שרון דרורי עורך דין בעל רישיון עריכת דין ובעל רקע כללי עתיר ידע בתחומים רבים אודות עורך דין שרון דרורי בתחילת הדרך לפני כ - 30 שנה, כמתקין עצמאי מן המניין ברב בריח ולאחר שלוש שנים כמתקין ומבקר איכות בחברה. לאחר שרב בריח נכנסה למצבים שהובילו לשינויים מהותיים בחברה ואשר הובילו את עו"ד שרון דרורי להיות מנהלה הטכני הארצי של חברת שריונית חסם הגדולה במשך 18.5 שנים. במהלך השנים הראשונות כמנהלה הטכני הבכיר של שריונית חסם, מונה על ידי התאחדות התעשיינים בישראל להיות חבר בוועדות מומחים ובוועדות תקינה שונות במכון התקנים הישראלי. וועדות אלו כותבות ומגדירות את התקנים הישראליים בתחום הדלתות. בתקופה זו התמחה בתקינה והפך לחבר בוועדות טכניות בכירות של מכון התקנים בהן תחום העיסוק התרחב לתקנים רבים בתחום הבניה. כיום עו"ד שרון דרורי רשום כמומחה מוכר מטעם בתי המשפט בישראל בענף הדלתות, (מוכר בשמו - המומחה לדלתות ) והוא כותב חוות דעת מקצועיות עבור בתי המשפט, עבור חברות ועבור לקוחות פרטיים. מאז תחילת כהונתו כמנהל טכני ארצי בשריונית חסם, החל לייצג את החברה בתביעות קטנות וכעד ראשי בתביעות אזרחיות, תוך כך צבר ניסיון רב בהופעה בבתי משפט ולימים החליט ללמוד משפטים כדי לתת ערך מוסף להופעותיו בבתי המשפט השונים. כיום שרון דרורי הינו עורך דין העוסק בתחומים הקשורים לדין האזרחי, מסחרי אזרחי, דיני עבודה, הוצאה לפועל, משפחה ותחומים הקשורים למשפט האזרחי בכללותו, מייעץ משפטית לחברות ופרטיים ואף לעורכי דין אחרים. עו"ד שרון דרורי עמוס הכשרות בתחומי המשפט האזרחי, דיני עבודה, דיני משפחה, ייפוי כוח מתמשך, צוואות, הוצל"פ, תביעות בגין לשון הרע, זכויות יוצרים וחדלות פירעון. תחומי ההתמחות של המשרד דיני עבודה דיני משפחה הוצל"פ וחדלות פירעון מסחרי אזרחי צוואות ודיני ירושה הגנה על זכויות יוצרים ייפוי כוח מתמשך לשון הרע הוצאת דיבה

מה נחשב להרעת תנאים במקום העבודה הסבר אינדיקטיבי המספק כלים להבין את משמעות ההרעה הרעת תנאים בעבודה מה זה הרעת תנאים בעבודה ומה חשוב לדעת הרעת תנאים בעבודה, מתי זה קורה ומה זה אומר, מהם הקריטריונים המגדירים “הרעת תנאים” הבסיס החוקי בישראל נמצא בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, לפיו, אם עובד מתפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או בנסיבות ביחסי העבודה בהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, ההתפטרות שלו תחשב כפיטורים לצורך זכאות של העובד לפיצויי פיטורים. אמנן לא לא קיימת “רשימה סגורה” של כל הדברים המהווים הרעה, אבל בפסיקה ובפרשנות המקובלת נכללים מצבים בהם: ירידה מהותית בשכר, קיצוץ משמעותי בשעות העבודה או בשכר בעקבות שינוי בלוחות זמנים שאינו בהסכמה. העברת העובד לתפקיד פחות נוח או תנאי עבודה שיוצרים פגיעה כלכלית מהותית. הפסקת הטבות משמעותיות כמו רכב, בונוסים והטבות אחרות. איך מבססים שינוי מהותי ואובייקטיבי בתנאי העבודה השינוי חייב להיות מהותי וממשי, כלומר כזה שפוגע באופן ממשי בזכויות או בתנאי העבודה כפי שהיו קודם. שינוי קטן או חולף, שינוי זמני, או שינוי שהעובד הסכים לו במפורש ובכתב בדרך שמאפשרת המשך עבודה סביר בעקבותיו, לרוב לא ייחשב כהרעה מוחשית. שינוי מהותי בתנאים מחייב הוכחות כגון; מה היו תנאיי העבודה לפני השינוי, מהו השינוי וכיצד הוא פוגע בזכויות שלך כעובד. האם השינוי חד צדדי או שנעשה בהסכמה, גם מילה אחת ב - WhatsApp כמו, "סבבה" או "בסדר" עלולה להתפרש כהסכמה. האם ניתן להמשיך בעבודה בתנאים החדשים באופן סביר. אילו תנאים מקנים את האפשרות להתפטר בדין מפוטר החוק רומז שהתפטרות בדין מפוטר תתקבל אם יש הרעה מוחשית בתנאי העבודה, וישנם שלושה תנאים מצטברים שצריכים לבחון; מה הם השינויים המהווים הרעה מוחשית בתנאי העבודה. שכר בסיס, ירידה חד צדדית בשכר ללא הסכמת העובד נחשבת לעיתים קרובות להרעה מוחשית בתנאי העבודה, במיוחד אם הפגיעה היא מתמשכת ומשמעותית. סט התנאים הראשון עמלות ובונוסים, הפחתת עמלה או בונוס בצורה לא הוגנת או ללא הסכמה יכולה לשנות מהותית את שווי ההעסקה ולהיחשב להרעה. רכב ו/או הטבות נוספות, הסרה חד צדדית של הטבות משמעותיות כמו רכב צמוד, הטבות נדל”ן או הטבות אחרות ללא הסכמה עלולה להיחשב הרעה מהותית. היקף משרה, קיצוץ משמעותי בהיקף המשרה או בהשתכרות יכול להוות הרעה משמעותית בתנאי העבודה. נטילת הסמכויות ושינוי מרחק מקום העבודה, שינוי משמעותי בתפקיד, או שינוי במקום העבודה עצמו כמו מעבר מחלקה, או כל שינוי שפוגע בתנאי העובד יכול להיחשב הרעה. האם השינוי פוגע ביכולת למלא את התפקיד, אם השינוי בתנאי העבודה פוגע ביכולתו של העובד למלא את תפקידו באופן סביר ומקצועי, זאת הולכת ומחזקת את הטענה שהשינוי מהותי מספיק כדי להצדיק התפטרות בדין מפוטר. אם השינוי אינו פוגע ביכולת למלא את התפקיד בשגרה, ייתכן שלא ייחשב הרעה מהותית. סט התנאים השני יחס משפיל, פגיעה בכבוד העובד או התנהלות מזלזלת מצד המעסיק עשויים להיכנס במסגרת הוכחת הרעה בתנאי העבודה, כאשר הם מהווים חלק ממכלול נסיבות שפוגעות בזכות העובד לעבוד בכבוד ובלי שיפגע. התנאי השלישי האם העובד נתן התרעה בכתב מראש למעסיק על ההרעה ונתן לו הזדמנות לתקן את המעוות. מתי על העובד לתת התרעה על השינויים, העובד חייב להתריע למעסיק על ההרעה בתנאים לפני שהוא מתפטר, ולתת למעסיק זמן סביר לתקן את ההרעה. אם המעסיק לא מתקן את המצב אזי ההתפטרות יכולה להיחשב בדין מפוטר. אם שלושת התנאים הללו מתקיימים, ההתפטרות תחשב כדין פיטורים, והעובד עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורין כאילו פוטר. מה קורה במקום שהעובד לא קיבל חוזה עבודה או הודעה לעובד. אין חובה בחוק לקבל חוזה עבודה בכתב, אבל החוק חייב הודעה בכתב על תנאי העבודה לכל עובד, כולל תיאור השכר, שעות עבודה, הטבות וכו’ . היעדרו של המסמך הכתוב אינו שולל את הזכות של העובד להראות מה היו התנאים המקוריים, גם באמצעות ראיות אחרות כגון, תלושי שכר, מיילים, הסכמות מעשיות, פעולות שבוצעו בעבר לעומת פעולות שמבוצעות בזמן הפגיעה בתנאיי העבודה וכו'. העובד יכול להוכיח את תנאי העבודה המקוריים באמצעות תלושי שכר ישנים, סיכומי חוזק פנים אל פנים, מיילים, הודעות ותכתובות. לעיתים גם עדויות של עובדים אחרים. לרוב זה יותר קשה להשיג כי אותם עובדים חוששים להפגע בעצמם ויש לקחת את זה בחשבון. מה קורה אם השינוי הוא חד צדדי או שהוצג כהסכמה אם המעביד משנה תנאי עבודה בלי הסכמת העובד, בדרך כלל זה מהווה הרעה בתנאים, אם השינוי מהותי. אולם, אם העובד נתן הסכמה מפורשת וחד משמעית בכתב, לאחר שהובהרו לו התנאים והשינוי, בתי הדין יבחנו האם הסכמה זו התקבלה בתום לב ומאוזנת לכל הצדדים. הסכמה “עקיפה” או היענות שלא ברור שמדובר בהסכמה לממש תנאי חדש לא תגן על המעסיק, במיוחד אם השינוי פוגע מהותית בזכויות העובד. מה המשמעות של שינוי זמני לעומת שינוי קבוע שינוי זמני בהיקף העבודה או בתפקיד עשוי שלא להיכנס בהכרח להגדרה של “הרעה מוחשית”, במיוחד אם קיימת הבטחה או הסכמה ששינוי זה יהיה מוגבל בזמן. המבחן המרכזי הוא עד כמה השינוי פוגע בעובד באופן ארוך טווח ובהתמדה. שינוי חד פעמי קצר או שינוי זמני בהיקף העבודה לרוב לא ייחשב כהרעה מוחשית מספיק כדי להצדיק התפטרות בדין מפוטר. מה קורה אם לא היו שינויים קודמים ומה אם כן היו? כאשר מדובר בשינוי בודד וחד, והדבר פוגע באופן ממשי בזכויות העובד, הוא עשוי להוות הרעה מוחשית. אם היו שינויים קודמים רבים, נבחנות כל הנסיבות והמכלול ביחד לדוגמה, ירידות שכר תכופות, שינויי שעות בלית ברירה, פגיעה מצטברת בהטבות וכד’. ככל שמכלול השינויים מצטבר לפגיעה משמעותית בזכויות העובד, כך הסיכוי לראות בהתפטרות כדין מפוטר גבוה יותר. מה יכולים להיות נימוקי המעסיק ואיך לבחון אותם מעסיקים עלולים לטעון כי שינוי נעשה עקב מצוקה כלכלית, צורך עסקי, או שינוי ארגוני תקין. בתי הדין לעבודה בוחנים אם השינוי היה סביר, מידתי ובהתאם לצרכי הארגון, ואם העובד אכן לא יכול לסבול את המשך העבודה בתנאים החדשים. למה בתי המשפט שואלים האם עובד סביר היה רואה בשינוי פגיעה ממשית חשוב לקחת בחשבון שבית הדין בוחן את הפרספקטיבה של “עובד סביר”, כלומר האם עובד רגיל, תחת אותם נסיבות, היה רואה בשינוי פגיעה ממשית כזו שלא ניתן לדרוש ממנו להמשיך בעבודה. מבחן זה הוא אובייקטיבי וחשוב לקביעת זכאות לפיצויי פיטורין.

התפטרות מרצון או התפטרות מאילוץ, איך נכון לעשות את זה. עורך דין שרון דרורי איך להתפטר נכון התפטרות מרצון או התפטרות מאילוץ, איך נכון לעשות את זה. מה היא הדרך הנכונה ביותר להתפטר ממקום העבודה סיום יחסי העבודה מרצון הוא צעד משמעותי שמצריך תכנון מוקדם והבנה של הזכויות והחובות, כדי למנוע בעיות עתידיות ולשמור על זכויות העובד. התנהלות נכונה מתחילה בבדיקת הזכויות הקיימות ובביצוע פעולות מסודרות לפני מסירת ההודעה למעסיק. ראשית, יש לבדוק את אורך תקופת ההודעה המוקדמת לפי הוותק במקום העבודה ולהבין מה נדרש מצד העובד מבחינת המשך עבודה בתקופה זו. לאחר מכן, יש לברר את זכאות העובד לפיצויי פיטורים, במיוחד אם ההתפטרות נובעת מנסיבות שמקנות התפטרות בדין מפוטר, כמו הרעה מוחשית בתנאי עבודה, שינוי מקום מגורים או מצב רפואי שמונע המשך עבודה. בנוסף, יש לבדוק את יתרת ימי החופשה והאם ניתן לפדותם עם סיום העבודה, את יתרת ימי המחלה לצורך תיעוד, שעות נוספות שלא שולמו, וכל זכויות נוספות שנצברו כמו מענקים או בונוסים. יש לאסוף מסמכים ותלושי שכר לצורך תיעוד וראיות. כמו כן, יש לרשום את ציוד העבודה שהועמד לרשות העובד, ולהחזיר אותו במועד סיום העבודה, כולל מחשבים, טלפונים וכל חומר אחר, כדי למנוע טענות עתידיות. השלב המעשי כולל מסירת הודעה בכתב למעסיק, ציון תאריך סיום ברור ושמירת עותק חתום. חשוב לוודא קבלת טופס 161, שבו מופיע פירוט התשלומים והפרשות, ולעקוב שהכספים המגיעים לעובד משולמים במלואם. במידת הצורך ניתן לתעד מיילים או אישורים נוספים שמאשרים את מסירת ההודעה וההחזר של הציוד. בכל מצב חשוב ביותר לתעד הכל.

האם מותר למעסיק לכפות על העובדים פעולות אסורות והאם הוא רשאי לקזז בשכר למי שלא מסכים כפיית מעסיק לביצוע פעולות אסורות האם מותר למעסיקה לחייב את העובדות שלה לצלם לקוחות לפני ואחרי? הקוסמטיקאית והמעסיקה, הרומן האסור... אני קוסמטיקאית ועובדת כשכירה במכון יופי, השכר שלי בנוי מבסיס בתוספת אחוזים על כל טיפול שאני עושה. בעלת העסק מנסה לכפות על כל העובדות לצלם את הלקוחות המטופלים לפני ואחרי טיפולים. הנושא חדש ולא מופיע בחוזה העבודה שלי, היא רשמה את הדרישה בצ'ט העבודה בווטסאפ. בעלת העסק הכריזה שבמידה ואחד מהטיפולים לא יצולם, לא ישלמו לי אחוזים על כל הטיפולים שעשיתי במשך חודש. האם זה חוקי? ושאלה נוספת, האם חוקי לצלם מטופלים בטיפולי קוסמטיקה? הטיפולים יכולים להיות גם אינטימיים וזה לא נשמע לי הוגן לצלם אותם. אז מה מותר לקוסמטיקאית המעסיקה עובדות ומנסה לחייב אותן לעשות משהו לא תקין? יחסי עבודה בישראל כפופים לחוקי מגן שאינם ניתנים להתניה לרעת העובד. למעשה, מעסיק אינו רשאי לשנות באופן חד צדדי תנאי שכר או להציב תנאים חדשים שפוגעים בזכות לשכר עבור עבודה שכבר בוצעה. צילום מטופלים במסגרת טיפולים קוסמטיים נוגע ישירות לדיני הגנת הפרטיות ודורש הסכמה מפורשת וברורה, במיוחד כאשר מדובר בטיפולים אינטימיים. לעניין שלילת האחוזים את מקבלת אחוזים כתמורה ישירה לעבודה שביצעת בפועל. שלילת אחוזים עבור טיפולים שבוצעו מהווה פגיעה בשכר עבודה. מעסיק אינו רשאי להתנות תשלום שכר או חלק ממנו בדרישה חדשה שלא הופיעה בחוזה העבודה, ובוודאי שלא לשלול תשלום עבור חודש שלם בגלל אי עמידה בדרישה מנהלית כמו צילום. הודעה בקבוצת ווטסאפ אינה מחליפה הסכם עבודה ואינה מקנה זכות לקיזוז שכר. פעולה כזו נחשבת הלנת שכר או ניכוי אסור, גם אם בעלת העסק מכנה זאת סנקציה משמעתית. לעניין צילום המטופלים צילום מטופלים לפני ואחרי טיפול קוסמטי הוא פגיעה בפרטיות לפי החוק, במיוחד כאשר ניתן לזהות את המטופל או כאשר מדובר באזורים אינטימיים. צילום כזה מותר רק אם ניתנה הסכמה מדעת, מפורשת וספציפית, בכתב, לאחר שהוסבר למטופל מה מצולם, לאיזו מטרה, היכן יישמר החומר והאם ייעשה בו שימוש פרסומי. גם הסכמה כללית או בעל פה אינה מספיקה במקרים רגישים. כפיית צילום על עובדת כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה בפרטיות המטופלים חושפת את העסק, ולעיתים גם את העובדת, לטענות לפי חוק הגנת הפרטיות. לעובדת אין חובה לבצע פעולה בלתי חוקית או פעולה שיש בה חשש לפגיעה בזכויות צד שלישי. בכל מצב, לתעד את הבקשות האלו של המעסיקה, לצלם, לשמור הודעות, מיילים וכו'. שרון דרורי, עו"ד

המעסיק לא שילם לי שעות נוספות, מה קורה לעובד שעתי ולעובד גלובאלי לא שילמו לי שעות נוספות המעסיק לא משלם לי שעות נוספות שעות נוספות הן זכות סוציאלית בסיסית בדיני העבודה בישראל. כאשר עובד מועסק מעבר לשעות העבודה הקבועות בחוק, המעסיק חייב לשלם לו גמול שעות נוספות בהתאם לדין. אי תשלום שעות נוספות מהווה הפרה של חוקי המגן, גם אם הדבר נעשה לאורך זמן, גם אם השכר גבוה יחסית, וגם אם המעסיק טוען לשכר גלובלי או לתפקיד אמון. חשוב להבין מתי קיימת זכאות לשעות נוספות, מה ההבדל בין עובד שעתי לעובד גלובלי, ואיך נכון לפעול כאשר השעות לא שולמו. מתי קיימת זכאות לשעות נוספות, המסגרת החוקית קובעת כי יום עבודה רגיל הוא עד שמונה שעות ביום עבודה רגיל או תשע שעות במקומות שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע, ושבוע עבודה רגיל הוא עד ארבעים ושתיים שעות. כל עבודה מעבר לכך נחשבת שעות נוספות. עבור השעתיים הנוספות הראשונות יש לשלם תוספת של עשרים וחמישה אחוזים, ומעבר לכך תוספת של חמישים אחוזים. הזכאות אינה תלויה ברצון המעסיק אלא בעצם העבודה בפועל. עובד שעתי ושעות נוספות עובד שעתי זכאי באופן ברור ומובהק לתשלום שעות נוספות. החישוב מתבצע לפי מספר השעות בפועל, על בסיס דיווחי נוכחות, שעון נוכחות או כל ראיה אחרת להיקף העבודה. אם העובד עבד מעבר לשעות הקבועות בחוק ולא קיבל את התוספת הקבועה בדין, מדובר בהפרה ישירה של החוק. טענה שלפיה השכר השעתי כולל שעות נוספות אינה תקפה אלא אם הוכח אחרת בצורה חריגה וברורה. עובד גלובלי ושעות נוספות עובד גלובלי אינו מאבד אוטומטית את הזכאות לשעות נוספות. שכר גלובלי הוא שכר חודשי קבוע, אך הוא אינו פוטר מתשלום שעות נוספות אלא אם מתקיימים תנאים מצומצמים שנקבעו בפסיקה. כדי ששכר גלובלי ייחשב ככולל שעות נוספות, עליו לציין במפורש רכיב שעות נוספות, את היקף השעות הכלול בו, ואת התמורה הניתנת עבורן. גם אז, אם העובד עבד מעבר להיקף השעות שנקבע, הוא זכאי לתשלום נוסף. בנוסף, רק עובדים בתפקידי אמון מיוחדים או בתפקידים שבהם לא ניתן לפקח כלל על שעות העבודה עשויים להיות מוחרגים מהחוק, וגם זאת בפרשנות מצמצמת מאוד. עצם העובדה שמדובר בתפקיד בכיר, שכר גבוה או עבודה עצמאית לכאורה, אינה שוללת זכאות לשעות נוספות. מה עושים כאשר המעסיק לא משלם שעות נוספות בשלב הראשון יש לאסוף ראיות להיקף העבודה בפועל, תלושי שכר, דוחות נוכחות, הודעות, מיילים, יומני עבודה וכל מסמך שמראה את שעות העבודה. לאחר מכן ניתן לפנות למעסיק בכתב, להציג את החישוב ולדרוש את תשלום השעות הנוספות בהתאם לדין. חשוב לתעד כל פנייה וכל תשובה. אם המעסיק מסרב לשלם או מתעלם, העובד רשאי להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה לתשלום שעות נוספות שלא שולמו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בתי הדין לעבודה נוהגים להעביר את נטל ההוכחה למעסיק במקרים שבהם לא נוהל רישום שעות תקין, דבר שמחזק משמעותית את עמדת העובד. לסיכום אי תשלום שעות נוספות הוא הפרה של חוקי המגן בדיני העבודה. גם עובד שעתי וגם עובד גלובלי עשויים להיות זכאים לתשלום שעות נוספות, והחריגים לכך מצומצמים ומפורשים. התנהלות מסודרת, תיעוד נכון ותגובה מהירה מאפשרים לעובד למצות את זכויותיו ולקבל את המגיע לו לפי חוק.

איך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מתקשר לחוקי העבודה בישראל דיני עבודה וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כיצד שני החוקים משפיעים ומושפעים האחד מהשני ולמה חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כל כך חשוב בדיני העבודה דיני עבודה וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו בתמצית מנצחת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא אחד מהחוקים הבסיסיים במדינת ישראל, שנועד להבטיח את זכויות היסוד של הפרט, לרבות הגנה על חייו, גופו, כבודו, חירותו וקניינו. החוק קובע שהמדינה מחויבת לשמור על זכויות אלו ואסור לפגוע בהן אלא בחוק המתחשב בערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית, לתכלית ראויה ובמידה שאינה מעבר לנדרש. בהקשר לדיני העבודה בישראל, החוק מהווה מסגרת ערכית ומשפטית המבטיחה כיבוד זכויות עובדים. כבוד האדם מתבטא בזכות לתנאי עבודה הוגנים, הגנה מפני פיטורים בלתי חוקיים, זכות לשכר מינימום, איסור אפליה בעבודה והגנה מפני הטרדה. כמו כן, חירות האדם מתבטאת בזכות של העובד לבחור את מקום עבודתו ולהתאגד למען שיפור תנאי העבודה. החוק משמש בסיס לפרשנות דיני העבודה ומחזק את ההכרה בזכויות יסוד של עובדים. הוא מגביל פגיעה בזכויותיהם מתוך הבנה שיחסי העבודה הם חלק מהותי בחיי אדם ומהחברה. בתי הדין לעבודה נשענים על עקרונות החוק בקביעת הלכות ובהכרעות במקרים של התנגשות בין זכויות עובדים לזכויות המעסיקים. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ודיני העבודה משפיעים ומושפעים זה מזה, שכן שניהם נוגעים לזכויות יסודיות של הפרט ולשמירה על כבודו במערכת היחסים שבין עובד למעסיק. החוק מספק את הבסיס הערכי והמשפטי שמכוחו נגזרים ומפורשים דיני העבודה. כבוד האדם, כפי שהוא מוגדר בחוק היסוד, מחייב שמירה על תנאי עבודה הוגנים, הגנה מפני אפליה, שמירה על פרטיות העובד וזכותו להתפרנס בכבוד. ערכים אלה מנחים את המחוקק, בתי המשפט ובתי הדין לעבודה בקביעת חוקים, תקנות ופסקי דין שמטרתם להגן על העובדים, במיוחד לנוכח אי השוויון הטבעי ביחסי הכוחות בין מעסיקים לעובדים. מנגד, דיני העבודה משפיעים על יישומו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בכך שהם נותנים לו תוקף מעשי. הם יוצרים מנגנונים להגנה על זכויות עובדים ומספקים כלים לפיקוח על יישום הזכויות הנגזרות מהחוק, כגון הזכות לשכר מינימום, איסור פיטורים בלתי הוגנים והזכות להתאגד. חשיבותו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בדיני העבודה טמונה בכך שהוא מבסס את ההכרה בכבוד האדם כחובה משפטית ולא רק מוסרית. הוא משמש מגן לעובדים, במיוחד במצבים שבהם החוק הכתוב אינו נותן מענה מלא או ברור, ומאפשר לבתי הדין לפרש את דיני העבודה באופן שמשרת את טובת הפרט והחברה. בכך, החוק מחזק את האיזון בין זכויות העובדים לבין צרכי המעסיקים ואת המחויבות של המדינה לשמירה על צדק חברתי. עורך דין שרון דרורי

מה היא תקופת צינון לאחר סיום העבודה בין אם פוטרת ובין אם התפטרת תקופת צינון מה היא תקופת צינון לאחר סיום העבודה בין אם פוטרת ובין אם התפטרת מה היא תקופת צינון לאחר סיום העבודה בין אם פוטרת ובין אם התפטרת תקופת הצינון קיימת במגזר הפרטי, אך גם במגזר הציבורי, בשני המגזרים ישנם עובדים החשופים לידע ומידע קריטי של החברה בה הם עובדים. לעיתים, העובד מעוניין להתפטר או שהמעסיק מעוניין לפטר את אותו עובד, או אז, מבקש המעסיק שהעובד ימתין תקופה מסויימת ומוגבלת לפני שהוא מתחיל עובדה חדשה באותו תחום בו עבד בחברה. במקרים של רגישות גבוהה למידע, אם זה מידע מסחרי חשוב או מידע עסקי מעמיק, לעיתים אף מידע בגין מאגר לקוחות או מידע ביטחוני כלשהו ועוד, בעת גיוס עובד חדש לעבודה, המעסיק יחתים את העובד על הסכם שמטרתו להגן על הפרטים החשובים הללו, כך שלא ייחשפו למתחרים אחרים ולמנוע תחרות לא הוגנת – התחייבות העובד לאי תחרות ומניעת ניגוד אינטרסים. לשם כך, קיים מנגנון תקופת הצינון המהווה מעין תקופת המתנה הנדרשת מעובד שסיים לעבוד במשרה ומקום עבודה מסויימים, זאת לפני שיתחיל לעבוד במשרה אחרת, אשר עלולה ליצור ניגוד עניינים עם העבודה הקודמת שלו. בתקופת הצינון, העובד שסיים עבודתו ואת יחסי עובד מעביד במקום העבודה יידרש שלא לעבוד במשרה חדשה, כזו המקבילה בתכונותיה למשרתו הקודמת, זאת עד לאחר סיום תקופת הצינון. תקופת הצינון עשויה להתפרש מכמה חודשים בודדים ולעיתים להגיע לכמה שנים. עקרונית, הדרישה לתקופת הצינון במגזר הפרטי באה כהתחייבות העובד לאי תחרות מצידו. הדבר מוכר בענפים רבים, למשל בחברות הייטק, אלו דורשות שעובד שסיים עימן את יחסי העובד מעביד, יהיה בתקופת צינון של לפחות חצי שנה לאחר סיום עבודתו כאמור. מכיוון שהגבלה זו מתנגשת בעקרון חופש העיסוק, בית הדין לעבודה לא ימהר לקבל כל תקופת צינון כשמירה על אי תחרות, אלא אם הוכח שהגבלה זו היא מידתית וקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את קיומה. ההלכה המרכזית בעניין זה נקבעה בפסק הדין שניתן ע"י ביה"ד הארצי לעבודה ביום 4.6.1999 במסגרת הליך ע"ע 164/99 דן פרומר ו-צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ - רדגארד בע"מ, המוכרת בשם; הלכת צ'ק פויינט. הלכת צ'ק פויינט מגדירה ארבעה נושאים חשובים בגינם בודקים האם לפחות אחד מהנושאים התקיים בנסיבות העניין, וזאת על מנת לקבוע האם מדובר בתניה חוקית או לאו. חשוב להבהיר כי המדובר ברשימה שאינה סגורה: יש לבחון את השאלה; האם העובד יודע סוד מסחרי של המעסיק הקודם, והאם חשיפת סוד זה שלא כדין עשויה לפגוע בו. מבחן שני; האם המעסיק הקודם העניק הכשרה ייחודית או מיוחדת לעובד, ובתמורה להכשרה זו, העובד התחייב לתקופת עבודה כלשהי אצלו. מבחן שלישי; האם העובד נהנה מהטבה מיוחדת בשכר גבוה בגין העובדה שהתחייב שלא להתחרות במעסיק כאשר הם מסיימים את תקופת יחסי עובד מעביד. מבחן רביעי; עקרון תום הלב, הן של העובד והן של המעסיק החדש – "המתחרה". המחשה לפגיעה בעקרון חובת תום הלב ניתן למצוא בפסק הדין - ע"א 189-03 גירית בע"מ ואח' נ' אביב ואח', הדיון עסק בשאלה; האם התניית אי התחרות תוך הגבלת עובדים בכירים מתחרות למשך שנה היא חוקית? בבית-הדין האזורי לעבודה נקבע כי העובדים-המשיבים הפרו את חובת תום-הלב שחבו כלפי המערערת, מעבידתם לשעבר, בכך שהקימו עסק מתחרה לאחר הפסקת עבודתם בה ובכך שגזלו ספק מרכזי שלה. עוד נפסק כי הגבלת העיסוק שהוטלה על המשיבים בחוזי עבודתם בדין יסודה. כלומר, מקובלת על בית הדין ותקינה. בית-הדין הארצי אישר את פסיקת קמא והבחין בין הגבלת תחרות כשלעצמה, שאיננה מגינה על אינטרס המעביד מעבר לאינטרס אי-התחרות כשלעצמו, ובין הגנה על "אינטרס לגיטימי" של המעסיק, היינו האינטרס הקנייני המובהק שרכשה המערערת כלפי אותו ספק וכן כלפי לקוחותיה. משכך ניתן תוקף להגבלת העיסוק החוזית שהוטלה על המשיבים, וזאת על בסיסה של תקנת הציבור המבקשת למנוע מצב שבו הופך העובד ל"סוס טרויאני" אשר בא בחצריו של המעביד ויוצא מהם כאשר נתח בידו. בית הדין האזורי בתל אביב קבע שהעובדים הפרו הפרה חמורה ובוטה את חובת האמון ותום הלב המוטלת עליהם כלפי מעסיקם הקודם, מאחר שהם חתרו תחתיו כבר בתקופת העסקתם אצלו, והחלו לפעול להקמת חברה מתחרה שתפיץ במקומו את המוצרים של אחת מלקוחותיו. בית הדין אישר את התניה, ואסר על התובעים לעבוד עם אותה הלקוחה למשך שנה. עוד נקבע כי גם אם התקיים אחד מהקריטריונים הללו, עדיין איך בכך כדי לחייב בהכרח את בית הדין ליתן תוקף לתניה זו, וההכרעה בעניין זה תינתן על פי מכלול העקרונות, האינטרסים, והנסיבות הספציפיות הקשורים לעניין. במגזר הציבורי לעומת המגזר הפרטי; הדרישה לתקופת הצינון מגיעה ברגע שנושא משרה בשירות הציבורי עובר למשרה במגזר הפרטי. עמדה ששמה את העובד בניגוד אינטרסים עם משרתו הציבורית הקודמת, או כאשר הוא מתכוון להתמודד בבחירות לכנסת או להתמנות לשר. הבעיה עם הדרישה לתקופת הצינון מתעוררת כאשר זו נוגדת את חוק יסוד חופש העיסוק. ניגוד זה משפיע על הזכות של אדם בהתמודדות על משרת חבר כנסת, אך קיימים אירועים חריגים בהם לא ניתן למנוע את הגבלת חופש העיסוק, זאת במטרה למנוע ניגוד אינטרסים ופגיעה בטוהר המידות. במצבים אלו הגבלת חופש העיסוק תחשב כמוצדקת, אולם ההגבלה תהיה לפרק זמן מוגדר וקצוב. מטרות תקופת הצינון ; מטרה ראשונה ומרכזית מאד של קיום תקופת הצינון - הצורך להגן על מידע חשוב וסודות מסחריים של החברה. עובד שיכול להיות שהיה חשוף למידע משמעותי וחשוב במהלך עבודתו, עלול לאיים על החברה אם יעשה שימוש במידע שקלט לטובת מתחרים. מטרה שניה ומרכזית לא פחות מהראשונה - מניעת ניגוד עניינים. תקופת הצינון נועדה למנוע מעובד שעשוי לעשות שימוש בידע ובקשרים שלו עם לקוחות, ספקים או שותפים עסקיים של החברה בא עבד לטובת עיסוקיו החדשים. מטרה שלישית, שמירה על תחרות הוגנת - תקופת הצינון עוזרת לשמור על תחרות הוגנת בשוק, היא מונעת מקרים בהם עובד שעזב את החברה עלול להקים עסק מתחרה או לעבור למתחרה ולפגוע בעסקי המעסיק הקודם. משך תקופת הצינון; משך תקופת הצינון משתנה בהתאם לחוזה העבודה ו/או למסגרת תפקידו. לפעמים משך תקופת הצינון יתבטא בכמה חודשים, ובמקרים מסוימים אף למשך תקופה ארוכה יותר, תלוי ברמת התפקיד ובמידע שאליו נחשף העובד. עם זאת, חשוב לציין כי על פי החוק, תקופת צינון חייבת להיות מידתית ולא להוות מגבלה בלתי סבירה על חופש העיסוק של העובד. סוגיות משפטיות תקופת הצינון עשויה להוביל לסוגיות משפטיות, במיוחד כאשר העובד מרגיש שתקופת הצינון מגבילה אותו מעבר לסביר. בתי המשפט נדרשים לעיתים להכריע במקרים כאלה, ולבחון האם ההגבלות שהוטלו על העובד מוצדקות מבחינה משפטית. לעיתים, אם נמצאה שההגבלה בלתי סבירה, בית המשפט עשוי לקצר את תקופת הצינון או לבטלה כליל. סיכום תקופת הצינון לאחר סיום יחסי עובד-מעביד היא כלי חשוב להגנה על האינטרסים של המעסיק, אך היא חייבת להיות מאוזנת ולא לפגוע יתר על המידה בזכויות העובד. חשוב שהן העובדים והן המעסיקים יהיו מודעים להשלכות המשפטיות והמעשיות של תקופה זו, ויבחנו את ההסכמים המתקשרים לפני חתימתם.

מעסיקים שמוציאים את העובדים לחופשה בחגים באופן חד צדדי, מה נכון, מה מותר להם ומה אסור מעסיק שסוגר את מקום העבודה בחגים חופשה כפויה בחגים, מה מותר למעסיק ומהן זכויות העובד כשאין יתרת ימי חופשה שני חוקים מרכזיים מגנים על העובדים בישראל מפני ניצול לרעה של המעסיקים, במיוחד ניצול לרעה את אי ידיעתם של העובדים.חוק חופשה שנתית וחוק הגנת השכר מסדירים את הזכויות ומסבירים מתי מעסיק יכול לקבוע חופשה מרוכזת, מתי אסור לו לנכות ימי חופשה, ומה המשמעות של יצירת יתרה שלילית לעובד. חופשה כפויה בתקופת החגים היא תופעה שכיחה, במיוחד בפסח ובסוכות, כאשר מקומות עבודה נסגרים למספר ימים. הדין בישראל מכיר בזכות המעסיק לקבוע מועד חופשה, אך במקביל מגן על זכות העובד לחופשה בתשלום שנצברה בפועל. להלן פירוק שיטתי של הסוגיה, על בסיס החוק והפסיקה. הרקע הנורמטיבי (החוק). חוק חופשה שנתית, התשי״א 1951, קובע בסעיף 1 כי כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום. מדובר בזכות קוגנטית, כלומר זכות שלא ניתן להתנות עליה לרעת העובד. סעיף 9 לחוק קובע כי מועד החופשה ייקבע בידי המעסיק, תוך התחשבות ברצון העובד, ובתיאום סביר. המשמעות היא שלמעסיק יש סמכות ניהולית לקבוע חופשה מרוכזת, אך הסמכות מופעלת במסגרת הזכות לחופשה בתשלום שנצברה בפועל. מה מותר למעסיק לעשות. כאשר לעובד קיימת יתרת ימי חופשה צבורה, המעסיק רשאי לקבוע חופשה מרוכזת בתקופת החגים ולנכות את הימים מהיתרה הצבורה. זהו מימוש של הזכות הקיימת, ואינו מהווה פגיעה בזכות העובד, שכן מדובר בניכוי מתוך ימים שנצברו בהתאם לחוק. לדוגמה, עובד שצבר עשרה ימי חופשה, והמעסיק סוגר את העסק לחמישה ימים בפסח, רשאי המעסיק לנכות חמישה ימים מהיתרה. אין בכך פגיעה בזכות, אלא שימוש בסמכות לקבוע את מועד החופשה. מה אסור למעסיק לעשות. כאשר אין לעובד יתרת ימי חופשה צבורה, אין בחוק הוראה המתירה למעסיק ליצור חוב של ימי חופשה עתידיים באופן חד צדדי. חופשה שנתית היא זכות שנצברת עם הזמן. החוק אינו מכיר בזכות המעסיק לכפות חופשה על חשבון ימים שטרם נצברו. הפסיקה חזרה וקבעה כי חופשה שנתית היא זכות סוציאלית קוגנטית, וכי אין להפוך אותה לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק בלבד. בפסק הדין עע 300360/98 נחום צמח נגד ש.א.ש. קרל זינגר צפון 1986 בע״מ, בית הדין הארצי לעבודה עמד על אופייה הקוגנטי של הזכות לחופשה ועל כך שאין לגרוע ממנה בהסכמה הפוגעת בזכות המינימלית שבחוק. בהתייחס ספציפית לעניין דמי חופשה, בית הדין קבע כי המערער זכאי לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים ולדמי חגים. פסק דין זה מצוטט רבות בפסיקה מאוחרת כתקדים דמי חגים, העקרון שנקבע הפך לתקדים מרכזי, הוא מהווה תקדים חשוב בדיני עבודה, במיוחד בנושא דמי חגים, וקובע כי עובד זכאי לתשלום דמי חג גם אם עבד באותו יום חג, אלא אם כן הוכח שעבודתו היתה מתוך בחירה ולא מתוך כורח. ומה קורה כאשר המעסיק מכניס עובד לייתרה שלילי. כאשר המעסיק מכניס עובד ליתרה שלילית ללא הסכמה מפורשת, המשמעות היא שהוא יוצר חוב עתידי ומעמיד את העובד במצב שבו אם יסיים את עבודתו, ייתכן ויידרש להשיב סכומים. פעולה כזו היא לא חוקית, והיא אסורה ללא הסכמה כתובה ומפורשת של העובד. האם מותר לנכות שכר בגין חופשה שלא נצברה. חוק הגנת השכר, התשי״ח 1958, סעיף 25, קובע רשימה סגורה של ניכויים שמותר לנכות משכר עבודה. ניכוי בגין חוב ימי חופשה שלא נצברו ואינם מוסכמים לא נמצא ברשימה. לכן, אם המעסיק מנכה בפועל שכר בשל יתרה שלילית שנכפתה, לעובד קמה עילה לתביעה בגין ניכוי שכר שלא כדין. בפסק הדין דב״ע נו 3 146 יעקב עמר נגד עיריית נהריה, נקבע כי אין לקזז משכר עבודה אלא בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, וכי מדובר בהסדר מחייב שאינו פתוח להרחבה חד צדדית. אז האם מותר להכניס ליתרה שלילית. הדין אינו אוסר במפורש על יתרה שלילית, אך אינו מעניק למעסיק סמכות לכפות אותה. ההבחנה המרכזית היא בין הסכמה לבין כפייה. אם עובד מסכים בכתב וברצון חופשי כי החופשה תהיה על חשבון ימים עתידיים, ניתן לראות בכך הסכמה חוזית. לעומת זאת, כפייה חד צדדית ללא הסכמה היא לא חוקית. דוגמה מהחיים לגבי עובד חדש שטרם הספיק לצבור ימי חופשה. אם המעסיק סוגר את העסק לשבוע, ולעובד החדש אין ייתרת ימים מספיקה, אסור למעסיק ליצור לעובד חוב. על המעסיק לשלם שכר רגיל בגין ימי הסגירה, או להגיע להסכמה על חל״ת. הכנסת העובד למינוס ללא הסכמה עלולה להיחשב הפרה של חוק חופשה שנתית ושל חוק הגנת השכר. לסיכום; המעסיק רשאי לקבוע חופשה מרוכזת בתקופת החגים ולנכות ימי חופשה מתוך יתרה צבורה שיש לעובדים, אולם אין לו סמכות לכפות חופשה על חשבון ימים עתידיים או ליצור יתרה שלילית ללא הסכמה מפורשת ובכתב של העובד. ניכוי שכר בגין חוב כזה, כאשר לא ניתנה הסכמה כדין, מהווה ניכוי אסור והפרה של חוק חופשה שנתית וחוק הגנת השכר. וכאשר נוצרה יתרה שלילית בכפייה, יש לבחון אם בוצע ניכוי בפועל, האם קיימת הסכמה בכתב, והאם קיים קשר בין עמידה על הזכות לבין צעדים משמעתיים או פיטורים. במקרים מתאימים עשויה לקום עילה להשבת סכומים ולפיצוי בגין פגיעה בזכות קוגנטית.

ייצוג זוכים וטיפול בתיקי הוצאה לפועל בהם נפסקו תשלומים עבור הזוכים הוצאה לפועל - ייצוג זוכים ייצוג זוכים בהוצאה לפועל, איך זה עובד ומה נדרש מהזוכה זכית בפסק דין – עכשיו צריך לממש אותו. ייצוג מקצועי בהוצאה לפועל מאפשר נקיטת צעדים מהירים ויעילים, החל מעיקולים ועד גבייה בפועל. הליווי המשפטי מבטיח שתוכל למצות את זכויותיך, לצמצם עיכובים ולהגדיל את הסיכוי לגביית מלוא החוב. ייצוג זוכים בהוצאה לפועל נועד להבטיח שמי שזכה בפסק דין או מחזיק בשטר יוכל לממש אותו בפועל, ולא להישאר עם נייר חסר ערך. במסגרת הייצוג מתבצע ניהול מלא של תיק ההוצאה לפועל: פתיחת התיק, בחירת ההליכים המתאימים בהם עיקולי חשבונות, משכורות, רכוש ונכסים, וכן נקיטת צעדים מהירים למניעת הברחת נכסים מצד החייב. ייצוג מקצועי מאפשר לפעול ביעילות, לצמצם עיכובים ולשמור על זכויות הזוכה עד לגביית מלוא החוב או להשגת פתרון מוסכם שמבטיח תשלום ממשי. כאשר אדם זוכה בפסק דין או מחזיק במסמך מחייב (כגון שיק, שטר חוב או שטר חליפין), עדיין נותר שלב קריטי: גביית החוב בפועל. לא תמיד החייב משלם מרצונו, ובמקרים רבים יש צורך בהליכי הוצאה לפועל. כאן נכנס לתמונה ייצוג משפטי מקצועי שמסייע לזוכה לממש את זכויותיו במהירות וביעילות. מה כולל ייצוג הזוכה בהוצאה לפועל פתיחת תיק הוצאה לפועל, עורך הדין מגיש בקשה רשמית ללשכת ההוצאה לפועל בצירוף המסמכים הרלוונטיים, פסק הדין או השטר. בחירת ההליכים המתאימים, בהתאם למצבו של החייב, ניתן לנקוט בצעדים שונים: עיקול חשבונות בנק, משכורת, רכוש או נכסים, עיכוב יציאה מהארץ במקרים חריגים, חקירת יכולת ועוד... פיקוח ובקרה שוטפים עורך הדין עוקב אחר ביצוע ההליכים, מגיש בקשות נוספות לפי הצורך, ומוודא שהחוב נגבה במלואו. ניהול משא ומתן לעיתים משתלם להגיע להסדר עם החייב. עורך הדין ינהל את המו״מ תוך שמירה על האינטרס הכלכלי של הזוכה. ביצוע אכיפה בפועל במקרה שהחייב ממשיך להתחמק, ניתן לפנות לאמצעי אכיפה מתקדמים עד למימוש החוב. מה על הזוכה לספק לעורך הדין כדי שעורך הדין יוכל לפעול ביעילות, חשוב שהזוכה ימסור: פסק הדין המקורי או עותק מאושר, או השטר המקורי במקרה של שיק או שטר חוב. פרטי זיהוי מלאים של החייב: שם, תעודת זהות, כתובת עדכנית, מספרי טלפון ופרטים נוספים אם קיימים. כל מידע ידוע על מצבו הכלכלי של החייב: מקום עבודה, נכסים, רכבים, חשבונות בנק, שותפויות עסקיות. תיעוד כל קשר קודם עם החייב, לרבות ניסיונות גבייה עצמאיים או הסכמות קודמות. ייפוי כוח לעורך הדין לצורך ייצוג מלא מול לשכת ההוצאה לפועל. לסיכום ייצוג זוכים בהוצאה לפועל הוא הדרך להפוך פסק דין או שטר לזכות כספית ממשית. תפקידו של עורך הדין הוא לבחור את האמצעים היעילים ביותר לגבייה וללוות את ההליך מתחילתו ועד קבלת הכסף. תפקידו של הזוכה הוא לספק את המסמכים והמידע הנדרש – ומשם ההליך מנוהל במקצועיות מלאה עד למימוש הזכויות. לשירותכם, שרון דרורי, עו"ד יצירת קשר ישירות בווטסאפ

מה ההבדל בין הסכם ממון להסכם חיים משותפים ומה חשוב לדעת ההבדל בין הסכם חיים משותפים להסכם ממון מה ההבדל בין הסכם ממון להסכם חיים משותפים?! בין הסכם ממון להסכם חיים משותפים קיימים הבדלים מהותיים שחשוב להכיר. למעשה, כל הסכם מיועד לסוג אחר של מערכת יחסים. הסכם ממון מיועד לזוגות נשואים או זוגות שמתכוונים להינשא. לעומת זאת, הסכם חיים משותפים מיועד דווקא לזוגות לא נשואים או שלא מתכננים להינשא, כלומר; זוג שאיננו מוכרז כרשמי, אך כן חיים יחד. מה כל הסכם כזה מסדיר, ולמי הוא מקנה הגנה; הסכם ממון עוסק בעיקר בהיבטים כלכליים ורכושיים, הוא קובע איך יחולק רכוש במקרה של גירושין או חלילה מוות, מה נחשב ברשות כל אחד, ומה משותף. לכן כאשר עורכים הסכם ממון, חשוב גם לערוך צוואה בהתאם. הסכם חיים משותפים, בנוסף לחלוקה כלכלית ורכושית, יכול לכלול גם היבטים של ניהול חיי שותפות: מי משלם מה, איך לחלוק את הוצאות משק הבית, מה ההסדר במקרה של פרידה, לעיתים גם הסדרים לגבי ילדים, מגורים, חובות וכד׳. מה נדרש כדי להקנות להסכמים אלו סטטוס חוקי חזק; הסכם ממון לרוב צריך להיות מאושר על ידי בית משפט או נוטריון כדי שיהיה בעל תוקף מלא, אולם הדבר הנכון ביותר הוא לתת לו תוקף של בית משפט. זה יותר חזק משפטית, יותר נכון ויותר קביל. זהירות מונעת אי נעימות... כאשר עו"ד אומר לכם שמספיק חתימת הצדדים אצל נוטריון, הוא מטעה אתכם, גם הסכמים שנחתמו אצל נוטריונים נפסלו כאשר הגיע רגע האמת. כך גם עם הסכם חיים משותפים, לא תמיד יש חובה באישור. עם זאת, ברוב המקרים הדבר הנכון ביותר יהיה לאשר אותו בבית משפט לענייני משפחה, כדי לחזק את התוקף המשפטי שלו. ייצירת קשר ישיר בווטסאפ

מה היא ליטיגציה ומדוע חשוב שעורך דין ייצג אותך בבית משפט מה היא ליטיגציה - ייצוג בבתי משפט פירוש המילה לִיטִיגַצְיָה היא הִתְדַּיְּינוּת, הִדַּיְּינוּת. המילה עצמה מתייחסת למי שעומד בבית המשפט, בד"כ עורך דין או טוען רבני המעלה את טענותיו או טענות לקוחו תוך ייצוגו נאמנה. הליטיגציה נוגעת במשפט הפלילי, במשפט האזרחי, במשפט המנהלי ובליטיגציה מסחרית. תחום הליטיגציה וההופעה בבית המשפט מוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בהן מפורטים כללי הפרוצדורה האזרחית, תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 וכן חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. למה צריך ליטיגטור - אדם המייצג אותך בבית משפט? כמעט בכל תביעה חשוב שיופיע עורך דין שיטען את טענות לקוחו בצורה מקצועית, תוך הבנת האירועים והאמירות הנשמעות בבית המשפט עצמו. הליטיגטור שמייצג אותך יודע להעביר את המסרים המשפטיים בצורה ברורה יותר לשופט היושב מולו. הליטיגציה עצמה נוגעת בכל תיק המגיע לדיון בבית המשפט, אך לא בבית משפט לתביעות קטנות. שם הסיפור הוא אחר. בליטיגציה, עורך הדין או הטוען הרבני מייצגים את הלקוח שלהם ועליהם להכיר היטב את תקנות סדר הדן האזרחי או סדרי הדין הנוגעים לאותו הליך משפטי שמתנהל. הופעת הליטיגטור יכולה להיות בבית המשפט, בבית דין לעבודה או כל בית דין אחר, כולל וועדות כאלו ואחרות כאשר השכיחה ביותר היא וועדה רפואית, וועדות מול ביטוח לאומי, וועדות מול גורמי ממשל, אפילו כאשר עובד מגיע לשימוע, זכותו שיהיה עו"ד שייצג אותו ויהיה נוכח בשימוע עצמו. העומס הגדול על בתי המשפט הביא לצורך מהותי לקצר את התנהלות חיי התיק המשפטי, כתוצאה מצורך זה, הותאמו סדרי הדין בהליכים אזרחיים כך שימעיטו את כמות הטיעונים המבוצעים בעל פה בבתי המשפט, ואת משך זמן החקירות. כיום במקום לבצע חקירה ראשית של עדים, תקנות סדר הדין האזרחי הותאמו כך שיהיה צורך להגיש תצהירים בכתב כתחליף יעיל ומהיר לסיכום טיעוני הצדדים בסיום הדיון המשפטי. למעשה, הצדדים נדרשים להגיש סיכומים בכתב, ובמקום לבקש בקשות פרוצדורליות בעל פה, התקנו תקנות לפיהן יש להגיש את הבקשות בכתב. כדי לייצג לקוח בבית המשפט, על עורך הדין או הטוען הרבני להכיר את התיק על בוריו, לייצג נאמנה את לקוחו ולסייע לבית המשפט להגיע להחלטה הצודקת והנכונה ביותר בדיון עצמו. עורכי הדין של משרדנו בקיאים בייצוג לקוחות בבתי המשפט והם בעלי ניסיון רב וידע נרחב לגבי ההשפעות שעשויות להבליט עבור בית המשפט את העובדות בצורה נכונה, יעילה וכזו שתייצר את הצדק והאיזון הנכונים, זאת כאשר כל תיק הוא לגופו. ייצירת קשר ישיר בווטסאפ

המעסיקה שלי פיטרה אותי בזמן שאני בהריון, מה אני צריכה לדעת פיטורים בהריון המעסיק פיטר אותי בזמן שאני בהריון ואני לא יודעת מה לעשות פיטורים בהריון, מה חשוב לדעת להיות בהריון זה זמן מלא חששות ושינויים. אם קיבלת הודעה על סיום העסקה בזמן שאת בהריון, חשוב להבין מה הדין לגבי פיטורים בהריון, אילו הגנות מעניק החוק, ומה הצעדים המעשיים שניתן לנקוט. האם מעסיק יכול לפטר אישה בהריון באופן עקרוני, אין למעסיק זכות לפטר עובדת בהריון רק בגלל שהיא בהריון. הדין הישראלי מכיר בהגנה מיוחדת לנשים בהריון ומונע פיטורים שנעשים עקב מצב זה. ההגנה המשפטית נובעת בעיקר מחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשנ”ח-1998 (החוק אוסר אפליה על רקע הריון), ומן העיקרון הכללי שלא ניתן לפגוע בעובדת בגלל מצבה הרפואי או המשפחתי. מה אומר חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע איסור על אפליה בין היתר על רקע הריון, לידה או חופשת לידה. לפי סעיף 2(ב) לחוק האוסר אפליה, אי קבלת עובדת לעבודה או רצונו לפטר עובדת על רקע הריון מהווים אפליה אסורה. המשמעות היא שמעסיק לא יכול לפטר אך ורק בגלל שאת בהריון או בעקבות ההיריון. מתי מותר לפטר עובדת בהריון ישנם מצבים שבהם פיטורים של עובדת בהריון עשויים להיות מוצדקים מבחינה חוקית, אך לא בגלל ההיריון עצמו, אלה למשל; פיטורים מסיבות ענייניות שאינן קשורות להריון, כגון צמצומים מבניים, פיטורים קבוצתיים לפי שיקולים עסקיים. פיטורים שנעשים בצירוף עליית גיל פרישה לפי סעיף בחוק. במצבים אלו המעסיק יצטרך להוכיח שהסיבה לפיטורין איננה ההיריון, ושלא נעשתה אפליה. מעבר לאיסור האפליה, חוק עבודת נשים קובע הגנה מיוחדת נוספת. כאשר עובדת בהריון מועסקת אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות, המעסיק אינו רשאי לפטר אותה כלל, אלא אם קיבל מראש היתר מפורש מהממונה על חוק עבודת נשים. החובה לקבל היתר חלה גם אם המעסיק טוען שהפיטורים אינם קשורים להריון, למשל מטעמי צמצום, התייעלות או חוסר שביעות רצון מקצועית. ללא היתר כזה, הפיטורים נחשבים לפיטורים שנעשו בניגוד לחוק, גם אם הסיבה לפיטורים לכאורה עניינית. המשמעות היא שפיטורים שנעשו ללא היתר, כאשר החוק מחייב קבלת היתר, עלולים להיחשב בטלים, והעובדת עשויה להיות זכאית לפיצוי, להשבה לעבודה או לשני הסעדים יחד, בהתאם לנסיבות. מה עושים אם פוטרת בזמן שאת בהריון אם פוטרת בזמן שאת בהריון ואת מרגישה שהדבר נעשה עקב ההיריון או מסיבות שאינן ענייניות, יש כמה צעדים חשובים שעלייך לבצע; לבדוק מה כתוב בהודעת הפיטורים, יש לבדוק האם נכתב בפירוש או ברמיזה שהסיבה קשורה להריון. אם ההודעה כללית למשל כמו “פיטורים עקב סיבות עסקיות”, חשוב לשמור את המסמך. חשוב מאד לתעד את כל התכתובות וההודעות. שימי לב לשמור מיילים, הודעות, עדויות של עדים וכל תיעוד אחר הקשור לשינויים בעבודה לפני הפיטורין. לבחון אם ניתן לערער פנימית, לפעמים ניתן לפנות למעסיק בבקשה לבחון מחדש את הפיטורין, לציין כי נעשה שיבוש זכויות ולקוות לתיקון הפיטורין. לפנות לייעוץ מקצועי משפטי, במקרה שבו יש חשש לאפליה או פגיעה בזכויות בהריון, מומלץ לפנות לעורך דין לדיני עבודה כדי לבחון את המקרה לעומק. לפנות אל הממונה על חוק עבודת נשים שיסייע לך להתמודד עם ההחלטה של המעסיק. ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בטענה לפיטורים שיש בהם אפליה עקב הריון. בבקשה ניתן לדרוש שיקום לעבודה, תשלום פיצויים, והחזרי זכויות שנפגעו. כיצד מוכיחים שפיטורין נעשו בגלל ההיריון החובה להוכיח כי הפיטורים נעשו בגלל ההיריון מוטלת על העובדת . כדי לעשות זאת יש להביא ראיות שיכולות לכלול: מיילים, הודעות, מסרים שבהם נרמז או נכתב שהפיטורין קשורים להריון. עדויות של עובדים נוספים. שינוי באופן ההתנהלות עם העובדת מאז הידיעה על ההיריון. תיעוד של אופן הטיפול בתיקים דומים אצל עובדים אחרים (האם קיימת אפליה ביחס לאחרים?). החזרי זכויות ורכיבי שכר אחרי פיטורים בהריון אם הוכחת שפוטרת בגלל ההיריון או שנעשתה בה אפליה, את זכאית לפיצויי פיטורין כאילו פוטרת שלא באשמתך (כולל אם היית בהריון). ייתכן שתוכלי לדרוש שיקום למשרה הקודמת. אפשר לדרוש החזר של רכיבי שכר שלא שולמו, הטבות, הפרשות לפנסיה ועוד. כולם נבחנים לפי דין במקרה הספציפי. מה אם הפיטורין נעשו בצירוף סיבה עניינית שלא קשורה להריון גם כאשר המעסיק מזכיר סיבה עניינית (כמו קיצוצים כלכליים), מומלץ לבדוק לעומק האם הפסיקה רואה בכך באמת הפרדה בין הסיבה לעובדה שאת בהריון. בתי הדין לעבודה בוחנים את מכלול הנסיבות, כולל זמני הודעת הפיטורים, היחס אליך בהקשר של ההיריון, והאם עובדות אחרות מצביעות על אפליה. זמן להגיב, למה זה חשוב בישראל יש מגבלת זמן להגשת טענות לבית הדין לעבודה. בדרך כלל צריך לפעול בתוך מספר חודשים מהרגע שבו קיבלת את הודעת הפיטורים. לכן חשוב לפעול במהירות, לא להמתין חודשים ארוכים, ולפנות לייעוץ מקצועי כדי להבין את המסגרות החוקיות והזמנים. לסיכום פיטורים בזמן שאת בהריון יכולים להיות מורכבים מבחינה משפטית. אסור למעסיק לפטר אותך רק בגלל שאת בהריון. אם הפיטורין נעשו תוך אפליה, יש לך זכויות מלאות. כדאי לתעד, לבדוק את הנסיבות ולפעול במהירות. ניתן לפנות לבית הדין לעבודה להכרעה בהתאם לחוק.