שרון דרורי, עורך דין    054-6730006 

מה ההבדל בין הסכם ממון להסכם חיים משותפים ומה חשוב לדעת ההבדל בין הסכם חיים משותפים להסכם ממון מה ההבדל בין הסכם ממון להסכם חיים משותפים?! בין הסכם ממון להסכם חיים משותפים קיימים הבדלים מהותיים שחשוב להכיר. למעשה, כל הסכם מיועד לסוג אחר של מערכת יחסים. הסכם ממון מיועד לזוגות נשואים או זוגות שמתכוונים להינשא. לעומת זאת, הסכם חיים משותפים מיועד דווקא לזוגות לא נשואים או שלא מתכננים להינשא, כלומר; זוג שאיננו מוכרז כרשמי, אך כן חיים יחד. מה כל הסכם כזה מסדיר, ולמי הוא מקנה הגנה; הסכם ממון עוסק בעיקר בהיבטים כלכליים ורכושיים, הוא קובע איך יחולק רכוש במקרה של גירושין או חלילה מוות, מה נחשב ברשות כל אחד, ומה משותף. לכן כאשר עורכים הסכם ממון, חשוב גם לערוך צוואה בהתאם. הסכם חיים משותפים, בנוסף לחלוקה כלכלית ורכושית, יכול לכלול גם היבטים של ניהול חיי שותפות: מי משלם מה, איך לחלוק את הוצאות משק הבית, מה ההסדר במקרה של פרידה, לעיתים גם הסדרים לגבי ילדים, מגורים, חובות וכד׳. מה נדרש כדי להקנות להסכמים אלו סטטוס חוקי חזק; הסכם ממון לרוב צריך להיות מאושר על ידי בית משפט או נוטריון כדי שיהיה בעל תוקף מלא, אולם הדבר הנכון ביותר הוא לתת לו תוקף של בית משפט. זה יותר חזק משפטית, יותר נכון ויותר קביל. זהירות מונעת אי נעימות... כאשר עו"ד אומר לכם שמספיק חתימת הצדדים אצל נוטריון, הוא מטעה אתכם, גם הסכמים שנחתמו אצל נוטריונים נפסלו כאשר הגיע רגע האמת. כך גם עם הסכם חיים משותפים, לא תמיד יש חובה באישור. עם זאת, ברוב המקרים הדבר הנכון ביותר יהיה לאשר אותו בבית משפט לענייני משפחה, כדי לחזק את התוקף המשפטי שלו. ייצירת קשר ישיר בווטסאפ

הסבר כללי לעניין חוק פיצויי פיטורים - עו"ד שרון דרורי חוק פיצויי פיטורים הסבר כללי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 הוא אחד החוקים החשובים ביותר בדיני העבודה בישראל, והוא נועד להבטיח תשלום פיצויים לעובדים במקרה של פיטוריהם. חוק זה נחקק לראשונה בשנת 1963, ומאז עבר מספר תיקונים ושינויים במטרה להגן על זכויותיהם של העובדים ולשמור על איזון הוגן בין המעסיקים לעובדים. מטרות החוק; המטרה המרכזית של חוק פיצויי פיטורים היא לספק רשת ביטחון כלכלית לעובדים המפוטרים ממקום עבודתם. פיצויי הפיטורים נועדו לעזור לעובדים להתמודד עם תקופת המעבר בין עבודות, ולתת להם זמן למצוא תעסוקה חדשה מבלי לחשוש מהפסדים כלכליים מיידיים. תנאי זכאות לפיצויי פיטורים; על פי החוק, עובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם עבד במקום עבודה אחד במשך שנה ופוטר על ידי המעסיק. כמו כן, ישנם מקרים בהם עובד יהיה זכאי לפיצויים גם אם לא פוטר בפועל, כגון במקרה של התפטרות הנחשבת כפיטורים לעניין החוק (כמו במקרה של הרעה מוחשית בתנאי העבודה). חישוב פיצויי הפיטורים; סכום הפיצויים מחושב על פי ותק העבודה של העובד והשכר האחרון שקיבל. נוסחת החישוב הבסיסית היא: משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה. לדוגמה, אם עובד עבד במשך חמש שנים ומשכורתו האחרונה הייתה 10,000 ש"ח, הוא יהיה זכאי לפיצויים בסך של 50,000 ש"ח. יוצאים מן הכלל ותיקונים לחוק; עם השנים חלו מספר שינויים ותיקונים לחוק, שהתייחסו למקרים ספציפיים בהם עובד לא יהיה זכאי לפיצויים או שהפיצויים יהיו בסכום מופחת. לדוגמה, אם עובד פוטר בשל מעשה חמור או עבירה, המעסיק עשוי להימנע מתשלום פיצויי הפיטורים או להפחית את סכומם בהתאם לנסיבות. יישום החוק בפועל; בפועל, יישום חוק פיצויי פיטורים עשוי להיות מורכב ולעיתים כרוך במחלוקות בין המעסיקים לעובדים. במקרים של מחלוקות, עובדים יכולים לפנות לבית הדין לעבודה לקבלת סעד משפטי. בתי הדין לעבודה בוחנים את נסיבות הפיטורים ומחליטים על זכאות העובד לפיצויים בהתאם לחוק. חישוב פיצויי פיטורים; חישוב פיצויי פיטורים בישראל הוא נושא מורכב המתבסס על חקיקה, פסיקה, תקנות והסכמים קיבוציים. להלן נפרט את אופן החישוב לפי כל מקור משפטי: חקיקה על פי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, החישוב הבסיסי של פיצויי פיטורים מתבצע לפי הנוסחה הבאה: - עבור עובד שמקבל משכורת חודשית: משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה. - עבור עובד שמקבל שכר יומי או שעתי: השכר הממוצע ליום עבודה כפול במספר ימי העבודה בשנה (לדוגמה, 6 ימים בשבוע = 25 ימים לחודש עבודה). לדוגמה, אם עובד עבד חמש שנים ומשכורתו החודשית האחרונה הייתה 10,000 ש"ח, הוא יהיה זכאי לפיצויים בסך 50,000 ש"ח. פסיקה בתי הדין לעבודה נוטים לפרש את החוק בצורה שמגנה על זכויות העובדים. בפסיקה נתקבלו מספר החלטות שמשפיעות על חישוב הפיצויים, למשל: • פרשת אגרון: בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אם המעסיק משנה את תנאי ההעסקה לרעת העובד, העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים גם אם הוא מתפטר. • פסקי דין בנושא הרעה מוחשית בתנאי העבודה: בפסיקות רבות נבחנה השאלה האם חלה הרעה מוחשית בתנאי העבודה שמצדיקה התפטרות העובד וקבלת פיצויי פיטורים. תקנות תקנות פיצויי פיטורים מפרטות מקרים מיוחדים ואופן חישוב ספציפי: • תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, הוראות שונות והודעות), התשכ"ד-1964: תקנות אלו קובעות הוראות מיוחדות לחישוב פיצויים במקרים של חופשות ללא תשלום, שירות מילואים, וכן תקופות חופשה נוספות שניתנו על ידי המעסיק. • תקנות נוספות קובעות את אופן החישוב במקרה של הפסקות עבודה קצרות, עבודה במשרה חלקית, ועבודה עונתית. הסכמים קיבוציים הסכמים קיבוציים יכולים לשנות את אופן חישוב הפיצויים לטובת העובד. בהסכמים רבים נקבעים תנאים משופרים, כגון: • הגדלת סכום הפיצויים מעבר לקבוע בחוק. • קיצור התקופה הנדרשת לצבירת זכאות לפיצויים. • מתן פיצויים גם במקרים של התפטרות, מעבר לקבוע בחוק. דוגמאות לחישוב פיצויים בהתאם להסכמים קיבוציים בהסכמים קיבוציים נרחבים, כמו אלו של הסתדרות העובדים, ניתן למצוא סעיפים שמגדירים תנאים מיוחדים לזכאות לפיצויי פיטורים. לדוגמה: • עובדי מדינה זכאים לפיצויי פיטורים מוגדלים במקרה של פיטורים מסיבות כלכליות. • בהסכם הקיבוצי של עובדי בנק, נקבעו תנאים משופרים לפיצויים במקרה של פיטורים או התפטרות בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה. סיכום חישוב פיצויי פיטורים בישראל מתבצע בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, הפסיקה, התקנות וההסכמים הקיבוציים. יש לשים לב שכל אחד מהמקורות הללו יכול להשפיע על החישוב, ולעיתים קרובות יש לשלב ביניהם על מנת להגיע לחישוב הנכון. פסיקות בתי הדין לעבודה מהוות מקור חשוב לפרשנות החוק והתקנות, וההסכמים הקיבוציים יכולים להעניק זכויות משופרות לעובדים.

המעסיק לא שילם לי שעות נוספות, מה קורה לעובד שעתי ולעובד גלובאלי לא שילמו לי שעות נוספות המעסיק לא משלם לי שעות נוספות שעות נוספות הן זכות סוציאלית בסיסית בדיני העבודה בישראל. כאשר עובד מועסק מעבר לשעות העבודה הקבועות בחוק, המעסיק חייב לשלם לו גמול שעות נוספות בהתאם לדין. אי תשלום שעות נוספות מהווה הפרה של חוקי המגן, גם אם הדבר נעשה לאורך זמן, גם אם השכר גבוה יחסית, וגם אם המעסיק טוען לשכר גלובלי או לתפקיד אמון. חשוב להבין מתי קיימת זכאות לשעות נוספות, מה ההבדל בין עובד שעתי לעובד גלובלי, ואיך נכון לפעול כאשר השעות לא שולמו. מתי קיימת זכאות לשעות נוספות, המסגרת החוקית קובעת כי יום עבודה רגיל הוא עד שמונה שעות ביום עבודה רגיל או תשע שעות במקומות שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע, ושבוע עבודה רגיל הוא עד ארבעים ושתיים שעות. כל עבודה מעבר לכך נחשבת שעות נוספות. עבור השעתיים הנוספות הראשונות יש לשלם תוספת של עשרים וחמישה אחוזים, ומעבר לכך תוספת של חמישים אחוזים. הזכאות אינה תלויה ברצון המעסיק אלא בעצם העבודה בפועל. עובד שעתי ושעות נוספות עובד שעתי זכאי באופן ברור ומובהק לתשלום שעות נוספות. החישוב מתבצע לפי מספר השעות בפועל, על בסיס דיווחי נוכחות, שעון נוכחות או כל ראיה אחרת להיקף העבודה. אם העובד עבד מעבר לשעות הקבועות בחוק ולא קיבל את התוספת הקבועה בדין, מדובר בהפרה ישירה של החוק. טענה שלפיה השכר השעתי כולל שעות נוספות אינה תקפה אלא אם הוכח אחרת בצורה חריגה וברורה. עובד גלובלי ושעות נוספות עובד גלובלי אינו מאבד אוטומטית את הזכאות לשעות נוספות. שכר גלובלי הוא שכר חודשי קבוע, אך הוא אינו פוטר מתשלום שעות נוספות אלא אם מתקיימים תנאים מצומצמים שנקבעו בפסיקה. כדי ששכר גלובלי ייחשב ככולל שעות נוספות, עליו לציין במפורש רכיב שעות נוספות, את היקף השעות הכלול בו, ואת התמורה הניתנת עבורן. גם אז, אם העובד עבד מעבר להיקף השעות שנקבע, הוא זכאי לתשלום נוסף. בנוסף, רק עובדים בתפקידי אמון מיוחדים או בתפקידים שבהם לא ניתן לפקח כלל על שעות העבודה עשויים להיות מוחרגים מהחוק, וגם זאת בפרשנות מצמצמת מאוד. עצם העובדה שמדובר בתפקיד בכיר, שכר גבוה או עבודה עצמאית לכאורה, אינה שוללת זכאות לשעות נוספות. מה עושים כאשר המעסיק לא משלם שעות נוספות בשלב הראשון יש לאסוף ראיות להיקף העבודה בפועל, תלושי שכר, דוחות נוכחות, הודעות, מיילים, יומני עבודה וכל מסמך שמראה את שעות העבודה. לאחר מכן ניתן לפנות למעסיק בכתב, להציג את החישוב ולדרוש את תשלום השעות הנוספות בהתאם לדין. חשוב לתעד כל פנייה וכל תשובה. אם המעסיק מסרב לשלם או מתעלם, העובד רשאי להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה לתשלום שעות נוספות שלא שולמו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בתי הדין לעבודה נוהגים להעביר את נטל ההוכחה למעסיק במקרים שבהם לא נוהל רישום שעות תקין, דבר שמחזק משמעותית את עמדת העובד. לסיכום אי תשלום שעות נוספות הוא הפרה של חוקי המגן בדיני העבודה. גם עובד שעתי וגם עובד גלובלי עשויים להיות זכאים לתשלום שעות נוספות, והחריגים לכך מצומצמים ומפורשים. התנהלות מסודרת, תיעוד נכון ותגובה מהירה מאפשרים לעובד למצות את זכויותיו ולקבל את המגיע לו לפי חוק.

מה נחשב להרעת תנאים במקום העבודה הסבר אינדיקטיבי המספק כלים להבין את משמעות ההרעה הרעת תנאים בעבודה מה זה הרעת תנאים בעבודה ומה חשוב לדעת הרעת תנאים בעבודה, מתי זה קורה ומה זה אומר, מהם הקריטריונים המגדירים “הרעת תנאים” הבסיס החוקי בישראל נמצא בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, לפיו, אם עובד מתפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או בנסיבות ביחסי העבודה בהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, ההתפטרות שלו תחשב כפיטורים לצורך זכאות של העובד לפיצויי פיטורים. אמנן לא לא קיימת “רשימה סגורה” של כל הדברים המהווים הרעה, אבל בפסיקה ובפרשנות המקובלת נכללים מצבים בהם: ירידה מהותית בשכר, קיצוץ משמעותי בשעות העבודה או בשכר בעקבות שינוי בלוחות זמנים שאינו בהסכמה. העברת העובד לתפקיד פחות נוח או תנאי עבודה שיוצרים פגיעה כלכלית מהותית. הפסקת הטבות משמעותיות כמו רכב, בונוסים והטבות אחרות. איך מבססים שינוי מהותי ואובייקטיבי בתנאי העבודה השינוי חייב להיות מהותי וממשי, כלומר כזה שפוגע באופן ממשי בזכויות או בתנאי העבודה כפי שהיו קודם. שינוי קטן או חולף, שינוי זמני, או שינוי שהעובד הסכים לו במפורש ובכתב בדרך שמאפשרת המשך עבודה סביר בעקבותיו, לרוב לא ייחשב כהרעה מוחשית. שינוי מהותי בתנאים מחייב הוכחות כגון; מה היו תנאיי העבודה לפני השינוי, מהו השינוי וכיצד הוא פוגע בזכויות שלך כעובד. האם השינוי חד צדדי או שנעשה בהסכמה, גם מילה אחת ב - WhatsApp כמו, "סבבה" או "בסדר" עלולה להתפרש כהסכמה. האם ניתן להמשיך בעבודה בתנאים החדשים באופן סביר. אילו תנאים מקנים את האפשרות להתפטר בדין מפוטר החוק רומז שהתפטרות בדין מפוטר תתקבל אם יש הרעה מוחשית בתנאי העבודה, וישנם שלושה תנאים מצטברים שצריכים לבחון; מה הם השינויים המהווים הרעה מוחשית בתנאי העבודה. שכר בסיס, ירידה חד צדדית בשכר ללא הסכמת העובד נחשבת לעיתים קרובות להרעה מוחשית בתנאי העבודה, במיוחד אם הפגיעה היא מתמשכת ומשמעותית. סט התנאים הראשון עמלות ובונוסים, הפחתת עמלה או בונוס בצורה לא הוגנת או ללא הסכמה יכולה לשנות מהותית את שווי ההעסקה ולהיחשב להרעה. רכב ו/או הטבות נוספות, הסרה חד צדדית של הטבות משמעותיות כמו רכב צמוד, הטבות נדל”ן או הטבות אחרות ללא הסכמה עלולה להיחשב הרעה מהותית. היקף משרה, קיצוץ משמעותי בהיקף המשרה או בהשתכרות יכול להוות הרעה משמעותית בתנאי העבודה. נטילת הסמכויות ושינוי מרחק מקום העבודה, שינוי משמעותי בתפקיד, או שינוי במקום העבודה עצמו כמו מעבר מחלקה, או כל שינוי שפוגע בתנאי העובד יכול להיחשב הרעה. האם השינוי פוגע ביכולת למלא את התפקיד, אם השינוי בתנאי העבודה פוגע ביכולתו של העובד למלא את תפקידו באופן סביר ומקצועי, זאת הולכת ומחזקת את הטענה שהשינוי מהותי מספיק כדי להצדיק התפטרות בדין מפוטר. אם השינוי אינו פוגע ביכולת למלא את התפקיד בשגרה, ייתכן שלא ייחשב הרעה מהותית. סט התנאים השני יחס משפיל, פגיעה בכבוד העובד או התנהלות מזלזלת מצד המעסיק עשויים להיכנס במסגרת הוכחת הרעה בתנאי העבודה, כאשר הם מהווים חלק ממכלול נסיבות שפוגעות בזכות העובד לעבוד בכבוד ובלי שיפגע. התנאי השלישי האם העובד נתן התרעה בכתב מראש למעסיק על ההרעה ונתן לו הזדמנות לתקן את המעוות. מתי על העובד לתת התרעה על השינויים, העובד חייב להתריע למעסיק על ההרעה בתנאים לפני שהוא מתפטר, ולתת למעסיק זמן סביר לתקן את ההרעה. אם המעסיק לא מתקן את המצב אזי ההתפטרות יכולה להיחשב בדין מפוטר. אם שלושת התנאים הללו מתקיימים, ההתפטרות תחשב כדין פיטורים, והעובד עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורין כאילו פוטר. מה קורה במקום שהעובד לא קיבל חוזה עבודה או הודעה לעובד. אין חובה בחוק לקבל חוזה עבודה בכתב, אבל החוק חייב הודעה בכתב על תנאי העבודה לכל עובד, כולל תיאור השכר, שעות עבודה, הטבות וכו’ . היעדרו של המסמך הכתוב אינו שולל את הזכות של העובד להראות מה היו התנאים המקוריים, גם באמצעות ראיות אחרות כגון, תלושי שכר, מיילים, הסכמות מעשיות, פעולות שבוצעו בעבר לעומת פעולות שמבוצעות בזמן הפגיעה בתנאיי העבודה וכו'. העובד יכול להוכיח את תנאי העבודה המקוריים באמצעות תלושי שכר ישנים, סיכומי חוזק פנים אל פנים, מיילים, הודעות ותכתובות. לעיתים גם עדויות של עובדים אחרים. לרוב זה יותר קשה להשיג כי אותם עובדים חוששים להפגע בעצמם ויש לקחת את זה בחשבון. מה קורה אם השינוי הוא חד צדדי או שהוצג כהסכמה אם המעביד משנה תנאי עבודה בלי הסכמת העובד, בדרך כלל זה מהווה הרעה בתנאים, אם השינוי מהותי. אולם, אם העובד נתן הסכמה מפורשת וחד משמעית בכתב, לאחר שהובהרו לו התנאים והשינוי, בתי הדין יבחנו האם הסכמה זו התקבלה בתום לב ומאוזנת לכל הצדדים. הסכמה “עקיפה” או היענות שלא ברור שמדובר בהסכמה לממש תנאי חדש לא תגן על המעסיק, במיוחד אם השינוי פוגע מהותית בזכויות העובד. מה המשמעות של שינוי זמני לעומת שינוי קבוע שינוי זמני בהיקף העבודה או בתפקיד עשוי שלא להיכנס בהכרח להגדרה של “הרעה מוחשית”, במיוחד אם קיימת הבטחה או הסכמה ששינוי זה יהיה מוגבל בזמן. המבחן המרכזי הוא עד כמה השינוי פוגע בעובד באופן ארוך טווח ובהתמדה. שינוי חד פעמי קצר או שינוי זמני בהיקף העבודה לרוב לא ייחשב כהרעה מוחשית מספיק כדי להצדיק התפטרות בדין מפוטר. מה קורה אם לא היו שינויים קודמים ומה אם כן היו? כאשר מדובר בשינוי בודד וחד, והדבר פוגע באופן ממשי בזכויות העובד, הוא עשוי להוות הרעה מוחשית. אם היו שינויים קודמים רבים, נבחנות כל הנסיבות והמכלול ביחד לדוגמה, ירידות שכר תכופות, שינויי שעות בלית ברירה, פגיעה מצטברת בהטבות וכד’. ככל שמכלול השינויים מצטבר לפגיעה משמעותית בזכויות העובד, כך הסיכוי לראות בהתפטרות כדין מפוטר גבוה יותר. מה יכולים להיות נימוקי המעסיק ואיך לבחון אותם מעסיקים עלולים לטעון כי שינוי נעשה עקב מצוקה כלכלית, צורך עסקי, או שינוי ארגוני תקין. בתי הדין לעבודה בוחנים אם השינוי היה סביר, מידתי ובהתאם לצרכי הארגון, ואם העובד אכן לא יכול לסבול את המשך העבודה בתנאים החדשים. למה בתי המשפט שואלים האם עובד סביר היה רואה בשינוי פגיעה ממשית חשוב לקחת בחשבון שבית הדין בוחן את הפרספקטיבה של “עובד סביר”, כלומר האם עובד רגיל, תחת אותם נסיבות, היה רואה בשינוי פגיעה ממשית כזו שלא ניתן לדרוש ממנו להמשיך בעבודה. מבחן זה הוא אובייקטיבי וחשוב לקביעת זכאות לפיצויי פיטורין.

טיפול בתיקי הוצאה לפועל, חובות ותביעות של הוצאה לפועל Our Services Employment Law Business Law At our law firm, we provide legal services in various fields including employment law, business law, family law, insurance law, wills, and estates. Our experienced lawyers can help you navigate the legal process and provide you with the best possible outcome. We pride ourselves on our commitment to our clients and our ability to achieve results. Contact us today to schedule a consultation. Family Law We understand that family law issues can be stressful and emotional. Our lawyers are here to help you through the process and ensure that your rights are protected. We handle cases involving divorce, child custody, child support, spousal support, and more. Let us help you move forward with confidence. Request a Free Consultation If you have a legal issue that requires professional assistance, we are here to help. Contact us today to schedule a free consultation with one of our experienced lawyers. We will provide you with an honest assessment of your case and help you understand your legal options. Get Started

מה צריך להכין לעורך הדין כדי שניתן יהיה לבצע בדיקה ראשונית וכדאיות לתביעה בדיני עבודה - שרון דרורי מה לדעת לפני פניה לעו"ד מה חשוב להכין לפני שפונים לעו"ד שיבצע עבורכם בדיקת ייתכנות לתביעה נגד המעסיק בדיני עבודה. פיטורים או התפטרות, מה חשוב להכין לפני פניה לעו"ד כאשר אדם פונה לייעוץ בענייני עבודה יש חשיבות רבה לאיסוף מידע מסודר לפני הבדיקה הראשונית. מטרת האיסוף היא לאפשר בחינה מהירה של יחסי העבודה, של תקופת ההעסקה ושל נקודות החיכוך שבמחלוקת. מידע מלא ומדויק מאפשר להבין האם קיימת עילה משפטית ומה היקפה, והוא מסייע לבניית תמונה אמינה של ההתרחשויות במקום העבודה. בדרך כלל יש מקום להציג מסמכים בסיסיים המתארים את תקופת ההעסקה, את ההתקשרויות החוזיות ואת אירועי העבודה המשמעותיים. נהוג להכין מראש את הסכם העבודה האחרון, תלושי שכר מלאים של שנתיים אחרונות, אישורי הפרשות לפנסיה, דוחות קרן השתלמות, טופסי 106, פירוט שעות עבודה במקומות שבהם היה מעקב, כל התכתבות רלוונטית עם המעסיק, וכן אישורים רפואיים אם הטענה נוגעת למחלה או תאונת עבודה. יש צורך גם במסמכי סיום העסקה אם קיימים, כגון מכתב פיטורים או מכתב התפטרות וטופס שחרור כספים אם נמסר. כאשר קיימת מחלוקת על תנאי עבודה או פיטורים יש חשיבות גם לסיכומי שיחות, הקלטות כדין ומסמכים המעידים על שינוי בתנאים או על אירועים חריגים. פעולה אפשרית נוספת היא עריכת רשימה כרונולוגית קצרה המתארת את עיקרי האירועים כדי לאפשר בירור מדויק של העובדות. לא לשכוח, במקרה של התפטרות, לצרף לבדיקה את מכתב ההתפטרות, ההודעה המוקדמת. במקרה של פיטורים, לצרף את הזימון לשימוע ואת פרוטוקול השימוע. הכנתי רשימת מסמכים ראשונית שצריך להכין כדי לבצע בחינה ראשונה, האם יש היתכנות לתביעה. להורדת הרשימה לחצו על " רשימת מסמכים לבדיקת ייתכנות תביעה בדיני עבודה " הורד את הקובץ ונסה להשיג את מקסימום המסמכים לפני שאתה פונה לעו"ד. סדר אותם לפי ההנחיות במסמך, זה יעשה לך חיים קלים יותר. דברים נוספים שחשוב לארגן אם התפטרת ואתה מעוניין לבדוק לעומק מה הן זכויותייך. לאחר סיום יחסי עבודה מרצונך ולאחר תקופת עבודה ארוכה, הזכויות נקבעות על פי חוקי העבודה והסכמים החלים על מקום העבודה. עצם ההתפטרות מרצון עצמי אינה מקנה פיצויי פיטורים, אלא אם קיימת עילה שהדין רואה כהתפטרות בדין מפוטר, כגון הרעה מוחשית בתנאים, מצב בריאות, מעבר דירה בנסיבות מסוימות או נסיבות אחרות הקבועות בדין. מעבר לכך יש זכויות שמגיעות ללא קשר לסיבת סיום העבודה. עם סיום העבודה יש לפרוע את כל רכיבי השכר עד יום העבודה האחרון, לשלם לך עבור ימי חופשה שלא נוצלו, להעביר את כל הכספים שנצברו בקופות הפנסיה והתגמולים ולמסור טופס סיום העסקה. יש לבדוק אם החוזה האישי או הסכם קיבוצי מסוים מקנים השלמות מעבר לחוק. יש לבחון את גובה השכר האחרון כדי לחשב רכיבים שמבוססים על השכר. להלן רשימה מסודרת וברורה של כל מה שעובד שהתפטר זכאי לקבל בסיום עבודה רגילה בישראל, כולל דוחות, טפסים וזכויות מול ביטוח לאומי: שכר והטבות כספיות * שכר מלא עד יום העבודה האחרון * תשלום עבור יתרת ימי חופשה שלא נוצלו * החזר על רכיבי שכר נוספים המגיעים על פי חוזה או הסכם קיבוצי * העברות לכל קופות הפנסיה והתגמולים שנצברו (כולל רכיב פיצויים אם חל סעיף 14) טפסים ודוחות * תלוש שכר סופי המסכם את כל רכיבי השכר * טופס 161 (דו"ח מס שנתי או חלקי, אם דרוש) * טופס 106 (אישור על הכנסות ושכר לשנת המס) * טופס סיום עבודה / אישור תקופת עבודה * דוחות הפקדות פנסיוניות אחרונות ז כויות מול ביטוח לאומי * מסירת טופס סיום עבודה כדי לאפשר קבלת דמי אבטלה במידה ויש עילת זכאות (לדוגמה: התפטרות מסיבות אישיות מסוימות שמוכר החוק) * עדכון מצב הביטוח הלאומי לגבי הפסקת העבודה הכלל הוא שכל המסמכים חייבים להיות מסופקים לך באופן שמאפשר לך לממש את זכויותייך הסוציאליות ומס, וכן לקבלת אישורים לצורכי מס והמשך ביטוח פנסיוני.

עובד שכיר שהמעסיק לא הפריש לו כספים לקרן הפנסיה תקופה ארוכה, מה עושים מה קורה כאשר המעסיק לא מפריש כספים לקרן הפנסיה אך ההפרשות מופיעות בתלוש הסבר כללי מה הן ההשלכות בעניין אי הפקדה לפנסיה כשההפקדות רשומות בתלוש השכר עבור העובד אך בפועל לא בוצעו לקרן הפנסיה: כאשר מעסיק מציין בתלוש השכר כי בוצעו הפרשות לקרן הפנסיה של העובד אך בפועל לא העביר את הכספים לקרן, מדובר בהפרה חמורה של חוק הגנת השכר ושל חוקי העבודה והביטוח הפנסיוני. זהו מצב מטעה שבו העובד עשוי להאמין שזכויותיו נשמרות, אך בפועל הוא נפגע כלכלית. המשמעות המרכזית עבור העובד היא פגיעה בביטחון הכלכלי שלו. קרן הפנסיה משמשת כבסיס לחסכון לפנסיה, לכיסוי מקרים של נכות או מוות, ולפיצוי על אובדן כושר עבודה. אי-העברת הכספים עלולה להותיר את העובד ללא כיסוי ביטוחי, ולהפחית את הסכומים שהוא יקבל בעת פרישתו. בנוסף, במידה שיתעורר צורך לממש זכויות בקרן הפנסיה, העובד עלול לגלות שהזכויות לא קיימות בפועל בשל חוסר העברת הכספים. מבחינת המעסיק, אי-הפרשת כספים לקרן פנסיה למרות שהם מצוינים בתלוש השכר נחשבת לעבירה חמורה שיכולה לגרור סנקציות משפטיות. במקרים כאלה, העובד רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק, ולעיתים קרובות פוסקים בתי הדין לעבודה לטובת העובד, כולל החזר ההפרשות החסרות בתוספת ריבית וקנסות. מעבר לכך, רשויות האכיפה, כגון משרד העבודה והרווחה, עשויות לפתוח בבדיקות ואף להטיל קנסות מנהליים על המעסיק. מצב זה גם פוגע באמון בין העובד למעסיק ומעיד על התנהלות לא תקינה מצד המעסיק. החוק קובע שכל מעסיק מחויב להעביר את כספי ההפרשות לקרן הפנסיה במועד קבוע, שהוא עד ה-15 בחודש שלאחר התשלום. אי-העברת הכספים במועד יכולה לגרור תשלום ריביות ופיצויים על ידי המעסיק. כדי להתמודד עם מצב כזה, העובד יכול לפנות לקרן הפנסיה כדי לבדוק את סטטוס ההפרשות ולוודא אם אכן בוצעו. אם מתברר שלא, מומלץ לפנות למעסיק בכתב ולדרוש את הסדרת הנושא. במקרים שבהם המעסיק אינו פועל לתיקון ההפרה, ניתן לפנות לייעוץ משפטי, להגיש תביעה לבית הדין לעבודה או לדווח על המעסיק לרשויות האכיפה הרלוונטיות. כאשר המעסיק אינו מפקיד בפועל כספים לפנסיה אך בתלוש השכר מופיעות הפרשות, העובד עלול להינזק בכמה דרכים: פגיעה בזכויות הפנסיוניות: העובד מאבד את הרווחים והזכויות הנצברות בפנסיה לאורך השנים, כולל הרווחים מריבית והשפעות נוספות על כספי הפיצויים. אובדן כיסוי ביטוחי: אם אין הפקדות שוטפות, העובד אינו נהנה מכיסויים ביטוחיים בקרן הפנסיה, כגון ביטוח נכות או שאירים. קושי במיצוי הזכויות: ללא הוכחה להפקדות בפועל, יתכן שהעובד יתקשה לדרוש את זכויותיו בעתיד. ההשלכות על המעסיק: עבירה על החוק: אי הפקדת כספים לקרן פנסיה, תוך ניכוי סכומים משכר העובד, מהווה עבירה פלילית של מעילה באמון. חבות כספית מוגברת: המעסיק עשוי להיתבע על ידי העובד בבית הדין לעבודה ולשלם את מלוא הסכומים שהיו אמורים להיות מופקדים, בתוספת ריבית והצמדה. קנסות מנהליים: רשות שוק ההון יכולה להטיל קנסות על המעסיק בגין אי-עמידה בדרישות החוק. חשיפה לתביעות פליליות: מעסיק שמנכה ולא מעביר כספים עשוי לעמוד לדין פלילי. החוק והפסיקה - צו ההרחבה לפנסיה חובה : כל עובד מעל גיל 21 (נשים מגיל 20) זכאי להפקדות לקרן פנסיה החל משישה חודשי עבודה, או מהיום הראשון לעובדים עם ביטוח פנסיוני קודם. להלן האמור בצו ההרחבה: סעיף 4.א.(1) מי שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו, על פי הסכם קיבוצי ו/או הסדר קיבוצי ו/או הסכם אישי ו/או מנהג ו/או נוהג ו/או צו הרחבה, קיים או עתידי, ו/או דין (להלן – הסכם לביטוח פנסיוני), כך ששיעור ההפרשות בגינו לקופת גמל, לרבות לקרן הפנסיה, עומד לכל הפחות על 17.5% משכר העובד עקרונות כלליים מחוק הגנת השכר: סעיף 25א.(א) לחוק הגנת השכר מחייב שהניכויים משכר העובד יועברו לגופים הרלוונטיים תוך 30 ימים. להלן האמור בחוק: העברת סכומים שנוכו (תיקון מס' 24) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 28) תשע"ד-2014 25א. (א) סכום שנוכה בהתאם לסעיף 25, יעבירו המעסיק למי שלו מיועד הסכום בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, זולת אם נקבעה בחיקוק דרך אחרת. פסיקה: בתי הדין לעבודה פסקו פעמים רבות שעל המעסיק להשיב לעובד את ההפרשות שלא בוצעו בפועל. במקרים בהם הוכח שהמעסיק לא העביר כספים למרות ניכויים בתלוש, נפסק כי עליו לשלם את הסכום במלואו כולל פיצויים נוספים. מה העובד צריך לעשות; בדיקת מצב הקרן: לוודא מול קרן הפנסיה את ההפקדות בפועל. פניה למעסיק: לדרוש הבהרות והשלמת התשלומים. דיווח לרשות שוק ההון: ניתן להגיש תלונה ל"קו הצדק הפנסיוני". פניה לעורך דין לדיני עבודה : לבדיקת עילת תביעה והכנת מכתב התראה, ניתן גם לתבוע בבית הדין לעבודה להשבת הכספים ופיצוי על הנזק שנגרם.

הורידו לי תפקיד, פגיעה במעמד בלי פגיעה בשכר, מה חשוב לדעת הורידו לי תפקיד בעבודה הורידו לי תפקיד, פגיעה במעמד בלי פגיעה בשכר, מה חשוב לדעת הורידו לי תפקיד, במה מדובר ומה משמעות הדבר מבחינה משפטית כאשר המעסיק משנה לעובד את תפקידו, מפחית סמכויות, אחריות או מעמד, גם אם השכר לא נפגע, השינוי עשוי להיחשב הרעה בתנאי העבודה. בדיני העבודה בישראל לא קיים מנגנון “הרעת תנאים” מפורט בחוק אחד, אך הפסיקה והפרשנות המשפטית מיישמות את הוראות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. סעיף זה קובע שבעבודתו של עובד, כאשר תנאי העבודה הורעו באופן מוחשי או ביחסי עבודה אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו, התפטרותו תיחשב כפיטורים לצורך זכאות לפיצויי פיטורין, כלומר התפטרות בדין מפוטר. מהי הרעת תנאים בעבודה הרעת תנאים אינה מוגדרת בחוק במונחים מדויקים, אבל הפסיקה והפרשנות המקצועית מספקות תמונה ברורה יותר. הרעת תנאים היא מצב שבו העובד סובל שינוי מהותי בתנאי העבודה שלו בהשוואה למה שהיה מקובל קודם לכן. לדברי בתי הדין לעבודה, זהו שינוי שלא ניתן להמשיך לעבוד תחתיו באופן סביר ותקין, וגורם לעובד לסבול פגיעה ממשית בזכויותיו או במעמדו. דוגמאות שניתנות בדרך-כלל בפסיקה ובפרשנות כוללות בין היתר: הפחתת שכר ללא הסכמה. קיצוץ משמעותי בשעות העבודה. שינוי חד צדדי בשעות, המשמרות או מקום העבודה. העברה לתפקיד עם פחות סמכויות או אחריות, ללא הסכמה. פגיעה במעמד המקצועי או בכבוד העובד. ביטול הטבות מהותיות כמו רכב צמוד או הטבות אחרות. שינוי משמעותי בתנאי העבודה שלא מאפשר לעובד להמשיך בקו העבודה כמו בעבר. הכוונה היא שאלה אינם שינויים שוליים או זמניים, אלא שינויים שפוגעים למעשה ביכולת העובד לבצע את תפקידו כפי שהוסכם בתחילת ההעסקה. הורדת תפקיד, מתי זה נחשב להרעה מוחשית הורדת תפקיד ופגיעה במעמד, גם אם השכר נשאר זהה, יכולים להיחשב כחלק מהרעת תנאים אם השינוי בא לידי ביטוי באופן ממשי בתפקיד, בסמכויות או במעמד. הפסיקה וכלי פרשנות אחרים מציינים שמדובר בשינוי מהותי כאשר העובד מאבד סמכויות מקצועיות או ניהוליות שהיו חלק בלתי נפרד מתפקידו המקורי, מתבצע הורדה בדרג הארגוני או שהעובד מועבר לתפקיד היוצר אצלו פגיעה בהערכה העצמית ו/או המקצועית שלא ניתן להתעלם ממנה. ההבחנה בין מה שנחשב שינוי לגיטימי במסגרת “פררוגטיבה ניהולית” לבין שינוי שהיה לו אפקט מהותי על מקצועיות ומעמד, היא עניין של בחינה מצטברת של מכלול הנסיבות, לא רק השוואת תואר התפקיד. מה המבחן החוקי להכרה בהתפטרות בדין מפוטר הבסיס החוקי הוא סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, אשר קובע כי התפטרות של עובד מחמת הרעת תנאים בעבודה באופן מוחשי תיחשב כפיטורים לצורכי חוק זה. הפסיקה עוסקת בכך שבניגוד לכלל ש”עובד שהתפטר אינו זכאי לפיצויי פיטורין”, כאשר ההרעה מתבטאת בשינוי תנאי עבודה משמעותי, ההתפטרות יכולה “להיקלט” כפטור זכות. כדי שזה יוכר, העובד נדרש בדרך-כלל להוכיח שלושה מרכיבים: המרכיב הראשון, התרחשה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, לא רק תחושת אי-נוחות אלא שינוי ממשי שמפחית את ערך ההעסקה. המרכיב השני , העובד התריע בפני המעסיק על השינוי ופנה אליו בבקשה לתקן – כלומר נתן למעסיק הזדמנות לתקן את ההפרה/השינוי. המרכיב השלישי, המעסיק לא תיקן את ההרעה למרות ההתרעה והאפשרות לתיקון, נותר המצב הקיים. חשוב להדגיש כי סמיכות הזמן בין מועד ההרעה לבין המועד שבו העובד התפטר חשובה אף היא. מרחק גדול מדי בין השניים עלול לפגוע בטענה שההתפטרות נגרמה מההשפעה הרעה. איך פגיעה במעמד שונה מפגיעה בשכר שכר הוא רכיב כמותי שקל למדוד אותו. הפסיקה מתייחסת גם ל”פגיעה איכותית” כמו הורדת תפקיד או פגיעה במעמד, בכך שהיא משנה את אופיו של התפקיד בצורה שמביאה לפגיעה רוחבית בפרנסה, בכבוד או ביחס המוסדי של העובד. למשל, אם עובד יועץ בכיר מאבד סמכויות מפתח, מועבר לתפקיד תמיכה חד משמעי ובו הוא מרגיש “מזלזל”, גם אם המשכורת זהה, מצב כזה עלול להיחשב כהרעה מוחשית. האם מספיק שינוי חד צדדי של המשרה כדי להוכיח הרעת תנאים לא כל שינוי מוחשי יחייב הכרה בהרעת תנאים. השפעת השינוי על העובד צריכה להיות כזו שמציתה שינוי מהותי בתפקיד ובהתנהלות המקצועית של העובד. עובד שסובל שינוי נקודתי וחד זמני או שינוי לגיטימי האופייני לניהול עסק, לרוב לא ייחשב שהוראה חד צדדית בלבד היא הרעה מוחשית. הפסיקה בוחנת גם את נסיבות השינוי, הקונטקסט שבו הוא התקבל והסבריו של המעסיק, כדי להחליט האם שינוי מהותו גדול מספיק כדי להצדיק זכאות לפיצויי פיטורין. מה העובד צריך לעשות כדי לבסס טענה להרעת תנאים עובד שחש כי הורדת התפקיד פגעה בו באופן מהותי צריך לפעול כך: לתעד בכתב את שינוי התפקיד, כולל תארים, סמכויות, ואחריות. לפנות למעסיק בהתרעה בכתב על ההשפעה של השינוי ועל כך שהוא שוקל להפסיק את עבודתו עקב כך. לתת למעסיק זמן סביר לתקן את המצב. אם אין תיקון, להתפטר תוך ציון מפורש בסיבת ההתפטרות כי ההחלטה נובעת מהרעת תנאים. יש לציין שאין זה מספיק להמשיך בעבודה ללא פנייה נאותה למעסיק, הפסיקה קובעת שלא יכירו בהתפטרות בדין מפוטר של עובד שלא נתן למעסיק הזדמנות לתקן את ההרעה. לסיכום הורדת תפקיד ופגיעה במעמד, גם ללא פגיעה בשכר, יכולה להיחשב כחלק מהרעת תנאי עבודה אם היא משנה מהותית את תוכן עבודתו של העובד, את סמכויותיו או את מעמדו באופן שהעובד לא יכול להמשיך בעבודה באופן סביר. לעניין זה יש לבחון את מכלול הנסיבות, כולל האם העובד התריע על כך למעסיק והאם ניתן תיקון סביר. כאשר שינוי כזה מזמין התפטרות בדין מפוטר, העובד עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורין כאילו פוטר, וזאת בהתאם לפרשנות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.

עבדת שנים בבית עסק שפתאום פשט רגל, מגיעות לך זכויות, שכר ופיצויי פיטורים דיני חוזים - מסחרי אזרחי טיפול בחובות אבודים מה הוא חוב אבוד וכיצד החוק והתקנות מתייחסים אליו, מה הם הקריטריונים להכרזה על חוב אבוד לקרוא עוד Add a Title Change the text and make it your own. Click here to begin editing. Click Here Add a Title Change the text and make it your own. Click here to begin editing. לקרוא עוד Add a Title Change the text and make it your own. Click here to begin editing. Click Here משפט אזרחי מסחרי, התחום הרחב ביותר בעולם המשפט. מבלי לדעת, אנחנו חיים עסקים מבוקר עד ערב, אנחנו מקיימים חוזים השכם וערב ומבלי לשים לב. למשל, כניסה לחניון עם רכב, ברגע שיצא לך כרטיס הכניסה מהמכונה, או שמספר הרכב שלך צולם, למעשה התחלת לקיים חוזה בינך לבין בעל החניון. דגמה נוספת היא רכישת מוצר כלשהו בחנות פיזית או קניה של מוצר מרשת האינטרנט, במקרים אלו אנו מקיימים חוזה מול בית העסק. המשפט האזרחי מתפרש כמעט על כל תחומי החיים, אם זה חוזה עבודה, אם מדובר בסכסוך כספי מול אדם אחר, ואם מדובר בתביעה שמגישים בגלל נזק שנגרם לנו בגלל תאונה או בגלל התנהגות של אדם אחר שפגע ברכוש שלנו. המשפט האזרחי נוגע בעולמות שלימים של נושאים, למשל; דיני חוזים כללי, ענייני שכירות, עניינים הקשורים בדיני ביטוחים, דיני בנקאות, דיני עבודה, תביעות נזיקין, שיטות גישור, הליכי בוררות, מיזוג חברות, פירוק חברות, בנייה או פירוק של שותפות ואין ספור נושאים הבאי לידי ביטוי בחוזים המתקיימים, אם בכתב, אם בעל-פה, אם מול רשויות המדינה או מול בעלי עסקים וכו'. מה הם ההיבטים המשפטיים בעסקאות מסחריות, ניתוח חוזים והגנה על זכויות; המשפט האזרחי-מסחרי מהווה את הבסיס החוקי לפעילות העסקית, כאשר דיני החוזים ממלאים תפקיד מרכזי בהסדרת היחסים בין צדדים לעסקה. הבנת ההיבטים המשפטיים הכרוכים בניתוח חוזים ובהגנה על זכויות הצדדים היא חיונית להבטחת יציבות וביטחון משפטי בעסקאות מסחריות. מאמר זה יבחן את העקרונות המרכזיים בדיני החוזים, את חשיבות ההדדיות והשוויון בחוזים, ואת האמצעים המשפטיים העומדים לרשות הצדדים להגנה על זכויותיהם. עקרונות יסוד בדיני החוזים; דיני החוזים בישראל מבוססים על עקרונות חופש החוזים ותום הלב. עקרון חופש החוזים מאפשר לצדדים לעצב את תוכן ההסכמות ביניהם בהתאם לרצונם החופשי, בעוד שעקרון תום הלב מחייב את הצדדים לנהוג ביושר ובהגינות במהלך המשא ומתן ובביצוע החוזה. עקרונות אלו מעוגנים בחקיקה ובפסיקה הישראלית ומהווים את הבסיס לניתוח משפטי של חוזים. ההדדיות והשוויון בחוזים; ההדדיות והשוויון בין הצדדים מהווים שיקולים משמעותיים בדיני החוזים. מחקר מאת הד"ר אביגיל פאוסט גרוסמ ן מצביע על כך שמידת ההדדיות בחוזה משפיעה על הכרעות שיפוטיות, אף שאינה מעוגנת במפורש בדוקטרינה המשפטית. ההדדיות מתייחסת לשוויון בהטבות שמפיקים הצדדים מהחוזה, והיא נבחנת בפסיקה הישראלית בסוגיות כמו שינוי חוזה, כפייה ופרשנות. בנוסף, הלה קרן מציגה קריאה פמיניסטית בדיני החוזים, המדגישה את הצורך בשוויון והגינות בין הצדדים, במיוחד במקרים של פערי כוח. המאמר מציע לשלב נורמות של שוויון בתוך דיני החוזים כדי להבטיח הגנה על צדדים חלשים בעסקאות מסחריות. הגנה על זכויות הצדדים בעסקאות מסחריות; הגנה על זכויות הצדדים בחוזה מתבצעת באמצעות מספר מנגנונים משפטיים; מנגנון לאכיפת חוזה - המשפט הישראלי מעניק משקל רב לתרופת האכיפה, המאפשרת לצד הנפגע לדרוש את קיום החוזה כפי שהוסכם. מחקר מאת שלומי וינר ויהודה אדר מצביע על המהפכה במעמדה של תרופת האכיפה במשפט הישראלי, המעדיפה אותה על פני פיצויים במקרים רבים. מנגנון פרשנות החוזה - בתי המשפט נדרשים לעיתים לפרש את כוונת הצדדים בחוזה. בפסק הדין בעניין רע"א 6992/22, בית המשפט העליון דן בפרשנות תניית ברירת דין בחוזה בין צרכנים לחברה זרה, והדגיש את חשיבות ההגנה על הצרכן הישראלי. מנגנון תום הלב - עקרון תום הלב מחייב את הצדדים לנהוג בהגינות וביושר, ומאפשר לבית המשפט להתערב במקרים של ניצול לרעה של כוח חוזי או חוסר איזון מהותי בין הצדדים. עקרון זה מעוגן בחקיקה ובפסיקה הישראלית ומהווה כלי מרכזי בהגנה על זכויות הצדדים. פסק הדין רע"א 6992/22 – Agoda Company Pte. Ltd. נ' שי צביה; בפסק הדין, בית המשפט העליון דן בסוגיה של תחולת תניית ברירת דין זר בחוזה בין צרכנים ישראליים לחברה זרה. החברה, Agoda Company Pte. Ltd., מפעילה פלטפורמה מקוונת להזמנת שירותי אירוח, המאפשרת למשתמשים ישראליים לגלוש בשפה העברית ולשלם בשקלים חדשים. בתנאי השימוש באתר נקבע כי הדין החל על מחלוקות בין הצדדים הוא דין מדינת סינגפור. המשיב, שי צביה, הגיש תובענה ייצוגית נגד Agoda, בטענה להפרת חוק הגנת הצרכן הישראלי, בכך שהציגה מחירים ללא רכיב המע"מ. Agoda טענה כי יש לדחות את התובענה על הסף, בשל תניית ברירת הדין הקובעת כי הדין הסינגפורי חל על ההתקשרות. בית המשפט העליון, מפי השופט ע' גרוסקופף, דחה את טענת Agoda וקבע כי תניית ברירת הדין אינה חלה ביחסים עם הצרכנים הישראליים. נקבע כי כאשר חברה זרה מפנה את שירותיה לצרכנים בישראל, תוך התאמת הפלטפורמה לשפה העברית ולאמצעי תשלום מקומיים, היא כפופה לדין הישראלי, ובפרט לחוקי הגנת הצרכן הקוגנטיים. עוד נקבע כי תניית ברירת דין זר המתנה על הוראות חוק הגנת הצרכן הישראלי מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, ודינה להתבטל. פ סק דין זה מחזק את ההגנה על הצרכן הישראלי בעסקאות מקוונות עם חברות זרות, ומבהיר כי תאגידים בינלאומיים המכוונים את שירותיהם לשוק הישראלי חייבים לפעול בהתאם לדיני הגנת הצרכן המקומיים. הבנת ההיבטים המשפטיים בעסקאות מסחריות, במיוחד בנוגע לניתוח חוזים והגנה על זכויות הצדדים, היא חיונית להבטחת יציבות וביטחון משפטי. עקרונות ההדדיות, השוויון ותום הלב מהווים אבני יסוד בדיני החוזים, ומאפשרים לבתי המשפט להגן על הצדדים ולשמור על איזון הוגן בעסקאות מסחריות. החקיקה והפסיקה הישראלית מספקות כלים משפטיים מגוונים להגנה על זכויות הצדדים, ויש להמשיך ולפתחם בהתאם לצרכים המשתנים של העולם המסחרי. יצירת קשר ישירות בווטסאפ