימי היעדרות מתוך 12 ימים של מצב חירום. אם לא תסכימו, לא תקבלו דמי אבטלה. התפטרות “בדין מפוטר”: מגדירה פיטורים שמשמעותם זכאות לפיצויי פיטורים. אולם, פיטורים באירוע מסוג זה צריכים להיות בהתאם לחוק ובהליך תקין. מומלץ להשוות אם תנאים טובים יותר מאשר בחל"ת. אם לא תחתמו על חל"ת; והיה והחברה לא הסכימה על חלופות (כגון עבודה מהבית, חופשה בתשלום או ניצול ימי חופשה), יש למעסיק את הזכות לנכות את הימים הללו משכרכם או להחשיב אותם כחופשה.‫ במקרים של סגירת מקום העבודה; אין חובה להשתמש בימי חופשה, אלא אם הוסכם במפורש. אז מה ניתן לעשות כדי לא לחתום על חל"ת? פנו למעסיק והציעו: • עבודה מהבית (אם אפשר); • קיצור משרה או זמן עבודה; • ניצול ימי חופשה שנתית (או אף מכסה שלילית אם בניתם הסכם); • המשכה של יחסי עבודה שגרתיים ככל האפשר. האם חייבים לתת ימי חופשה? לא חייבים אם לא חתם העובד. המעסיק יכול להסכים או לדרוש; אם לא קיימת הסכמה, הוא רשאי לנכות מהשכר. הנחיות מדיניות ממשרד העבודה ומשרד האוצר: • אין חובה לתשלום שכר אלא אם הוסכם. • החל"ת נחשב לגמיש, ובמבצע עם כלביא כל עובד שיצא לפחות 11 ימים מתקבל על 12 ימי מצב חירום זכאי לדמי אבטלה. • ניתן לנצל ימי חופשה בתשלום או להסכים לעבודה מרחוק . לסיכום: אם לא תחתם על חל"ת – קיימת אפשרות שהימים ינוכו מימי החופשה או השכר. כדאי להציע חלופות כמו עבודה מהבית או ניצול ימי חופשה. המדינה לא מחייבת תשלום ישיר אלא דרך דמי אבטלה (חל"ת) או הסדרה בדיעבד. בברכה, שרון דרורי, עו"ד

מה אומר סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ואיך הוא מועיל לעובד ולמעסיק מה הוא סעיף 14 מה אומר סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ואיך הוא מועיל לעובד ולמעסיק מה הוא סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים עוסק במצב שבו עובד מסכים מראש, בדרך כלל בחתימה על חוזה עבודה, לוותר על חלק או על מלוא זכויותיו לפיצויי פיטורים במקרה של התפטרות רגילה. הסעיף מאפשר למעסיק ולקבלן עבודה להגדיר מראש את הזכויות הכספיות במקרה של סיום עבודה ביוזמת העובד, ומיועד בעיקר למצבים שבהם יש רצון להסדיר מראש את התנאים הכספיים או למנוע תביעות עתידיות. מהות סעיף 14 העיקרון הוא שכאשר העובד חותם על סעיף זה, הוא מקבל הסכמה מראש שההתפטרות הרגילה שלו לא תזכה אותו לפיצויי פיטורים, גם אם הוא עבד במקום העבודה יותר משנה, אלא אם קיימות נסיבות שמקנות התפטרות בדין מפוטר. הסעיף נועד למנוע אי הבנות ולספק ודאות למעסיק מבחינת עלויות הפיטורים. הסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים יוצר מנגנון שבו ההפקדות השוטפות של המעסיק לקופת הפנסיה מכסות את פיצויי הפיטורים. משמעות ההסדר היא שהעובד מקבל בעלות מלאה על הכספים שהצטברו בקופה גם אם עזב מיוזמתו, כל עוד המעסיק חתם על הסכם סעיף 14 תקף. הסדר זה מחליף את הצורך לחשב פיצויי פיטורים מלאים בעת סיום העבודה. מבחינת העובד, ההסדר מעניק ודאות ובעלות מלאה על הכספים שנצברו בקופה, ללא תלות בנסיבות סיום העבודה, בתנאי שההסדר הוחל כדין. מבחינת המעסיק, ההסדר מאפשר הפחתת סיכונים עתידיים ותשלום רציף ומלא של ההפרשות, ללא חשיפה לחישוב פיצויי פיטורים נוספים בסיום יחסי העבודה. יש לוודא שהמעסיק חתם מול העובד על מסמך יישום לפי הנוסח המחייב ושבוצעה הפניה לצו ההרחבה הכללי. במקרה של פערים בין הצבירה בפועל לבין שיעורי ההפקדה הנדרשים בחוק, ייתכן חיוב נוסף. מתי סעיף 14 “טוב” למעסיק ולמה הסעיף טוב למעסיק במקרים בהם העובד עלול לעזוב את העבודה מרצונו, וכך המעסיק יכול לצמצם את ההתחייבויות הכספיות לפיצויי פיטורים. זה מאפשר תכנון תקציבי מדויק יותר ומונע תביעות עתידיות על זכויות פיצויים. מתי ניתן לממש זכאות למרות סעיף 14 גם כאשר נחתם סעיף 14, קיימים מצבים שבהם העובד עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים: התפטרות בדין מפוטר, כאשר קיימת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, התעמרות או פגיעה בזכויות מהותיות של העובד. פיטורים סמויים או התנהלות נקמנית, כאשר המעסיק יוצר נסיבות שמחייבות את העובד לעזוב. סיבה אחרת לפי חוק, למשל, שינוי משמעותי בשכר או בהטבות שאינו מותאם לחוק או להסכם. כיצד יש לפעול כדי להפעיל את הזכאות תיעוד, יש לתעד כל אירוע שמצביע על הרעה בתנאי העבודה או פגיעה בזכויות. תיעוד זה יכול לכלול מיילים, הודעות, תלושי שכר או עדויות של עמיתים. ייעוץ משפטי, פנייה לעורך דין לדיני עבודה מאפשרת הבנה של האפשרות לממש זכאות לפיצויים למרות סעיף 14 והערכת סיכויי הצלחה. מסירת הודעת התפטרות בכתב, יש לציין בהודעה את הנסיבות המאפשרות התפטרות בדין מפוטר, ולהקפיד על תאריך סיום עבודה ברור. בדיקה פיננסית, לוודא שכל יתרות הפיצויים, ימי חופשה, שעות נוספות ומענקים נכללים בחישוב הסופי של פיצויי הפיטורים. סעיף 14 מעניק ודאות למעסיק, אך אינו מבטל את זכויות העובד במצבים שבהם החוק מאפשר זכאות לפיצויים גם בהתפטרות, ולכן התנהלות מסודרת ומלווה בייעוץ משפטי חשובה מאוד. חוק רלוונטי: ביצוע הצעדים הללו מאפשר לעובד להפעיל את זכאותו לפיצויי פיטורים בצורה בטוחה, גם אם נחתם סעיף 14 בחוזה, ומבטיח קבלת פיצוי מלא על זכויותיו הצבורות.

האם מותר למעסיק לכפות על העובדים פעולות אסורות והאם הוא רשאי לקזז בשכר למי שלא מסכים כפיית מעסיק לביצוע פעולות אסורות האם מותר למעסיקה לחייב את העובדות שלה לצלם לקוחות לפני ואחרי? הקוסמטיקאית והמעסיקה, הרומן האסור... אני קוסמטיקאית ועובדת כשכירה במכון יופי, השכר שלי בנוי מבסיס בתוספת אחוזים על כל טיפול שאני עושה. בעלת העסק מנסה לכפות על כל העובדות לצלם את הלקוחות המטופלים לפני ואחרי טיפולים. הנושא חדש ולא מופיע בחוזה העבודה שלי, היא רשמה את הדרישה בצ'ט העבודה בווטסאפ. בעלת העסק הכריזה שבמידה ואחד מהטיפולים לא יצולם, לא ישלמו לי אחוזים על כל הטיפולים שעשיתי במשך חודש. האם זה חוקי? ושאלה נוספת, האם חוקי לצלם מטופלים בטיפולי קוסמטיקה? הטיפולים יכולים להיות גם אינטימיים וזה לא נשמע לי הוגן לצלם אותם. אז מה מותר לקוסמטיקאית המעסיקה עובדות ומנסה לחייב אותן לעשות משהו לא תקין? יחסי עבודה בישראל כפופים לחוקי מגן שאינם ניתנים להתניה לרעת העובד. למעשה, מעסיק אינו רשאי לשנות באופן חד צדדי תנאי שכר או להציב תנאים חדשים שפוגעים בזכות לשכר עבור עבודה שכבר בוצעה. צילום מטופלים במסגרת טיפולים קוסמטיים נוגע ישירות לדיני הגנת הפרטיות ודורש הסכמה מפורשת וברורה, במיוחד כאשר מדובר בטיפולים אינטימיים. לעניין שלילת האחוזים את מקבלת אחוזים כתמורה ישירה לעבודה שביצעת בפועל. שלילת אחוזים עבור טיפולים שבוצעו מהווה פגיעה בשכר עבודה. מעסיק אינו רשאי להתנות תשלום שכר או חלק ממנו בדרישה חדשה שלא הופיעה בחוזה העבודה, ובוודאי שלא לשלול תשלום עבור חודש שלם בגלל אי עמידה בדרישה מנהלית כמו צילום. הודעה בקבוצת ווטסאפ אינה מחליפה הסכם עבודה ואינה מקנה זכות לקיזוז שכר. פעולה כזו נחשבת הלנת שכר או ניכוי אסור, גם אם בעלת העסק מכנה זאת סנקציה משמעתית. לעניין צילום המטופלים צילום מטופלים לפני ואחרי טיפול קוסמטי הוא פגיעה בפרטיות לפי החוק, במיוחד כאשר ניתן לזהות את המטופל או כאשר מדובר באזורים אינטימיים. צילום כזה מותר רק אם ניתנה הסכמה מדעת, מפורשת וספציפית, בכתב, לאחר שהוסבר למטופל מה מצולם, לאיזו מטרה, היכן יישמר החומר והאם ייעשה בו שימוש פרסומי. גם הסכמה כללית או בעל פה אינה מספיקה במקרים רגישים. כפיית צילום על עובדת כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה בפרטיות המטופלים חושפת את העסק, ולעיתים גם את העובדת, לטענות לפי חוק הגנת הפרטיות. לעובדת אין חובה לבצע פעולה בלתי חוקית או פעולה שיש בה חשש לפגיעה בזכויות צד שלישי. בכל מצב, לתעד את הבקשות האלו של המעסיקה, לצלם, לשמור הודעות, מיילים וכו'. שרון דרורי, עו"ד

מה הוא אופן תשלום המשכורת והמועדים לתשלום - עורך דין שרון דרורי משכורת, איך משלמים ומתי הסבר כללי על אופן תשלום השכר לפי חוק הגנת השכר חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 מה הוא שכר עבודה; סעיף 1 לחוק מגדיר מה הוא "שכר עבודה " שכר עבודה הוא הכסף המגיע לעובד עבור העבודה שביצע – פריון עבודה, ובשכר זה כלולים תשלומים עבור חגים, שעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד בתקופת העבודה ועבורה. "פריון העבודה" מהווה גם שכר לפי תפוקה או איכות העבודה, למשל, בונוסים או תמריצים עבור ההספק של העובד. מה היא צורת התשלום של שכר העבודה; סעיף 2(א) לחוק מגדיר את צורת התשלום של שכר העבודה, אם במזומן, אם בהמחאת דואר, או אם בדרך שנקבעה בהסכם קיבוצי, או בחוזה העבודה, או שהעובד הסכם לה בדרך אחרת. התנאי הוא שהעובד קיבל את התשלום במועדים כאמור בסעיפים 9-14 לחוק הגנת השכר, כלומר; לפי סעיף 9 לחוק; המועד לתשלום שכר חודשי ישולם בסוף חודש העבודה עליו משלמים את השכר. כלומר; העובד עבד מתחילת ינואר עד סופו, בסוף ינואר המעסיק ישלם עבור כל החודש שבו עבד העובד. התשלום יבוצע בראשון לחודש העוקב, דהיינו; בראשון לפברואר והתשלום יבוצע לא יאוחר מיום התשיעי לחודש זה. אותו סעיף מתייחס גם לתשלום שכר עבור תקופה ארוכה יותר מחודש. כלומר; אם נניח קיים חוזה עבודה של 30,000 ₪ לשלושה חודשים, על המעסיק לחלק את התשלום לכל חודש, ואסור למעסיק לשלם את כל הסכום רק בסוף התקופה. הוא חייב לשלם 10,000 ש"ח בכל חודש. בכך נמנעת הפגיעה בעובד שממתין לתשלום מרוכז. לפי סעיף 10 לחוק; המועד לתשלום שכר שאינו שכר חודשי, דהיינו שכר שעתי, יומי, שבועי או לפי כמות התוצרת, השכר ישולם בסוף מחצית החודש בו הועסק העובד. זאת אם לא נקבע אחרת בהסכם קיבוצי או בחוזה העבודה. אבל, אם העובד עבד על בסיס שעתי, יומי, שבועי או לפי כמות התוצרת, ועשה זאת כל החודש, השכר ישולם לו כפי שנקבע בסעיף 9 לחוק הגנת השכר, כלומר; כפי שמשולם שכר חודשי או לפי שכר המשתלם לתקופה ארוכה מחודש ימים. לפי סעיף 11 לחוק; המועד לתשלום שכר קיבולת - תחילה אסביר מה הוא שכר קיבולת; שכר קיבולת הוא שכר שנקבע לפי תפוקה או הספק של העובד, ולא לפי זמן. כלומר; העובד מקבל תשלום לפי כמות יחידות שהוא מייצר, מוכר או משלים – בלי קשר לשעות העבודה בפועל. לדוגמה; עובד בפס ייצור המקבל 5 ש"ח לכל יחידה שהוא מרכיב. אם הרכיב 100 יחידות, הוא יקבל 500 ש"ח. כך גם סוכן מכירות שמקבל עמלה בלבד לפי מכירות בפועל. משמעות משפטית: גם עובד בשכר קיבולת נחשב לעובד לכל דבר לפי חוקי העבודה – כולל זכויות כמו שכר מינימום (צריך לבדוק שבפועל שכרו לא נופל ממנו), שעות נוספות, דמי חופשה, פנסיה, וכדומה. הסייגים, מדובר בעבודה מסויימת שנמשכת מעל ל – 14 ימים, והשכר ישולם ביום בו העובד סיים את העבודה זאת אם שולמו לו תוך ביצוע העבודה מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה. לא שולמו מקדמות כאמור, יראו את השכר כמשתלם לפי כמות התוצרת. הסעיף הזה אומר בפשטות: אם מישהו עבד על משימה אחת גדולה שלוקח יותר משבועיים לסיים אותה, למשל, לבנות גדר או לצבוע בניין, אז: אם קיבל כסף כל כמה זמן (למשל, כל שבוע) כמו שסיכמו איתו מראש, אז אפשר לשלם לו את כל השכר רק בסוף העבודה. אבל אם לא נתנו לו מקדמות במהלך העבודה, אז צריך להתייחס אליו כאילו משלמים לו לפי מה שהספיק לעשות בכל פעם, כלומר; לפי כמות התוצאה שהשיג בכל שלב – כמו "שכר קיבולת". המטרה היא לדאוג שעובדים לא יעבדו הרבה זמן בלי לקבל כלום עד הסוף. אם לא משלמים מקדמות – משלמים לפי ההתקדמות. לפי סעיף 12; מועד לתשלום השכר למי שחדל להיות מועסק על ידי מעסיקו, השכר ישולם לפי האמור בסעיפים 9, 10 או 11, אילו המשיך לעבוד. דהיינו; אם עובד הפסיק לעבוד, בין אם פוטר, התפטר או הסתיים חוזה זמני, המעסיק חייב לשלם לו את השכר האחרון שלו במועד הרגיל שבו היה משלם לו שכר, כאילו הוא עדיין עובד. כלומר; המעסיק לא חייב לשלם מיד ביום סיום העבודה, אבל גם לא יכול לדחות את השכר רק בגלל שהעובד סיים לעבוד. הסעיפים 9–11 מדברים על מועד תשלום שכר לפי סוג השכר (חודשי, יומי, לפי תוצאה וכו') – וזה הסדר שחל גם על שכר אחרון. לפי סעיף 13 לחוק; מועדים מיוחדים לתשלום שכר, אם יש סוג של שכר עבודה שלא כתוב לגביו בחוק מתי בדיוק צריך לשלם אותו, כלומר; סוג השכר לא מופיע בסעיפים 9–12 לחוק הגנת השכר, אז שר העבודה (היום: שר העבודה והרווחה) יכול לקבוע מועד לתשלום. אבל, הוא לא יכול לעשות את זה לבד. הוא חייב קודם לקבל אישור מוועדת העבודה של הכנסת. למעשה, זה מנגנון שמאפשר להשלים חוסרים בחוק, במקרה שיש סוגי שכר מיוחדים שאין להם מועד תשלום ברור. לפי סעיף 14.(א) לחוק; הגדלת השכר, אם הוסכם בהסכם קיבוצי או בין עובד למעסיק על הגדלת השכר לתקופה שעברה או על תוספת שכר, ולא הוסכם מועד התשלום של ההפרשים המגיעים לעובד עבור אותה התקופה לפי ההסכם, ההפרשים ישולמו במועד הקרוב למועד תשלום שכר העבודה. עם זאת, אם לפני אותו מועד תשלום, המעסיק ביקש מבית הדין האזורי לעבודה לקבוע מועד אחר לתשלום ההפרשים, רשאי בית הדין, לאחר ששמע את העובד, לקבוע מועד אחר לתשלום ההפרשים או לקבוע שישולמו בחלקים, כמו תשלומים תכופים, נגיד, בפריסה לתשלומים חודשיים עתידיים. לפי סעיף 14.(ב) לחוק; הגדלת השכר, אם הוסכם על הגדלת השכר לתקופה עתידית בהסכם קיבוצי, או בהסכם כתוב בין ארגון עובדים למעסיקים גם אם אין מדובר בהסכם קיבוצי, מותר יהיה לדחות את התוספת לשכר לפי המועדים שיקבעו בהסכם, זאת בתנאי שהתשלום לא יידחה ליותר משישה חודשים אחרי היום בו היה השכר היה אמור להיות משולם אם לא נדחה לפי ההסכם. לפשט את העניין; אם סוכם על העלאת שכר שתחול מהיום או מהעבר, מותר לקבוע בהסכם שהתשלום בפועל של התוספת יהיה מאוחר יותר, למשל בגלל סיבות תקציביות. אבל אפשר יהיה לדחות את התשלום רק עד 6 חודשים מהיום שבו העובד היה אמור לקבל את התוספת אם לא הייתה דחייה. בברכה, שרון דרורי, עו"ד

משרד עורכי דין שרון דרורי דיני עבודה, מסחרי אזרחי, צוואות, ייפוי כוח מתמשך, הוצל"פ מאמרים ומידע כללי מערכת המשפט בישראל מורכבת ומרתקת והיא מהמתקדמות בעולם, לכן ריבוי הענפים והנושאים בהם נוגעת מערכת בתי המשפט הוא נרחב ביותר. מאמרים ונושאים לידיעה כללית משכורת, איך משלמים ומתי הסבר כללי על אופן תשלום השכר לפי חוק הגנת השכר, מה הם דרכי התשלום ומתי המעסיק צריך לשלם ...קרא עוד ההבדל הכספי בין פיטורים להתפטרות ההבדל הכספי בין פיטורים להתפטרות דן בזכאות לקבלת פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות. חשוב לדעת ...קרא עוד הודעה מוקדמת והחשיבות שלה הודעה מוקדמת נדרשת על פי חוק והיא מאפשרת לשני הצדדים להתארגן כראוי למעבר. ...קרא עוד מעמד עובד זר לאחר נישואין לישראלי ישנם הליכים שצריך לעבור כדי להסדיר מעמד שלעובד זר לאזרח בישראל, מה קורה לאחר הנישואין לישראלי. View More מה היא תקופת צינון בסיום העבודה מה היא תקופת צינון לאחר סיום העבודה בין אם פוטרת ובין אם התפטרת ואילו מבחנים נבחנים בעניין. ...קרא עוד טעות בניסוח הודעה מוקדמת טעות בתום לב בכתיבת הודעה מוקדמת מצד עובד, איננה סוף פסוק וניתן לתקן את ההודעה. ...קרא עוד הליך השימוע והחשיבות שבו שימוע בדרך כלל מסמן את המסלול לסיום יחסי עובד מעסיק, אך לא תמיד זה דבר רע. ...קרא עוד עריכת חוזים לעסקים סוכנות דיגיטל או חברה המשווקת קורסים, או כל עניין מסחרי אחר צורך חוזה מותאם לבית העסק ...קרא עוד

חוק שעות עבודה ומנוחה הוא מהחשובים שבדיני העבודה וחשוב לדעת איך הוא מגן עלינו כעובדים, מה המשמעות של החוק דיני עבודה וחוק שעות עבודה ומנוחה כיצד שני החוקים משפיעים ומושפעים האחד מהשני ולמה חוק שעות עבודה ומנוחה חשוב כל כך. דיני עבודה וחוק שעות עבודה ומנוחה בתמצית חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, נחקק במטרה להסדיר את מסגרת העבודה בישראל, להגן על זכויות העובדים ולשמור על איזון בין חיי העבודה לחיים האישיים. החוק מגדיר את אורכו של יום עבודה, מספר שעות העבודה השבועיות, ההפסקות המגיעות לעובד, וכן את הזכות למנוחה שבועית. בנוסף, החוק קובע את הגמול עבור עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית. החוק משפיע על עובדים בתצורות העסקה שונות כדלקמן; עובד יומי: עובד המקבל שכר על בסיס יומי. החוק מבטיח כי יום העבודה שלו לא יעלה על מספר השעות המוגדר, ובמקרה של עבודה מעבר לשעות אלו, הוא זכאי לתוספת שכר עבור שעות נוספות. עובד שעתי: עובד המקבל שכר על בסיס שעתי. החוק מגן עליו בכך שהוא מגדיר את מספר השעות המקסימלי ליום ולשבוע, ומבטיח תשלום נוסף עבור שעות נוספות, בהתאם להיקף העבודה שביצע. עובד גלובלי: עובד המקבל שכר חודשי קבוע. למרות שהשכר שלו אינו תלוי ישירות בשעות העבודה, החוק עדיין חל עליו, ומגדיר את מספר השעות המקסימלי ליום ולשבוע. במקרה של עבודה מעבר לשעות אלו, העובד זכאי לתוספת שכר עבור שעות נוספות, אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה העבודה, בהתאם להוראות החוק. הזכויות המרכזיות שהחוק מעניק לעובדים כוללות: הגבלת שעות העבודה: החוק מגדיר את מספר השעות המקסימלי ליום עבודה ולשבוע עבודה, במטרה למנוע העמסה יתרה על העובד. תשלום עבור שעות נוספות: עבודה מעבר לשעות המוגדרות מזכה את העובד בתוספת שכר, בהתאם לאחוזים הקבועים בחוק. הפסקות במהלך העבודה: החוק מחייב מתן הפסקות במהלך יום העבודה, בהתאם לאורך המשמרת, כדי להבטיח רווחת העובד. מנוחה שבועית: כל עובד זכאי למנוחה שבועית של לפחות 36 שעות רצופות, הכוללות את יום המנוחה הדתי שלו. ניהול פנקס שעות עבודה: המעסיק מחויב לנהל רישום מדויק של שעות העבודה, שעות המנוחה השבועית, שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, כדי להבטיח שקיפות ותשלום הוגן לעובד. הקפדה על הוראות החוק מבטיחה שמירה על זכויות העובדים, מונעת ניצול ומקדמת איזון בריא בין עבודה לחיים פרטיים. החוק חל על כלל העובדים, ללא קשר לאופן העסקתם, ומבטיח תנאי עבודה הוגנים לכלל המשק. חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 עורך דין שרון דרורי

מה קורה שחייל מילואים חוזר לעבודה ושם משנים לו את התנאים והאם ניתן לפטר אותו או שהוא יכול להתפטר בדין מפוטר פיטורים אחרי מילואים פיטורים אחרי מילואים, שינוי תפקיד ותנאים לאחר חזרה לשגרה מה קורה שחייל מילואים חוזר לעבודה ושם משנים לו את התנאים עובד שחוזר לעבודה לאחר תקופת מילואים ממושכת מצפה, ובצדק, לחזור לאותו מקום עבודה, לאותו תפקיד ולאותם תנאים. המחוקק הישראלי ראה חשיבות מיוחדת בהגנה על עובדים משרתי מילואים, וקבע איסורים ברורים על פגיעה בעובד עקב שירות המילואים. המשמעות בשינוי התנאים בעבודה למילואימניק שחזר לשגרה שינוי תפקיד, פגיעה בתנאים או פיטורים לאחר החזרה מהמילואים עשויים להיחשב פגיעה אסורה בזכויות העובד. כאשר עובד מסיים שירות מילואים וחוזר למקום העבודה, חלה על המעסיק חובה להשיב אותו לתפקידו הקודם או לתפקיד מקביל, בתנאים שלא יפחתו מאלה שהיו לו לפני היציאה למילואים. שינוי מהותי בתפקיד, בהיקף המשרה, בשכר, בסמכויות או במעמד, עלול להיחשב פגיעה בזכויות העובד, גם אם השכר עצמו לא הופחת. ואם המעסיק מחליט לפטר את המילואימניק הדין אוסר על פיטורים של עובד עקב שירות מילואים, וכן אוסר על פגיעה בתנאי העבודה בשל עצם היעדרותו לצורך מילואים. פגיעה כזו יכולה להתבטא בהורדת תפקיד, צמצום סמכויות, שינוי מקום עבודה, שינוי שעות עבודה או יצירת סביבת עבודה נחותה לעומת זו שהייתה לפני המילואים. כדי לקבוע אם מדובר בפגיעה אסורה, בוחנים האם השינוי הוא מהותי ואובייקטיבי השאלה המרכזית היא האם עובד סביר, שחזר ממילואים, היה רואה בשינוי שנעשה פגיעה ממשית בתנאי עבודתו או במעמדו. אין צורך להוכיח כוונה לפגוע, די בכך שהשינוי נובע מהיעדרות העובד עקב מילואים או מהשירות עצמו. כאשר המעסיק משנה את התפקיד או התנאים בטענה של צורך ארגוני, עליו להוכיח כי השינוי אינו קשור כלל לשירות המילואים, וכי אותו שינוי היה נעשה גם כלפי עובד אחר שלא יצא למילואים. נימוקים כלליים כמו התייעלות, שינוי מבני או חוסר התאמה מקצועית נבחנים בזהירות רבה, במיוחד כאשר הם מופיעים סמוך לחזרה מהמילואים. אם השינוי הוצג כהסכמה של העובד, יש לבדוק האם ההסכמה ניתנה מרצון חופשי או מתוך חשש לאובדן מקום העבודה. הסכמה שניתנה תחת לחץ, או ללא חלופה אמיתית, אינה בהכרח הסכמה תקפה. גם לשאלת הזמניות יש משמעות שינוי זמני, מוגדר וברור בזמן, שנעשה לצורך הסתגלות קצרה לאחר חזרה ממילואים, עשוי להיחשב לגיטימי בנסיבות מסוימות. לעומת זאת, שינוי קבוע או שינוי שנמשך זמן ממושך ללא הצדקה ברורה, מחזק את הטענה לפגיעה אסורה. כאשר עובד לא קיבל חוזה עבודה או הודעה לעובד, ניתן להוכיח את תנאי העבודה הקודמים באמצעות תלושי שכר, תכתובות, תיאורי תפקיד, עדויות עובדים אחרים והתנהלות בפועל לאורך זמן. היעדר מסמך כתוב אינו שולל את האפשרות להוכיח הרעת תנאים או פגיעה בזכויות במקרה שבו הפגיעה בתפקיד או בתנאים היא משמעותית, ועובד התריע בפני המעסיק ונתן לו הזדמנות לתקן את המצב, אך הדבר לא תוקן, עשויה לקום לעובד זכות להתפטר בדין מפוטר. המשמעות היא שההתפטרות תיחשב כפיטורים לכל דבר, על כל הזכויות הנלוות לכך. מה ניתן לעשות בפועל כאשר חוזרים ממילואים ומגלים שינוי בתפקיד או בתנאים ראשית, חשוב לתעד את מצב הדברים מיד עם החזרה לעבודה. שנית, יש לפנות למעסיק בכתב, להצביע על השינוי ולבקש השבה לתפקיד ולתנאים הקודמים. אם אין תיקון, ניתן לפנות לייעוץ משפטי ולבחון נקיטת הליכים בבית הדין לעבודה. לסיכום שירות מילואים אינו יכול לשמש עילה לפגיעה בעובד. שינוי תפקיד או תנאים לאחר חזרה ממילואים נבחן בזהירות, תוך בחינת מהות השינוי, עיתויו, והקשר לשירות המילואים. עובד שנפגע זכאי לעמוד על זכויותיו, ובמקרים המתאימים אף לתבוע סעד משפטי או להתפטר בדין מפוטר.

המעסיק לא שילם לי שעות נוספות, מה קורה לעובד שעתי ולעובד גלובאלי לא שילמו לי שעות נוספות המעסיק לא משלם לי שעות נוספות שעות נוספות הן זכות סוציאלית בסיסית בדיני העבודה בישראל. כאשר עובד מועסק מעבר לשעות העבודה הקבועות בחוק, המעסיק חייב לשלם לו גמול שעות נוספות בהתאם לדין. אי תשלום שעות נוספות מהווה הפרה של חוקי המגן, גם אם הדבר נעשה לאורך זמן, גם אם השכר גבוה יחסית, וגם אם המעסיק טוען לשכר גלובלי או לתפקיד אמון. חשוב להבין מתי קיימת זכאות לשעות נוספות, מה ההבדל בין עובד שעתי לעובד גלובלי, ואיך נכון לפעול כאשר השעות לא שולמו. מתי קיימת זכאות לשעות נוספות, המסגרת החוקית קובעת כי יום עבודה רגיל הוא עד שמונה שעות ביום עבודה רגיל או תשע שעות במקומות שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע, ושבוע עבודה רגיל הוא עד ארבעים ושתיים שעות. כל עבודה מעבר לכך נחשבת שעות נוספות. עבור השעתיים הנוספות הראשונות יש לשלם תוספת של עשרים וחמישה אחוזים, ומעבר לכך תוספת של חמישים אחוזים. הזכאות אינה תלויה ברצון המעסיק אלא בעצם העבודה בפועל. עובד שעתי ושעות נוספות עובד שעתי זכאי באופן ברור ומובהק לתשלום שעות נוספות. החישוב מתבצע לפי מספר השעות בפועל, על בסיס דיווחי נוכחות, שעון נוכחות או כל ראיה אחרת להיקף העבודה. אם העובד עבד מעבר לשעות הקבועות בחוק ולא קיבל את התוספת הקבועה בדין, מדובר בהפרה ישירה של החוק. טענה שלפיה השכר השעתי כולל שעות נוספות אינה תקפה אלא אם הוכח אחרת בצורה חריגה וברורה. עובד גלובלי ושעות נוספות עובד גלובלי אינו מאבד אוטומטית את הזכאות לשעות נוספות. שכר גלובלי הוא שכר חודשי קבוע, אך הוא אינו פוטר מתשלום שעות נוספות אלא אם מתקיימים תנאים מצומצמים שנקבעו בפסיקה. כדי ששכר גלובלי ייחשב ככולל שעות נוספות, עליו לציין במפורש רכיב שעות נוספות, את היקף השעות הכלול בו, ואת התמורה הניתנת עבורן. גם אז, אם העובד עבד מעבר להיקף השעות שנקבע, הוא זכאי לתשלום נוסף. בנוסף, רק עובדים בתפקידי אמון מיוחדים או בתפקידים שבהם לא ניתן לפקח כלל על שעות העבודה עשויים להיות מוחרגים מהחוק, וגם זאת בפרשנות מצמצמת מאוד. עצם העובדה שמדובר בתפקיד בכיר, שכר גבוה או עבודה עצמאית לכאורה, אינה שוללת זכאות לשעות נוספות. מה עושים כאשר המעסיק לא משלם שעות נוספות בשלב הראשון יש לאסוף ראיות להיקף העבודה בפועל, תלושי שכר, דוחות נוכחות, הודעות, מיילים, יומני עבודה וכל מסמך שמראה את שעות העבודה. לאחר מכן ניתן לפנות למעסיק בכתב, להציג את החישוב ולדרוש את תשלום השעות הנוספות בהתאם לדין. חשוב לתעד כל פנייה וכל תשובה. אם המעסיק מסרב לשלם או מתעלם, העובד רשאי להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה לתשלום שעות נוספות שלא שולמו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בתי הדין לעבודה נוהגים להעביר את נטל ההוכחה למעסיק במקרים שבהם לא נוהל רישום שעות תקין, דבר שמחזק משמעותית את עמדת העובד. לסיכום אי תשלום שעות נוספות הוא הפרה של חוקי המגן בדיני העבודה. גם עובד שעתי וגם עובד גלובלי עשויים להיות זכאים לתשלום שעות נוספות, והחריגים לכך מצומצמים ומפורשים. התנהלות מסודרת, תיעוד נכון ותגובה מהירה מאפשרים לעובד למצות את זכויותיו ולקבל את המגיע לו לפי חוק.

מה היא תקופת צינון לאחר סיום העבודה בין אם פוטרת ובין אם התפטרת מה היא חדלות פירעון ומה הוא ההליך, כיצד פועלים ולמי פונים הליך חדלות פירעון הפתרון היעיל עבור אנשים שצריכים שיקום כלכלי חדלות פירעון בישראל היא הליך משפטי המסדיר את מצבם של יחידים או תאגידים שאינם מסוגלים לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלהם. ההליך מוסדר בעיקר בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, שנועד לשלב בין מתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש כלכלית לבין שמירה על זכויות הנושים. החוק מחליף את ההסדרים הישנים שהיו קיימים בעבר, מתוך מטרה לייעל את ההליך, לקצר אותו ולהתאים אותו לתנאי הכלכלה המודרנית. הליך חדלות הפירעון מתחיל כאשר החייב או אחד מנושיו מגישים בקשה לפתיחת הליכים. במקרה של יחידים, הבקשה מוגשת לרשות האכיפה והגבייה (לשכת ההוצאה לפועל) אם החובות נמוכים מ-150,000 ש"ח, או לבית המשפט אם החובות גבוהים מסכום זה. במקרה של חברות, הבקשה מוגשת לבית המשפט המחוזי. לאחר קבלת הבקשה, ניתן צו לפתיחת הליכים, אשר מגן על החייב מפני תביעות מצד נושים ומאפשר הקפאת הליכים משפטיים נגדו. בשלב זה מתמנה נאמן שתפקידו לבחון את מצב הנכסים והחובות של החייב, ולגבש תוכנית להסדרת החובות או לפירוק הנכסים. היתרונות של הליך חדלות פירעון כוללים את האפשרות להתחיל מחדש מבחינה כלכלית, שיקום מעמדו הכלכלי של החייב, והגנה משפטית מפני נושים. במקביל, ההליך מספק לנושים הזדמנות לקבל חלק מהחוב על ידי חלוקה הוגנת של נכסי החייב. החסרונות של ההליך הם הפגיעה במוניטין וביכולת לקבל אשראי בעתיד, ההליך הממושך שכולל לעיתים פיקוח הדוק על החייב, וחשיפה מלאה של כל נכסיו והתחייבויותיו. תחילת ההליך דורשת פנייה לעורך דין המתמחה בתחום חדלות פירעון. עורך הדין יאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים, כמו דוחות כספיים, רשימות נכסים ונושים, הסכמי הלוואות, ותדפיסי חשבונות בנק. לאחר מכן, ייבחנו אפשרויות ההליך המתאימות ביותר—שיקום כלכלי ליחיד או פירוק במקרה של תאגיד. עורך הדין יגיש את הבקשה לגורם המוסמך וילווה את החייב לאורך כל התהליך. העלות של ההליך משתנה בהתאם למורכבות המקרה. היא כוללת שכר טרחת עורך דין, אגרות משפטיות, ולעיתים עלויות נוספות כמו שכירת מומחים או מנהלים מיוחדים. חישוב העלות מבוסס על פרמטרים כמו גובה החובות, מספר הנושים, והיקף הנכסים. ככל שהמקרה מורכב יותר, כך עלויותיו יעלו. מומלץ להיוועץ מראש עם עורך הדין לגבי ההוצאות הצפויות ולהסדיר את התשלום כך שיתאים למצבו הכלכלי של החייב. הליך חדלות פירעון נועד לתת מענה למצבי כשל כלכלי מורכבים, תוך מציאת איזון בין צרכי החייב לנושים. ליווי משפטי מקצועי יכול לסייע לצלוח את ההליך בצורה נכונה ולהשיג תוצאה הוגנת בהתאם לחוק. כדי להתחיל בהליך חדלות פירעון, החייב נדרש לאסוף מסמכים רבים המפרטים את מצבו הכלכלי. עליו לספק תדפיסי חשבונות בנק מכל החשבונות שלו ב-12 החודשים האחרונים, דוחות על הלוואות וחובות שנותרו ללא תשלום, כמו גם מסמכים המעידים על התחייבויות כלכליות נוספות כגון משכנתאות, ערבויות או התחייבויות חוזיות אחרות. כמו כן, יש לאסוף מסמכים על נכסים בבעלותו, לרבות רכוש נדל"ני, כלי רכב, חסכונות, קופות גמל או קרנות פנסיה, ודוחות פיננסיים אחרים שיכולים להעיד על היקף נכסיו. בנוסף, יש להמציא תלושי שכר או דוחות הכנסה מעבודה עצמאית, דוחות מס הכנסה ותיעוד הוצאות שוטפות. החייב נדרש גם להכין רשימת נושים מפורטת הכוללת את שמותיהם, סכומי החוב ומטרת החוב. אם קיימים פסקי דין, תביעות משפטיות או הליכי הוצאה לפועל נגדו, יש לכלול אותם יחד עם מסמכים רלוונטיים. כל מסמך רלוונטי שיכול להוכיח את מצבו הכלכלי האמיתי ואת חוסר היכולת לעמוד בהתחייבויותיו נדרש להיכלל. בהליך חדלות פירעון, השלב הראשון הוא הגשת הבקשה, שבה החייב או הנושה מבקש צו לפתיחת הליכים. אם הבקשה מתקבלת, בית המשפט או רשות האכיפה והגבייה נותנים צו המורה על פתיחת ההליכים וממנים נאמן שיפקח על התהליך. צו זה כולל הקפאה של כל ההליכים המשפטיים נגד החייב, ובכך נותן לו מרווח נשימה לטפל בחובותיו. הנאמן מתחיל בבחינת מצבו הכלכלי של החייב, כולל בדיקת המסמכים והנכסים, ונפגש עם החייב כדי לקבל פרטים נוספים. בשלב הבא, הנאמן מגבש תוכנית להסדרת החובות או לחלוקת הנכסים. אם מדובר ביחיד, התוכנית עשויה לכלול תשלומים חודשיים לנושים למשך מספר שנים מתוך הכנסות החייב, לצד מכירת נכסים שאינם חיוניים למחייתו. במקרה של תאגיד, התוכנית עשויה לכלול מכירה של כלל הנכסים או ניסיון לשיקום כלכלי של החברה. בסיום ההליך, לאחר שבית המשפט מאשר את תוכנית הפירעון או השיקום, הנאמן מפקח על יישום ההסדר. אם החייב עמד בכל תנאי התוכנית, הוא עשוי לקבל צו הפטר, המשחרר אותו מכל יתרת חובותיו שלא נפרעו. צו זה מסמן את סיום ההליך ומאפשר לחייב לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית, תוך הקפדה על עמידה בתנאים שנקבעו לאורך ההליך.

חתמתי חוזה לדירה וגיליתי ליקויים שהמשכיר לא מוכן לתקן, מה עושים המשכיר לא מוכן לתקן ליקויים בדירה מה קורה כאשר הבעלים של הדירה לא מוכן לתקן ליקויים שבאחריותו סקירה על מצב שוק השכירות בישראל ביחס לתלונות נגד בעלי נכסים שלא מטפלים בליקויים שבתחום אחריותם. בשנים האחרונות שוק השכירות בישראל ממשיך להתמודד עם לחץ ביקוש גבוה ועלויות שכר דירה גבוהות. שוכרים רבים מדווחים על מצבים שבהם דירות מושכרות בלי שהן מתוחזקות כראוי, ומתקשים לקבל מענה מבעלי הנכס על ליקויים שמשפיעים על איכות החיים בדירה. במקרים רבים הצדדים מתקשרים בחוזי שכירות ארוכים יחסית, אך עדיין קיימת תחושת חוסר איזון בין זכויות השוכר לבין ההתחייבויות של המשכיר לתקן ליקויים בדירה. חקיקה חדשה שמקדמת הכנסת בתחום שכירות הוגנת, קבעה הוראות ברורות יותר לגבי מה נחשב דירה ראויה למגורים, וכן מסגרות זמן לתיקון ליקויים שעל החוזה לכבד. עם זאת, בשטח עדיין ישנן מחלוקות רבות סביב המימוש של זכויות אלה, ובעיקר סביב היענות המשכיר לתקן ליקויים שבתחום אחריותו. קריאות השוכרים לפתרונות מערכתיים, לרבות מנגנוני אכיפה יעילים יותר, עדיין מהדהדות בשוק, מה שמעיד על כך שהתמודדות עם בעיית ליקויים שאינם מטופלים היא בהחלט חלק מהמציאות היומיומית של דיירים רבים בישראל. למעשה, שוק השכירות בישראל מאופיין בצפיפות ומחירים גבוהים, והצורך בהבהרת זכויות וחובות לצד מי שמתקן ליקויים בדירה הפך אחת המחלוקות המרכזיות בשטחו של הנדל״ן המגורים בשנים האחרונות. מהם הליקויים שבאחריות מלאה של המשכיר, ומתי האחריות היא של השוכר האחריות של המשכיר לדיני השכירות בישראל נקבע כי המשכיר אחראי לתקן ליקויים בדירה שהפריעו לשימוש סביר בדירה, ושאינם נגרמו על ידי שימוש בלתי סביר של השוכר עצמו. החוק מתייחס לקטגוריה זו תחת ההגדרה של “חובה לתקן פגמים המפריעים לשימוש הרגיל בדירה” כולל מערכות מים, חשמל, ניקוז, תשתיות אחרות וכן ליקויים שנוכחים כבר בעת מסירת הדירה. סעיפי החוק מתייחסים לכך שהמשכיר חייב להשלים תיקון תוך 30 ימים מרגע קבלת הודעה בכתב מצד השוכר, או ב-3 ימים במקרה של ליקוי דחוף שמשפיע מהותית על יכולת המגורים בדירה. גם אם החוזה כולל סעיף שמנסה להעביר עלויות תיקון כאלה לשוכר, סעיף כזה לרוב לא יחול אם המשכיר ידע או צריך היה לדעת על הליקוי בעת מסירת הדירה ולא דיווח עליו לשוכר. חובת המשכיר לתיקון ליקויים בדירה המסגרת החוקית המשכיר חייב‏,‏ תוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה לכך מאת השוכר‏,‏ לתקן במושכר‏,‏ או בנכס שלו המשמש את המושכר‏,‏ כל דבר הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל במושכר או לשימוש בו על פי המוסכם בינו ובין השוכר ‏(‏להלן - פגם‏)‏‏,‏ בין שהפגם היה בזמן מסירת המושכר לשוכר ובין שהתהווה לאחר מכן ‏(‏סעיף 7‏(‏א‏)‏ לחוק השכירות והשאילה‏)‏‏.‏ בנוסף‏,‏ המשכיר יתקן על חשבונו כל ליקוי או פגם אחר בדירה המושכרת שאינו כאמור בסעיף קטן ‏(‏א‏)‏ ואינו קל ערך‏,‏ בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-30 ימים מיום שקיבל דרישה לכך מאת השוכר ‏(‏סעיף 25ח‏(‏ב‏)‏ לחוק השכירות והשאילה‏)‏‏.‏ סעדים זמינים לשוכר כאשר המשכיר מסרב לתקן ליקויים‏,‏ עומדים לשוכר מספר סעדים‏:‏ 1‏.‏ תיקון עצמי והחזר הוצאות רשאי השוכר לתקן את הפגם או את אי–ההתאמה ולדרוש מהמשכיר החזרת הוצאותיו הסבירות ‏(‏סעיף 9‏(‏א‏)‏‏(‏1‏)‏ לחוק השכירות והשאילה‏)‏‏.‏ ‏ 2‏.‏ הפחתת דמי שכירות להפחית את דמי השכירות‏,‏ כל עוד לא תוקן הפגם או אי–ההתאמה‏,‏ לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם או אי–ההתאמה לעומת שוויה לפי החוזה ‏(‏סעיף 9‏(‏א‏)‏‏(‏2‏)‏ לחוק השכירות והשאילה‏)‏‏.‏ ‏ מה הפסיקה קובעת בתי המשפט מיישמים את הכללים הללו בקפדנות‏.‏ בית המשפט קבע כי השוכרים הוכיחו את קיומם של פגמים בדירה‏,‏ כגון רטיבות והתפשטות עובש‏,‏ אשר החמירו במהלך השכירות‏.‏ המשכירה לא תיקנה את הפגמים באופן יסודי‏.‏ לפיכך‏,‏ השוכרים זכאים להפחתה בדמי השכירות בשיעור של 50% למשך 7 חודשים‏.‏ תק (נתניה) 36109-05-18 - ימית הימלפרב נגד אושרי סעדיה ‏ חריגים וגבולות החובה לתיקון אינה מוחלטת‏.‏ השוכר אחראי על כל ליקוי בדירה המושכרת‏,‏ לרבות פגם‏,‏ שנגרם עקב שימוש בלתי סביר בדירה המושכרת‏.‏ השוכר יתקן על חשבונו ליקוי כאמור בפסקה ‏(‏1‏)‏‏,‏ אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת‏.‏ ‏ מקרים מעשיים - מקרה של רטיבות ועובש בית המשפט קבע כי המשכיר לא עמד בחובתו לתקן את הליקויים בדירה בהתאם לחוק השכירות והשאילה‏,‏ למרות דרישות חוזרות של השוכרת‏.‏ לכן‏,‏ השוכרת זכאית להפחתה בדמי השכירות בשל אובדן ההנאה מהדירה‏.‏ תק (נתניה) 36109-05-18 - ימית הימלפרב נגד אושרי סעדיה מקרה של ליקויים מבניים בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח את טענותיו‏.‏ לגבי הליקויים בדירה‏,‏ בית המשפט העדיף את גרסת הנתבע לפיה מדובר בליקויים מבניים שחובת התיקון חלה על התובע‏.‏ ‏תאמ (חיפה) 40005-12-14 - אריאל ויצמן, נגד אוהד זיוון הליך מעשי מומלץ 1‏.‏ הודעה בכתב - שלח למשכיר הודעה מפורטת על הליקויים 2‏.‏ מתן זמן סביר - אפשר למשכיר 30 יום לתיקון ‏(‏או 3 ימים לפגם דחוף‏)‏ 3‏.‏ תיעוד - צלם את הליקויים וכל התכתבות 4‏.‏ בחירת סעד - החלט בין תיקון עצמי‏,‏ הפחתת שכירות או פנייה לבית משפט שיקולים נוספים לא עומדת לשוכר הזכות לחדול מתשלום דמי השכירות במלואם‏,‏ ובה בעת להמשיך ולהחזיק בנכס‏.‏ אפשרות זו קיימת אך באותם מצבים חריגים בהם נמצא שהפגם שלל כל יכולת ליהנות מהנכס‏.‏ תא (תל אביב) 25473-01-19- ביצור בינוי פיתוח ועבודות עפר בע"מ נגד ' אליס ענבר בע"מ האחריות של השוכר השוכר נושא באחריות לתקן ליקויים שנגרמו משימוש בלתי סביר או רשלני שלו בדירה, כלומר נזקים שנבעו מהתעללות, הזנחה או פעולות לא תקינות של השוכר או של מי שהוזמן על ידו לדירה. ליקויים כאלה אינם חלים על המשכיר לתקן, משום שהם אינם פגמים “מבניים” או ליקויים מערכיים אלא נזקים שנגרמו על ידי השוכר. במקרה כזה החוזה הישראלי מקבל את העובדה שהשוכר אחראי לתיקון ולשאת בהוצאותיו, אלא אם נקבע אחרת בהסכם בין הצדדים. למעשה, בדיקה פרקטית של החוק מראה כי ליקויים המביאים לפגיעה בשימוש התקין בדירה (כגון צנרת, מערכות חיוניות או ליקויים מבניים) הם באחריות המשכיר לתקן, בעוד שנזקים שנגרמו משימוש בלתי סביר של השוכר הם באחריות השוכר. מתי השוכר אמור להשתתף בהוצאות לתיקון ליקויים בדירה שהוא שוכר. תיקון ליקויים שבאחריות המשכיר שלא תוקנו אם המשכיר לא מתקן ליקוי שנמצא תחילה באחריותו לפי החוק ונדרש לו תיקון, השוכר רשאי ליזום את התיקון בעצמו ולהשתמש בזכותו לנכות את עלות התיקון מדמי השכירות או לדרוש החזר הוצאות. החוק מתיר זאת במצבים שבהם המשכיר לא הגיב בתוך המסגרת הסבירה שנקבעה בחוק (30 ימים לרוב, או 3 ימים במקרה של ליקוי דחוף). זאת בתנאי שהשוכר הודיע למשכיר בכתב, אפשר לו להיערך לתיקון, והפנה אליו שעתוק עלות סבירה לפי מחיר שוק לתיקון שבוצע. השתתפות בשכר הוצאות תיקון על ידי השוכר ישנם מצבים שבהם החוזה עשוי לכלול הוראות שמותאמות למצב שבו השוכר לוקח על עצמו חלק מההוצאות במסגרת “שימוש סביר” יומיומי בדירה למשל אחזקה שוטפת או תיקון ליקויים זניחים שאינם מהותיים, בתנאי שהדין אינו מונע זאת. עם זאת, ככל שמדובר בהוצאות משמעותיות על ליקויים מהותיים, הדין הישראלי נותן עדיפות לאמור בחוק ולקביעה שהאחריות היא של המשכיר, ודורש שהמשכיר יבצע את התיקון או ישלם עליו. כלומר; במקרה שהמשכיר מסרב לתקן ליקוי שהוא אחראי עליו, לשוכר מותר להזמין איש מקצוע בעצמו ולבקש החזר או לנכות את העלות מדמי השכירות הבאים בהתקיימות תנאי הודעה מראש ומסגרת זמן סבירה שהמשכיר לא עמד בה. סיכום תמציתי בישראל חוק השכירות והשאילה לגבי דירות מגורים קובע כי המשכיר חייב לתקן ליקויים מהותיים בדירה המיועדת תהשכרה, תוך פרקי זמן סבירים, ואילו השוכר אחראי רק לנזקים שנגרמים בשל שימוש בלתי סביר שלו בדירה. אם המשכיר לא מתקן את הליקויים בזמן, השוכר רשאי לבצע את התיקון בעצמו ולדרוש החזר הוצאות או לנכות את עלות התיקון מדמי השכירות. סעיפים בחוזים שמנסים להעביר עלויות משמעותיות אלה למעמד השוכר, במיוחד כשמדובר בליקויים שבבסיסם הם באחריות המשכיר לפי הדין, אינם חלים או שאינם ברי אכיפה.

ייצוג חייבים וטיפול בתיקי הוצאה לפועל בהם נפסקו לחובתם תשלומים הוצאה לפועל - ייצוג חייבים ייצוג חייבים בהוצאה לפועל – איך זה עובד ומה נדרש מהחייב כאשר נפתח נגד אדם תיק בהוצאה לפועל, מדובר בסיטואציה מלחיצה שעלולה לפגוע בחיי היום יום: חשבונות בנק מעוקלים, הגבלות על רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ ולעיתים גם עיקולים בבית ובעסק. ייצוג משפטי מקצועי מאפשר להתמודד עם החובות בצורה מסודרת, לצמצם נזקים ולבנות פתרון מותאם אישית. מה כולל ייצוג החייב בהוצאה לפועל בחינת התיק, עורך הדין בודק את נסיבות פתיחת התיק, גובה החוב, חוקיות הריביות וההליכים שננקטו. הגשת בקשות ובקשות עיכוב הליכים, ניתן לבקש הקפאת צעדים זמניים כמו עיקולים והגבלות עד לבירור העניין. בקשה לאיחוד תיקים או הסדר חוב, אם יש מספר תיקים, ניתן לאחדם ולהעמיד תשלום חודשי אחד בהתאם ליכולת החייב. חקירת יכולת ובקשות להפחתת תשלומים, עורך הדין מייצג את החייב בפני הרשם כדי לקבוע סכומים מותאמים ליכולתו הכלכלית. ביטול או צמצום הליכים קשים, במקרים מתאימים ניתן לפעול לביטול עיקולים, ביטול הגבלות על רישיון נהיגה או על חשבון הבנק. ניהול מו״מ עם הזוכה, לעיתים ניתן להגיע להסדר כולל שמפחית את החוב ומביא לסיום ההליכים. מה על החייב לספק לעורך הדין כדי לנהל את ההליך בצורה נכונה, חשוב שהחייב ימסור לעורך הדין: כל מסמך שקיבל מלשכת ההוצאה לפועל (אזהרה, החלטות, צווים). פרטי התיקים הפתוחים ומספרי התיקים. נתונים אישיים וכלכליים מלאים: תלושי שכר, דוחות הכנסות והוצאות, פירוט נכסים וחשבונות בנק. מידע על חובות נוספים מול נושים אחרים או מול בנקים. תיעוד ניסיונות קודמים להסדר עם הנושים. לסיכום ייצוג חייבים בהוצאה לפועל מאפשר להחזיר שליטה על המצב ולבנות מסלול כלכלי אפשרי ומכובד. תפקיד עורך הדין הוא לעצור הליכים פוגעניים, לנהל משא ומתן עם הזוכים, ולהציע פתרונות פריסה או הסדרים. תפקיד החייב הוא לשתף פעולה ולספק מידע מלא ואמין – כך ניתן להקטין את הפגיעה ולפתוח דף חדש כלכלי וחוקי. לשירותכם, שרון דרורי, עו"ד יצירת קשר ישירות בווטסאפ

הסבר כללי על חוק הגנת השכר, מטרתו ומה ההשלכות של אי תשלום שכר בזמן דמי מחלה בתקופת ההודעה המוקדמת מה קורה עם דמי המחלה בימים בהם חליתי, אם ימים אלו בתוך תקופת ההודעה המוקדמת. חוק הגנת השכר - הסבר כללי מטרת חוק הגנת השכר : חוק הגנת השכר נחקק כדי להבטיח שעובדים יקבלו את השכר שמגיע להם בזמן ובאופן ברור ושקוף. החוק מסדיר את נושא תשלום השכר ומחייב מעסיקים לשלם את שכר העובדים במועד הקבוע בחוק, שהוא לכל המאוחר עד היום התשיעי בחודש עבור החודש הקודם. אם המעסיק משלם את השכר באיחור, הדבר נחשב לעיכוב בתשלום השכר, ועובד יכול להיות זכאי לפיצוי בשל הלנת שכר. החוק גם מחייב את המעסיק למסור לעובד תלוש שכר מפורט, שמציג את כל רכיבי השכר, כמו שכר בסיס, שעות נוספות, נסיעות, ניכויים, ותשלומים סוציאליים. מטרת דרישה זו היא להבטיח שהעובד מבין את מרכיבי השכר שקיבל ושיהיה לו תיעוד מסודר במקרה של מחלוקת או צורך בבירור. מה קורה כאשר המעסיק לא עומד בתנאי החוק: במקרים שבהם המעסיק לא עומד בתנאי החוק, כגון אי-תשלום שכר בזמן או אי-מסירת תלוש שכר תקין, החוק מטיל עליו אחריות משפטית. מעסיק עשוי להידרש לשלם לעובד פיצויים משמעותיים בגין הלנת שכר, שיכולים לכלול סכום נוסף מעבר לשכר שהולן, בהתאם למשך האיחור. בנוסף, אי-מסירת תלוש שכר או מסירת תלוש שכר שאינו מפורט כראוי יכולה להוביל לקנסות ואף לתביעות מצד העובד. מטרתו של חוק הגנת השכר היא לשמור על זכויותיהם הכלכליות של העובדים ולמנוע מצב שבו הם ייפגעו כתוצאה מהתנהלות לא תקינה של המעסיק. החוק גם מחייב את המעסיקים לפעול באופן שקוף, צודק ובאחריות כלפי העובדים שלהם, ומגן על העובדים במקרה שמעסיק מפר את הכללים. מתי החוק חל; חוק הגנת השכר חל בכל מקרה שבו מתקיימים יחסי עבודה בין עובד למעסיק. החוק רלוונטי לכל סוגי העובדים, בין אם הם עובדים שעתיים, יומיים, חודשיים, או עובדים על בסיס עמלות. החוק קובע כי שכר העבודה צריך להיות משולם במלואו ובמועד שנקבע, ללא עיכובים. השכר כולל את שכר הבסיס וכל תוספות שמגיעות לעובד, כמו שעות נוספות, נסיעות, בונוסים, ותשלומים אחרים שמוסכמים בין הצדדים. החוק חל גם על תשלומים סוציאליים שנלווים לשכר, כמו הפרשות לקרן הפנסיה, קרן השתלמות (אם ישנה), ותשלומים עבור ימי מחלה, חופשה, הבראה ודמי לידה. המעסיק מחויב להפריש לקרן הפנסיה של העובד את החלק המיועד לפי החוק וההסכמים הקיבוציים או האישיים. ההפרשות נועדו להבטיח את הביטחון הכלכלי של העובד, הן בתקופת העבודה והן לאחריה, כמו במקרה של פרישה או צורך בביטוח פנסיוני. כאשר מעסיק אינו עומד בדרישות החוק ואינו משלם את השכר במועד, הדבר נחשב לעבירה של הלנת שכר. ההשלכות יכולות להיות משמעותיות, הן עבור העובד והן עבור המעסיק. עבור העובד, איחור בתשלום השכר עלול לגרום לקשיים כלכליים ולהשפיע על חייו האישיים, כמו עיכוב בתשלומי שכר דירה או התחייבויות אחרות. מצד המעסיק, החוק מאפשר לעובד לתבוע פיצויים בגין הלנת שכר, הכוללים סכום נוסף שנקבע על פי מספר הימים שבהם השכר הולן. מעבר לכך, מעסיק שלא מפריש תשלומים לקרן פנסיה או לא עומד בתנאים סוציאליים אחרים חשוף לתביעות מצד העובד וגם לסנקציות מצד הרשויות, כולל קנסות כבדים. מטרתו של חוק הגנת השכר היא להבטיח שמעסיקים ישמרו על זכויות העובדים באופן עקבי ושמערכת יחסי העבודה תהיה הוגנת. בכך החוק יוצר איזון בין הצורך של העובדים לביטחון כלכלי לבין חובות המעסיקים לנהוג באחריות ולהתנהל בצורה חוקית ושקופה.